איך מתמודדים עם ילדה ש..מלשינה?

לימיצ

New member
איך מתמודדים עם ילדה ש..מלשינה?

אולי האמהות לילדים גדולים וקטנים ידעו לומר איך התמודדתן.. ליבי מדווחת הכל, כל מה שקורה, בעיקר מדווחת כל מה שמתן עושה, היא מלשינה- אמא הוא זה אמא הוא זה, הוא על הספה, הוא רוחץ ידיים, אמא מתן לקח את הלא יודעת מה וכן הלאה... מעבר לזה שאני נטרפת, יש כאן פאן חיובי כי אם הוא בדיוק עומד על הספה ובדרך לקפוץ ראש מומלץ שמישהו יעדכן אותי, אבל ההלשנות נחלקות לשליש כאלה שמהווים סכנה, שליש של דברים אסורים (אמא מתן מצייר על הקיר!), ושליש של "אמא מתן נתן לי מכה בלב/ירק עלי וכן הלאה" הצקות.... ניסיתי להסביר לה שלא יפה להלשין, שרק אם היא רואה שהוא עושה משהו מסוכן שתגיד לי, אבל ברור שקשה לה לעשות את ההפרדה, אז הכל יוצא בדו"ח מתמשך ובלתי נגמר... אני בטוחה שגם לו זה לא טוב, כי הוא מתרגל שמישהו מדוח, והוא מחכה לתגובה שלי. ואם אני כועסת היא הרי מאושרת עד הגג, אז עוד יותר אני בפלונטר... הצילו?
 

buba300

New member
לדעתי עלייך להיות קשובה לילדה

שהיא תהיה פתוחה אלייך ותספר לך דברים וגם הכל. איזה כיף לך. תהני מזה.
 

פלגיה

New member
שכחתי בני כמה הם

אבל כן - צריך לעשות הפרדה בין מה שמסוכן או אסור והיא צריכה לדווח, ובין מה שאת היית רוצה שהוא יספר לך, או ששניהם ביחד יספרו, כי חשוב לראות גם את הצד שלו. אולי את צריכה להפוך להיות מתווכת במקרים האלה "מתן, ליבי אומרת לי ש... זה באמת מה שקרה?" ולהדגיש כמה חשוב לך לשמוע את שני הצדדים ולא לנקוט עמדה.
 

פלגיה

New member
כן, זה משנה

משום מה חשבתי שהוא יותר קטן, ואז באמת היא צריכה להיות ה"משגיחה". עכשיו תארי לעצמך שהיה לך ילד אחד בן שלוש. בעצם את יודעת איך זה. כשליבי היתה בת שלוש לא היה לך מי שידווח עליה ועל דברים שהיא עשתה. אולי היית צריכה להשגיח יותר, אולי היא היתה רגועה יותר, אבל לא היית צריכה אזעקות שהיא הולכת לעשות משהו מסוכן. לכן גם כאן את צריכה להגביל את הדיווחים שלה עד כמה שיותר. גם כדי למנוע מצב של הלשנות, אבל גם כי היא לא צריכה לקחת על עצמה תפקיד של סגנית-אימא. זה לא בריא לה, ולא בריא ליחסים שלה מול מתן. כמה שיותר דברים תחזרי ותגידי "אני רוצה לשמוע את זה ממתן". לדעתי גם אם זה כרוך במחיר של עוד קיר מקושקש.
 
אל תעצרי אותה משום דיווח,כי אם באמת יקרה משה

ו,חשוב היא תפחד לספר לך,לא מזמן הייתי בסדנא לגיל הרך,שם אמרו לא למאר אל תלשינו,כי אז הם נסגרים,נ"ב אני עובדת עם ילדים בגיל הזה! תשמחי שהיא פתוחה
 

לימיצ

New member
את צודקת. נראה לי שיותר אני צריכה לחשוב על

התגובה שלי מולו....כי כל דיווח שלה בעצם מקטין אותו ומעמיד אותו תמיד באותה עמדה, שלא ברור לי מה היא, אבל אני מרגישה שהיא לא טובה.
 

hiraש

New member
אני בהתלבטות דומה אצלי תאומות בנות רגע ל4

מצד אחד אי אפשר להגיד אל תספרי כי אז עלולים ליצור אצלהן מצב של חשש מלספר או שאם חס וחלילה קורה משהו ואומרים להם שאסור לספר הם אכן יפחדו לספר כי יחשבו שזו הלשנה. אני הולכת בעיקר על הקטע ש"כל אחד מדבר על עצמו" וכאן נכנס גם אמא היא עשתה לי לקחה לי וכו' אבל לא אמא היא לא שטפה ידים/צירה על הקיר /קמה מהמיטה בנוגע לויכוחים /ריבים בינהן אני משתדלת להשאר בחוץ וגם שבאים אלי להפנות חזרה "אם היא עשתה לך כך דברי איתה תסבירי לה למה לא נעים/מציק/מפריע" "תציעי לה דרך אחרת וכו'. אני חושבת שגם הקטן שלך כבר מספיק גדול להצליח בשיחה וליבון עם אחותו באחת ההרצאות על הורות שהייתי אמרו שאחד הסיבות "להלשנות" זה לאו דווקא לפגוע באחר כמו להראות להורה ולעצמך שאתה מפנים את הדרך הנכונה. לגבי כך שטוב לך שכשהוא עושה משהו מסוכן היא תגיד לך... מה היית עושה אם היא לא היתה? כלומר אם הוא היה הראשון שלך ולא היה מי שמדווח? נקודה למחשבה לא?
 

לימיצ

New member
הנקודה למחשבה לא רלוונטית כאן. אמא לא יכולה ל

להיות בכל מקום גם היא רוצה מאד. והעובדה היא שהם כן שניים ושהוא לא הראשון.
 
למעלה