איך מפחיתים את הכעס בשעת כעס ?

איך מפחיתים את הכעס בשעת כעס ?

איך מתמודדים עם התפרצות של כעס מילולי שאין שליטה עליו ? לפעמים שאימי שגרה אצלי מביאה אנשים שמפרים לי את הפרטיות אני כל כך רותחת מעצבים שאני פוגעת באופן מילולי מאוד חזק ואני אומרת לה דברים שאני כל כך רוצה שהיא תמות ולראות את הלוויה שלה ולראות את הגופה שלה ושאני מתפללת שהיא תהיה חולה שלא תהיה מסוגלת לחשוב על אורחים.... המילים שיוצאים מפי בכעס כל כך חזק מלווים בתחושת רעב וצמא מאוד חזקים ונמשכים בקושי רבע שעה של שטף מילים פוגעות שאני פוגעת בה נפשית אבל עוד שעתיים שאני חשה תחושות כעס ושנאה, אני חשה שבאותם רגעי כעס שאני רוצה שהיא תיפגע ממני נפשית חזק ותיחלש ואני נורא עצבנית עליה. אני מרגישה כעת שאני פסיכופתית או לפחות אני מתנהגת באותם רגעי כעס באופן כל כך אכזר שאני פוגעת יותר מאשר פסיכופת יכל לפגוע מילולית כי אני חודרת למעמקי הנפש . התפרצויות כעס כאלה מתרחשות אצלי פעם בחודשיים . כולם יודעים שאני מעליבה כל כך ברגעי כעס אבל יודעים שזה לא האופי שלי מפני שכשאני לא בהתפרצויות כעס, אני סך הכל מבינה את כולם, רגישה לבעיותיהם יותר מכולם ותורמת ומתנדבת לעזור . לכן ההתפרצויות שלי גורמות לי לייסורי מצפון מפני שאני יודעת ומרגישה שאמא שלי זוכרת את המילים שלי למרות שהיא מבינה שהייתי בהתפרצות אבל המילים המעליבות שלי בשעת כעס כל כך מעליבות כמו מסמרים שהן משאירות בה צלקות כמו חורים בקשר ביננו שאת ההרס הזה קשה לרפות כמו צלקות . השאלה שלי היא איך אני מונעת התפרצויות כאלה ואיך אני שולטת על הכעס שלא יגלוש ויאפשר לי לומר מילים בכוונה לפגוע באימי נפשית . איך אני עושה את זה ? והאם אני פסיכופתית ? - אם לא אז מה אני כן ? האם יש קבוצות תמיכה או עיצות איך לא להזיק נפשית בשעה שהכעס מתפרץ ? ואיך אפשר לרפות את הנזקים והפצעים בקשר ביננו שגרמתי בשעת כעס ?
 
לא תסמונת טורט

אין לי תסמונת טורט . מישהו אמר לי שאני צריכה להקליט את עצמי ואחר כך לשמוע את מה שאמרתי מתוך כעס אז כתבתי לו שאני לא צריכה להקליט את מה שאני אומרת כי המוח שלי כבר מקליט ומבכה ומתחרטת מאוד על מה שאני אומרת ועל הנזקים שהמילים שלי גורמים לקשר והכי מפחיד אותי זה שהיא תחשוב שאני שונאת אותה. כי אני חולה על אמא שלי ואמא שלי היא הדבר הכי יקר לי . אבל הבעיה שבשעת התפרצות של כעס אני מאוד רוצה לראות אותה בבית חולים בבית קברות ושהיא תהיה חסרת אונים ושכולם ישליכו אותה ושלא יהיה מי שיעזור לה ורואה את הגופה שלה נזרקת ועוד כל מיני דברים מזעזעים אחרים שבאותם רגעי כעס אני בוכה מרוב רצון שזה יקרה . ואין לי שליטה על התפרצויות של רצונות כאלה שקורים לי בשעת התפרצות של כעס .
 

אמא11

New member
היי ויום נעים ../images/Emo42.gif

אם זה קורה לך בערך פעם בחודשיים זה לא אוסידי. תבדקי את התאריכים אולי זה קשור לתסמונת קדם וסתית. יש נשים שזה מאד קיצוני אצלן. תנסי ממש לנהל רישום מתי יש לך התקפי כעס. תמי
 

מוטי33

New member
שלום,

ממש מצטער לשמוע על כך. כלומר, ממש אפשר להרגיש את המצוקה שלך סביב כל העניין. קודם כל, למה לפול להגדרה של "פסיכופתית"? ומה זה בעצם אומר? כל ההגדרות האלה, הן עניין קצת מלאכותי. אם את חושבת שאת פסיכופתית, את סתם מכניסה את עצמך למצוקה מיותרת. אולי כדאי להפסיק לחשוב דרך הגדרות פסיכיאטריות. שנית, קראתי ספר בנושא התמודדות עם כעסים. שכחתי את שמו, אבל אפשר לשאול בסטימצקי אם יש להם ספר בנושא, והם בוודאי יוכלו לעזור.יש שם הסברים על סוגי כעסים (למשל: כעס מתפרץ), ואיך להתמודד עם כל סוג. כמובן, שאפשר גם להיעזר בפסיכולוג טוב. אני באופן אישי, גם עברתי "אפיזודות" של כעס כזה (מהסוג "המטורף"), רק ששמרתי את כל המהומה הזאת בלב, אז לא נגרמו נזקים חיצוניים. לדעתי, כדאי שתדעי, שזה בכלל לא אומר שאת אדם רע, אבל, האמת, שלכולנו יש מה לשפר. יפה מאוד, שאת חושבת איך לרפא את הפצעים שנגרמו בקשר עם אמך.כי באמת, מילים יכולות לפצוע. אני מציע פתרון מניעתי: אולי, כדאי שתדברי עם אמא שלך, סתם ככה, ותספרי לה על הכעסים, ולמה כעסת, ועל כמה שאת מצטערת, ואפילו על זה שהפנית שאלה באינטרנט. גם אם תתפרצי עוד פעם, לפחות ה י א תדע את האמת, שאת לא באמת שלמה עם כל זה, ואולי יכאב לשתיכן פחות (כלומר, תבינו שאין רוע אמיתי ביניכן, אלא סתם חוסר שליטה). בהצלחה.
 

אמא11

New member
בדיוק היום

ליהיא לפיד כתבה במקומון על השרון על דרך ללמוד לנתב כעסים. ספר בשם "המלך אגו" בהוצאת אור-עם, וסדנאות בהדרכת פנינה יואלי ואילן בז'רנו טל. 054 4958367. הממליצה היא ליהיא לפיד (ולא אני) אבל אולי שווה להתקשר.
 
למעלה