איך מעבירים קישורים וכו׳ מנייד או מהאינטרנט לכאן?

חמודה


 
הלוואי וידעתי. גם לי יש את אותה הבעיה בדיוק


אני לא יודעת להעביר קישורים מהנייד אל הפורום.
 
אני יכולה להעביר תמונות רק מהמחשב הנייח שלי

כל תמונה שצילמתי בנייד, אני חייבת להעביר אותה קודם למחשב שלי דרך הפייסבוק או דרך הווטסאפ ורק אחר כך לשמור אותה בתיקייה שלי ורק אז אני יכולה להעלות אותה לפורום בתפוז. אין לי שום אפשרות להעלות אותה לפורום ישירות מהנייד.
 

משתפרת

New member
התמונות מהנייד כבדות מדי

כשניסיתי לצרף האתר העיף אותי בטענה שאפשר רק עד כמות פיקסלים מסויימת, שהתמונה שלי עוברת פי כמה. אז אני שולחת לעצמי במייל, מורידה למחשב, נכנסת לאחת מתוכנות העריכה ו"מקטינה" את התמונה. רק אז מצליחה להכניס לפורום.
 

superman1234

New member
אני עונה רק עם יש פרס רציני..


ואני חושב שיש לי תשובה אפילו יותר טובה ממה שאת חושבת.....
 
הפרס הוא ספרון - ימי השובבי"ם

מאמרים והנהגות לימי השובבי"ם מפי כ"ק האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א

זהו ספרון שקיבלתי מהפיצוציה השכונתית שבה הייתי קונה סיגריות. בעל הפיצוציה, בחור צעיר ושומר מצוות החזיק ליד הפיצוחים גם ספרי קודש וקופת תרומות לצדיק כלשהו. כדי לכפר על העישון שלי, התפתיתי ולקחתי את הספרון בתקווה לקרוא בו ולכפר על כל חטאותיי כי רבים הם.
בקיצור, עיון קצר בספרון הזה גילה לי כי הוא מרתק. בחיי. ממליצה עליו בחום.
 

משתפרת

New member
אז אם ויתרת על הסיגריות-

אפשר לספר לך כיצד הגדיר ח.נ. ביאליק את הדבר הזה:
"בצד אחד אש, בצד שני טיפש ובאמצע - עשב יבש".
 
זה אשכרה נכון אבל מה לעשות שלא כל החיים אנחנו מתנהלים

בחכמה או בתבונה יתרה.
אם הייתי יכולה היום לחזור אחורנית ארבעים שנה, החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי עם כל הניסיון שיש לי היום.
 
סוף יום

התחלתיו עם ביקור אצל מומחית הסוכרת שמלווה אותי. בשלב מסויים היא שואלת אותי - אז מה אתה רוצה? לא הכריחו אותך לבוא אליי? להגיד שהייתי קצת בהלם, מיותר לומר. אמרתי לה ל-מה את מתכוונת? די נוח לי להגיע אלייך אחת ל- 3 חודשים, לשוחח אתך על מצבי הביולוגי-דיאבטי, לבדוק תרופות חדשות.
עברתי לרופא המשפחה, שם קיבלתי סדרה של בדיקות עקב הדרדרות במצבי הגופני, שאינו קשור לסוכרת.
נחתי אצל מזכירת המרפאה, שהיא גם חברה אישית, שוחחנו על תרופות מסוגים שונים, ששנינו לוקחים.
הגעתי על ארבע הביתה, אחרי ביקור אצל הירקן שם קניתי שלושה מיני פטריות, כרובניצנים, אספרגוס - הכל אח"כ הוקפץ יחד עם בצל, שום, צילי גרוס, מלח, פלפל, שרימפס ג'מבו ופסטה.
ישנתי והגיעו הנכדות - הרבה אקשן, שתי הגדולות חסרות מנוחה לגמרי, שגעו את סבתא. נשארתי עם הקטנה, ששגעה אותי, אלא מה?! כאבים חזקים במרכז החזה, עייפות, ואחר כך ללא הפסקה זיוני מוח במהדורות החדשות השונות על משרד הרווחה ואימוץ על ידי משפחות להטב"קא, [לסביות, הומואים, טרנסים-יות, ביסקסואלים, קווירים, א-מיניים] עם כל הנציגים המשוישים והמטופחים של "מנהיגי הקהילה" בשם עצמם. כולם נשואים, לכולם כמה ילדים, כולם בעלי גב כלכלי חזק מאוד, שמאפשר להם גם להגר ברגע שירגישו נרדפים לגמרי. והם מדברים על הזכות וכו'.
כאן, בפורום, כבר הגבתי בארבע תגובות על התגובה המפגרת של אחד הראל סקעת, החי חיים נעימים, חסרי דאגה - מקסימום אולי הדוגמן שלו יעזוב אותו.. [ אל דאגה, אצל הומואים זה לוקח מהר לשכוח ממי שהיה ולשמוח במי שיהיה].
 
וואו כמה נרגנות ליום אחד


תשאיר קצת גם למחר ומחרתיים... לא הכל בבת אחת

אני ביליתי את הערב בחנות ענקית לבעלי חיים. חיפשתי דגים מיוחדים שיאכלו את החלזונות המכוערים שמשתלטים לי על האקווריום, אבל המומחה שם מאוד לא המליץ על הדגים ואמר לי שהכי טוב זה לקחת את החלזונות הטורפים שיאכלו את החלזונות המכוערים. המעניין הוא שבפעם שעברה קניתי 4 חלזונות טורפים ב-100 ש"ח אצל החבר של הבן שלי, זה שהתקין את האקווריום, ואילו כאן בחנות אחרת קיבלתי 8 חלזונות טורפים ב-100 ש"ח. אני עדיין לא הצלחתי להתאושש מהעובדה שכבר שנתיים אני קונה דגים וכל מה שקשור לתחזוקת האקווריום, אצל אותו אחד מבלי לברר מחירים במקום אחר. אני פשוט לא מצליחה להבין איך כל פעם אני נופלת מחדש עם אנשים שאני חושבת שאני מכירה ועוד עושה לי הנחה כביכול ואני משלמת כפול. פשוט לא יאומן. קניתי עוד 4 דגים יפהפיים ב-60 ש"ח כאשר אצל הקודם הם היו עולים לפחות 100 ש"ח.
בכל אופן, נכדים זה שמחה, אבל הם גם מעייפים מאוד.
כדאי שתשמור על עצמך, תנוח הרבה, לא להתעצבן יותר מדי ולקחת הכל בפרופורציות. בסך הכל סערה בכוס מים. הרבה יותר כואב על הרוגים בתאונות דרכים וילדים שטובעים בבריכה מאשר על אמירה כזאת או אחרת ממפורסם כזה או אחר. בסך הכל דיון בפורום נידח בתפוז. חלק מסכים, חלק לא מסכים, האמת תמיד איפה שהוא באמצע.

לילה טוב לכולם


 
|מקפיץ| ומעיר לענין הציטוטים וכו'

הפוסט הזה כשהעליתי אותו בא כתגובה "ציונית הולמת" וכתמיכה בטענת פוסיידון אודות העובדה שלא כותבים כאן, אלא רק מביאים ציטוטים, קישורים וכו'
אישית, כפי שלימדוני אי אז, בימים הרחוקים של שנות ה-60, ה- 70 ובלימודיי האוניברסיטאיים, לצטט או להביא מקור מבלי להתייחס אליו, הוא סתם מעשה של "ראווה". אתה רוצה להשוויץ, אמר לי המדריך לכתיבה פילוסופית, ברשימה הבבליוגראפית תכתוב סעיף - קריאה נוספת, מומלצת.
אשר על כן, היום הודעתי פעמיים שלא אכנס לקישור. הסיבה הראשונה כי נרמז שהוא מדכא, והשניה כי הוא מפחיד או ההיפך. לא בא ולו רבע ציטוט, דיבור אישי-אותנטי כלשהו, שיעודד קריאה.
כך אנהג להבא. לא נכנס לקישורים "סתם". אישית, לו אביא ציטוט או הפנייה, אביא משהו מהמקור, אדון בו.
 
אני לא יודעת

לקחתי את הצילום מאחד החברים שלי... הבנתי שרואים ברקע את ראש הנקרה.
 
למעלה