איך מספרים לילד שהוא לא נימול?

[אביב היועץ השיווקי]

איך מספרים לילד שהוא לא נימול?

יש לנו ילד לא נימול, ואנו גאים בזה. יש מישהו שיכול לשתף איך ומתי (ואם בכלל) מספרים לילד?

 

[דנה השניה]

ברוך הבא../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

הנה תשובה חלקית לשאלתך מתוך קטגורית הסיפורים האישיים במאמרים שלנו. האמת היא שאין לנו מאמר בנושא ואנסה לחפש מאוחר יותר בפורום כדי לאסוף עוד פרטים. אנחנו עוד לא סיפרנו לבן ה 5 שלנו והוא לא ציין את העובדה בעצמו, למרות מקלחות משותפות אינספור עם אביו וגם מקלחות עם חברים נימולים. הנושא פשוט לא עלה עדיין.

 

[צפנתי]

בן כמה הוא?

 

[אבא גאה]

בן 17

סתם לא יכולתי להתאפק....

 

[ליאתו]

מצטרפת לשאלה

לנו יש בן בן שלוש וחצי, והשאלה עוד לא עלתה.

 

[חול טבעוני]

השאלה היא קצת הפוכה

איך מספרים לילד שילדים אחרים הם כן נימולים, ושיש טקס מיוחד שעושים בו את זה וכו'. לי אישית אין עדיין ילדים, אבל אני לא רואה סיבה מיוחדת להעלות את זה לפני שהוא שואל בעצמו.

 

[ציפור לבנת כנף]

תודה על שאלתך! וברוך הבא!

לא מזמן ניסיתי להתחיל לאסוף עדויות בנושא, אך לצערי כמעט לא העליתי כלום. אתה מוזמן להתרשם בתחומים אחרים שאולי יעזרו בהמשך, מעדויות אישיות של חברי הפורום, בין קטגוריות המאמרים שלנו יש הרבה עדויות אישיות על נושאים כמו העניין החברתי, מה עונים לשאלת מיליון היורו "מה? לא עשיתם ברית?" ועוד..

 

[אביב היועץ השיווקי]

הי לכולם

איזה אנשים מקסימים אתם! תודה. (הילד בן חמש פלוס)

 

[רונית מקהל]

../images/Emo24.gif היי נדמה לי שאני מכירה את

אשתך. (החלפתם אי מייל..... נו נו נו , אני מחפשת אתכם המון זמן) שמחה לראות אתכם פה.

 

[דיאנה1]

ברוך הבא ../images/Emo20.gif גם שלנו בן חמש פלוס

ובינתים לא מצאנו נכון לספר לו. זה נראה לי מוזר, כמו לקחת אותו לשיחה ולהסביר לו למה לא חתכנו לו את האוזן... מה פתאום שנחתוך לו את האוזן? אם אני אחשוב שאולי תהיה סיטואציה שמישהו אחר יגיד לו את זה אולי אקדים שיחה בנושא אבל בינתים אני לא רואה באופק סיטואציה כזו.

 

[חברת קהל הראשונה]

שאלה טובה.

אני לא זוכרת איך הנושא עלה אצלינו, אבל נדמה לי שזה עלה סביב הולדת הבן שני בגיל 4. הטיפ היחיד שאני יכולה לתת לך הוא לחשוב טוב טוב על מה לומר ומה לא לומר כי לרוב הילד יפתיע אותך עם השאלה ואם לא תהיה מוכן אתה עלול לפלוט תשובות שלא רצית. אני יודעת שיש כאן הורים שהכינו מראש את הילד, ויש שהתעלמו. שני המקרים לא שמעתי שום דבר מיוחד אז כנראה אין למתי חשיבות רבה. כל עוד אתם מתייחסים לזה בטבעיות, כך גם הוא, וככל שהוא יתייחס לזה בטבעיות יותר זמן כך יהיה הרבה יותר קשה לשכנע אותו שמשהו כאן לא בסדר.

 

[narniya]

מה הכוונה ב"תשובות שלא רצית"

מה (לדעתכם, כמובן) הינו כן רצוי?

 

[חברת קהל הראשונה]

אני לא עד כדי כך חכמה, ולכן

כשהופתענו נפלטו לנו דברים שבדיעבד לא היו צריכים להפלט. כשבני המאוד מאוד רגיש שמע מה זה ברית הוא נחרד עד עמקי נשמתו לנוכח הרוע האנושי. בעלי פשוט אמר לו שיש כזה טקס שבו חותכים חתיכה מקצה הבלבול של הבן, או משהו בסגנון. עד היום למרות שמעולם לא ראה את זה קורה - הוא נחרד מהאפשרות וזה פער אצלו חור. אמא שלי חושבת שצריך לחשוף ילדים לזוועות העולם, כולל סיפורי שואה מלחמות וכו'. אני חושבת שזה מוקדם מידי. אמא שלי גם מלה את אחי ועשה לי בכך טראומה קשה ועל כך אני (מוזר אבל אחי דווקא לא בדעתי) לא סולחת לה. כל ילד הוא שונה וכל זוג הורים שונה. אבל אני מודה שלמרות שהייתי אמורה לחשוב על כך הופתעתי ובדיעבד אני מצירה על כך שהדבר נחשף בפניו באופן שנחשף בגיל כל כך רך. לא לרוחי שהוא מתלבט בכלל בדילמות הללו. אני גם נמנעת מלהביא אותו לסיטואציות בהן הורים אחרים למשל מכים את ילדיהם. גם אם אני לא עושה כן, זה מעורר פלצות בילד קטן שדבר כזה מתרחש. אני יודעת שיקומו מקטרגים (בנוסף כמובן על אימי) ויגידו שזה העולן האמיתי ואסור לגונן יותר מידי. אני מצטערת. אין לי שום מחקר או הוכחה לכך שדרכי נכונה. האמת, גם לא אכפת לי - לא יותר משאכפת לי מה חושבים על ברית. לי זה נכון, ומילדי השני אשתדל להסתיר את הברית על זוועותיה יותר. ולשאלה מה רצוי? היה רצוי אילו זה לא היה קורה ולא היינו צריכים להסביר...... אבל מאחר וזה כן קורה אולי הייתי מנסה לדחות את ההתייחסות כמה שרק ניתן. בכל אופן הייתי מנסה לא לתאר מה בעצם נעשה שם. אני חושבת שאם הקטן ישאל אותי בגיל 4 אני אגיד שזה רק טקס קבלה ואשמיט את כל המידע על מה נעשה בטקס.

 

[החתולה השחורה]

הילד שלי גילה בעצמו, בערך בין גיל

3.5 לגיל 4. הוא חשב שהבולבול שלו נמצא פשוט בשלב התפתחותי שונה משל הילד השני בגן, ושאל מתי הבולבול שלו, יראה כמו הבולבול של הילד השני (מתי הבולבול שלי יפתח כמו הבולבול של X ?"). הסברתי לו שהבולבול שלו לעולם לא יראה כמו הבולבול של X, כי ל X עשו ברית מילה, ואילו לו, לא עשו ברית מילה. אמרתי שהבולבול שלו יכול להיות גם פתוח וגם סגור, איך שיבחר (והדגמתי עם הפשלת העורלה), ואילו הבולבול של X פתוח באופן קבוע.

 

[WindsOfWar]

זה נשמע מלהיב ../images/Emo6.gif.

מעניין איך הילד הגיב...

 

[החתולה השחורה]

הילד היה די אדיש, אבל אחותו, שהיתה

נוכחת בכל הסיטואציה, כי זה היה במקלחת המשותפת, דרשה לדעת מה זו בדיוק ברית מילה, ופרצה בבכי נוראי, למרות שניסיתי להסביר בעדינות רבה. היא דרשה לדעת מדוע אנשים עושים זאת לילדים שלהם, וכל ה"תרוצים" שלי בדבר אלוהים והחשש מפני שונות חברתית, לא שכנעו את הפעוטה.

 

[הולכת אלי]

מה שהיה אצלנו

אנסה לצרף את הודעה בה תארתי איך סיפרתי לבני (אף פעם לא הולך לי להכניס קישורים, מקווה שהפעם זה יילך...) http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=202&msgid=42919086 אם הצלחתם להכנס ללינק, יש גם בתחילת השירשור סיפור על ההתמודדות של בני עם בני גילו ששאלו אותו על פשר השוני באיבר מינו.

 

[obron]

שלום הולכת

אני חדש בפורום ואב די טרי לילד שלם. הסיפור (היפה) בשירשור הוא מלפני שנתיים כמעט. מסקרן אותי לדעת האם היום (כשהילד כבר בן 8) יש לו איזושהיא התייחסות אחרת לעניין המילה - או שעדיין זה נון-אישיו מבחינתו?

 

[הולכת אלי]

היום

הוא באמת בן 8 (בעצם מחר

ותודה מראש על הברכות

) והנושא הוא באמת לא אישיו. היתה לנו התעסקות קצת מעבר לנורמאלי עם העורלה שלו, בגלל שההיפרדות שלה מתמהמהת, אבל בעיקרון, לא ממש מתעסקים עם זה. לפעמים, כשהנושא עולה הוא מציין את העובדה שהוא מאד שמח ומעריך את העובדה שלא מלנו אותו, וזהו. סיפרתי כאן על הדרך בה התמודד כשהנושא עלה בכתה בשיעור תורה (אין לי אפשרות לחפש עכשיו את הקישור, אבל אם חשוב לך, אחפש אח"כ). מה שכן, הוא מבקש לא לדבר על הנושא עם אחרים, פשוט כי זה עניין שנראה לו (בצדק!) מאד פרטי, וחשוב לו מאד עכשיו לשמור על פרטיותו. תמיד אמרתי שהדרך שבה אנחנו מתייחסים לנושא, היא זאת שתשפיע עליו, ואם באים ממקום מאד שלם, זה המסר שעובר לילד והוא מתמודד עם זה (ועם כל נושא בחיים) בהתאם.

 

[obron]

../images/Emo151.gifמזל טוב! (ותודה על התשובה)