מחפשת עבודה17
Active member
אני חושבת שמגיע לי מזל טוב. אחרי לא מעט שנים בתחום, פוטרתי לפני כמה חודשים מסיבות מקצועיות.
בעיני היו שתי בעיות שהובילו למצב שקרה.
מצד אחד, התקבלתי לתפקיד של סניורית עם פער מקצועי מאוד משמעותי - שבעצם היה יותר משמעותי ממה שהערכנו גם אני וגם ראש הצוות שראיין אותי מלכתחילה. לא היה מדובר רק על כניסה לדומיין חדש בשפות וטכנולוגיות חדשות - אלא גם סביבת עבודה חדשה לחלוטין.
דוגמא לזה יכולה להיות העובדה שבתפקיד הקודם שלי עבדתי עם clear case מעל ״חלונות״ בתור version control (כשבנוסף לזה אנשי הדב אופס של החברה פיתחו כלים שהקלו עלינו להכניס שינויים לקוד) - ובתפקיד החדש סוף סוף עברתי לגיט, כשגישת העבודה בין שני הכלים שונה מספיק כדי שזה ידרוש למידה מסוימת. זה אמנם פרט קטן, אבל כשיש הרבה ״פרטים קטנים״ כאלו - זה מצטבר לפער שהוא יותר משמעותי.
אני חושבת שיכולתי להתמודד עם הפער אם הייתי מתקבלת לתפקיד שדרש פחות סניוריטי - שהיה מאפשר לי להכנס לתפקיד בצורה יותר מדורגת ולהשלים את הפערים לפני שציפו ממני להתחיל לתת תפוקה מלאה - אבל זה לא היה המצב.
חלק מהבעיה בעיני היה גם תהליך האונבורדינג שהיה קיים אבל לא איכותי. אם נמשיך את הדוגמא של על גיט - אז היה לי ״סשן״ על גיט שבו עובד שהתחיל לעבוד בערך שלושה חודשים לפני הראה לי בעזרת קופיי פייסט את הפקודות הבסיסיות, אבל לא הסביר לי שום דבר מעבר לזה, במיוחד לא מבחינת איך נכון לעבוד עם בראנצ׳ים וכלה
זה יצר מצב שבו לא פעם למדתי מטעויות - שכל אחת כשלעצמה היתה קטנה וכביכול לא קריטית (ולא חזרה על עצמה), אבל כשהרבה טעויות כאלו קורות שוב ושוב ושוב, זה מן הסתם יוצר רושם מקצועי לא טוב.
וזה מוביל אותי לבעיה השניה: בערך חודשיים אחרי שהתקבלתי לעבודה, התחלתי לעבוד על הפרוייקט הראשון שלי (עד אז עבדתי בעיקר על באגים). עבדתי מול מתכנתת שהיתה ותיקה בצוות שהיתה הסקראם מאסטרית של הפרוייקט, כשבהמשך הדרך היא קודמה להיות ראש צוות (בהתחלה רק של חלק מהצוות ואז לכולו כשראש הצוות שגייס אותי עזב).
ומשהו בעבודה מולה פשוט היה בעייתי.
אני חושבת שהכי קל יהיה להדגים את זה בסיפור על הפרוייקט הראשון הזה שעבדתי עליו, כשהמנהלת עדיין היתה סקראם מאסטרית. הפרוייקט עצמו עבר בהצלחה, חוץ מטעות אחת שעשיתי: היו חלקים מסוימים בקוד שהייתי צריכה לדבג בעזרת כתיבה של לוגים, ושכחתי להוריד כמה מהשורות האלו לפני הקוד רוויו. זו טעות שלא היתה צריכה לקרות, במיוחד לא למתכנתת מנוסה. קוד מסודר הוא חשוב וקריטי, וזה משהו שחשוב להקפיד עליו.
אבל כמה שבועות אחר כך, ראש הצוות ביקש לשוחח איתי בפרטיות, ובשיחה הוא סיפר לי ששהוא והסקראם מסטרים ישבו עם מנהל הקבוצה כדי לתכנן את סבב המשימות הבא של הצוות, והיתה משימה שהוא חשב שמתאימה לי, אבל הסקראם מאסטרית שעבתי איתה טענה שהיא לא רוצה לתת לי אותה אחרי שהשארתי תא השורות המיותרות בקוד כי היא לא סומכת עלי.
רק כדי לתת פרופורציות - כמה חודשים אחרי זה, מתכנת אחר בצוות עם רמת ניסיון דומה לזו שלי עבד עם מתכנתת ג׳וניורית על התחלה של פרוייקט מאוד חשוב שנחשף מהר ללקוחות. ובאחת הפונקציות הקריטיות של המשימה הזו, מי שמימש/ה אותה - עשה את זה עם רקורסיה. וכצפוי עם רקורסיה בתוכנה שמטפלת בהרבה מאוד נתונים - נוצר stack overflow אחרי מעבר על פחות מאלפיים רשומות (שזה ממש כמות מינורית מאוד של נתונים).
התגובה לטעות הזו היתה כמובן לתחקר למה זה קרה ולמה זה לא נבדק, וכמובן לספק פתרון מיידי לבעיה - אבל שני המתכנתים המשיכו לעבוד כרגיל.
ברור לכולנו שהבעיה לא היתה השארת ההערות בקוד, ולא גם לא מעט בעיות אחרות שעלו מולה בהמשך העבודה שלי. יצא לי לחלוק את החוויות שלי עם נשים אחרות מהתעשיה, שחלקן עוסקות בקואצ׳ינג מקצועי (בין השאר בתחום משאבי האנוש, ובהתנהלות נונה בפוליטיקה ארגונית), וגם הן הרגישו שההתייחסות שלה לטעויות שלי ולתדירות שלהן היתה חריגה. אבל הרושם שלי היה שמדובר פשוט על חוסר כימיה מאוד גדול או תחושת בטן לא טובה - ולכן זה לא משהו שיכולתי לתקן.
מעבר לזה, הרגשתי עם הזמן שהדינמיקה מולה הופכת להיות נבואה שמגשימה את עצמה: בעיני חלק משמעותי של הלימוד בתפקיד נובע מהתמודדות עם אתגרים שבמשימות מתאימות. כך לא פעם אני נחשפת לקוד ולמנגנונים בו בצורה מעשית ולומדת לא מעט על התוכנה. אבל בגלל שהיא חששה לתת לי משימות מורכבות כאלו - קושי נחשפתי למורבויות האלו - ולאורך זמן באמת לא הגעתי לרמה המקצועית שצופתה ממני.
ברור שהיו דברים שיכולתי לשפר פה גם מבחינת ההתנהלות שלי. אחד הדברים שעבדתי עליו עם אותה הקואצ׳רית שעוסקת בתחום משאבי האנוש היה לזהות את הבעיות האלו כדי להבין איך לפתור אותן. אבל גם בעיניה היתה פו סיטואציה שכנראה גם עם שיפור מצידי כנראה שלא הייתי מצליחה לעבוד עם המנהלת - וכנראה שטוב שסיימנו לעבוד יחד.
אבל אני שואלת את עצמיף איך אני מציגה את העזיבה שלי כשאני נשאלת עליה?
בעיני היו שתי בעיות שהובילו למצב שקרה.
מצד אחד, התקבלתי לתפקיד של סניורית עם פער מקצועי מאוד משמעותי - שבעצם היה יותר משמעותי ממה שהערכנו גם אני וגם ראש הצוות שראיין אותי מלכתחילה. לא היה מדובר רק על כניסה לדומיין חדש בשפות וטכנולוגיות חדשות - אלא גם סביבת עבודה חדשה לחלוטין.
דוגמא לזה יכולה להיות העובדה שבתפקיד הקודם שלי עבדתי עם clear case מעל ״חלונות״ בתור version control (כשבנוסף לזה אנשי הדב אופס של החברה פיתחו כלים שהקלו עלינו להכניס שינויים לקוד) - ובתפקיד החדש סוף סוף עברתי לגיט, כשגישת העבודה בין שני הכלים שונה מספיק כדי שזה ידרוש למידה מסוימת. זה אמנם פרט קטן, אבל כשיש הרבה ״פרטים קטנים״ כאלו - זה מצטבר לפער שהוא יותר משמעותי.
אני חושבת שיכולתי להתמודד עם הפער אם הייתי מתקבלת לתפקיד שדרש פחות סניוריטי - שהיה מאפשר לי להכנס לתפקיד בצורה יותר מדורגת ולהשלים את הפערים לפני שציפו ממני להתחיל לתת תפוקה מלאה - אבל זה לא היה המצב.
חלק מהבעיה בעיני היה גם תהליך האונבורדינג שהיה קיים אבל לא איכותי. אם נמשיך את הדוגמא של על גיט - אז היה לי ״סשן״ על גיט שבו עובד שהתחיל לעבוד בערך שלושה חודשים לפני הראה לי בעזרת קופיי פייסט את הפקודות הבסיסיות, אבל לא הסביר לי שום דבר מעבר לזה, במיוחד לא מבחינת איך נכון לעבוד עם בראנצ׳ים וכלה
זה יצר מצב שבו לא פעם למדתי מטעויות - שכל אחת כשלעצמה היתה קטנה וכביכול לא קריטית (ולא חזרה על עצמה), אבל כשהרבה טעויות כאלו קורות שוב ושוב ושוב, זה מן הסתם יוצר רושם מקצועי לא טוב.
וזה מוביל אותי לבעיה השניה: בערך חודשיים אחרי שהתקבלתי לעבודה, התחלתי לעבוד על הפרוייקט הראשון שלי (עד אז עבדתי בעיקר על באגים). עבדתי מול מתכנתת שהיתה ותיקה בצוות שהיתה הסקראם מאסטרית של הפרוייקט, כשבהמשך הדרך היא קודמה להיות ראש צוות (בהתחלה רק של חלק מהצוות ואז לכולו כשראש הצוות שגייס אותי עזב).
ומשהו בעבודה מולה פשוט היה בעייתי.
אני חושבת שהכי קל יהיה להדגים את זה בסיפור על הפרוייקט הראשון הזה שעבדתי עליו, כשהמנהלת עדיין היתה סקראם מאסטרית. הפרוייקט עצמו עבר בהצלחה, חוץ מטעות אחת שעשיתי: היו חלקים מסוימים בקוד שהייתי צריכה לדבג בעזרת כתיבה של לוגים, ושכחתי להוריד כמה מהשורות האלו לפני הקוד רוויו. זו טעות שלא היתה צריכה לקרות, במיוחד לא למתכנתת מנוסה. קוד מסודר הוא חשוב וקריטי, וזה משהו שחשוב להקפיד עליו.
אבל כמה שבועות אחר כך, ראש הצוות ביקש לשוחח איתי בפרטיות, ובשיחה הוא סיפר לי ששהוא והסקראם מסטרים ישבו עם מנהל הקבוצה כדי לתכנן את סבב המשימות הבא של הצוות, והיתה משימה שהוא חשב שמתאימה לי, אבל הסקראם מאסטרית שעבתי איתה טענה שהיא לא רוצה לתת לי אותה אחרי שהשארתי תא השורות המיותרות בקוד כי היא לא סומכת עלי.
רק כדי לתת פרופורציות - כמה חודשים אחרי זה, מתכנת אחר בצוות עם רמת ניסיון דומה לזו שלי עבד עם מתכנתת ג׳וניורית על התחלה של פרוייקט מאוד חשוב שנחשף מהר ללקוחות. ובאחת הפונקציות הקריטיות של המשימה הזו, מי שמימש/ה אותה - עשה את זה עם רקורסיה. וכצפוי עם רקורסיה בתוכנה שמטפלת בהרבה מאוד נתונים - נוצר stack overflow אחרי מעבר על פחות מאלפיים רשומות (שזה ממש כמות מינורית מאוד של נתונים).
התגובה לטעות הזו היתה כמובן לתחקר למה זה קרה ולמה זה לא נבדק, וכמובן לספק פתרון מיידי לבעיה - אבל שני המתכנתים המשיכו לעבוד כרגיל.
ברור לכולנו שהבעיה לא היתה השארת ההערות בקוד, ולא גם לא מעט בעיות אחרות שעלו מולה בהמשך העבודה שלי. יצא לי לחלוק את החוויות שלי עם נשים אחרות מהתעשיה, שחלקן עוסקות בקואצ׳ינג מקצועי (בין השאר בתחום משאבי האנוש, ובהתנהלות נונה בפוליטיקה ארגונית), וגם הן הרגישו שההתייחסות שלה לטעויות שלי ולתדירות שלהן היתה חריגה. אבל הרושם שלי היה שמדובר פשוט על חוסר כימיה מאוד גדול או תחושת בטן לא טובה - ולכן זה לא משהו שיכולתי לתקן.
מעבר לזה, הרגשתי עם הזמן שהדינמיקה מולה הופכת להיות נבואה שמגשימה את עצמה: בעיני חלק משמעותי של הלימוד בתפקיד נובע מהתמודדות עם אתגרים שבמשימות מתאימות. כך לא פעם אני נחשפת לקוד ולמנגנונים בו בצורה מעשית ולומדת לא מעט על התוכנה. אבל בגלל שהיא חששה לתת לי משימות מורכבות כאלו - קושי נחשפתי למורבויות האלו - ולאורך זמן באמת לא הגעתי לרמה המקצועית שצופתה ממני.
ברור שהיו דברים שיכולתי לשפר פה גם מבחינת ההתנהלות שלי. אחד הדברים שעבדתי עליו עם אותה הקואצ׳רית שעוסקת בתחום משאבי האנוש היה לזהות את הבעיות האלו כדי להבין איך לפתור אותן. אבל גם בעיניה היתה פו סיטואציה שכנראה גם עם שיפור מצידי כנראה שלא הייתי מצליחה לעבוד עם המנהלת - וכנראה שטוב שסיימנו לעבוד יחד.
אבל אני שואלת את עצמיף איך אני מציגה את העזיבה שלי כשאני נשאלת עליה?
ולארגן ממליצים איכותיים מהאנשים שעבדת איתם.