איך מביאים פתאום עוד תינוק הביתה?

[דניאל של מורן]

איך מביאים פתאום עוד תינוק הביתה?

שאלה למנוסות עם 2 ילדים ומעלה.. אני מנסה לחשוב מה יכול להקל על מורן בעוד כמה חודשים שנחזור מבית חולים ויהיה עוד תינוק בבית חוץ ממנו.. איך עושים את זה? איך מסבירים לו שפתאום אמא לא רק שלו? זה משהו שמאוד מטריד אותי ואשמח לקבל טיפים, המלצות וכו'.. מורן יהיה בן 4 ו3 חודשים.

 

[תאיר של 4 פלוס]

אם את לא תלחצי מזה

ותפנימי שזה טבעי שיש לבנך אח, אז גם הוא יבין, יפנים ויקבל את זה בקלות. ולמה אני אומרת את זה, כי את משדרת לו לחץ, גם אם את לא מראה כלפי חוץ, הילדים מרגישים. יש המון ספרים בנושא - סיפורי ילדים, כמובן. ושמורן יהיה שותף להכל, להבאה של האח הביתה, בטיפול ובכלל.

 

[דניאל של מורן]

הלחץ פתאום התחיל אצלי

זה רק כמה ימים שהנושא הזה מטריד אותי בעיקרון מורן שותף מלא לכל העניין אנחנו מדברים על זה המון והוא מחכה ומצפה לאח שלו.

 

[jole]

מסכימה עם תאיר, הוא יגיב לזה איך

על פי מה שיקלוט ממך. לי (הגדול שלי) היה אומנם גדול יותר מהבן שלך (בן חמש וחצי) הוא היה שותף מלא לכל אורך ההריון, הוא נסע איתנו לבית החולים כשירדו לי המים (באמצע הלילה) וחיכה בקוצר רוח לשוב הביתה עם אחיו הקטן. אני יכולה לספר מהחוויה האישית שלי שהוא באופן מוחלט לקח "בעלות" על אח שלו. הפרש הגילאים איפשר מצב שבו הוא לא הרגיש שזה בא על חשבונו כי הצרכים שלהם שונים בגילאים האלה. שיתפתי אותו בפעילות בבית, נתתי לו להחליט על דברים, (אפילו בקטע של- מה נלביש לקטן) הוא אהב דווקא את הרעיון של "אני אח בוגר" . חשוב שהאנשים סביב לא ישכחו ממנו כשבאים לבקר את הרך הנולד. הרבה פעמים יש הוגה בוגה שלם סביב הגוזל שאך הגיע והגדול מרגיש שהוא נשאר בצד. אנחנו תמיד הדגשנו שאנחנו צוות- המשפחה- וכשהגיע הקטן אמרנו שהנה הצוות שלנו גדל ועכשיו יש לנו יותר יכולות, ואנחנו חזקים יותר. שיהיה בהצלחה.

 

[דניאל של מורן]

תודה ואשמח לשמוע מעוד אנשים

לגבי הלידה, אני הולכת לניתוח ואני מניחה שזה יהיה יותר קשה, גם הזמן שהוא יהיה בלעדי יהיה ארוך יותר והאמת שנראה לי שלי יהיה יותר קשה ממנו עם הפרידה

 

[ר של דן]

אין שום סיבה שלא יהיה בסדר

הוא מחכה לזה כמו ההורים שלו, והוא יקבל את האח החדש למשפחה כמו בשמחה כמו ההורים שלו. כל אחד מכם צריך לוותר קצת בשביל עוד ילד במשפחה, וכולם לומדים לקבל את זה. אני השתדלתי שהבעל יהיה נוכח כאשר דניאל הייתה חוזרת מהגן, מה שהקל על ההתמודדות. הייתי משתדלת להיות איתה כמה שיותר, בגיל הזה זה קל, חוץ מלהניק אין יותר מידי. ודאגתי שהיא תמשיך להיות המרכז, אם מישהו התעלם הערתי את תשומת ליבו. היא קיבלה גם הרבה מתנות והייתה שמחה. אז לא אשקר, היו רגעים שהיא הייתה "מנקה" לי את השולחן, או יושבת עצובה בפינה, לאט לאט למדנו להתמודד. הייתי קוראת לה לידי כשהייתי מניקה והשתדלתי לא לכעוס עליה.

 

[odeia]

היי, ברוך בואך/שובך

 

[אמאורית]

באוטו...../images/Emo3.gif סתם סתם....

חמודה, אל תחשבי על זה כקושי אז זה לא יהיה כל כך קשה. מה גם שהוא מספיק גדול בשביל להבין כשמדברים אליו ושיסבירו לו את השיתוף בטיפול באח החדש. אנחנו קבלנו את לירי בשמחה גדולה, ואנחנו הבאנו לרואי מתנה לאחות החדשה, אני יודעת שיש כאלו שלא אוהבים את זה - אצלנו זה היה נכון ביותר. ורואי גם הביא לה מתנה בובה לביה"ח, ומהתחלה נתתי לו להחזיק אותה ולנשק אותה, מיד שהחיבור ביניהם יהיה אוהב ומיוחד. בהמשך כל הזמן חזקנו את המשמעות שלו כאח גדול, כילד בוגר, וכמה כיף לו עכשיו, ובמקביל לא ברחנו מהקשיים שלו, וזה אומר לפנות זמן בשבילו ולא לשנות לו את השגרה. אני חושבת שפשוט תגיע לשלב ותעברי יום אחרי יום, לאט לאט יתווספו לך שאלות מהשטח... ואנחנו נהיה כאן כדי לעזור לך לעבור גם אותם.

 

[jole]

ציינת נקודה חשובה מאד

להקפיד לפנות זמן בשבילו. חשוב שתקחי זמן מיוחד שבו את רק איתו. אני הייתי הולכת עם הגדול סתם לשבת באיזה בית קפה "כמו גדולים" ולדבר, או הולכת איתו לסרט. חשוב שהוא יראה שאמא עדיין גם "שלו" כי מן הסתם , במיוחד אם את מניקה, הקטן נמצא הרבה צמוד אליך.

 

[שישמי]

אנחנו עשינו כמה דברים :

במהלך ההריון שיתפנו את הגדולה המון ! היא באה לאולטרסאונד ועזרה בבחירת השם וקנתה מתנה לקטנצ'יק שהיא נתנה לו כשבאנו מהבית חולים הביתה. כמו כן, קנינו מתנה בשמו כאילו הוא קנה לה מתנה על כך שהוא נולד בבית נתנו לה לעזור ולא גרשנו אותה. לא היה מצב של את קטנה מידי בשביל להחזיק אותו או משפטים בסגנון זה. לא הצגנו אותו כמושלם בעזרת הערות כגון - תראי איזה שיער מצחיק יש לו ואיך הוא בוכה וכדומה. חיבקנו אותה המון והשתדלנו שאני לא אעלם לה וכן אפנה לה זזמן עם כל הקושי

 

[שרי של עדן]

../images/Emo45.gifמעולה כך צריך לעשות ../images/Emo95.gif

 

[יעל אמא של עידן]

תלוי בילד, את עידן השיחות הכניסו

למן חרדות. הוא נדבק אליי יותר, בודק נוכחות בלילה וגם בגן מדווחים על שינוי. מה שאני עושה בינתיים : לא יולדת לפני מסיבת חנוכה

(שהיתה אתמול) קניתי לו מלא מתנו כאלה שמשמחות וכאלה שיתנו לנו זמן תעסוקה/יצירה יחד אחה"צ. קצת הסברתי לו ועכשיו ירדתי מזה. אני אכין לו מכתב שיצורף למתנה שיתנו לו כשאני אהיה בבית חולים. הוא לבד אוסף דברים לתינוקת : משחקים שכבר לא משחק בהם, מוצצים שלא אוהב וכו'. וטיפים אמיתיים מנסיון מקווה שאוכל לתת בקרוב.

יעל

 

[jif]

יעלי, הייתי בטוחה שילדת היום

היתה לי הרגשה כזו לגביך. נו, טוף נמתין עוד קצת....

 

[יעל אמא של עידן]

עוד לא נגמר היום ../images/Emo8.gif

 

[עדי 5]

במכונית וחגור בתוך סל קל לרכב../images/Emo6.gif

אני אף פעם לא עשיתי מזה עיניין. מורן ילד מאד גדול ואני מאמינה שהוא מחכה ללידה ומחכה לאח החדש. תזרמו ותראו איך החיים מתנהלים בבית. יכול להיות שמורן יפתיע אותך ויתנהג כמו אח גדול.

 

[שירי ל]

דווקא ההתחלה לא בעייתית

בהתחלה הם מבלים את רוב היום בשינה ולא "מציקים" יותר מדי. אפילו אם מורן ירצה לשחק איתו או לתקשר איתו זה יהיה לו מאוד קשה. אצלינו המשבר הגיע רק מאוחר יותר, כשטל התחילה לגעת לה בצעצועים.

 

[שלומית ליאם ואיליי]

אצלנו כל ההכנות הספרים השיחות וכל

מה שעשיתי לפני הלידה הראו שהעסק הולך לכיוון חיובי. עדדדדד התאכלס שהגעתי הביתה עם איליי אחרי שבוע לא קל לליאם ששהתה עם הוריי כל הקונצים היו כשרים מבחינתה. וזה היה מובן שיבוא לה להתמרח עלי דווקא שאני מניקה,או מחתלת, או מקלחת או מחזיקה. הכל התקבל בהבנה לא היה קל מה שיעודד אותך שלפחות מבחינתי אני אומרת לך העסק הולך ומשתפר. היא אוהבת אותו מקבלת אותו בחייה מגנה עליו ומעניקה לו אהבה יומיומית מקווה שימשיך כך גם שיגדל וימשוך לה בשיער הארוך.חחחח

 

[גלי של הבנות]

מסכימה עם שירי, זה מגיע בהדרגה

אצלנו היום, כשחן כבר בת למעלה מ 3 יש יותר התקפי קנאה וכד' לעומת השנים הראשונות. בהתחלה הכל היה נפלא. שחר עזרה וכד'. פשוט תזרמו עם זה. אין הרבה מה לעשות בהתחלה. גם תשומת הלב אינה כזו היסטרית לעומת ההמשך. שיהיה במזל טוב.

 

[תיור]

הוא מעל גיל 4?

אני חושבת שהוא כבר בוגר. בגילו לרוב חבריו יש אחרים קטנים. אני בחודש תשיעי (התחלתי אתמול) ויש לי ילד בן 4. ואני משתפת אותו ובהכל, מתייעצת איתו איפה כדאי לשים את מיטת התינוק, שואלת אותו אם יעזור לי לטפל בתינוקת וכולי, לקחתי אותו לאולטרה סאונד אחד, אני מתייחסת אליו כאל ילד בוגר, והוא נהנה מכל העניין, נהנה מזה שהוא יהיה אח גדול, כמו רוב חבריו. תסבירי לו כבר מעכשו מה יהיה, שהתינוקת לא תוכל לדבר, ושהוא יוכל לנסות להצחיקה, שהיא לא אוכלת אלא רק מהציצי של אימא, שהיא לא יודעת לעשות פיפי וקקי כמו אחיה הגדול, כי הוא גדול והיא תהיה כזו קטנטנה, שהיא לא יודעת להתרחץ ותצטרך את העזרה שלי שלו ושל אבא באמבטיה, גם בהחלפת חיתולים היא תצטרך המון עזרה, והיא תהיה זקוקה לאחיה הגדול והחזק... לדעתי יש לנפח את הביטחון שלו עכשו. עדיין אין לי את הניסיון של אחרי, אך אני חושבת שאני עושה נכון, מה דעתך? אהה, עוד משהו, אני מראה לו המון תמונות שלו כשהיה קטן, תינוק קטנטן, והוא נהנה מזה שהוא כבר לא כ"כ קטנטן. ממיינים יחד צעצועים, מחליטים יחד מה לא מתאים לו בגלל שהוא כבר גדול.... מוציאים את בגדיו הישנים וצוחקים יחד כמה שהם קטנים עליו, ואני שואלת אותו מה אפשר לעשות איתם, הוא מציע לתת לאחותו ואני מסכימה כאילו.

 

[רוני ודי]

להכין לו הפתעות ../images/Emo77.gif

אנחנ והכנו אותו מראש עם סיפורים מתאימים, כמו האחות החדשה של תותי (שאצלנו נקרא האח החדש של תותי בהתאם לנסיבות

) ועוד אחד שאני לא זוכרת את שמו. ביקשנו שכל מי שמגיע לבית החולים וגם אלינו לאחר מכן יביא מתנות להוד ולא לדביר וזה שימח אותו. גם אנחנ וקנינו לו משהו מאחיו הקטן. להשתדל לתת לו זמן משלו לשתף אותו הרבה בעזרה - תביא לי, תחזיק לי ועוד כאלו. בהצלחה.