איך לשפר קווי אוטובוס? זה מה שחושבים בארה"ב:

מצב
הנושא נעול.

alantan

New member
איך לשפר קווי אוטובוס? זה מה שחושבים בארה"ב:

איך לשפר קווי אוטובוס? זה מה שחושבים בארה"ב:
דו"ח שהתפרסם לאחרונה סקר 59 רשויות תחבורה בארה"ב שבו הן נשאלו כיצד הן עונות על האתגר התפעולי שנגרם מעיכובים בנסיעה אשר הולכים וגדלים משנה לשנה:
http://www.trb.org/Publications/Blurbs/170433.aspx

לבלוגר פייטון צ'אנג יש סיכום כאן: http://usa.streetsblog.org/2014/04/...eed-up-your-citys-buses/#.U1FM4G2du4o.twitter

תרגום מהיר של הפעילויות המוצלחות ביותר שנקטו הרשויות כדי לשפר את המהירות והאמינות של קווי אוטובוס, בסדר יורד מהפופולרי ביותר:

1. איחוד תחנות: יותר ממחצית הרשויות דללו תחנות, כשחלקן התמקדו בתוואי "ניסוי" בהם הוחל דילול בבת אחת ובאחרים הדילול התבצע תוך כדי שינויי מדיניות מתמשכים. במקומות רבים העבירו תחנות למיקום שאחרי הרמזור במקום לפניו. שלוש-עשרה רשויות הנהיגו שינויים גאומטרים כגון מפרצים ארוכים יותר או מפרצים "הפוכים" עם מדרכה היוצאת לתוך הכביש, אשר עוזרים לנוסעים לעלות ביתר מהירות ונוחות. שימו לב שבארה"ב הריווח המקובל במרכזי הערים הוא ממילא קצר יותר מאשר זה הנהוג באירופה ובארץ.
2. פישוט קווים: יישור קווים, ביטול סטיות מהמסלול העיקרי, ביטול כפילות קווים וקיצור קווים -- לא רק שפעילויות אלו פישטו את השירות, הן גם גרמו לשירות מהיר יותר עבור 2/3 מהרשויות שניסו את הגישה הזו.
3. קדימות ברמזורים: 22 הרשויות שהנהיגו קדימות ברמזורים יכולות להדליק אור ירוק כשאוטובוס מתקרב, וכתוצאה מדווחות ברובן על שיפור מועט עד בינוני במהירויות. למעשה, רשויות ציינו גישות של הנדסת תנועה כגון TSP כאל הדבר הקרוב ביותר לפתרון מוחלט לבעיה.
4. מדיניות תעריפים: מספר רשויות הנהיגו שינויים במבנה התעריפים או צורת התשלום. הרשות שהנהיגה תשלום לפני עליה לאוטובוס ואפשרה עלייה משתי הדלתות דיווחה על שיפור של 9 אחוזים בזמני הנסיעה.
5. BRT: עשר רשויות שילבו שיפורים שונים בקווים ספציפיים והקימו שירות BRT. מבין אלו שמדדו את ההשפעה, כמעט כולן דיווחו על שיפור מהותי במהירות, בדרך כלל בשיעור שבין 10 ל-15 אחוזים.
6. שינויי כלי רכב: יותר ממחצית הרשויות עברו לאוטובוסים נמוכי-רצפה, דבר שהפחית את זמן העליה של כל נוסע בשניה אחת. יתכן גם שאוטובוסים קטנים יכולים לתמרן ביתר קלות בתנועה כבדה, ורמפות עשוים להגביר את מהירות העלאתם של כסאות גלגלים ואופניים.
7. שירות מדלג: למרות שקווים מדלגי-תחנות שיפרו את המהירות רק במדה מועטה עד בינונית, זוהי פעולה פשוטה ו-18 רשויות דיווחו על הפעלת קווים חדשים מדלגים.
8. נת"צים: נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נמצאים בשירותן של 13 רשויות, ואחת דיווחה שלכמעט כל קוויה יש קטע אחד או יותר שמשורת על ידי נת"צ. כשנת"צים מיושמים בצירים רחבים, הדבר משפר מהירויות במידה מתונה.
9. שינויי לו"ז: כמעט כל הרשויות שנסקרו שינו את משכי הנסיעה המתוכננים, זמני ההתאוששות (הזמן שנועד לשינוי כיוון בקצה הקו), או שעברו ללוחות זמנים גמישים מבוססי תדירות. כל הפעילויות הללו יכולות לשפר ביצועי אמינות עבור לקוחות ולהקטין את הצורך בוויסות אוטובוסים שמקדימים את לוח הזמנים שלהם.
10. תזמון רמזורים: סינכרונם של רמזורים לאורך קווים יכולים להגדיל את מספר האורות הירוקים לעומת האדומים, אבל השפעתן על המהירות המסחרית קטנה.
11. שירות אקספרס בדרכים מהירות: לאסטרטגיה זו ההשפעה הגדולה ביותר על מהירות ההפעלה עבור שלוש הרשויות שניסו ליישם קווים כאלה.
 

amit1270

New member
בדיוק קראתי על זה

איך לשפר קווי אוטובוס? זה מה שחושבים בארה"ב:
דו"ח שהתפרסם לאחרונה סקר 59 רשויות תחבורה בארה"ב שבו הן נשאלו כיצד הן עונות על האתגר התפעולי שנגרם מעיכובים בנסיעה אשר הולכים וגדלים משנה לשנה:
http://www.trb.org/Publications/Blurbs/170433.aspx

לבלוגר פייטון צ'אנג יש סיכום כאן: http://usa.streetsblog.org/2014/04/...eed-up-your-citys-buses/#.U1FM4G2du4o.twitter

תרגום מהיר של הפעילויות המוצלחות ביותר שנקטו הרשויות כדי לשפר את המהירות והאמינות של קווי אוטובוס, בסדר יורד מהפופולרי ביותר:

1. איחוד תחנות: יותר ממחצית הרשויות דללו תחנות, כשחלקן התמקדו בתוואי "ניסוי" בהם הוחל דילול בבת אחת ובאחרים הדילול התבצע תוך כדי שינויי מדיניות מתמשכים. במקומות רבים העבירו תחנות למיקום שאחרי הרמזור במקום לפניו. שלוש-עשרה רשויות הנהיגו שינויים גאומטרים כגון מפרצים ארוכים יותר או מפרצים "הפוכים" עם מדרכה היוצאת לתוך הכביש, אשר עוזרים לנוסעים לעלות ביתר מהירות ונוחות. שימו לב שבארה"ב הריווח המקובל במרכזי הערים הוא ממילא קצר יותר מאשר זה הנהוג באירופה ובארץ.
2. פישוט קווים: יישור קווים, ביטול סטיות מהמסלול העיקרי, ביטול כפילות קווים וקיצור קווים -- לא רק שפעילויות אלו פישטו את השירות, הן גם גרמו לשירות מהיר יותר עבור 2/3 מהרשויות שניסו את הגישה הזו.
3. קדימות ברמזורים: 22 הרשויות שהנהיגו קדימות ברמזורים יכולות להדליק אור ירוק כשאוטובוס מתקרב, וכתוצאה מדווחות ברובן על שיפור מועט עד בינוני במהירויות. למעשה, רשויות ציינו גישות של הנדסת תנועה כגון TSP כאל הדבר הקרוב ביותר לפתרון מוחלט לבעיה.
4. מדיניות תעריפים: מספר רשויות הנהיגו שינויים במבנה התעריפים או צורת התשלום. הרשות שהנהיגה תשלום לפני עליה לאוטובוס ואפשרה עלייה משתי הדלתות דיווחה על שיפור של 9 אחוזים בזמני הנסיעה.
5. BRT: עשר רשויות שילבו שיפורים שונים בקווים ספציפיים והקימו שירות BRT. מבין אלו שמדדו את ההשפעה, כמעט כולן דיווחו על שיפור מהותי במהירות, בדרך כלל בשיעור שבין 10 ל-15 אחוזים.
6. שינויי כלי רכב: יותר ממחצית הרשויות עברו לאוטובוסים נמוכי-רצפה, דבר שהפחית את זמן העליה של כל נוסע בשניה אחת. יתכן גם שאוטובוסים קטנים יכולים לתמרן ביתר קלות בתנועה כבדה, ורמפות עשוים להגביר את מהירות העלאתם של כסאות גלגלים ואופניים.
7. שירות מדלג: למרות שקווים מדלגי-תחנות שיפרו את המהירות רק במדה מועטה עד בינונית, זוהי פעולה פשוטה ו-18 רשויות דיווחו על הפעלת קווים חדשים מדלגים.
8. נת"צים: נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נמצאים בשירותן של 13 רשויות, ואחת דיווחה שלכמעט כל קוויה יש קטע אחד או יותר שמשורת על ידי נת"צ. כשנת"צים מיושמים בצירים רחבים, הדבר משפר מהירויות במידה מתונה.
9. שינויי לו"ז: כמעט כל הרשויות שנסקרו שינו את משכי הנסיעה המתוכננים, זמני ההתאוששות (הזמן שנועד לשינוי כיוון בקצה הקו), או שעברו ללוחות זמנים גמישים מבוססי תדירות. כל הפעילויות הללו יכולות לשפר ביצועי אמינות עבור לקוחות ולהקטין את הצורך בוויסות אוטובוסים שמקדימים את לוח הזמנים שלהם.
10. תזמון רמזורים: סינכרונם של רמזורים לאורך קווים יכולים להגדיל את מספר האורות הירוקים לעומת האדומים, אבל השפעתן על המהירות המסחרית קטנה.
11. שירות אקספרס בדרכים מהירות: לאסטרטגיה זו ההשפעה הגדולה ביותר על מהירות ההפעלה עבור שלוש הרשויות שניסו ליישם קווים כאלה.
בדיוק קראתי על זה
אצל ג'ארט ווקר.
 
מעניין , אך עדיין התחץ שם יקרה

איך לשפר קווי אוטובוס? זה מה שחושבים בארה"ב:
דו"ח שהתפרסם לאחרונה סקר 59 רשויות תחבורה בארה"ב שבו הן נשאלו כיצד הן עונות על האתגר התפעולי שנגרם מעיכובים בנסיעה אשר הולכים וגדלים משנה לשנה:
http://www.trb.org/Publications/Blurbs/170433.aspx

לבלוגר פייטון צ'אנג יש סיכום כאן: http://usa.streetsblog.org/2014/04/...eed-up-your-citys-buses/#.U1FM4G2du4o.twitter

תרגום מהיר של הפעילויות המוצלחות ביותר שנקטו הרשויות כדי לשפר את המהירות והאמינות של קווי אוטובוס, בסדר יורד מהפופולרי ביותר:

1. איחוד תחנות: יותר ממחצית הרשויות דללו תחנות, כשחלקן התמקדו בתוואי "ניסוי" בהם הוחל דילול בבת אחת ובאחרים הדילול התבצע תוך כדי שינויי מדיניות מתמשכים. במקומות רבים העבירו תחנות למיקום שאחרי הרמזור במקום לפניו. שלוש-עשרה רשויות הנהיגו שינויים גאומטרים כגון מפרצים ארוכים יותר או מפרצים "הפוכים" עם מדרכה היוצאת לתוך הכביש, אשר עוזרים לנוסעים לעלות ביתר מהירות ונוחות. שימו לב שבארה"ב הריווח המקובל במרכזי הערים הוא ממילא קצר יותר מאשר זה הנהוג באירופה ובארץ.
2. פישוט קווים: יישור קווים, ביטול סטיות מהמסלול העיקרי, ביטול כפילות קווים וקיצור קווים -- לא רק שפעילויות אלו פישטו את השירות, הן גם גרמו לשירות מהיר יותר עבור 2/3 מהרשויות שניסו את הגישה הזו.
3. קדימות ברמזורים: 22 הרשויות שהנהיגו קדימות ברמזורים יכולות להדליק אור ירוק כשאוטובוס מתקרב, וכתוצאה מדווחות ברובן על שיפור מועט עד בינוני במהירויות. למעשה, רשויות ציינו גישות של הנדסת תנועה כגון TSP כאל הדבר הקרוב ביותר לפתרון מוחלט לבעיה.
4. מדיניות תעריפים: מספר רשויות הנהיגו שינויים במבנה התעריפים או צורת התשלום. הרשות שהנהיגה תשלום לפני עליה לאוטובוס ואפשרה עלייה משתי הדלתות דיווחה על שיפור של 9 אחוזים בזמני הנסיעה.
5. BRT: עשר רשויות שילבו שיפורים שונים בקווים ספציפיים והקימו שירות BRT. מבין אלו שמדדו את ההשפעה, כמעט כולן דיווחו על שיפור מהותי במהירות, בדרך כלל בשיעור שבין 10 ל-15 אחוזים.
6. שינויי כלי רכב: יותר ממחצית הרשויות עברו לאוטובוסים נמוכי-רצפה, דבר שהפחית את זמן העליה של כל נוסע בשניה אחת. יתכן גם שאוטובוסים קטנים יכולים לתמרן ביתר קלות בתנועה כבדה, ורמפות עשוים להגביר את מהירות העלאתם של כסאות גלגלים ואופניים.
7. שירות מדלג: למרות שקווים מדלגי-תחנות שיפרו את המהירות רק במדה מועטה עד בינונית, זוהי פעולה פשוטה ו-18 רשויות דיווחו על הפעלת קווים חדשים מדלגים.
8. נת"צים: נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נמצאים בשירותן של 13 רשויות, ואחת דיווחה שלכמעט כל קוויה יש קטע אחד או יותר שמשורת על ידי נת"צ. כשנת"צים מיושמים בצירים רחבים, הדבר משפר מהירויות במידה מתונה.
9. שינויי לו"ז: כמעט כל הרשויות שנסקרו שינו את משכי הנסיעה המתוכננים, זמני ההתאוששות (הזמן שנועד לשינוי כיוון בקצה הקו), או שעברו ללוחות זמנים גמישים מבוססי תדירות. כל הפעילויות הללו יכולות לשפר ביצועי אמינות עבור לקוחות ולהקטין את הצורך בוויסות אוטובוסים שמקדימים את לוח הזמנים שלהם.
10. תזמון רמזורים: סינכרונם של רמזורים לאורך קווים יכולים להגדיל את מספר האורות הירוקים לעומת האדומים, אבל השפעתן על המהירות המסחרית קטנה.
11. שירות אקספרס בדרכים מהירות: לאסטרטגיה זו ההשפעה הגדולה ביותר על מהירות ההפעלה עבור שלוש הרשויות שניסו ליישם קווים כאלה.
מעניין , אך עדיין התחץ שם יקרה
רכבות בין עירוניות עולות כפול מבארץ למשל.
 

FourthWay

New member
לעגל מחירים ל-0.5

איך לשפר קווי אוטובוס? זה מה שחושבים בארה"ב:
דו"ח שהתפרסם לאחרונה סקר 59 רשויות תחבורה בארה"ב שבו הן נשאלו כיצד הן עונות על האתגר התפעולי שנגרם מעיכובים בנסיעה אשר הולכים וגדלים משנה לשנה:
http://www.trb.org/Publications/Blurbs/170433.aspx

לבלוגר פייטון צ'אנג יש סיכום כאן: http://usa.streetsblog.org/2014/04/...eed-up-your-citys-buses/#.U1FM4G2du4o.twitter

תרגום מהיר של הפעילויות המוצלחות ביותר שנקטו הרשויות כדי לשפר את המהירות והאמינות של קווי אוטובוס, בסדר יורד מהפופולרי ביותר:

1. איחוד תחנות: יותר ממחצית הרשויות דללו תחנות, כשחלקן התמקדו בתוואי "ניסוי" בהם הוחל דילול בבת אחת ובאחרים הדילול התבצע תוך כדי שינויי מדיניות מתמשכים. במקומות רבים העבירו תחנות למיקום שאחרי הרמזור במקום לפניו. שלוש-עשרה רשויות הנהיגו שינויים גאומטרים כגון מפרצים ארוכים יותר או מפרצים "הפוכים" עם מדרכה היוצאת לתוך הכביש, אשר עוזרים לנוסעים לעלות ביתר מהירות ונוחות. שימו לב שבארה"ב הריווח המקובל במרכזי הערים הוא ממילא קצר יותר מאשר זה הנהוג באירופה ובארץ.
2. פישוט קווים: יישור קווים, ביטול סטיות מהמסלול העיקרי, ביטול כפילות קווים וקיצור קווים -- לא רק שפעילויות אלו פישטו את השירות, הן גם גרמו לשירות מהיר יותר עבור 2/3 מהרשויות שניסו את הגישה הזו.
3. קדימות ברמזורים: 22 הרשויות שהנהיגו קדימות ברמזורים יכולות להדליק אור ירוק כשאוטובוס מתקרב, וכתוצאה מדווחות ברובן על שיפור מועט עד בינוני במהירויות. למעשה, רשויות ציינו גישות של הנדסת תנועה כגון TSP כאל הדבר הקרוב ביותר לפתרון מוחלט לבעיה.
4. מדיניות תעריפים: מספר רשויות הנהיגו שינויים במבנה התעריפים או צורת התשלום. הרשות שהנהיגה תשלום לפני עליה לאוטובוס ואפשרה עלייה משתי הדלתות דיווחה על שיפור של 9 אחוזים בזמני הנסיעה.
5. BRT: עשר רשויות שילבו שיפורים שונים בקווים ספציפיים והקימו שירות BRT. מבין אלו שמדדו את ההשפעה, כמעט כולן דיווחו על שיפור מהותי במהירות, בדרך כלל בשיעור שבין 10 ל-15 אחוזים.
6. שינויי כלי רכב: יותר ממחצית הרשויות עברו לאוטובוסים נמוכי-רצפה, דבר שהפחית את זמן העליה של כל נוסע בשניה אחת. יתכן גם שאוטובוסים קטנים יכולים לתמרן ביתר קלות בתנועה כבדה, ורמפות עשוים להגביר את מהירות העלאתם של כסאות גלגלים ואופניים.
7. שירות מדלג: למרות שקווים מדלגי-תחנות שיפרו את המהירות רק במדה מועטה עד בינונית, זוהי פעולה פשוטה ו-18 רשויות דיווחו על הפעלת קווים חדשים מדלגים.
8. נת"צים: נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נמצאים בשירותן של 13 רשויות, ואחת דיווחה שלכמעט כל קוויה יש קטע אחד או יותר שמשורת על ידי נת"צ. כשנת"צים מיושמים בצירים רחבים, הדבר משפר מהירויות במידה מתונה.
9. שינויי לו"ז: כמעט כל הרשויות שנסקרו שינו את משכי הנסיעה המתוכננים, זמני ההתאוששות (הזמן שנועד לשינוי כיוון בקצה הקו), או שעברו ללוחות זמנים גמישים מבוססי תדירות. כל הפעילויות הללו יכולות לשפר ביצועי אמינות עבור לקוחות ולהקטין את הצורך בוויסות אוטובוסים שמקדימים את לוח הזמנים שלהם.
10. תזמון רמזורים: סינכרונם של רמזורים לאורך קווים יכולים להגדיל את מספר האורות הירוקים לעומת האדומים, אבל השפעתן על המהירות המסחרית קטנה.
11. שירות אקספרס בדרכים מהירות: לאסטרטגיה זו ההשפעה הגדולה ביותר על מהירות ההפעלה עבור שלוש הרשויות שניסו ליישם קווים כאלה.
לעגל מחירים ל-0.5
אין לי מושג אם זאת סתם פנטזיה, אבל לי יש הרגשה שאם כל המחירים יהיו רק בשקלים או בחצאי שקלים עגולים (בלי עשרות אגורות), תחלופת הכסף אצל הנהג תהיה הרבה יותר מהירה ויכולה לחסוך דקות שלמות בקווים עם הרבה עצירות.

כמובם שפתרונות כמו בגרמניה או אנגליה עדיפים בהרבה (קניית כרטיסים חיצונית ואשרור בתחנה/אוטובוס) - אבל זה באמת כבר מדע בדיוני בשביל ישראל בשלב הזה..:)
 

alantan

New member
אפשר להנהיג קופסת כסף כפי שנהוג בכבישי אגרה

לעגל מחירים ל-0.5
אין לי מושג אם זאת סתם פנטזיה, אבל לי יש הרגשה שאם כל המחירים יהיו רק בשקלים או בחצאי שקלים עגולים (בלי עשרות אגורות), תחלופת הכסף אצל הנהג תהיה הרבה יותר מהירה ויכולה לחסוך דקות שלמות בקווים עם הרבה עצירות.

כמובם שפתרונות כמו בגרמניה או אנגליה עדיפים בהרבה (קניית כרטיסים חיצונית ואשרור בתחנה/אוטובוס) - אבל זה באמת כבר מדע בדיוני בשביל ישראל בשלב הזה..:)
אפשר להנהיג קופסת כסף כפי שנהוג בכבישי אגרה
אבל זה לא יקרה - וגם אין טעם שזה יקרה.

לפני שנים בלונדון היו קווים בהם היה נדרש לשלם לנהג בכסף מדוייק בלבד ולא היה ניתן עודף. בכל מקרה כבר שנים שיש את הטכנולוגיה לאפשר לנוסע לזרוק מטבעות לתוך אשנב של מכונה ואף לקבל את עודפו באופן אוטומטי תוך כ-2-3 שניות. נדמה לי שהשתמשתי בכזה בניו יורק בשנות ה-90. כמובן שמדובר עדיין בשניה-שתיים יותר מאשר שימוש בכרטיס חכם (אם הוא עובד...). בקווים עירוניים עם מחיר קבוע אין מניעה להתקין מכונות כאלה פרט לעלותן.

אבל בימינו הטכנולוגיה כבר התקדמה הלאה, ואף אחד לא יתקין מערכת כזו בשביל 5% מהאוכלוסיה שאין לו חשבון בנק או שמסרב להצטייד ברב קו. הכיוון הברור הוא לכיוון של כרטיסים חכמים כולל גביה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס חיוב (כספומט) עם שבב RF. הנה למשל בלונדון קרוב היום (השנה) בו תופסק קבלת מזומן באוטובוס:
http://www.tfl.gov.uk/fares-and-payments/contactless
 

טשאפק 2

New member
יפה, אם עושים הכל יחד

איך לשפר קווי אוטובוס? זה מה שחושבים בארה"ב:
דו"ח שהתפרסם לאחרונה סקר 59 רשויות תחבורה בארה"ב שבו הן נשאלו כיצד הן עונות על האתגר התפעולי שנגרם מעיכובים בנסיעה אשר הולכים וגדלים משנה לשנה:
http://www.trb.org/Publications/Blurbs/170433.aspx

לבלוגר פייטון צ'אנג יש סיכום כאן: http://usa.streetsblog.org/2014/04/...eed-up-your-citys-buses/#.U1FM4G2du4o.twitter

תרגום מהיר של הפעילויות המוצלחות ביותר שנקטו הרשויות כדי לשפר את המהירות והאמינות של קווי אוטובוס, בסדר יורד מהפופולרי ביותר:

1. איחוד תחנות: יותר ממחצית הרשויות דללו תחנות, כשחלקן התמקדו בתוואי "ניסוי" בהם הוחל דילול בבת אחת ובאחרים הדילול התבצע תוך כדי שינויי מדיניות מתמשכים. במקומות רבים העבירו תחנות למיקום שאחרי הרמזור במקום לפניו. שלוש-עשרה רשויות הנהיגו שינויים גאומטרים כגון מפרצים ארוכים יותר או מפרצים "הפוכים" עם מדרכה היוצאת לתוך הכביש, אשר עוזרים לנוסעים לעלות ביתר מהירות ונוחות. שימו לב שבארה"ב הריווח המקובל במרכזי הערים הוא ממילא קצר יותר מאשר זה הנהוג באירופה ובארץ.
2. פישוט קווים: יישור קווים, ביטול סטיות מהמסלול העיקרי, ביטול כפילות קווים וקיצור קווים -- לא רק שפעילויות אלו פישטו את השירות, הן גם גרמו לשירות מהיר יותר עבור 2/3 מהרשויות שניסו את הגישה הזו.
3. קדימות ברמזורים: 22 הרשויות שהנהיגו קדימות ברמזורים יכולות להדליק אור ירוק כשאוטובוס מתקרב, וכתוצאה מדווחות ברובן על שיפור מועט עד בינוני במהירויות. למעשה, רשויות ציינו גישות של הנדסת תנועה כגון TSP כאל הדבר הקרוב ביותר לפתרון מוחלט לבעיה.
4. מדיניות תעריפים: מספר רשויות הנהיגו שינויים במבנה התעריפים או צורת התשלום. הרשות שהנהיגה תשלום לפני עליה לאוטובוס ואפשרה עלייה משתי הדלתות דיווחה על שיפור של 9 אחוזים בזמני הנסיעה.
5. BRT: עשר רשויות שילבו שיפורים שונים בקווים ספציפיים והקימו שירות BRT. מבין אלו שמדדו את ההשפעה, כמעט כולן דיווחו על שיפור מהותי במהירות, בדרך כלל בשיעור שבין 10 ל-15 אחוזים.
6. שינויי כלי רכב: יותר ממחצית הרשויות עברו לאוטובוסים נמוכי-רצפה, דבר שהפחית את זמן העליה של כל נוסע בשניה אחת. יתכן גם שאוטובוסים קטנים יכולים לתמרן ביתר קלות בתנועה כבדה, ורמפות עשוים להגביר את מהירות העלאתם של כסאות גלגלים ואופניים.
7. שירות מדלג: למרות שקווים מדלגי-תחנות שיפרו את המהירות רק במדה מועטה עד בינונית, זוהי פעולה פשוטה ו-18 רשויות דיווחו על הפעלת קווים חדשים מדלגים.
8. נת"צים: נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נמצאים בשירותן של 13 רשויות, ואחת דיווחה שלכמעט כל קוויה יש קטע אחד או יותר שמשורת על ידי נת"צ. כשנת"צים מיושמים בצירים רחבים, הדבר משפר מהירויות במידה מתונה.
9. שינויי לו"ז: כמעט כל הרשויות שנסקרו שינו את משכי הנסיעה המתוכננים, זמני ההתאוששות (הזמן שנועד לשינוי כיוון בקצה הקו), או שעברו ללוחות זמנים גמישים מבוססי תדירות. כל הפעילויות הללו יכולות לשפר ביצועי אמינות עבור לקוחות ולהקטין את הצורך בוויסות אוטובוסים שמקדימים את לוח הזמנים שלהם.
10. תזמון רמזורים: סינכרונם של רמזורים לאורך קווים יכולים להגדיל את מספר האורות הירוקים לעומת האדומים, אבל השפעתן על המהירות המסחרית קטנה.
11. שירות אקספרס בדרכים מהירות: לאסטרטגיה זו ההשפעה הגדולה ביותר על מהירות ההפעלה עבור שלוש הרשויות שניסו ליישם קווים כאלה.
יפה, אם עושים הכל יחד
פה 9 אחוז, שם 15 אחוז, תוריד שנייה לכל נוסע בגלל הרצפה הנמוכה ותקבל חיסכון של למעלה מ-100 אחוז. נוסע יעלה לאוטובוס בשבע ועשרה ויגיע למחוז חפצו בשבע וחמישה.

וברצינות, מאכזב קצת שהשיפור - בעולם האמיתי על קשייו ואילוציו - מוגדר כקטן, מתון או לכל היותר בינוני, גם למהלכים שנראים משמעותיים מאד (עדיפות ברמזורים, נת"צים).
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה