איך לנצח במצעד הגאווה
יואב סיון כותב איך משפיעים? באתר הבנה ומדבר על ההבדלים במאבק הפוליטי בין ארה"ב לבין ישראל. ישראל, אנחנו יודעים, היא מדינה צעירה יותר מארה"ב והפוליטיקה שלה נראית הרבה יותר כמו שלטון עותומאני מאשר כמו דמוקרטיה מערבית, אבל בכל זאת יש כמה דברים שאפשר ללמוד מהם. השם של מצעד הגאווה הוא מטעה - הוא אינו מצעד, והוא לא נובע מתחושת גאווה. מצעד הגאווה הוא הפגנה פוליטית, והמניע הראשוני שלו היה למנוע אלימות משטרתית, התגובה הכמעט-אוטומטית של משטר נגד צמיחה של כוחות שינוי ליברליים (ע"ע בריונים של "אם תרצו" ואלימות נגד פעילי שמאל). מצעד הוא הפגנת כוח, למשל מצעד צה"ל הוא הפגנת כוח לאומית. הפגנה פוליטית, בניגוד למצעד, מגיעה ממקום של חולשה והרצון לשנות, ויש לה תמיד אחת משתי מטרות: למחות כנגד תופעה ולהביא לסופה, או למחות כנגד אי-צדק ולהביא לתיקונו. סיון נותן שתי דוגמאות לתנועה הפוליטית הלהט"בית בארה"ב: שינוי חוק DADT ושינוי חוקי הנישואים המונעים נישואים חד-מיניים, שתיהן דוגמאות למחאה נגד אי-צדק ופעולה לתיקון. סרטוני It Gets Better שאפשר למצוא במאות ב-YouTube הם דוגמה למחאה נגד תופעה והניסיון להביאה לסופה, במקרה זה תופעת האלימות נגד צעירים להט"בים בבתי הספר. בארץ לא חסרות דוגמאות לתופעות שנרצה להביא לסופן (למשל, הסטה של מנהיגים דתיים וקריאה לאלימות נגד הומוסקסואלים), ואי-צדק שנרצה לתקן (למשל, לאפשר נישואים חד-מיניים). מצעד הגאווה בתל-אביב נראה כמו מצעד, ומפגין כביכול את החופש והליברליות של העיר במקום להצביע על תופעות הדורשות שינוי ותיקון, ומצעד הגאווה בירושלים סובל מבלבול וחוסר מיקוד; הניסיון "להכיל" כל כך הרבה קהילות ותת-קהילות ותת-תת-קהילות בתוך אותו מצעד, מונע מהקהילה להגדיר מטרות פוליטיות ברורות ולפעול נגדן. הבלבול במטרה של מצעד הגאווה הוא הגורם הראשוני לחוסר ההבנה וחוסר הקבלה בציבור למצעד, המופגן בשאלה הכל כך נפוצה וכביכול תמימה "אבל למה להתריס? למה דווקא בירושלים?" שהרי ברור לכל למה הפגנה נגד הכיבוש תהיה מול הכנסת או מול משכן הממשלה או בכיכר ציון וכן הלאה; לא ברור למה מצעד הגאווה נמצא שם, כל עוד לא ברור לכל שמצעד הגאווה גם הוא הפגנה פוליטית. הדרך להמשיך, אם כן, היא למנוע את הבלבול מראש, ולקראת מצעד הגאווה הבא, להגדיר בצורה טובה - מה התופעה שרוצים להפסיק, ומה האי-צדק שאנחנו דורשים לתקן.
יואב סיון כותב איך משפיעים? באתר הבנה ומדבר על ההבדלים במאבק הפוליטי בין ארה"ב לבין ישראל. ישראל, אנחנו יודעים, היא מדינה צעירה יותר מארה"ב והפוליטיקה שלה נראית הרבה יותר כמו שלטון עותומאני מאשר כמו דמוקרטיה מערבית, אבל בכל זאת יש כמה דברים שאפשר ללמוד מהם. השם של מצעד הגאווה הוא מטעה - הוא אינו מצעד, והוא לא נובע מתחושת גאווה. מצעד הגאווה הוא הפגנה פוליטית, והמניע הראשוני שלו היה למנוע אלימות משטרתית, התגובה הכמעט-אוטומטית של משטר נגד צמיחה של כוחות שינוי ליברליים (ע"ע בריונים של "אם תרצו" ואלימות נגד פעילי שמאל). מצעד הוא הפגנת כוח, למשל מצעד צה"ל הוא הפגנת כוח לאומית. הפגנה פוליטית, בניגוד למצעד, מגיעה ממקום של חולשה והרצון לשנות, ויש לה תמיד אחת משתי מטרות: למחות כנגד תופעה ולהביא לסופה, או למחות כנגד אי-צדק ולהביא לתיקונו. סיון נותן שתי דוגמאות לתנועה הפוליטית הלהט"בית בארה"ב: שינוי חוק DADT ושינוי חוקי הנישואים המונעים נישואים חד-מיניים, שתיהן דוגמאות למחאה נגד אי-צדק ופעולה לתיקון. סרטוני It Gets Better שאפשר למצוא במאות ב-YouTube הם דוגמה למחאה נגד תופעה והניסיון להביאה לסופה, במקרה זה תופעת האלימות נגד צעירים להט"בים בבתי הספר. בארץ לא חסרות דוגמאות לתופעות שנרצה להביא לסופן (למשל, הסטה של מנהיגים דתיים וקריאה לאלימות נגד הומוסקסואלים), ואי-צדק שנרצה לתקן (למשל, לאפשר נישואים חד-מיניים). מצעד הגאווה בתל-אביב נראה כמו מצעד, ומפגין כביכול את החופש והליברליות של העיר במקום להצביע על תופעות הדורשות שינוי ותיקון, ומצעד הגאווה בירושלים סובל מבלבול וחוסר מיקוד; הניסיון "להכיל" כל כך הרבה קהילות ותת-קהילות ותת-תת-קהילות בתוך אותו מצעד, מונע מהקהילה להגדיר מטרות פוליטיות ברורות ולפעול נגדן. הבלבול במטרה של מצעד הגאווה הוא הגורם הראשוני לחוסר ההבנה וחוסר הקבלה בציבור למצעד, המופגן בשאלה הכל כך נפוצה וכביכול תמימה "אבל למה להתריס? למה דווקא בירושלים?" שהרי ברור לכל למה הפגנה נגד הכיבוש תהיה מול הכנסת או מול משכן הממשלה או בכיכר ציון וכן הלאה; לא ברור למה מצעד הגאווה נמצא שם, כל עוד לא ברור לכל שמצעד הגאווה גם הוא הפגנה פוליטית. הדרך להמשיך, אם כן, היא למנוע את הבלבול מראש, ולקראת מצעד הגאווה הבא, להגדיר בצורה טובה - מה התופעה שרוצים להפסיק, ומה האי-צדק שאנחנו דורשים לתקן.