איך לטפל בעצלנות כפייתית?

LoomLoom

New member
איך לטפל בעצלנות כפייתית?

אני מתחיל כרגע סמסטר רביעי וזה שוב קורה לי... אני לא הולך להרצאות, מעתיק שיעורי בית ומבזבז את כל הזמן הפנוי והרב שיש לי על שטויות. בסמסטר הראשון עוד איכשהו למדתי, בשני למדתי הרבה פחות ובשלישי כמעט ולא. והאבסורד הוא שבשני הסמסטרים הראשונים הממוצע שלי היה גבוה (בערך 90) ובסמסטר השלישי, זה שלמדתי בו הכי פחות, הממוצע היה פשוט אסטרונומי- מעל 95. מה שקורה כל פעם הוא שלפני המבחנים אני משלים הכל תוך זמן קצר מאוד, לומד ב-3\4\5 ימים את כל החומר. ולפני זה כל מה שאני יודע על המקצוע זה את שמות הנושאים שצריך ללמוד באופן כללי. בכמה מהמבחנים אפילו לא הלכתי לישון לילה לפני כי רבע או חמישית מהחומר למדתי באותו הלילה ובאתי לאותם מבחנים שפוך כולי ומת מעייפות (למזלי הצלחתי באותם מבחנים). אני לומד הנדסת חשמל בטכניון- והקורסים כאן נהיים יותר ויותר קשים ככל שהסמסטרים עוברים. אני מפחד שה"שיטה" שהצליחה לי בסמסטרים הראשונים תפסיק להצליח מעכשיו. מה עוד שקורסים נהיים פחות כלליים, ובעלי פחות מקורות מהם אפשר ללמוד את החומר (כמעט ואין ספרות עברית טובה הקשורה לקורסים בפקולטה). ניסיתי בתחילת הסמסטר ללכת לכמה מההרצאות אבל בשיעורים עצמם כמעט ולא הקשבתי. אולי החומר לא מעניין אותי, אולי המרצים לא טובים אבל כל פעם אני מאבד את המרצים מהר מאוד, וכשצוברים שבוע של פיגור בהרצאות- כבר אין טעם להגיע אליהן יותר. וכך זה קורה סמסטר אחרי סמסטר. מישהו "סובל" מאותה בעייה? מה אתם ממליצים?
 
למה שלא תעשה סימולציית קדם-מבחן?

תילמד למבחן חודש קודם. תעשה לך לילה לבן הרבה לפני המבחן ואז יהיה לך מספיק זמן ליישר קו עם מה שהחברים למדו. תשאל את עצמך אם אתה באמת מבין ויודע את החומר? הנדסה ומדעים מדוייקים לא נלמדים ביום אחד. אי אפשר. צריך להתנסות ולתעות. בשלב מסויים - לא שאתה תקרוס - אבל הידע שלך יצטמצם רק לידע של מבחן. הקורסים הבאים ידרשו מימך קצת יותר ידע. ואין לך אותו. תגיע למצב שאתה צריך ללמוד חומר של שנה ראשונה ושניה - כדי להבין קורסים נוחכיים בשנה שלישית ורביעית. ואם אתה לא יכול להקשיב בכיתה - אתה יכול תמיד לקחת ספר בזולה שלך. תציב לעצמך מטרה-לא להגיע יום לפני הבחינה בלי ידע קודם. ולא - לדעת ראשי פרקים - זה כמו לא לדעת כלום. בהצלחה.
 
אוי, שונאת כאלה ../images/Emo46.gif../images/Emo3.gif

לא מתאמצים בכלל ומקבלים ציון גבוה, ואני קורעת ת'תחת בלקבל ציון גבוה ומקבלת בינוני עד גבוה
. אולי כדאי לחשוב על שינוי כיוון? או לקחת סמסטר חופש או משהו כזה?
 
אתה אוהב ללמוד ?

אוהב את המקצוע שבחרת ? לפי מה שאני יודעת, יש לכם חוברות שמסכמות את כל החומר.. אולי תלמד לבד עם החוברות ?< בהנחה שאתה מסוגל> אתה יכול לנסות ללמוד עם חברים.לשבת לידם בשיעור ולנסות "להדבק" אליהם מסחינה לימודית.
 

misipipi

New member
לימוד בקבוצה, אפילו תשלם סכום סימלי

למישהו שהוא מצטיין.
 

אפרתs

New member
אני די מזדהה

אני לומדת זו השנה החמישית במצטבר (התחלתי תואר נוסף) ומה שקורה השנה זה קטסטרופה שלא הכרתי. גם אני התחלתי להבריז יותר, לצאת מהשיעורים, לא לסכם כי מאבדת ריכוז ועניין ומשלימה חומר מאחרים. אצלנו המבחנים הם במרחק של יום גג יומיים אחד מהשני וזה יצור בעיה ע-נ-ק-י-ת בתקופת הבחינות לכן עליי (ואולי גם עליך) להתאפס כבר מעכשיו. כמו שזה נראה לפי מה שכתבת כאן השיטה שלך דווקא עובדת אבל היא די פוגעת בך. התסכול והמצב הגופני/נפשי ירודים וציונים טובים זה דבר אחד לעומת ההנאה והפוטנציאל שאפשר להפיק מלימודים. אז תאסוף את עצמך באיזה יום שבו תמצא תעצומות נפש - תתארגן על כל החוסרים שלך, תנסה לרכז את כל החומר בקורסים שהכי פחות מעניינים ותתחיל לקרוא, תשב יום יומיים וכאילו תתחיל מחדש. אני מציעה לך את מה שאני מתכננת ליישם בעצמי. תנסה להתאמץ בזמן השיעור ולכתוב גם אם "על-אוטומט" רק כדי שמשהו ממה שקורה שם ייכנס לך לראש, לדף וכו'.. זה לא פשוט אבל זה אפשרי.. תחשוב כמה עייפות תחסוך לך בהמשך. בהצלחה, תעדכן אם משהו משתנה
 

unholy

New member
המממ

גם אני בבעיה כמו שלך... הגעתי לשבוע הראשון ומאז אני בא רק לתרגולים (וגם לא לכולם)... הקטע הוא? שפרט למקצועות מסויימים זה פשוט הולך לך:S אז למה להפסיק?כלומר יש סטודנטים ששיטת הלימוד הרגילה פשוט לא מתאימה להם...אם אתה איש שמסוגל ללמוד הכל במרוכז אז הרווחת! תאמין לי אנשים היו מתים שתהיה להם תכונה כזו... אני מה שהולך לי (לא שאני כזה מנוסה אבל בכ"ז) זה לעשות חלק מסויים מהשיעורי בית ולראות שאני בפוקוס/לא בפוקוס...עם כל מה שהולך...
 

b l a c k eyes

New member
זה כל כך אני.

בשבועות הראשונים אני כביכול משקיעה- נוכחת בכל השיעורים ומסכמת, אח"כ מתחילה לחפף- כלומר מגיעה לשיעורים אבל לא ממש לומדת, בשלב הזה של הסמסטר אני בקושי מגיעה לאוניברסיטה, בשיעורים של הבוקר לא הייתי כבר יובלות. אני כזאת עצלנית שחבל לכם. אני לא מסוגלת לעשות משהו לפני הזמן - כל עוד אני יודעת שאפשר לעשות אותו גם מחר. בקיצור, סובלת בדיוק מאותה בעי ואתה לא היחיד. זה אכן קטע בעייתי.
 
למעלה