איך יודעים שזה הסוף?
אני וחבר שלי ביחד כבר שנה+. לא מזמן חזרנו מחופשה של 5 ימים בחו"ל ביחד. היה מדהים. חוץ מזה שביום האחרון כבר לא יכולתי לשמוע אותו. הוא נדבק אלי ורק רציתי להיות קצת בשקט ולא לשמוע אותו מדבר. אני יודעת שזה נשמע נורא. רק הסתכלתי עליו וחשבתי "מה? איתו אני באמת רוצה להיות?" והתחלתי למנות את כל החסרונות שלו בראש שלי. חזרנו הביתה כל אחד לביתו ואחרי כמה שעות באתי לישון אצלו.. הכל היה בסדר. הוא לא הפסיק להגיד כמה הוא אוהב אותי וכמובן שזה גרם לי לשכוח מכל מה שחשבתי עליו לפני... אבל היום התעוררתי בבוקר, הוא היה במחשב, הסתכלתי עליו ושוב פעם חשבתי את אותן מחשבות רעות (כן, זה רע לחשוב ככה על בן אדם שאוהב אותך ואת אותו)... מצד אחד אני חושבת "מה אני אעשה בלעדיו? זה לא יהיה רק לאבד בן זוג אלא גם את החבר הכי טוב שלך.. והחברים שלו והמשפחה שלו והכל..אני רגילה להיות איתו ולא רוצה להיות לבד\בלעדיו" מצד שני- "נמאס לי כבר ממנו. נמאס לי מזה שאני פתחתי אליו תלות, מזה שלא בא לי לצאת עם חברות בערב אלא להיות רק איתו, מזה שהוא כל כך מחושבת כל הזמן, מזה שהוא ככה וככה וככה..." אני לא יודעת מה לעשות...
אני וחבר שלי ביחד כבר שנה+. לא מזמן חזרנו מחופשה של 5 ימים בחו"ל ביחד. היה מדהים. חוץ מזה שביום האחרון כבר לא יכולתי לשמוע אותו. הוא נדבק אלי ורק רציתי להיות קצת בשקט ולא לשמוע אותו מדבר. אני יודעת שזה נשמע נורא. רק הסתכלתי עליו וחשבתי "מה? איתו אני באמת רוצה להיות?" והתחלתי למנות את כל החסרונות שלו בראש שלי. חזרנו הביתה כל אחד לביתו ואחרי כמה שעות באתי לישון אצלו.. הכל היה בסדר. הוא לא הפסיק להגיד כמה הוא אוהב אותי וכמובן שזה גרם לי לשכוח מכל מה שחשבתי עליו לפני... אבל היום התעוררתי בבוקר, הוא היה במחשב, הסתכלתי עליו ושוב פעם חשבתי את אותן מחשבות רעות (כן, זה רע לחשוב ככה על בן אדם שאוהב אותך ואת אותו)... מצד אחד אני חושבת "מה אני אעשה בלעדיו? זה לא יהיה רק לאבד בן זוג אלא גם את החבר הכי טוב שלך.. והחברים שלו והמשפחה שלו והכל..אני רגילה להיות איתו ולא רוצה להיות לבד\בלעדיו" מצד שני- "נמאס לי כבר ממנו. נמאס לי מזה שאני פתחתי אליו תלות, מזה שלא בא לי לצאת עם חברות בערב אלא להיות רק איתו, מזה שהוא כל כך מחושבת כל הזמן, מזה שהוא ככה וככה וככה..." אני לא יודעת מה לעשות...