איך ומתי מסבירים את האמת לילדים?!

גילR

New member
איך ומתי מסבירים את האמת לילדים?!

שלום! יש לי 2 ילדים - בני 7,3. האב החל לנסוע לחול לפני כשנה וחצי . במהלך הזמן הזה נשברה המסגרת המשפחתית נפרדנו, ונעשו כל המהלכים הרישמיים. האב המשיך להעלם לתקופות ארוכות. אני דיברתי עם הילדים והסברתי להם את עניין הפירוד. כיום כחצי שנה אחרי הפירוד הרישמי- האב נעלם לחו"ל , לא ראה את הילדים יותר מחודש~ לא עומד בהסדרי הראייה.., לא משלם מזונות (נוצרו קשיים כלכליים והילדים מרגישים), הוא יוצר קשר טלפוני עם הילדים פעם בשבועיים + - . לנו אין טלפון שלו או כתובת. כשהוא בקשר הוא מלא בהבטחות - שווא כמובן.. הבעיה - הילדים עדיין חיים בפנטזיה (למרות השיחה) שאבא עובד בחו"ל ותיכף יחזור הביתה. אני יודעת שהוא ברח והשאיר פה הרבה בלגנים, ומי יודע מתי יחזור או ישלם. אני כל הזמן חוזרת ואומרת לילדים (למרות הקושי שלי) שאבא אוהב אותם ומתגעגע וכו.. אבל - קשה לי כל כך - קשה לי עם השקר... איך ומתי מסבירים לילדים - אבא ברח,נטש, לא ידוע איפה הוא או מתי יחזור. והמצב הכלכלי הקשה זה בעקבות הנטישה שלו? והאם בכלל חושפים ילדים לאמת כזו?? המון תודה מראש
 
תראי, יקירה...

אני עברתי פה במקרה וקראתי את ההודעה שלך. אין לי תשובות, יכולה רק לשלוח לך
ולקוות שמנהל הפורום או הגולשים האחרים יוכלו לעזור לך... מקווה שיהיה לך יותר קל...
 

נטע....

New member
סבא שלי ז"ל נהרג בתאונת דרכים

כשאמא שלי הייתה ילדה בת 10. היא מספרת שבהתחלה לא סיפרו לה את האמת, שהוא נהרג וסיפרו לה שהוא רק נפצע. באיזשהו שלב היא גילתה את האמת. (בכל זאת, מתחילים לנהוג מנהגי אבלות, לשבת שבעה וכו'..) עד היום היא לא סולחת על ששיקרו לה והסתירו ממנה את האמת. אז אולי המקרה הזה הוא הרבה יותר טראגי אבל ילדים נפגעים יותר כשמשקרים להם, הרי בשלב כלשהו הם יגלו את האמת והפגיעה תהיה קשה יותר מאשר אם תגידי להם את האמת הכואבת. אני מתארת לעצמי כמה שזה לא קל אבל זה עדיף מאשר לתת להם לחיות בשקר ובהסתרה. לכל הפחות לומר להם את מה שאת יודעת, שאבא הלך ולא ידוע אם בכלל יחזור.. ולהרעיף עליהם בעצמך את כל האהבה שבעולם..
 

גילR

New member
כשהם שואלים עליו-איפה, מתי - אני אומרת "לא

יודעת". זה אכן אחרי שפעם הייתי מספרת סיפורים. היום זה "לא יודעת !" אבל האמת כל כך צורבת לי בלב - *הוא נטש אותם לא ידוע מתי יחזור. *השאיר לי את כל הבלגן שלו (תביעות, הוצלפ..) ולא משלם בכלל ... והם יושבים ומחכים ומתגעגעים ואוהבים ... כן- פעם הוא היה אבא למופת - שכולם הסתכלו בקנאה אבל אחרי כל מה שהוא עשה לנו בשנה האחרונה הוא ממש לא ראוי להערצה והאהבה של 2 התמימים האלה...
 
גיל - צריך לומר את האמת,אך הכל בצורה התואמת

את גילם ורגישותם של ילדייך.חשוב מאוד שלא תשליכי על ילדייך את הכעס או התסכול שמלווים אותך בשל מעשיו של בעלך לשעבר. את אמורה לדעת מהו מצבך הנפשי כדי להתמודד עם העובדות החדשות,כולל שיתוף הילדים "בסיפור המעשה"...- כלומר,יש לספר להם את התמצית,שהיא - אבא ואמא נפרדו כי הם כבר לא מסתדרים ביחד וכבר לא מרגישים קרוב כמו שהרגישו פעם,וכל אחד ממשיך את דרכו,אך שנינו אוהבים אתכם מאוד.אבא נמצא רחוק ולא יכל להיות עכשיו קרוב,אך אני מקווה שבעתיד הוא יחזור ארצה ותוכלו לפגוש ולהיות איתו. רצוי,כמו שגרא מסביר במקרים דומים,שתשתמשי בטיבול ההסברים לילדייך עם סיפור ילדים מתאים,או סיפור דמיוני - שתמציאי....,חשוב שתמיד תהייה תיקווה בהסברייך ובסיפורך להם.הכל צריך להיאמר בצורה שהם יוכלו לעכל זאת נפשית,ושלא תיווצר אצלם מועקה נפשית טראגית.הם יכולים להיות עצובים ולבכות,אך את צריכה להמשיך ולהיות החזקה ולהקרין בהם תיקווה וכוח התמודדות למרות השינוי המשפחתי והמצוקה הכלכלית.בגילם כיום הם לא צריכם לשאת על גבם הצעיר את העובדה שאביהם לא תומך כלכלית,זאת הם יבינו לבד כשיתבגרו ויבינו היטב כיצד ומי עשה מה.אל תהיי "הרעה" ,ואל תשליחי עליו את ההאשמות,אפילו שאת נאמר צודקת . במידה ואת חשה קושי להתמודד נפשית עם כל המצב החדש והקשה,יתכן וטוב תעשי אם תפני ליעוץ פסיכולוגי - הוא מוזל דרך קופ"ח או חינם דרך לשכת הרווחה העירונית,שיוכלו לסייע לך אישית בהתמודדויות העתידיות,וכן עם הטיפול בילדייך.בהצלחה.
 

גילR

New member
כל מה שנאמר בדבריך - אני אכן עשיתי ועושה, את

שיחת הפירוד עשיתי לפי כללים שקיבלתי ביעוץ שהלכתי. ואני אכן ממשיכה ואומרת להם כל הזמן - אבא עובד, רחוק הוא מאוד רוצה לבוא אולי בעתיד וכו... אבל השקרים כל כך מתסכלים אותי. אם אכן יותר בריא להמשיך ככה עד שיתבגרו ויבינו לבד או ישאלו... אז כך אעשה! טובת הילדים ובריאותם היא הדבר היחיד מול עיני ולא מסע הכפשה של אבא שלהם. (שלדעתי הוא פשוט עבר איזה משבר נפשי/התמוטטות.. איך יכול להיות שבן-אדם "מתהפך" ככה?!?!!?) רק רציתי לדעת אם אני פועלת נכו ,או לא, וכן... האמאת בוערת בי- בבטן..
 

MoonMadness

New member
אולי משהו באמצע, בין האמת לשקר הלבן

ישרת הכי טוב גם אותך וגם את הילדים.
 

גרא.

New member
גילR.בזמנו,כשזה קרה,2 הילדים,לפחות היותר קטן,

היו בגיל שהיה קשה להסביר להם באופן ישיר,מדוע אתם נפרדתם.כיום,הדרך הנכונה להסביר לשניהם,גם לבן השלוש מדוע אבא אינו בבית,היא בפגישה משותפת שלך של האקס ושלהם,סיטואציה כנראה בלתי אפשרית,בכדי להסביר ביחד מה קרה,למה,ובעיקר מה יהיה.בשיחה כזו,היה צורך לומר שאתם שניכם לא אוהבים יותר זה את זו (המושג לא מסתדרים,לא מובן בגילים האלה,אוהבים,זה מושג שכיח ומובן)ולכן אתם נפרדים.אבל כפי שכבר נאמר,אתם אוהבים את הילדים,ותדאגו להם תמיד,תבואו לשמחות וכדומה.זה מה שהיה צריך להאמר,לו הייתם נפגשים ארבעתכם,אלא שזה מצב שלא יכול להתקיים כרגע.כך ההסבר שלך לילדים,חייב להיות מצד אחד מדוייק מצד שני מלווה בשקר לבן.יש לומר להם את האמת,דהיינו בדבר הפרידה,בגלל שאינכם אוהבים יותר.מכאן להמשיך לספר שיהיו להם שני בתים.אחד זה שהם גרים בו איתך,והשני אצל האבא,שנסע רחוק לחו"ל בכדי לעבוד שם. אין לומר שאבא ברח,נטש שכן זה עלול ליצור רגשות נטישה שעלולים לחזור בעוצמה רבה,בגיל ההתבגרות ולאחריו .אבא עובד קשה,ולכן הוא לא בא לבקר.את זה ילד יכול להבין,וזו גם האמת.אפשר להתייחס למצב הכלכלי הקשה שלך,כחלק ממה שקורה במדינה,ולא להשליך את זה אל האב,בגלל הנטישה שלו.גם אם זו האמת.מאוחר יותר כשיהיו בוגרים מספיק,הם יבינו בעצמם את הקשר בין לבין.כפי שנאמר,אפשר להשתמש בגישת הביבליוטראפיה (ספרוטראפיה),כלומר לספר ספור שבו גיבור הספור מתמודד עם עזיבת האב את המשפחה.ויש לא מעט סיפורים כאלה.או בחנויות,או באנטלוגיה של פרופ' אדיר כהן"להפליג עם כוכב".דרך ההקשבה לספור שיכול להתאים לשני הילדים,הם מזדהים עם גיבור/י הספור,ומפנימים את דפוס ההתמדדות שלו.כאשר הם גם מבינים שהם לא היחידים בעולם שזה קורה להם.בשיחה הזו,יש להשיב לשאלות הילדים,כל שאלה,עם האמת שלה,שוב ללא שמוש במילים עזב,נטש,ברח וכיוצא בזה.ילדים יכולים ליחס לעצמם רגשות אשמה שזה קרה בגלל שהם היו לכאורה ילדים רעים. אפשר לבכות,לקבל את התגובות שלהם,מבכי ועד כעס בכל צורה שהיא.לאפשר להם להגיב כדרכם של ילדים באמצעות יצירה,ציור,כיור או כל שאוהבים.וזה צריך להיות כבר מוכן מראש.אם תביני סימני נסיגה בהתנהגות החיצונית והרגשית כלומר,חזרה להרטבה בם היתה כבר גמילה,בכי מוגזם,והסתגרות,לעיתים נטייה למצוץ אצבע או לגמגם.יש לפנות לייעוץ.לגבי הקטן,למכון להתפתחות הילד,לגבי הגדול,לפסיכולוגית ביה"ס או הגן באם הוא עדיין בגן.
 

גילR

New member
תודה רבה -

-אכן שיחה כמו שכתבת היה הדבר שתיכננתי לעשות ובסופו של דבר עשיתי לבד - לפי ההנחיות כמו שכתבת. -האם יש מקום לחזור על השיחה הזו? עם תובנות הזמן שלא היו לי לפני -בשיחה הקודמת (כשחשבתי שהחיים יהיו מסודרים לפי החוזה..)? -האם לספר להם את הסיפורים שציינת גם עכשיו, ובפרקי זמן נוספים - בעתיד? -הגדול הלך לטיפול ריגשי ואכן היא המליצה לתת לו לצייר ולספר את הסיפור - האם זה משהו שכדאי לעשות פעם בכמה זמן או רק ב"ימים קשים"? המון תודה
 

גרא.

New member
אם את מזהה סימני מצוקה אצל הילדים,כפי שציינתי

ברגרסיה רגשית והתנהגותית,או אם חוזרות ונישנות שאלות המטרידות מי מהילדים,כדאי בהחלט לשחזר את ההסבר כך שיותאם לגיל הילד ולבגרות הרגשית שלו לפי שיפוטך כאם.
 
למעלה