איך הילדים שלכם מתמודדים?

מצב
הנושא נעול.
../images/Emo4.gif אופ.

לא רק בעיה של "זכרים"
כנראה שגם בעיה של "נקבות" . הרבה ילדים מבית הספר הקודם של בתי אינם רוצים לשחק איתה מאז שעברה לבית ספר אחר שבו יש כיתת מחוננים . הם מכנים אותה "חנונית" . היא עדיין מרגישה קשורה אליהם וכאשר הגיעה לבקר אותם בכיתה שלהם אמרו לה שהכניסה לחנונים אסורה "חנונית את לכי ללמוד ואל תכנסי לכיתה שלנו" למרות שהילדה שלי רחוקה מאוד ואינה מתאימה לכינוי זה כלל .... ולהרחיב זו לא רק בעיה של ילדים גם של מבוגרים רק שילדים מתבטאים בצורה שונה אולי יותר ישירה ויותר אמיתית . (כמה אמהות שהיו גם איתי בקשר טוב "נעלמו" פתאום מהשטח . )
אופ.
 

ציפי ג

New member
נכון

לא רק בעיה של "זכרים"
כנראה שגם בעיה של "נקבות" . הרבה ילדים מבית הספר הקודם של בתי אינם רוצים לשחק איתה מאז שעברה לבית ספר אחר שבו יש כיתת מחוננים . הם מכנים אותה "חנונית" . היא עדיין מרגישה קשורה אליהם וכאשר הגיעה לבקר אותם בכיתה שלהם אמרו לה שהכניסה לחנונים אסורה "חנונית את לכי ללמוד ואל תכנסי לכיתה שלנו" למרות שהילדה שלי רחוקה מאוד ואינה מתאימה לכינוי זה כלל .... ולהרחיב זו לא רק בעיה של ילדים גם של מבוגרים רק שילדים מתבטאים בצורה שונה אולי יותר ישירה ויותר אמיתית . (כמה אמהות שהיו גם איתי בקשר טוב "נעלמו" פתאום מהשטח . )
נכון
אם כי אני צריכה להפליג אי שם לימי בית ספר כדי להזכר בכך, בהתחשב במין ילדי. אבל אצל בנות, להבדיל מבנים, אם הזכרון לא מטעה אותי, מבחני המעמד הם אחרים, ופחות כוללים מגע פיזי. יש מבחן הקוארדינציה - מי קופצת בחבל, מדלגת בגומי, קופצת קלאס יותר טוב. מבחנים גרפומוטוריים - מי מציירת שערים למחברת יותר יפים, מי מצליחה להפיק מחברות יותר מסודרות וכד'. ולפיהן נקבע הדירוג. בודאי שילדה מוכשרת תקבל הרבה פיטבגים שלילים מחברותיה, כדי להעמיד אותה איתם באותו מעמד.
 
בנות הרבה יותר גרועות מבנים

נכון
אם כי אני צריכה להפליג אי שם לימי בית ספר כדי להזכר בכך, בהתחשב במין ילדי. אבל אצל בנות, להבדיל מבנים, אם הזכרון לא מטעה אותי, מבחני המעמד הם אחרים, ופחות כוללים מגע פיזי. יש מבחן הקוארדינציה - מי קופצת בחבל, מדלגת בגומי, קופצת קלאס יותר טוב. מבחנים גרפומוטוריים - מי מציירת שערים למחברת יותר יפים, מי מצליחה להפיק מחברות יותר מסודרות וכד'. ולפיהן נקבע הדירוג. בודאי שילדה מוכשרת תקבל הרבה פיטבגים שלילים מחברותיה, כדי להעמיד אותה איתם באותו מעמד.
בנות הרבה יותר גרועות מבנים
בנים יערכו קרב אגרופים בבוקר ובהפסקה הגדולה ירוצו לשחק יחד במגרש כאילו דבר לא קרה. אצל בנות כל דבר הופך בקלות לברוגז וחרם והטחת עלבונות מרושעים. הרבה יותר כיף לשחק עם הבנים...
 
ואלה יהיו, ממש במקרה,

לא רק בעיה של "זכרים"
כנראה שגם בעיה של "נקבות" . הרבה ילדים מבית הספר הקודם של בתי אינם רוצים לשחק איתה מאז שעברה לבית ספר אחר שבו יש כיתת מחוננים . הם מכנים אותה "חנונית" . היא עדיין מרגישה קשורה אליהם וכאשר הגיעה לבקר אותם בכיתה שלהם אמרו לה שהכניסה לחנונים אסורה "חנונית את לכי ללמוד ואל תכנסי לכיתה שלנו" למרות שהילדה שלי רחוקה מאוד ואינה מתאימה לכינוי זה כלל .... ולהרחיב זו לא רק בעיה של ילדים גם של מבוגרים רק שילדים מתבטאים בצורה שונה אולי יותר ישירה ויותר אמיתית . (כמה אמהות שהיו גם איתי בקשר טוב "נעלמו" פתאום מהשטח . )
ואלה יהיו, ממש במקרה,
האמהות לאותם הילדים אשר התכוננו יום-יום לבחינות האיתור? כשיש לך זמן, תוכלי להרגיש חופשי לרחם עליהן ובעיקר על ילדיהן. בעיני, לפחות, זה ממש עצוב. הילדה למדה שיעור חשוב על מיהו חבר אמיתי, על דרך השלילה. אני בטוחה שישנן ועוד תהיינה לה הזדמנויות ללמוד זאת גם על דרך החיוב.
 

ibibik

New member
גם אני חווה כעת את ה"היעלמות" הזו

לא רק בעיה של "זכרים"
כנראה שגם בעיה של "נקבות" . הרבה ילדים מבית הספר הקודם של בתי אינם רוצים לשחק איתה מאז שעברה לבית ספר אחר שבו יש כיתת מחוננים . הם מכנים אותה "חנונית" . היא עדיין מרגישה קשורה אליהם וכאשר הגיעה לבקר אותם בכיתה שלהם אמרו לה שהכניסה לחנונים אסורה "חנונית את לכי ללמוד ואל תכנסי לכיתה שלנו" למרות שהילדה שלי רחוקה מאוד ואינה מתאימה לכינוי זה כלל .... ולהרחיב זו לא רק בעיה של ילדים גם של מבוגרים רק שילדים מתבטאים בצורה שונה אולי יותר ישירה ויותר אמיתית . (כמה אמהות שהיו גם איתי בקשר טוב "נעלמו" פתאום מהשטח . )
גם אני חווה כעת את ה"היעלמות" הזו
של אמא או שתיים. אוף.
 
אני מחוננת וזה בסדר... אני כל הזמן

איך הילדים שלכם מתמודדים?
יש לבן שלי (כיתה ג') שני חברים טובים שאינם איתו ביום ההעשרה. האחד לא עבר את המבחן הראשון והשני לא השתתף כלל במבחנים. בני מספר לי שהם מקניטים אותו בנושאים שונים (למשל הכובע שהוא חובש) מה שלדעתי לא היה בשנים שעברו, לפני שהתחיל את יום ההעשרה. יצויין שההקנטות אינן כל הזמן אבל הוא חוזר ומתלונן בפני עליהן. לי סיפורים כאלו ישר מעלים מהאוב של הילדות את הקטעים בהם קינאו בי ואני ממש לא יודעת מה לייעץ לבן שלי במקרים כאלו. איך הילדים שלכם מתמודדים? איך אתם כהורים? מה אתם מייעצים?
אני מחוננת וזה בסדר... אני כל הזמן
סובלת מהקנאה של הילדים... צריך פשוט להתעלם! אני מכתה א' (עכשיו ז') אובחנתי כמחוננת ומאז רק הציקו וקינאו! צריך ללמוד להתמודד עם זה ולמצוא חברים מפרגנים! זה גם מאד תלוי באופי של הילד... במקרה שלי למדו שלא כדי להציק לי ולהתעסק איתי! מקווה שהבנת, הג'ינג'ית
 

lironlondon

New member
גם אצלי קרה דבר דומה

אני מחוננת וזה בסדר... אני כל הזמן
סובלת מהקנאה של הילדים... צריך פשוט להתעלם! אני מכתה א' (עכשיו ז') אובחנתי כמחוננת ומאז רק הציקו וקינאו! צריך ללמוד להתמודד עם זה ולמצוא חברים מפרגנים! זה גם מאד תלוי באופי של הילד... במקרה שלי למדו שלא כדי להציק לי ולהתעסק איתי! מקווה שהבנת, הג'ינג'ית
גם אצלי קרה דבר דומה
בהתחלה (כיתה ג') הכיתה נורא פרגנה ועודדה, אבל לאט לאט גיליתי שמעגל החברות שלי הולך ומצטמצם. למה? כי אני "מחוננת", "חנונית", "חושבת שבגלל שאני יותר חכמה אני יותר טובה". זה עובר עם הזמן. למדתי פשוט להתעלם/להכניס בוקס באף למי שאומר את זה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה