איך אתן נפרדות מהקטנים בבוקר?

coffebean

New member
איך אתן נפרדות מהקטנים בבוקר?

היום בבוקר לא הספקתי להפרד מרואי כמו שצריך כי נורא מהרתי..לא הספקתי לקווצצ' אותי בחיבוקים ונשיקות כמו שאנחנו אוהבים ואני מרגישה שהדקה הנוספת הזו איתו חסרה לי..
כבר מתגעגעת אליו
 

שמופי10

New member
יש ימים כאלה!!

אבל בדרך כלל נשיקה יום נעים וביי. והכי חשוב לי להגיד לה אמא אוהבת אותך ונתראה אח"כ. היא עושה בי בי עם היד וזהו. כשאני ממהרת כל היום הבטן מתהפכת לי למה לא נשארתי עוד שנייה להגיד שלום יפה....נו מה לעשות אנחנו לוקחות הכל קשה יותר ממה שזה.
 
איך נפרדים? בבכי!

כל יום כשאני מביאה אותו לבית הילדים, צריך פשוטו כמשמעו לקרוע אותו מעליי. בכי. זוועה.
 
איך נפרדים?

משתדלת לעשות את זה קצר מאד כי אין לי כוח לפרידות ארוכות. נשיקה, ביי ביי וזהו, אני בורחת כי אם אשאר עוד דקה אז כבר לא אצליח לעזוב אותה..
 

galzil

New member
מהר מהר שלא ישים לב

מאד קשה לא לרוץ לחבק ולנשק אותו, אבל אז מתחיל הבכי וזה כואב יותר
 
לא להיעלם

זו טעות. גם בימים הכי קשים, גם כשקורעים אותו ממני, כאמור, בבכי קורע לב. אני מלטפת אותו ואומרת שאני הולכת ואחזור אחה"צ לקחת אותו. בכי קורע לב עד השמיים, אבל הוא לפחות לא יחשוש לסובב לי את הגב.
 
../images/Emo127.gifבשום אופן לא להעלם

כי שהוא ישים לב הוא יתאכב, ומה גם שאני ירגיש לא טוב עם זה שלא אמרתי לו שלום.
 

galzil

New member
אני לא נעלם

יש את הפרידה ואז הוא עובד למטפלת, אבל אז הוא מתחיל לבכות, מעניינים אותו במשהו אחר ואז אני הולך כשהוא לא רואה. זה לא תמיד ככה, בכל אופן לא קורה שהוא לא מקבל ממני חיבוק ונשיקה בבוקר לפני שאני הולך
 

galzil

New member
חשוב לציין - הוא מאושר עם המטפלת

הוא פשוט עכשיו בחרדת הנטישה כנראה, גם בלילה הוא התחיל עם הצרות עכשיו ורוצה לישון איתנו
 
הוא פותח לי את הדלת של הגן, חיבוק

ונשיקה ונפנוף אחרי שאני סוגרת את הדלת. אבל מעולם לא התגנבתי החוצה, גם בזמנים שהוא צרח והשתולל (והיו כאלה).
 

הגרי3

New member
יש לנו טקס קבוע: מגיעים לגן (בדרך

דקלום קבוע שאנחנו מדקלמות), אני מקריאה לה סיפור, היא מתיישבת לאכול ארוחת בוקר, מתחבקות מתנשקות ("אני הולכת לעבודה ואחזור לקחת אותך אחר הצהרים") ויאללה ביי. הכי חשוב: לא נעלמים בלי להגיד שלום. אף פעם ובשום מצב, גם אם זה כרוך בבכי גדול (הייתה גם תקופה כזו).
 
../images/Emo12.gif אין לי מושג...

זה התפקיד של האיש. ביום שישי שאני לוקחת אותם לגן אני קצת יושבת ומשחקת איתם כי זה היום היחיד שאני באה לגן. האיש טוען שהם "לא שמים עליו, ואיך שמגיעים לגן, הם ישר הולכים לחברים שלהם ולעניינים שלהם.
 

1 שקדיה

New member
לרוב בבכי ../images/Emo10.gif למרות שלאחרונה

זה משתפר.. בימים הראשונים היה זוועה!!! קשה מאוד...הייתי הולכת בלב קרוע לאט לאט זה הולך ומשתפר, אני תמיד אומרת לה שאני אוהבת אותה ושאני צריכה ללכת ונתראה בשלוש, עדיין לא הגענו לשלב בו היא מחייכת כשאני הולכת אבל מה שכן, הבכי מתקצר ולפעמים היא כבר עסוקה במשחק ואני עדיין לא הגעתי לדלת.
 

ניקי ב

New member
הפרידה הולכת יופי../images/Emo13.gif

הקטנה הולכת למטפלת בלי בכי. הגדול נכנס בכיף , רץ יש לארוחת בוקר.
 

נט ודות

New member
בעלי מאחר כל יום

לעבודה כי לוקח לו 1/2 שעה להפרד מאיתנו. וזה יוצא בדיוק בזמן שדותן הקטן עירני ופטפטני... נופת צופים. אני למזלי עדיין בבית (עד סוף אוגוסט).
 

ליאתיש

New member
טקס פרידה זה חשוב

אני הייתי לוקחת את הגדול לגן, יושבת איתו ומשחקים באיזה משחק שהוא בוחר. אח"כ היה טקס בו אני נותנת לו משהו משלי שישמור - סוג של חפץ מעבר - צמיד קבוע שהיה לי על היד והיה מזוהה איתי, סרט לשיער וכו, והוא היה נותן לי בתמורה "שלום". וכמובן שמזכירים שאבוא לקחת אותך וכו'... לרוב זה עבד. לעיתים - גם כן בכי וצרחות ולא עוזר כלום...
 

liza26

New member
בזמן האחרון בבכי../images/Emo10.gif

פעם היא היתה קופצת לידיים של המטפלת בפעוטון והיום כל בוקר -בכי! אני מנשקת אותה עוד פעם ואומרת לה שלום עד שאני מגיעה לדלת היא נרגעת ומתעסקת עם משהו אחר.
 
למעלה