איך אתן מצליחות?

איך אתן מצליחות?


בוקר יום ראשון נראה מבטיח. הספקתי לעשות משהו בבית. התארגנתי ליום ארוך ומסורבל יותר מהרגיל. והגעתי לעבודה בשעה כמעט נכונה. מרגישה בסדר גמור. אבל ברור לי שלקראת הערב הכל התהפך. עובדת משרה מלאה, מתחילה מוקדם כדי להוציא את הקטנצ'יק מהגן ב4. ברור שלא מצליחה לעשות את השעות, אבל זה סיפור אחר. אחרי הגן בעיקר במזגן בבית. למרות שעל הדרך הוא מטייל קצת, מדרגות, דשה , כאלה... משחקים עד איזה שש. משתדלת באמת לשחק איתו, להקריא לו ספרים, לעניין אותו שישחק. ורוב הזמן איתו נטו. אבל לפעמים גם רואים טלוויזיה. 6 מתחיל א. ערב, אמבטיה, בקבוק מול הטלוויזיה והתארגנות לשינה. בעיקר עם אבא. אני בזמן הזה מנסה קצת לסדר אחרי האוכל שלו, כלים, בלגן. 7-7:30 הרדמות לא פשוטה בכלל. ואז מגיע השקט. ובשלב הזה אני קורסת. לא מצליחה לאסוף את עצמי לסדר/ לנקות/.... כל מה שבית דורש. לא מצליחה כלום. המוח נמחק. האנרגיות אינם. איך אתן מצליחות לשרוד 3 משמרות ביום אחד (עבודה, ילדים,בית/עיסוקים אחרים?) מה עובד בשבילכן כדי לעשות את הסביר , להטען ולהמשיך הלאה? בתיאוריה יש לי המון שעות פנויות. במעשי אני קורסת על הספה ומרגישה כישלון
 

mother cat

New member
את לא כשלון! את פשוט מוצפת ועמוס!

אני מזדהה מאד מאד עם כל התחושות שלך, ולי יש עוד עזרה של סבתות עם הילדים כך שכביכול קל לי יותר. אבל גם אני מגיעה לשלב שישנים סופסוף ואני קורסת... כמוך אני עובדת במשרה מלאה, וחוזרת למשרה שניה עם הילדים (למרות שלא תמיד אוספת מהגנים כי כאמור יש לי עזרה).

אז מה עושים? קודם כל מגלים קצת חמלה לעצמך. זה באמת מאד מאד קשה ומתיש.
דבר שני - סדרי עדיפויות ועיגול פינות. הבית שלי רחוק מלהיות נקי ומסודר כל הזמן. אבל עושים את המינימום כדי שיהיה נעים ואפשרי לחיות. אצלינו זה בעיקר המטבח - כלים כדי שיהיה עם מה לאכול למחרת... כביסות אני עושה רק בסופ"ש כי אני לא מגיעה לזה - אז צריך כמובן לדאוג שלכל אחד יש מספיק בגדים לשבוע שלם, אבל מסתדרים.
דבר שלישי - מיקור חוץ - מה שאפשר שמשהו אחר יעשה. עוזרת, לקנות מדי פעם אוכל מוכן, וכו'.
דבר רביעי - איפה בעלך בנושא הבית? אני שומעת שהוא עוזר עם הילד. אבל מה עם כל היתר?

ולדעת שזה בא בתקופות - יש תקופות שאני קורסת ולא מסוגלת לכלום. יש תקופות שאני מצליחה יותר להתארגן... ככה זה בחיים.

חיבוק גדול והרבה אמפתיה!
 

kramerkaren

New member
מה שאמא חתולה אמרה


והבטחה שזה נהיה קל יותר בהמשך.
מגלים שאפשר לקפל כביסה כשהוא משחק לצידך (ואז זה לא מחכה לך לעשר בלילה) ומוצאים שיטות כמו בישול בכמויות והקפאה, סידור של החדרים המשמעותיים בבית בלבד, אם בכלל, איסוף צעצועים יחד אתו כחלק משגרת סיום יום וכו.
הם גדלים, וכמות החמצן גדלה... את פחות מותשת, ומגלה שאת מצליחה אפילו לקרוא ספר. שלך. בלי ניקוד. בלי ציורים.
שלא נאמר לצאת לבית קפה וכו.
זה באמת באמת באמת נהיה יותר טוב. מבטיחה.
 

mother cat

New member
רק אני מעולם לא הצלחתי לקפל כביסה ליד הילדים?

זה תמיד נגמר בנסיונות שלהם לקחת מה שכבר מקופל ולעשות לי בלאגן....
מה גם שקיפול הכביסה בסופ"ש זה התירוץ שלי להסתגר בחדר עם ערימת כביסה ופרק של משהו ב VOD...
 

בלונד23

New member
אני אוהבת לקפל, האמת

אני מקפלת במהירות שיא למשל תוך כדי שיחת "היי מה נשמע איך היה בעבודה" - הכביסה כבר מקופלת. אני מקפלת פיזית על מתקן התלייה בעמידה (לא מבזבזת זמן על להוריד ולשים בכלי אלא ישר מהמתקן קיפול מהיר ולפזר בארונות).
 

BluishSky

New member
אני לימדתי אותה להפוך גרביים לצד הנכון ומאז אני אדם מאושר :)

החלק השנוא עליי בקיפול כביסה הוא תענוג צרוף עבור הילדה!
&nbsp
אני נותנת לה משימות כמו לשלוף לי את כל התחתונים שלה, או למצוא גרביים בצבעים מסויימים והיא מרוצה. היא גם דורשת ללמוד לקפל חלק מהבגדים, אז אני זורמת איתה במה שאפשרי בערך, תוך השגחה צמודה (ולרוב גם קיפול מחדש...). לוקח פי 4 זמן, אבל היא כל כך מאושרת שהיא עוזרת לאמא שאני לא עומדת בזה :)
מתישהו היא משתעממת ועוברת לשחק בסביבתי ואז אני מתקתקת את כל הכביסה מהר לפני שהיא תיזכר שהיא שוב רוצה "לעזור"...
 
באיזה גיל זה קורה?


בן שלי בן 1.5 ואומנם אני כל הזמן אומרת לו כל כבוד שעזרת לאימא, בשלב זה של חיינו גם לאסוף חלקים של צעצועים נגמר ב לשפוך אותם על הריצפה.
אני גם מגלה ששיטות האיחסון של צעצועים, כנראה לא כל כך נוחות. יש מלא א אאא א צעצועים עם חלקים קטנים (פזלים, צורות) והמשחקים האהובים עליו זה להכניס קשים/ מקלות לתוך בקבוק או יותר טוב להכניס קיסמים. זה מעולה למוטט ריקה, מעולה גם לקשר יד עין. אבל קטסטרופה לרצפה
 

BluishSky

New member
עכשיו היא בת כמעט 3...

אבל בגיל שנה וחצי הייתי מקפלת לידה כשהגיגית במקום יחסית גבוה בשבילה (ושמה בחזרה בגיגית לאחר הקיפול), והיא הייתה משחקת בסביבתי.

לגבי הצעצועים - יש שתי נקודות: קודם כל, האיסוף צריך להיות משחק כיפי (לאסוף את כל הדברים האדומים ואז את הצהובים... אוי, כל הבובות רוצות לישון...) ודבר שני, בדיוק ברגע שהכל מסודר, צריך להרחיק את הילד מהאיזור. צריך לכוון את הסידור בדיוק לפני שעת המקלחת-אוכל-שינה, כך שכשמסיימים, פשוט מרימים אותו ולוקחים מהסביבה.
כי זה הרי ממש הגיוני - אם סיימנו לסדר, ממש משעמם לנו, ולכן צריך להתחיל לבלגן מחדש, כדי שיהיה לנו מה לעשות...

ולגבי החלקים הקטנים - לארגן קופסאות מתאימות לפי נושאים וגדלים (נגיד לפאזלים, קופסאות מחולקות לתאים וכל חלקי פאזל בתא אחד).
אם הוא אוכל תמ"ל - הקופסאות הגדולות של התמ"ל ממש מוצלחות לאחסון (תכל'ס, יש לנו די הרבה כאלו ריקות בבית, אם את צריכה :) ).
 

בלונד23

New member
אצלי היא תולה


לקפל לא יודעת.
לתלות יודעת (על המתלה העומד בבית על החבל הכי קרוב אליה).
ולהגיש לאמא אטבים.
ולנער לפני התלייה כדי שלא יהיו קמטים - זה הכי כיף.
&nbsp
 
למה את חושבת שאנחנו מצליחות יותר ממך?

מה שלי עוזר זה להסתכל על כל יום בפני עצמו, יש אחה"צ שאני יורת "משקיעה" (עלאק) ואז אני מרגישה סופר אמא ויש ימים שאני רק רוצה לתקוע אותם מול הטלוויזיה/אייפד כדי למות על הספה בשקט כמו סנאי דרוס.
כך או כך כל יום בפני עצמו מנסה לא להשליך מאחה"צ אחד למשנהו וזה ממזער איכשהו את תחושת הכשלון.
את בסדר גמור , הוכתרת בהצלחה כאמא לילדים קטנים
&nbsp
 
וואו... נשים יקרות!

הצלחתם לגרום לי לבכות. וגם לחייך. במיוחד אחרי "סנאי מת". בעלי לא בענייני סדר בבית. זאת בעיה בפני עצמה והבית רחוק מלהיות "נעים" אני מרגישה גיבורת על אם אני מצליחה לסדר מטבח או צעצועים. זה אף פעם לא בא באותו היום. מחפשת שיטות... מצד אחד לא רוצה לעשות כלים כשהילד משחק (הוא גם עוד לא באמת משחק לבד יותר מחמש דקות) יש לי בקושי שעתיים איתו. מצד שני אחרי זה אין כוחות. נראה לי אני מחפשת כדור פלא שיחזיר לי את אנרגיות הבוקר שלי
לא מציאותית אני, אה... הקטע הוא שגם אחרי המנוחה, עיגול פינות לאורך כל סופ"ש, שבת שלא עושים בה הרבה וכאילו נחתי מלא, שוב קרסתי בערב וההרגשה היא זיפט...
 

בלונד23

New member
שיטות עבודה בבית...

א. עוזרת. עוזרת. עוזרת. כל מילה מיותרת. חובה. פעם בשבועיים אצלי, וחבל שלא פעם בשבוע. ממש לחפש עוזרת עוד היום, תרימי טלפון לכל החברות ותשאלי. מונע מלחמות עולם בבית.
ב. אם אפשר, לא לתת לו בקבוק מול הטלוויזיה. זה נשמע קטנוני, אבל להתרגל לאכול מול הטלוויזיה זה לא בריא לילדים. סתם הערה קטנה אבל חשובה.
ג. כן לעשות כלים מוקדם, כן לארגן את הבית מוקדם! תוך כדי משחקים. אני מקפלת כביסה תוך כדי החיים. תולה תוך כדי החיים. כל יום עושה כביסה כמעט. בעלי כמוך - עד שהוא חושב לעשות, עד שהוא עושה, כל דבר לוקח זמן וחשיבה. אני - בלי מחשבה בכלל מכוונת מכונה על טיימר לפני העבודה, נכנסת הביתה הכביסה כבר עשויה, תולה בין לבין פעילויות או אפילו תוך כדי משחק עם הילדה. באמת שזה כמעט נעשה מעצמו, אוטומטי. איך שנכנסים הביתה ישר מארגנת מדיח וכביסה ואז יותר כיף לשחק, להכין אוכל, הכול מסודר כמה שניתן. אני מודה שעבודות שנואות - שטיפת רצפה למשל - אני מחפפת לגמרי.
&nbsp
 

HOFITS2

New member
דרוש מלא כוחות!

אני אמא לילדה בת 3.5, עובדת במשרה מלאה עד 18:00 בערך ויש לי עוד עסק קטן אני מפעילה מהבית.
אני בד"כ לא מתיישבת עד השעה 9 וחצי וזה לא בגלל שאני כזו חרוצה והבית מתוקתק להיפך, כי זה לרדוף אחרי הזנב של עצמי כי אין ברירה.
אני מגיעה עם הילדה הביתה בשעה 18:30 - 19:00, מקלחת, ארוחת ערב, קצת בינתיים עושה כלים ורק להרדים לוקח לי איזה חצי שעה כי זה הזמן היחידי שיש לי איתה במהלך השבוע אני מקריאה סיפור כל לילה ושרה לה שירים - יש לציין שהתפקיד של בעלי זה הכביסות אני לא נוגעת בזה, כי ככה החלטנו שאני גם ככה מבשלת אז אני אעשה את הכלים והוא גם ככה במרפסת מעשן אז יטפל בכביסות.
חייבת לציין שאני לא מנקה את הבית בהיסטריה כמו שאמא שלי עשתה כשהיינו קטנים, מקפידה מאד על מקלחת ושירותים וכל השאר מנקה בין לבין כשיוצא לי.
הילדה מאד מתלהבת גם לטאטא אז לפעמים זה יותר איטי אבל לפחות רותמת אותה לזה שגם דברים כאלה צריך לעשות.
בקיצור מעייף מאד, מוצאת את עצמי אוכלת ארוחת ערב בשעה 22:00 בלילה ואחרי שעה ורבע נרדמת.
 

עקשנית25

New member
את לגמרי לא לבד

וסדר היום שלך נשמע כמו שלי כמעט :)
וגם אני חיה לפעמים באי סדר, ואכן בשבע - שבע וחצי אני נשפכת.
&nbsp
לפעמים יש לי כח בסביבות שמונה וחצי ככה לקום קצת.
או שאני מחליטה לסדר משו בפרסומות :)
אני החלטתי שהשעות היותר טובות שלי הן בבוקר, ולכן דווקא כשהוא קם מוקדם, הוא עם אבא ואני מצליחה קצת יותר שם.
&nbsp
אבל בגדול, אני איתך. מידי פעם בסביבות חמש אני שולחת אותו לטיול עם אבא ויש לי חצי שעה - שעה להתארגן.
&nbsp
לבעלי יש ילדים מנישואים קודמים אבל הם גדולים, הוא תמיד מעודד שאני לא המעריכה נכון את התקופה, שזה לא תמיד כזה פשוט, שזה משתפר ועובר, שהכל בסדר. באמת בסדר.
&nbsp
וזהו. גם פה לא תמיד פשוט עם זה.
 
תודה

גם אני מנסה עכשיו יותר את שעות הבוקר. רק שבוקר אצלי זה כמעט לילה
ב 6-6:30 אני מחוץ לבית. וקשה לי לקום ב5, אבל אני עובדת על זה
לפעמים כש הקטנת שי ק מהיר אותי ב 4-4:30 אני מנסה לשכנע את עצמי לקום... אין מצב
טוב לשמוע שאני לא לבד
 
למעלה