איך אתם עושים את זה?
- פותח הנושא AtShiRaAaAs
- פורסם בתאריך
אוריאל יקירי
פעם אחרונה שאגיב לדברייך אלו. אני מקווה שחרף אוזלת ידי ומילותי המעטות אוכל להבהיר לך את כוונתי במלואה. ובכן, אני כותבת את מה שאני מרגישה כי אני צריכה לשחרר. אני שואלת שאלה מתוך רצון ללמוד. אילולא הייתי מעוניינת לחלוק ואילולא הרגשתי נוח לשחרר כאן קיטור, לא הייתי כותבת את דבריי בכללותם. אני שואלת כי אני מנסה לשנות דפוסים שלי ואני רוצה לעשות זאת תוך למידה של גישות שונות וחוויות אחרות של אנשים בתחום שמטריד אותי. אני נותנת הכוונה בתוך גוף השאלה שלהתעלם ממה שכתבתי על עצמי כי זה לא נושא השאלה. מה שאני כותבת על עצמי נועד לשחרר לחץ... הוא לא קונקרטי ללמידה שלי או לחבריי הפורום מעבר לכך שזה נותן להם מידע עליי והם לומדים להכיר אותי ואת התגובות שלי, כשאין לי שום בעיה עם זה. אם אתה מרגיש שאני אוסרת בזאת עלייך או על אחרים להגיב לדבריי אז צר לי. אתה מוזמן להגיב למה שבא לך, ואגב בכל מקרה מגיבים כאן לדבריי על עצמי וזה לא מן הנמנע זה טבעי. כשאני מבקשת שלא יגיבו בתשובה אני פשוט מנסה למזער את ההתייחסות למצב שלי ספציפית בתוך התשובה לשאלה. טוב האממממ אני לוקה בחזרתיות מסויימת ונטייה להאריך בדברים, סליחה אם חזרתי על עצמי יותר מפעמיים. עד פעמיים מותר לי. נ.ב. אוריאל אני בהחלט אדם חרד וזה בטיפול, אבל בהקשר הזה אתה טועה ואשמח אם לא תעליל עליי שאני מנסה לשלוט בסובבים אותי או משהו בסגנון. זהו בזאת חתמתי את העניין. ושוב, אני מברכת אותך אל הפורום ומקווה שתמשיך עם הברכות, היה נעים לשמוע ברכות שלא נעלמו מעיניי למרות שלא ירדת לסוף דעתי וראית בהתנהגות שלי עויינת.
פעם אחרונה שאגיב לדברייך אלו. אני מקווה שחרף אוזלת ידי ומילותי המעטות אוכל להבהיר לך את כוונתי במלואה. ובכן, אני כותבת את מה שאני מרגישה כי אני צריכה לשחרר. אני שואלת שאלה מתוך רצון ללמוד. אילולא הייתי מעוניינת לחלוק ואילולא הרגשתי נוח לשחרר כאן קיטור, לא הייתי כותבת את דבריי בכללותם. אני שואלת כי אני מנסה לשנות דפוסים שלי ואני רוצה לעשות זאת תוך למידה של גישות שונות וחוויות אחרות של אנשים בתחום שמטריד אותי. אני נותנת הכוונה בתוך גוף השאלה שלהתעלם ממה שכתבתי על עצמי כי זה לא נושא השאלה. מה שאני כותבת על עצמי נועד לשחרר לחץ... הוא לא קונקרטי ללמידה שלי או לחבריי הפורום מעבר לכך שזה נותן להם מידע עליי והם לומדים להכיר אותי ואת התגובות שלי, כשאין לי שום בעיה עם זה. אם אתה מרגיש שאני אוסרת בזאת עלייך או על אחרים להגיב לדבריי אז צר לי. אתה מוזמן להגיב למה שבא לך, ואגב בכל מקרה מגיבים כאן לדבריי על עצמי וזה לא מן הנמנע זה טבעי. כשאני מבקשת שלא יגיבו בתשובה אני פשוט מנסה למזער את ההתייחסות למצב שלי ספציפית בתוך התשובה לשאלה. טוב האממממ אני לוקה בחזרתיות מסויימת ונטייה להאריך בדברים, סליחה אם חזרתי על עצמי יותר מפעמיים. עד פעמיים מותר לי. נ.ב. אוריאל אני בהחלט אדם חרד וזה בטיפול, אבל בהקשר הזה אתה טועה ואשמח אם לא תעליל עליי שאני מנסה לשלוט בסובבים אותי או משהו בסגנון. זהו בזאת חתמתי את העניין. ושוב, אני מברכת אותך אל הפורום ומקווה שתמשיך עם הברכות, היה נעים לשמוע ברכות שלא נעלמו מעיניי למרות שלא ירדת לסוף דעתי וראית בהתנהגות שלי עויינת.
Skid McMarks™
New member
בשביל מה הפרובוקציות?
אז לעשות עליי אוונטות ופרובוקציות
מרגש אותך? מזכיר לי את הבריונים מכיתות היסוד והגן... אתה יודע יש ביקורת בונה בטוב טעם ויש תקיפה ותחושת עליונות. הדברים האלה שונים בתכלית. אני ממליצה לך לבחון את עצמך היטב לפני שאתה יוצא בהצהרות שאתה מסוגל לקלוט ולראות את התוכן שלי או של כל אדם אחר. שלא לדבר על התהדרות בכל הנוגע לפרובוקציות ויציאה מהשגרה... כאילו כזה... אתה יודע כזה כאילו... שאתה נמצא בפורום של מופרעי קשב שזקוקים לשינוי... כאילו כזה... *לא מאמינה שירדתי לרמה של להגיב למרות שאמרתי שסיימתי להגיב* פשוט זה חילחל אתמול שהתיימרת לדעת מי אני ומה טיבי. יש הבדל בין לנסות להעיר הארה, לבין לשפוט או אפילו לתקוף. אתה מבחינתי חצית את הגבול הזה וזה הרגיז אותי. אם אתה לא מחבב אותי זו זכותך המלאה לא לקרוא אותי ואת הודעותיי. זכותך המלאה להתעלם. לעומת זאת להיות סתם בוטה כי אתה חושב שפרובוקציה זה דבר טוב ונהדר. אני לא חולקת עלייך אבל פרובוקציה לשם פרובוקציה היא חסרת טעם או ריח. רות סוף.
מרגש אותך? מזכיר לי את הבריונים מכיתות היסוד והגן... אתה יודע יש ביקורת בונה בטוב טעם ויש תקיפה ותחושת עליונות. הדברים האלה שונים בתכלית. אני ממליצה לך לבחון את עצמך היטב לפני שאתה יוצא בהצהרות שאתה מסוגל לקלוט ולראות את התוכן שלי או של כל אדם אחר. שלא לדבר על התהדרות בכל הנוגע לפרובוקציות ויציאה מהשגרה... כאילו כזה... אתה יודע כזה כאילו... שאתה נמצא בפורום של מופרעי קשב שזקוקים לשינוי... כאילו כזה... *לא מאמינה שירדתי לרמה של להגיב למרות שאמרתי שסיימתי להגיב* פשוט זה חילחל אתמול שהתיימרת לדעת מי אני ומה טיבי. יש הבדל בין לנסות להעיר הארה, לבין לשפוט או אפילו לתקוף. אתה מבחינתי חצית את הגבול הזה וזה הרגיז אותי. אם אתה לא מחבב אותי זו זכותך המלאה לא לקרוא אותי ואת הודעותיי. זכותך המלאה להתעלם. לעומת זאת להיות סתם בוטה כי אתה חושב שפרובוקציה זה דבר טוב ונהדר. אני לא חולקת עלייך אבל פרובוקציה לשם פרובוקציה היא חסרת טעם או ריח. רות סוף.
אופס רק עכשיו ראיתי את התגובה
האממממ אז זה ממש כמו גיל גן? אבא שלי תמיד אמר לי שאלה שהבנים שהרביצו לי חיבבו אותי. היה לי קשה לקנות את זה... שמע אוריאל, יש דרך להציג את הדברים. יכולת לכתוב הצורה שבה את מנסחת את דברייך, גסה, ואני מרגיש שהיא פוגענית כלפיי החופש ביטויי שלי. כאילו את אונסת אותי להתעלם ממה שיש לי לומר. אבל להאשים אותי במשהו שכל כולו בנית בראש שלך... לא הכל אתה יודע, אני אפילו אבלע את הרוק שלי ואומר בלב דואב, לא הכל אני יודעת... בטוח קצת יותר ממך (-לצורך ההגינות והאגו!). כך שאם זה נאמר מדאגה מכך שאני מפחדת ממבוכה או משהו בסגנון, אז לא השתמעה הדאגה מדברייך. עבוד גם אתה על הניסוח שלך. אני מצידי הצלחתי באותות ובמופתים לשלות את חלק מהכוונה שלך מדברייך וקראתי שוב את ההודעה שלי ונוכחתי שהשתמשתי בה במילים מעט בוטות. כנראה שהחבר'ה כאן לא נפגעו כי הם מכירים אותי ואת צורת הכתיבה, התבטאות שלי. יתרה מכך אני חושבת שיש שרצונו של אדם כבודו ולו כן הייתי בוחלת בחשיפה ובהתפלשות למרותש אני חשה צורך לחלוק, הפורום הזה הוא פורום תמיכה ולא פורום פסיכולוגיה בחמש שקל- התעמת עם עצמך! כך ששוב, אני חושבת וזו אך דעתי, יש דרך ואופן לכתוב דברים. יום נעים! נ.ב. גשם גשם גשם טיף טיף טף טיףטיףטף אני מוחאת כף אל כף! וזהו באמת באמת באמת בחיי ההודעה האחרונה בעניין. אם תרצה לבוא איתי בדברים בנושא יותר נעים שגם יוביל לאיפשהו מעבר לסחרחרה סביב מה שלא קשור לאשכול... ואגב... לא שמעתי תגובה שלך לשאלה שלי, לך יש בעיה להתייחס לנושא הזה חוץ מלהתייחס אליי...?
האממממ אז זה ממש כמו גיל גן? אבא שלי תמיד אמר לי שאלה שהבנים שהרביצו לי חיבבו אותי. היה לי קשה לקנות את זה... שמע אוריאל, יש דרך להציג את הדברים. יכולת לכתוב הצורה שבה את מנסחת את דברייך, גסה, ואני מרגיש שהיא פוגענית כלפיי החופש ביטויי שלי. כאילו את אונסת אותי להתעלם ממה שיש לי לומר. אבל להאשים אותי במשהו שכל כולו בנית בראש שלך... לא הכל אתה יודע, אני אפילו אבלע את הרוק שלי ואומר בלב דואב, לא הכל אני יודעת... בטוח קצת יותר ממך (-לצורך ההגינות והאגו!). כך שאם זה נאמר מדאגה מכך שאני מפחדת ממבוכה או משהו בסגנון, אז לא השתמעה הדאגה מדברייך. עבוד גם אתה על הניסוח שלך. אני מצידי הצלחתי באותות ובמופתים לשלות את חלק מהכוונה שלך מדברייך וקראתי שוב את ההודעה שלי ונוכחתי שהשתמשתי בה במילים מעט בוטות. כנראה שהחבר'ה כאן לא נפגעו כי הם מכירים אותי ואת צורת הכתיבה, התבטאות שלי. יתרה מכך אני חושבת שיש שרצונו של אדם כבודו ולו כן הייתי בוחלת בחשיפה ובהתפלשות למרותש אני חשה צורך לחלוק, הפורום הזה הוא פורום תמיכה ולא פורום פסיכולוגיה בחמש שקל- התעמת עם עצמך! כך ששוב, אני חושבת וזו אך דעתי, יש דרך ואופן לכתוב דברים. יום נעים! נ.ב. גשם גשם גשם טיף טיף טף טיףטיףטף אני מוחאת כף אל כף! וזהו באמת באמת באמת בחיי ההודעה האחרונה בעניין. אם תרצה לבוא איתי בדברים בנושא יותר נעים שגם יוביל לאיפשהו מעבר לסחרחרה סביב מה שלא קשור לאשכול... ואגב... לא שמעתי תגובה שלך לשאלה שלי, לך יש בעיה להתייחס לנושא הזה חוץ מלהתייחס אליי...?
באמת מה אתם נבהלים מהר
שירה, אין צורך להתגונן.. זה או שאת עונה לעניין או שלא עונים בכלל. זה פורום ADHD, להזכירכם. פורום תמיכה. אולי אתם לא מכירים בפרובוקטורים שבADHD - אבל יש דבר כזה, ואם קשה לכם לקבל אותם פה, אז חבל. גם אני הייתי אחד כזה, אם שכחתם. תקראו את ההודעה שכתבתי לשירה, למעלה.)
שירה, אין צורך להתגונן.. זה או שאת עונה לעניין או שלא עונים בכלל. זה פורום ADHD, להזכירכם. פורום תמיכה. אולי אתם לא מכירים בפרובוקטורים שבADHD - אבל יש דבר כזה, ואם קשה לכם לקבל אותם פה, אז חבל. גם אני הייתי אחד כזה, אם שכחתם. תקראו את ההודעה שכתבתי לשירה, למעלה.)
אוונטה ADHDית מה זה מוכרת
פעם היה פה מישהו "מחפש ריגושים" כזה. הוא החליט שהוא צריך לנער את הפורום. הופיעו פה כוכביות בלי סוף עם תקיפות הדדיות שגרמו למספר אנשים לפרוש מן הפורום. אני דווקא התכתבתי אתו במסרים. אחר כך הוא עשה אבחון, התחיל טיפול בריטלין ונרגע, ואפילו לא חזר לפורום. מה למדתי מזה? שככל שהאש גדולה יותר, ככה נשרפים מהר יותר. בתור אשה באה בימים (48) שמרגישה בת 18, אני מציעה לשמור את הכוחות לשנים הבאות (אצלי זה 17, 16, 15 וכו') ולא לגמור את כל האנרגיות בבת אחת וכמובן שלא על שטויות שלא מקדמות אותי לאף מקום.
פעם היה פה מישהו "מחפש ריגושים" כזה. הוא החליט שהוא צריך לנער את הפורום. הופיעו פה כוכביות בלי סוף עם תקיפות הדדיות שגרמו למספר אנשים לפרוש מן הפורום. אני דווקא התכתבתי אתו במסרים. אחר כך הוא עשה אבחון, התחיל טיפול בריטלין ונרגע, ואפילו לא חזר לפורום. מה למדתי מזה? שככל שהאש גדולה יותר, ככה נשרפים מהר יותר. בתור אשה באה בימים (48) שמרגישה בת 18, אני מציעה לשמור את הכוחות לשנים הבאות (אצלי זה 17, 16, 15 וכו') ולא לגמור את כל האנרגיות בבת אחת וכמובן שלא על שטויות שלא מקדמות אותי לאף מקום.
AtShiRaAaAs
New member
איך אתם עושים את זה?
איך מוקיעים מתוכנו את אלמנט התחרותיות על תשומת לב ההורים ובכלל, מתוך הקשר עם האחים שלנו? איך הופכים לחברים טובים? איך מתמודדים עם זה שגם כשהם מבוגרים הם נזקקים קשות לפידבק של ההורים? ובמקרה הספציפי שלי... להתמודד עם זה שהאח הקטן זקוק ומפונק מעצם היותו בן זקונים. מצד שני האחות הגדולה... לומדת עכשיו ועם הבעיות שלה ודואגים לה ומקשיבים לה. ואני האמצעית, לפעמים הולכת לאיבוד... לא רואים מה אני ומי אני בכל הדרי... אני רוצה עם אחיי קשר מוצלח כמו עם החברה הכי טובה שלי כמו עם הבן זוג שלי איתם... אני מרגישה שזה פספוס לא להצליח לאמץ אותם אל ליבי ושהם יאמצו אותי אל ליבם, כי זו אחת המתנות בחיים האלה, בדיוק כמו שההורים שלי הם מתנה שקיבלתי. "מזל" שאבא שלי חולה וקצת בבית, אני מפתחת איתו ככה קשר קצת מעבר... כי אני לומדת בבית. נא להתעלם ממה שכתבתי על המצב שלי ספציפית זה נכתב בשביל לפרוק קצת, ולא בהקשר לשאלה. ******התייחסו למצב שלכם עם בני משפחתכם בלבד. ולא למצב שלי.****** _______________________________________________________ התייחסו אל זה כאילו אתם משיבים על שאלה במחקר. תודה!
_______________________________________________________
איך מוקיעים מתוכנו את אלמנט התחרותיות על תשומת לב ההורים ובכלל, מתוך הקשר עם האחים שלנו? איך הופכים לחברים טובים? איך מתמודדים עם זה שגם כשהם מבוגרים הם נזקקים קשות לפידבק של ההורים? ובמקרה הספציפי שלי... להתמודד עם זה שהאח הקטן זקוק ומפונק מעצם היותו בן זקונים. מצד שני האחות הגדולה... לומדת עכשיו ועם הבעיות שלה ודואגים לה ומקשיבים לה. ואני האמצעית, לפעמים הולכת לאיבוד... לא רואים מה אני ומי אני בכל הדרי... אני רוצה עם אחיי קשר מוצלח כמו עם החברה הכי טובה שלי כמו עם הבן זוג שלי איתם... אני מרגישה שזה פספוס לא להצליח לאמץ אותם אל ליבי ושהם יאמצו אותי אל ליבם, כי זו אחת המתנות בחיים האלה, בדיוק כמו שההורים שלי הם מתנה שקיבלתי. "מזל" שאבא שלי חולה וקצת בבית, אני מפתחת איתו ככה קשר קצת מעבר... כי אני לומדת בבית. נא להתעלם ממה שכתבתי על המצב שלי ספציפית זה נכתב בשביל לפרוק קצת, ולא בהקשר לשאלה. ******התייחסו למצב שלכם עם בני משפחתכם בלבד. ולא למצב שלי.****** _______________________________________________________ התייחסו אל זה כאילו אתם משיבים על שאלה במחקר. תודה!
ההמממ... קשר משפחתי....
לנו בבית אין קשר משפחתי חם, אני ואחותי מאוד זרים אחד לשני, אמרתי כבר לאימי: היא אחותי, אני אוהב אותה, ואני העזור לה בכל מה שהיא צריכה עזרה, אבל לדבר איתה על הא ועל דא, אין סיכוי..... שירה, קירבה משפחתית זה עניין של מזל (ואפשר גם חינוך אך זה יותר מזל), הרי חברים את יכולה לבחור אבל למשפחה את נולדת, אי אפשר להיות חברים של כולם כמו שאנחנו לא אוהבים את כל האנשים בעולם.... מה, לא יצא לך אף פעם לראות בן אדם ובשניה הראשונה ללא סיבה פשוט לא לאהוב אותו??? אני מכיר לא מעט משפחות שאין קשר חברי בין האחים והאחיות, כך שאותי זה הפסיק להטריד שאין לי קשר חברי עם אחותי.... אני חי עם זה....
לנו בבית אין קשר משפחתי חם, אני ואחותי מאוד זרים אחד לשני, אמרתי כבר לאימי: היא אחותי, אני אוהב אותה, ואני העזור לה בכל מה שהיא צריכה עזרה, אבל לדבר איתה על הא ועל דא, אין סיכוי..... שירה, קירבה משפחתית זה עניין של מזל (ואפשר גם חינוך אך זה יותר מזל), הרי חברים את יכולה לבחור אבל למשפחה את נולדת, אי אפשר להיות חברים של כולם כמו שאנחנו לא אוהבים את כל האנשים בעולם.... מה, לא יצא לך אף פעם לראות בן אדם ובשניה הראשונה ללא סיבה פשוט לא לאהוב אותו??? אני מכיר לא מעט משפחות שאין קשר חברי בין האחים והאחיות, כך שאותי זה הפסיק להטריד שאין לי קשר חברי עם אחותי.... אני חי עם זה....
AtShiRaAaAs
New member
האמממממ
אני מחפשת כלים איך כן להתעלות מעל הרגשות השליליים ושאינם כורח מציאות לדעתי. וביתר פרטנות בנוגע אליי ספציפית... עם אחותי יש איזה מחסום. יש לה את הקשיים שלה ואני מניחה שזה קשור. בנוגע לאחי הקטן קשה לשפוט כי בסך הכל הוא בתחילת גיל ההתבגרות וזה מן הסתם אוטומטית הופך אותו לפחות ניסבל. ואוריאל, אני פעילה (יותר מיד לטעמי) מאוד, כל אחד והאובססיה הקטנה שלו. מעבר לזה אני לא מפעילה את חבריי הפורום על מנת להפעיל, אני שואלת שאלות במטרה למצוא תמיכה , ללמוד מאחרים ולקדם את עצמי. לפני כמה שבועות שאלתי כמה שאלות וקיבלתי הרבה תשובות. ואתה יודע מה הצלחתי לנטוש את הכעס והמרמור שהיו לי כלפיי ההורים שלי. ואתה יודע מה, הרבה יותר טוב לי עם הורי ועם עצמי. כך שאני רואה בפורום הזה כלי עזר, וכן אחלה דרך של בניית אסטרטגיות ללמידה ולחיים. ערב נעים! רבותי אני מצפה לתגובות נוספות! אני לא הולכת לוותר על הזכות שנפלה בחלקי לקשר עם אחי ואחותי. על הקשר עם הורי לא ויתרתי והוא רק הולך ומשתפר, על הקשר עם אמא שלי אותו כנ"ל. ועכשיו אני רוצה להרחיב את המעגל הזה. תודה!
אני מחפשת כלים איך כן להתעלות מעל הרגשות השליליים ושאינם כורח מציאות לדעתי. וביתר פרטנות בנוגע אליי ספציפית... עם אחותי יש איזה מחסום. יש לה את הקשיים שלה ואני מניחה שזה קשור. בנוגע לאחי הקטן קשה לשפוט כי בסך הכל הוא בתחילת גיל ההתבגרות וזה מן הסתם אוטומטית הופך אותו לפחות ניסבל. ואוריאל, אני פעילה (יותר מיד לטעמי) מאוד, כל אחד והאובססיה הקטנה שלו. מעבר לזה אני לא מפעילה את חבריי הפורום על מנת להפעיל, אני שואלת שאלות במטרה למצוא תמיכה , ללמוד מאחרים ולקדם את עצמי. לפני כמה שבועות שאלתי כמה שאלות וקיבלתי הרבה תשובות. ואתה יודע מה הצלחתי לנטוש את הכעס והמרמור שהיו לי כלפיי ההורים שלי. ואתה יודע מה, הרבה יותר טוב לי עם הורי ועם עצמי. כך שאני רואה בפורום הזה כלי עזר, וכן אחלה דרך של בניית אסטרטגיות ללמידה ולחיים. ערב נעים! רבותי אני מצפה לתגובות נוספות! אני לא הולכת לוותר על הזכות שנפלה בחלקי לקשר עם אחי ואחותי. על הקשר עם הורי לא ויתרתי והוא רק הולך ומשתפר, על הקשר עם אמא שלי אותו כנ"ל. ועכשיו אני רוצה להרחיב את המעגל הזה. תודה!
זמן!
שירה, אני חושבת שכשנמצאים בבית ההורים יש מתחים מסוימים שמכבידים. אבל בהחלט יכול להיות שעם השנים, ועם הקמת המשפחות, תמצאו את הקשר שלכם. אני חושבת שמה שתמיד אפשר לעשות זה להעלות קצת את רף היחס והאמפטיה שאת מצדך מצליחה לתת להם, וייתכן שיהיה איזה אפקט דומינו; אבל אפילו אם לא - זה ישפר במשהו את הבסיס לשיפור בקשר בעתיד. אחותי מבוגרת ממני בשש שנים. כילדות רבנו הרבה, אבל אח"כ התיידדנו, והיום היא פשוט החברה הכי טובה שלי. גם עם אחי, שצעיר ממני בתשע שנים, אני ביחסים חמים, אם כי פחות הדוקים, וגם איתו רבתי לא מעט בילדות, למרות פער הגילים הגדול. אל תוותרי, אבל גם אל תילחצי מזה שזה לא מיידי.
שירה, אני חושבת שכשנמצאים בבית ההורים יש מתחים מסוימים שמכבידים. אבל בהחלט יכול להיות שעם השנים, ועם הקמת המשפחות, תמצאו את הקשר שלכם. אני חושבת שמה שתמיד אפשר לעשות זה להעלות קצת את רף היחס והאמפטיה שאת מצדך מצליחה לתת להם, וייתכן שיהיה איזה אפקט דומינו; אבל אפילו אם לא - זה ישפר במשהו את הבסיס לשיפור בקשר בעתיד. אחותי מבוגרת ממני בשש שנים. כילדות רבנו הרבה, אבל אח"כ התיידדנו, והיום היא פשוט החברה הכי טובה שלי. גם עם אחי, שצעיר ממני בתשע שנים, אני ביחסים חמים, אם כי פחות הדוקים, וגם איתו רבתי לא מעט בילדות, למרות פער הגילים הגדול. אל תוותרי, אבל גם אל תילחצי מזה שזה לא מיידי.
AtShiRaAaAs
New member
תודה על המענה מיכלי!
אגב אין לי שום בעיה עם מה שאוריאל כתב. זו דעתו ואפילו לא נפגעתי ממנה, אני אפילו חושדת בו שהיתה לו כוונה טובה נוסח- תעשי משהו מועיל עבור עצמך. ואני מקווה שהוא יפתח כרטיס אישי ויתרם ויתרום מעבר ללהיות קורא חולף ועף ברוח.
אגב אין לי שום בעיה עם מה שאוריאל כתב. זו דעתו ואפילו לא נפגעתי ממנה, אני אפילו חושדת בו שהיתה לו כוונה טובה נוסח- תעשי משהו מועיל עבור עצמך. ואני מקווה שהוא יפתח כרטיס אישי ויתרם ויתרום מעבר ללהיות קורא חולף ועף ברוח.
בתור בת הזקונים..
לאח גדול שהצליח מאוד בעבודה ותמיד היה חביב הנשים אחות גדולה שהתחתנה ..עשתה נכדים..למדה והצליחה לפני גיל 25 ואני הקטנה..שעד היום לא מוצאת את מקומי בעולם מצאתי את מקומי דווקא במשפחה...וזה התחיל בחצי שנה האחרונה הייתי ילדה מאוד סוררת..מאוד מופרעת ומאוד קשה לחינוך היום בגיל 26.5 אני אחרת מאשר בגיל 22. התבגרתי..הפכתי לבחורה..עוד מעט אישה..חוויתי..נכוותי..כאבתי.. וגם אחי התבגרו..עשו חיים בעולם ,התחתנו ולמדו להעריך אותי כפי שהפכתי להיות. והורי..מבינים יותר..סלחניים יותר והולכים אלי יותר. כמו שאמרה מיכל..אלו דברים שרק זמן מבשיל. אני מבינה את הורי כאנשים ולא רק כהורים..את אחי כגבר ,בעל ואבא, ואת אחותי כאישה ,אם ואשת קריירה מעבר לזה שאני אחותם...לא תמיד הראש שלהם בי ולא תמיד יש להם פנאי. ואני מתעלה על עצמי ומקבלת את זה...כי אני יודעת שלא משנה מה יש להם אהבה אין סופית אלי. כאחות וכמיטל בפני עצמי. עם הזמן גם את תשתני..גם את תלמדי לראות דברים מנקודת מבט של הורה ולמדי להעריך את הדברים הטובים ולהתמקד גם בהם... מלבד זאת.. אולי הם מניחים לך כי רואים שאת בסדר.. יש לך בן זוג..את לומדת..כל חייך לפנייך..את מאוד חברותית..מאוד נעימה לשיחה..תמיד את פה תומכת ועוזרת לכולם.. תחשבי על זה...
מיטלי.
לאח גדול שהצליח מאוד בעבודה ותמיד היה חביב הנשים אחות גדולה שהתחתנה ..עשתה נכדים..למדה והצליחה לפני גיל 25 ואני הקטנה..שעד היום לא מוצאת את מקומי בעולם מצאתי את מקומי דווקא במשפחה...וזה התחיל בחצי שנה האחרונה הייתי ילדה מאוד סוררת..מאוד מופרעת ומאוד קשה לחינוך היום בגיל 26.5 אני אחרת מאשר בגיל 22. התבגרתי..הפכתי לבחורה..עוד מעט אישה..חוויתי..נכוותי..כאבתי.. וגם אחי התבגרו..עשו חיים בעולם ,התחתנו ולמדו להעריך אותי כפי שהפכתי להיות. והורי..מבינים יותר..סלחניים יותר והולכים אלי יותר. כמו שאמרה מיכל..אלו דברים שרק זמן מבשיל. אני מבינה את הורי כאנשים ולא רק כהורים..את אחי כגבר ,בעל ואבא, ואת אחותי כאישה ,אם ואשת קריירה מעבר לזה שאני אחותם...לא תמיד הראש שלהם בי ולא תמיד יש להם פנאי. ואני מתעלה על עצמי ומקבלת את זה...כי אני יודעת שלא משנה מה יש להם אהבה אין סופית אלי. כאחות וכמיטל בפני עצמי. עם הזמן גם את תשתני..גם את תלמדי לראות דברים מנקודת מבט של הורה ולמדי להעריך את הדברים הטובים ולהתמקד גם בהם... מלבד זאת.. אולי הם מניחים לך כי רואים שאת בסדר.. יש לך בן זוג..את לומדת..כל חייך לפנייך..את מאוד חברותית..מאוד נעימה לשיחה..תמיד את פה תומכת ועוזרת לכולם.. תחשבי על זה...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.