שירת הים222
New member
איך אתם מבודדים גירויים אנושיים?
נאמר שאני רוצה ומכוונת לבצע משימה, בכל מקרה הרי אני רגישה לגרויים חיצוניים (ופנימיים- מחשבות וכולי) וקשה לי, אבל איך אומרים לא לסביבה? איך אתם אומרים לא לסביבה שלכם: חבר משועמם, חבר במצוקה, חברה במצוקה, אחות משועממת שגם לה קשה להתרכז, ולכם יש הרים של מטלות דחופות! זה מגיע לכדי כך שאני שואלת- זה דחוף? אומרים לי כן... וזה בכלל לא דחוף בפועל, זה מעצבן אותי ואז אני צועקת תוך כדי התנצלות שיעזבו אותי ונו באמת, בצורה גסה שאני לא נהנית ממנה. מן הסתם הגסות נובעת בין השאר מהביקורת שלי את עצמי בגלל שאני מרגישה אשמה על זה שאני לא לרשותך החבר/ה. איך אתם מתמודדים עם מצבים כאלה, איך אתם מנפים את הגירויים ועומדים על זכותכם ללמוד ולפעול ולהעניק את הזמן שלכם לעצמכם? לי אישית יש בעיה של אכפתיות וקושי לומר לא. אשמח להשכיל מאיך שאתם מתמודדים עם מצבים כאלה. תודה
נאמר שאני רוצה ומכוונת לבצע משימה, בכל מקרה הרי אני רגישה לגרויים חיצוניים (ופנימיים- מחשבות וכולי) וקשה לי, אבל איך אומרים לא לסביבה? איך אתם אומרים לא לסביבה שלכם: חבר משועמם, חבר במצוקה, חברה במצוקה, אחות משועממת שגם לה קשה להתרכז, ולכם יש הרים של מטלות דחופות! זה מגיע לכדי כך שאני שואלת- זה דחוף? אומרים לי כן... וזה בכלל לא דחוף בפועל, זה מעצבן אותי ואז אני צועקת תוך כדי התנצלות שיעזבו אותי ונו באמת, בצורה גסה שאני לא נהנית ממנה. מן הסתם הגסות נובעת בין השאר מהביקורת שלי את עצמי בגלל שאני מרגישה אשמה על זה שאני לא לרשותך החבר/ה. איך אתם מתמודדים עם מצבים כאלה, איך אתם מנפים את הגירויים ועומדים על זכותכם ללמוד ולפעול ולהעניק את הזמן שלכם לעצמכם? לי אישית יש בעיה של אכפתיות וקושי לומר לא. אשמח להשכיל מאיך שאתם מתמודדים עם מצבים כאלה. תודה
. זה מה שעשיתי תקופה, אבל נמאס לי אחרי זמן קצר. אני שונא לבד, אז החלטתי שזה אולי לא 100% (או אפילו 80% ) יעיל לעבוד מהבית אבל לפחות אני יעבוד בסביבה נעימה יותר ויהנה יותר מאשר רק עבודה עבודה... תכלס, תריך להגיד לעצמך שדחיית עבודה רק תעשה אותה לחוצה יותר אח"כ ולכן גם העבודה תצא פחות טוב וגם כשתחצטרכי באמת לסגור הכל בשביל להספיק, חברים יותר ירגישו בזה כאילו שאת מזניחה אותם. עדיף להקדיש כך וכך זמן לדברים שלא קשורים לעבודה בכל יום אבל להשתדל לא לחרוג. אני בדר"כ עושה לי תוכנית עבודה עם תוכנה בבוקר ומסמן וי אחרי כל דבר שאני מסיים וכך אני יודע כמה אני באמת לחוץ.
