איך אוכלים את זה? ומה אומרים?

[יונה לבנה 1]

איך אוכלים את זה? ומה אומרים?

כשילדתי את בכורי הייתי ילדה צעירונת שחיפשה חממה. גדלתי איתו ,למדתי איתו ובעיקר שיחקתי איתו בכל אותם משחקים שכל כך רציתי כשהייתי קטנה. לאורך השנים ידעתי בביטחון רק דבר אחד ,לאהוב אותו .לא תמיד ידעתי לכוון ולהגיד את שנחוץ רק תמכתי ועודדתי ולא ביקרתי. והנה הנער גדל והתבגר וחגגנו את יום שיחרורו מהצבא והאזרחות עומדת בפתח ואני מוצאת את עצמי בדילמה. אנא עיזרו לי. כלוחם מצטיין הוזמן הבחור למבדקים נוספים ולראיון עבודה,הציעו לו שם תנאים מעולים ומגורים מחוץ לעירנו,הוא מחוייב בחתימה ל 4- שנים. לרגע זה מאד מחמיא ,לרגע זה נראה מסודר ובטוח וברגע השני מפחיד ורחוק. עוד מעט יגיע הביתה וירצה לשמוע דעתי,אני לא מצליחה להחליט מה נכון לומר לו ? לא יודעת איך לשמוח עם התרחקות נוספת ודאגה לפחות עוד 4 שנים. מצד שני הוא בהחלט בוגר לקחת אחריות ולהחליט בעצמו. לא רוצה להנהן בראשי ורק להקשיב ,רוצה לתת לו כיוון מחשבה שיקל עליו בהחלטתו. אשמח לכל תגובה ,שלכם רועדת מפחד.

 

[עלמה 3]

יונתי, שחחרי את הגוזל , הגוזל כבר

גבר גם בהחלטותיו, תמשכי לתמוך, לאהוב , לחבק כמו שאת יודעת, תני לו לבחור , הוא כבר גדול ובר דעת. זה נשמע לי משהו מאד יוקרתי ו- 4 שנות עבודה בטוחות, ממה שיש בשוק בתקופה הזאת ויתכנו עוד שנים אחרי. תגידי את מי זה מפחיד ורחוק , אותך או אותו ?????

 

[יונה לבנה 1]

עלמתי מתוקתי

אתן לו לבחור ,זה בטוח ,השוק על הפנים זה גם בטוח. את שואלת מי פוחד? בטח אני ,אבל עלמתי תביני 4 שנים חתימה זה נורא מאיים ,קשה,וחייבים לחשוב טוב טוב,אני מאד רוצה לתת לו כמה טיפים שיהיה לו הרבה יותר קל להתמודד עם ההחלטה. ולשחרר אמרת? קשה מתוקה קשה,עוד יבוא יומך..... תודה מקסימונת קראי למורכב כי על מילותיו אני לא מוותרת ,חוכמתו ובינתו חשובה לי מאד,אז מורכבי תבוא פה

 

[סול11]

לאכול כן לבלוע קשה../images/Emo39.gif

היי לצחורה. מבין את לבטייך ופחדייך. אנסה לענות טחך אני הייתי נוהג במצב דומה. הדאגה לא נגמרת לעולם.אין טעם לדחןת את הקץ בקשר למעבר לעיר אחרת, ובפרט במדינתנו שבה המרחק אינו גורם מפריד. הייתי משאיר את ההחלטה בידיו,ומספר על חששותי והתלבטיותי. אולי מבקש ממנו לבחון שנית אם זה הוא הדבר שברצונו לעשות באמת.מנסה לענינו בתחומים אחרים שידוע לי שרצה בהם בעבר.בכל מקרה הייתי מבקש שלא יעשה זאת עם זו בררת מחדל. לסיכום כל החלטה שלו תתקבל בברכה ויקבל ממני את ברכת הדרך. מאחל לו הצלחה בכל אשר יפנה. ולך יונתי, הסירי דאגה מליבך שהרי גורלנו נקבע ביום היולדנו. שלך

 

[סול11]

איך הפך ל טחך

 

[*יערית]

מחוסר ניסיון בלבד

עם תחושה שלי ...מסכימה עם דבריו של סול, תוך כדי זה שאת סומכת על הבחירה שלו תשתפי אותו בלבטייך ותבקשי שזה לא יפגע בהחלטה שלו...וזאת רק משום שאמא דואגת בכל מצב...גם כאשר הם מתחת לאפינו . בהצלחה בכל אשר יבחר..שאלוהים ישמור עליו מכל משמר

 

[יונה לבנה 1]

יערונת יקרה לי

תודה מתוקה אני חושבת עם עצמי איך היה מגיב אחרי חצי שנה מהשחרור.נראה לי מוקדם מידי להחליט החלטה כל כך ארוכת תווך,הוא עוד לא נהנה מחופשת שחרור וכבר צריך להחליט נכון? יערונת,גם דעתו של מעוף מאד חשובה לי בעיקר כי יש לו ילדים בני אותו גיל פחות או יותר,אנא ממך תבקשי ממנו להתיחס. תודה ענקית

 

[*יערית]

יונצ'וק../images/Emo24.gif

אין סיכוי שמעוף ייכנס לכאן..שוב מרוץ אחרי הזמן בעבודה, הוא לא בבית מאז אמש 1:00 בלילה.. אכן הבן שלך לא נהנה מחופשת השיחרור...אבל מה מחכה לו אחרי חופשת השיחרור?

 

[יונה לבנה 1]

יערונת

מה שנשאר לי זה לאחל למעוף שישוב הביתה בשלום ולתת לו

תודה מתוקונת

 

[יונה לבנה 1]

סולינקה ידידי היקר

כתבתי ונמחק לי איזה מעצבן . אתה צודק הדאגה לעולם אינה נגמרת ואיתנו לנצח נשארת,ואין לי ספק שאשתף את בני בחששותי,אני מקווה שבחירתו לא תעשה מתוך ברירת מחדל ובלי לחץ סביבתי. תודה על ברכתך ועל תמיכתך

 

[עוד קרן אור]

יונה לבנה, עם כל הצער, הגיע הזמן...

ואני יותר קרובה מעלמה לדעת מה המשמעות של שחרור הגוזל, כפי שאת יודעת. אני חושבת שכדאי לך להפנים את העובדה שאמנם את מתבקשת לתת עצה, אבל ההחלטה, והחיים שאחריה, הם שלו. מגורים בעיר אחרת זה לא רק לא אסון, זה די טבעי ואני חושבת שלא אטעה אם אומר שרוב הצעירים עוזבים ברבות הזמן את העיר בה גרים ההורים. זה לא חריג או בעייתי במיוחד. החתימה ל-4 שנים אכן מפחידה, אבל אם היא לא מפחידה אותו, היא בטח לא צריכה להפחיד אותך. בסופו של דבר אני חושבת שהייתי מנסה לעזור לו לראות את שני הצדדים - הבטחון התעסוקתי מצד אחד, ההתחייבות היחסית מאיימת מאידך, וכו', ולהבהיר לו שאת תתמכי בכל החלטה שהוא יקבל. לא הוגן שהוא יצטרך להכניס למשוואה שלו את הדאגה לרגשות שלך (וסליחה על הבוטות - עם כל כמה שזה התפקיד שלנו לדאוג להם, זה לא התפקיד שלהם לחיות את חייהם כך שהדאגה שלנו תקטן). אין לי ספק שהוא כבר לוקח את החששות שלך בחשבון אות הרי לא רוצה להיות אי פעם במצב שהוא ירגיש שבגללך הוא הפסיד הזדמנות חשובה. סליחה על הבלבול הרב בתשובה, בהצלחה בשיחה, ובהצלחה לבן!

 

[יונה לבנה 1]

קרן יקרה

אין ויכוח שההחלטה היא שלו,אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב,אני גם משתדלת לא לדבר על דאגה כי זה לא הנקודה. הקושי שלי זה לתת לו כיוון מחשבה כדי שיגיע להחלטה ושלמות איתה. איזה כיוונים חשובים להראות לו מלבד מצב השוק ,שזה בהחלט חלק מהעניין,וכמו שסול אמר שלא יחליט ויחתום כבררת מחדל. תודה מהלב

 

[מורכב]

יונתי היקרה ../images/Emo24.gif

קראתי את מה שכתבת בעיון רב אני לא יודע אם אוכל לעזור לך מכיוון שאני בקטע שונה לגמרי אני תמיד חשבתי והאמנתי שכמה שנים נוספות בצה"ל או במקביל פותחים הרבה דלתות בחיים מורים שהיא כמו הבת שלי כאשר התגיסה לצבא במשך כל השרות נסיתי לשכע אותה ללכת לקצונה כמובן שזה לא עזר והיא לא זה רק מראה שהם כבר החליטו גם את הבת שלי אני מנסה בכל הזדמנות ומציע לה קצונה אבל היא לא רוצה מה זה אומר שהם כבר בתוך תוכם החליטו למה גם הציעו לו? מפני שהוא שידר את זה אני מקווה בכל ליבי שהוא ילך על זה לגבייך אני לא חושב שכדאי לערער לו את הבטחון תדברי איתו באופן כללי תראי לאן הרוח נושבת ותתמכי בו עם כיוון הרוח

 

[יונה לבנה 1]

מורכב ,געגעתי המון

תודה על כל מילה אכן הוא התעניין ומילא את השאלונים הקשורים,לא חלם שמדובר על חתימה כל כך ארוכה ומשמעותית. דיברנו בערב ואמר שהוא חושב וזקוק לזמן ,לא פסל על הסף. משמרת קלה והמון תודה,שמחתי לראות שאתה עדיין אוהב

 

[1נתי 1]

נסיון עדיין אין לי

אבל זה אכן קשה לתת לגוזל לעוף אוכל רק לתת

לחיזוק ובטוחני שבדרכך המיוחדת תמצאי את הדרך להעביר לו הן את חששותייך והן את תקוותייך לעתידו

 

[יונה לבנה 1]

נתי יקרה

חיבוק תמיד מחמם את הלב ואיתו ההרגשה הטובה שסומכים עלי. תודה נתי

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

אני בטוח ....../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

שלום יונה צחורה, מאחר ורק עכשיו באתי לבקר , אני מניח שאת "אחרי" או ב"עיצומו" של המפגש. אין טעם להמליץ - כי כבר מאוחר אבל אני בטוח שעשיח זאת בתבונה וברגישות שכל כך אופינית לפעולתך. ואינשאללה שנדע כולנו טוב ורוגע יוסי

 

[יונה לבנה 1]

היי יוסי

אשמח לשמוע דעתך ,עד החלטתו יהיו לנו כמה מפגשים וכל פעם מן הסתם הנושא יעלה לדיון. תודה מראש על כל מילה שנאמרה ותאמר

 

[הפרי האסור 2003]

אולי בגלל שאת לא אובייקטיבית

כדאי שלא לתת צורת כיוון כי אחרי הכל היא תוביל לכיוון שאת מעוניינת בו.

 

[יונה לבנה 1]

פרינק'ה

אין ספק שאני לא אובייקטיבית....מה לעשות? אבל בכל זאת כמו כל אמא שאינה אובייקטיבית צריכה מידי פעם לתתת עיצה או כיוון לגוזלים,לכן אתם פה,כדי לאזן את חוסר האובייקטיביות ולכונן. תודה