אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
איטונג וטיח מבודד
- פותח הנושא asafhima
- פורסם בתאריך
ה כ ר מ ל י
New member
אצלי המבנה מאיטונג וגם מטוייח בטיח מבודד...
כל אחד מהנ''ל משפר בידוד טרמי ורק אתה המחליט כמה אתה מוכן להשקיע . כמה ההשקעה היום תחסוך לך בהוצאות אנרגיה בעתיד- נקווה שיגיע מי שיודע לערוך תחשיבים אלה.
כל אחד מהנ''ל משפר בידוד טרמי ורק אתה המחליט כמה אתה מוכן להשקיע . כמה ההשקעה היום תחסוך לך בהוצאות אנרגיה בעתיד- נקווה שיגיע מי שיודע לערוך תחשיבים אלה.
בלוקל רביד
New member
מצאתי לנכון להביא לכאן שלוש שאלות ותשובות
הנוגעות לענין ספיחת המים: א. מהם הגורמים המשנים את תכולת הרטיבות של הקיר? ניתן לחלק את הגורמים לשינויים טבעיים ולתקלות. גורמי התקלות - חדירת מי גשם מסדקים שבצידו החיצוני של הקיר, תקלות בצנרת ועלייה קפילארית של מים מהקרקע לתוך מבנה הקיר. גורמים טבעיים - בחורף, יש תנועה של אדי מים שבחלל הדירה הפנימי לכיוון הקיר הקר יותר. האדים נספגים בקיר ונודדים לכוון שכבת ההרבצה החיצונית הדבוקה לבלוק. בגלל מקדמי הדיפוזיה הקטנים יחסית של שכבת ההרבצה תנועת האדים נבלמת. תכולת האדים גדלה עד אשר היא עולה על ערך הרוויה, העודף מתעבה והרטיבות מצטברת. בירידת הלחות בדירה נוצרת תנועה הפוכה של האדים חזרה לחלל המבנה. ב. איך משפיע השינוי בתכולת הרטיבות שבקיר על סוגי הבלוקים השונים? השפעה רבה על תכונות בלוקים מלאים כבלוקי תאים אוטוקלאבים (המכונים איטונג) והשפעה קטנה בהרבה לבלוקים חלולים כבלוקי בלוקל רביד. במחקר על תכולת הרטיבות בבלוקי איטונג שנערך במכון הלאומי לחקר הבנייה שבטכניון נמצא שבאזור החוף, בצד הפנימי (לתוך הבית) של הבלוק, תכולת הרטיבות מתייצבת ברמה של כ-8% ובצד החיצוני של הבלוק בסביבות נובמבר עולה תכולת הרטיבות לרמה של כ-20.5%. עליה זו יכולה מקטינה הבידוד התרמי באזור הלח בכ- 40% והיא נמשכת מספר חודשים בשנה. כאמור, בבלוקים חלולים של בלוקל התופעה יחסית מינורית וזאת כתוצאה מהשוני במשטר זרימת האדים בבלוק חלול. מבנהו החלול של הבלוק מאפשר יבושו המהיר. (אם תרצו אשמח להעביר העתק מהמחקר). האם שינוי בתכולת הרטיבות פוגם בתכונות נוספות של הקיר? כן. • הקיר מאבד חלק מכושרו לבידוד תרמי. • הבלוק מאבד מתכונות חוזקו ללחיצה ולהדבקה. • במקרים של יבוש מהיר כתוצאה משינויים פתאומיים בתנאי האקלים, גדל הסיכוי לסדיקה בשכבות צבע החיצוניות. (את המידע לקחתי מתוך האתר של "בלוקל רביד")
הנוגעות לענין ספיחת המים: א. מהם הגורמים המשנים את תכולת הרטיבות של הקיר? ניתן לחלק את הגורמים לשינויים טבעיים ולתקלות. גורמי התקלות - חדירת מי גשם מסדקים שבצידו החיצוני של הקיר, תקלות בצנרת ועלייה קפילארית של מים מהקרקע לתוך מבנה הקיר. גורמים טבעיים - בחורף, יש תנועה של אדי מים שבחלל הדירה הפנימי לכיוון הקיר הקר יותר. האדים נספגים בקיר ונודדים לכוון שכבת ההרבצה החיצונית הדבוקה לבלוק. בגלל מקדמי הדיפוזיה הקטנים יחסית של שכבת ההרבצה תנועת האדים נבלמת. תכולת האדים גדלה עד אשר היא עולה על ערך הרוויה, העודף מתעבה והרטיבות מצטברת. בירידת הלחות בדירה נוצרת תנועה הפוכה של האדים חזרה לחלל המבנה. ב. איך משפיע השינוי בתכולת הרטיבות שבקיר על סוגי הבלוקים השונים? השפעה רבה על תכונות בלוקים מלאים כבלוקי תאים אוטוקלאבים (המכונים איטונג) והשפעה קטנה בהרבה לבלוקים חלולים כבלוקי בלוקל רביד. במחקר על תכולת הרטיבות בבלוקי איטונג שנערך במכון הלאומי לחקר הבנייה שבטכניון נמצא שבאזור החוף, בצד הפנימי (לתוך הבית) של הבלוק, תכולת הרטיבות מתייצבת ברמה של כ-8% ובצד החיצוני של הבלוק בסביבות נובמבר עולה תכולת הרטיבות לרמה של כ-20.5%. עליה זו יכולה מקטינה הבידוד התרמי באזור הלח בכ- 40% והיא נמשכת מספר חודשים בשנה. כאמור, בבלוקים חלולים של בלוקל התופעה יחסית מינורית וזאת כתוצאה מהשוני במשטר זרימת האדים בבלוק חלול. מבנהו החלול של הבלוק מאפשר יבושו המהיר. (אם תרצו אשמח להעביר העתק מהמחקר). האם שינוי בתכולת הרטיבות פוגם בתכונות נוספות של הקיר? כן. • הקיר מאבד חלק מכושרו לבידוד תרמי. • הבלוק מאבד מתכונות חוזקו ללחיצה ולהדבקה. • במקרים של יבוש מהיר כתוצאה משינויים פתאומיים בתנאי האקלים, גדל הסיכוי לסדיקה בשכבות צבע החיצוניות. (את המידע לקחתי מתוך האתר של "בלוקל רביד")
לא על הבלוק לבדו...
בכל פעם שמתפתח דיון על סוגי בלוקים בקירות מעטפת של בתים צמודי קרקע , אני מציף שאלה שלא זכיתי לקבל אליה תשובה מקצועית . מי צריך בלוקים מבודדים ? לא צריך לשכנע אותי שבידוד של מעטפת הבית הוא חשוב . מבחינתי , זה מעבר לכסף , מעבר לשאלה של החזר השקעה. בידוד של מעטפת הבית הוא חשוב מאין כמהו , הוא משפיע השפעה רבה על תחושת הנוחות בבית , על איכות החיים והוא חשוב מאוד וחיוני להפחתה של צריכת האנרגיה וכל מה שקשור לנושא זה. כדי להמחיש את השאלה שבה פתחתי אצרף סקיצה של בית עם גג שטוח , וצילום של בית כנ"ל שנבנה בצפון. הסקיצה והתמונה ממחישים בצורה מאוד ברורה את שטח קירות המעטפת שעשויים מבלוק , ואת שטח החלונות והאלמנטים הקונסטרוקטיביים מבטון. בבית עם גג שטוח ששטח הרצפה שלו הוא כ - 160 מ"ר יהייה שטח קירות המעטפת כולל פתחי חלונות כ - 230 מ"ר . ושטח קירות הבלוקים כ - 124 מ"ר (שהם כ 54% מכלל קירות המעטפת - כולל מעקה מעל הגג) אגב , בהנחה שבבית שעליו נערכה הסימולציה יש כ - 124 מ"ר קירות בלוק , והפער בין בלוק מסוג א' לבלוק מסוג ב' הוא 50 ש"ח יהיה ההפרש כ - 6000 עד 7000 ש"ח. כסף קטן כשמדברים על שלד. שאר שטח המעטפת יהייה : חלונות כ- 25 מ"ר ואלמנטים מבטון כגון עמודים, קורות, וחגורות שמהווים את יתרת שטחי הקירות. תקן 1045 והתקנים החדשים שבקרוב יכנסו לתוקף מחייבים טיפול כולל במעטפת הבית האם בנייה בבלוקים וחיפוי בבידוד של גשרי הקור (בעיקר בלוחות פוליסטירן מחופי אדקס)היא הפתרון האופטימלי, או הפתרון היחיד ? התשובה לדעתי היא : לא יש דרכים נוספות ליצור בידוד תרמי יעיל למעטפת הבית.
בכל פעם שמתפתח דיון על סוגי בלוקים בקירות מעטפת של בתים צמודי קרקע , אני מציף שאלה שלא זכיתי לקבל אליה תשובה מקצועית . מי צריך בלוקים מבודדים ? לא צריך לשכנע אותי שבידוד של מעטפת הבית הוא חשוב . מבחינתי , זה מעבר לכסף , מעבר לשאלה של החזר השקעה. בידוד של מעטפת הבית הוא חשוב מאין כמהו , הוא משפיע השפעה רבה על תחושת הנוחות בבית , על איכות החיים והוא חשוב מאוד וחיוני להפחתה של צריכת האנרגיה וכל מה שקשור לנושא זה. כדי להמחיש את השאלה שבה פתחתי אצרף סקיצה של בית עם גג שטוח , וצילום של בית כנ"ל שנבנה בצפון. הסקיצה והתמונה ממחישים בצורה מאוד ברורה את שטח קירות המעטפת שעשויים מבלוק , ואת שטח החלונות והאלמנטים הקונסטרוקטיביים מבטון. בבית עם גג שטוח ששטח הרצפה שלו הוא כ - 160 מ"ר יהייה שטח קירות המעטפת כולל פתחי חלונות כ - 230 מ"ר . ושטח קירות הבלוקים כ - 124 מ"ר (שהם כ 54% מכלל קירות המעטפת - כולל מעקה מעל הגג) אגב , בהנחה שבבית שעליו נערכה הסימולציה יש כ - 124 מ"ר קירות בלוק , והפער בין בלוק מסוג א' לבלוק מסוג ב' הוא 50 ש"ח יהיה ההפרש כ - 6000 עד 7000 ש"ח. כסף קטן כשמדברים על שלד. שאר שטח המעטפת יהייה : חלונות כ- 25 מ"ר ואלמנטים מבטון כגון עמודים, קורות, וחגורות שמהווים את יתרת שטחי הקירות. תקן 1045 והתקנים החדשים שבקרוב יכנסו לתוקף מחייבים טיפול כולל במעטפת הבית האם בנייה בבלוקים וחיפוי בבידוד של גשרי הקור (בעיקר בלוחות פוליסטירן מחופי אדקס)היא הפתרון האופטימלי, או הפתרון היחיד ? התשובה לדעתי היא : לא יש דרכים נוספות ליצור בידוד תרמי יעיל למעטפת הבית.
ל ב פיקוח והנדסה
New member
פומיס או איטונג
שלום לשואל. ראשית אני מסכים עם אילן 120 בכל דבריו. שנית , אני מתעלם לחלוטין מתגובות החברות השונות שהגיבו כאן , כל אחת את דבריה והדיון בנושא הבידוד הטרמי של קירות תמיד מעניין אותי. אני ממליץ לרוב הבונים שלי לעשות מספר דברים כשהם בונים את ביתם. 1. על פי רוב , אך תלוי באזור הגיאוגרפי ובמבנה הבית , לבנות בבלוק איטונג. מהבדיקות שעשיתי בעצמי , נוכחתי שהוא המבודד הטוב ביותר הן טרמית והן אקוסטית. היום הוא מיוצר על בסיס צמנטי והוא בלוק חזק ביותר , וביחס לבלוקים אחרים , מתנגד לעליה קפילרית של מים. 2. בגג - אם הוא גג שטוח , לבצע בידוד בשיטת גג הפוך. אם יש רעפים , ליישם יריעות פזקר או חלופה זהה אחרת + קלקר וכן ליצור ונטילציה היונקת אוויר מפנים הגג החוצה. 3. לתכנן הצלה של הבית על ידי צמחיה ועצים בעיקר בחלקים הדרומיים של הבית ו/או בחלקים בהם ישנה שמש ישירה הפונה אל חלונות גדולים. בגדול , ויש דברים נוספים לעשות , אני מקבל פידבקים מעולים מלקוחות בכל מה שקשור לנוחות טרמית בבית וזה שווה הרבה כסף ואיכות חיים. מבלי להתייחס לכך שהעלויות לעשות את כל אלה הן זניחות ביותר (אלפי שקלים בודדים של השקעה) , זה שווה המון אחר כך. את כל ה"לכלוכים" של חברה כזו או אחרת , תעזבו. זה כבר לא מעניין... בהצלחה.
שלום לשואל. ראשית אני מסכים עם אילן 120 בכל דבריו. שנית , אני מתעלם לחלוטין מתגובות החברות השונות שהגיבו כאן , כל אחת את דבריה והדיון בנושא הבידוד הטרמי של קירות תמיד מעניין אותי. אני ממליץ לרוב הבונים שלי לעשות מספר דברים כשהם בונים את ביתם. 1. על פי רוב , אך תלוי באזור הגיאוגרפי ובמבנה הבית , לבנות בבלוק איטונג. מהבדיקות שעשיתי בעצמי , נוכחתי שהוא המבודד הטוב ביותר הן טרמית והן אקוסטית. היום הוא מיוצר על בסיס צמנטי והוא בלוק חזק ביותר , וביחס לבלוקים אחרים , מתנגד לעליה קפילרית של מים. 2. בגג - אם הוא גג שטוח , לבצע בידוד בשיטת גג הפוך. אם יש רעפים , ליישם יריעות פזקר או חלופה זהה אחרת + קלקר וכן ליצור ונטילציה היונקת אוויר מפנים הגג החוצה. 3. לתכנן הצלה של הבית על ידי צמחיה ועצים בעיקר בחלקים הדרומיים של הבית ו/או בחלקים בהם ישנה שמש ישירה הפונה אל חלונות גדולים. בגדול , ויש דברים נוספים לעשות , אני מקבל פידבקים מעולים מלקוחות בכל מה שקשור לנוחות טרמית בבית וזה שווה הרבה כסף ואיכות חיים. מבלי להתייחס לכך שהעלויות לעשות את כל אלה הן זניחות ביותר (אלפי שקלים בודדים של השקעה) , זה שווה המון אחר כך. את כל ה"לכלוכים" של חברה כזו או אחרת , תעזבו. זה כבר לא מעניין... בהצלחה.
מדובר בפרשנות שגויה ומטעה של בלוקל רביד למחקר
מדובר במחקר של רחל בקר מהמכון לחקר הבנייה אשר טוען כי עלייה בתכולת הרטיבות אכן מורידה את כושר הבידוד של האלמנט, אולם בבלוק האיטונג הלחות במצב הרגיל (לאחר הקיץ הראשון והלאה) של הקיר לא עולה על 3.8%. המחקר מראה שבכל תנאי לחות יחסית (מ20% ועד 96%) תכולת הרטיבות בבלוק יורדת מתחת ל3% כאשר הבלוק נחשף לטמ' של 30 מעלות, היינו הקיץ הראשון. ברגע שהבלוק ירד לתכולת רטיבות זו, כמות הרטיבות המקסימלית שהוא יכול לספוח, בכל תנאי לחות סביבתית, לא עולה על 3.8%. מסקנת המחקר היא כי- תכולת הרטיבות בבלוק לכל אורך חיי השירות של המבנה קטנה מ4% ולפיכך אין פגיעה בכושר הבידוד התרמי של הבלוק. "בהתחשב בעובדה שהמוליכות התרמית וההתנגדות התרמית נקבעות עבור הבניין לכל אורך חיי השירות שלו, מותר לדעתי להתייחס לתכולת רטיבות של 4% כערך האופייני לצורכי תכנון" (ציטוט מהמסמך המקורי) למעשה כיום מחושב כושר הבידוד של בלוק האיטונג לפי 6% כך שבפועל כושר הבידוד של הבלוק עולה על הנתונים הקיימים ואנחנו נמצאים בימים אלו בדיונים מול מכון התקנים על מנת לעדכן אותם. לי הדר איטונג
מדובר במחקר של רחל בקר מהמכון לחקר הבנייה אשר טוען כי עלייה בתכולת הרטיבות אכן מורידה את כושר הבידוד של האלמנט, אולם בבלוק האיטונג הלחות במצב הרגיל (לאחר הקיץ הראשון והלאה) של הקיר לא עולה על 3.8%. המחקר מראה שבכל תנאי לחות יחסית (מ20% ועד 96%) תכולת הרטיבות בבלוק יורדת מתחת ל3% כאשר הבלוק נחשף לטמ' של 30 מעלות, היינו הקיץ הראשון. ברגע שהבלוק ירד לתכולת רטיבות זו, כמות הרטיבות המקסימלית שהוא יכול לספוח, בכל תנאי לחות סביבתית, לא עולה על 3.8%. מסקנת המחקר היא כי- תכולת הרטיבות בבלוק לכל אורך חיי השירות של המבנה קטנה מ4% ולפיכך אין פגיעה בכושר הבידוד התרמי של הבלוק. "בהתחשב בעובדה שהמוליכות התרמית וההתנגדות התרמית נקבעות עבור הבניין לכל אורך חיי השירות שלו, מותר לדעתי להתייחס לתכולת רטיבות של 4% כערך האופייני לצורכי תכנון" (ציטוט מהמסמך המקורי) למעשה כיום מחושב כושר הבידוד של בלוק האיטונג לפי 6% כך שבפועל כושר הבידוד של הבלוק עולה על הנתונים הקיימים ואנחנו נמצאים בימים אלו בדיונים מול מכון התקנים על מנת לעדכן אותם. לי הדר איטונג
בידוד נכון של שלד המבנה !
אילן אני מאוד מסכים איתך שבידוד תרמי של הבית אינו מסתכם בסוג הבלוק ! הדוגמא הטובה ביותר היא בית שניבנה מבלוק מבודד אך גשרי הקור והתיקרה לא טופלו ! בבית כזה האפקטביות של האיטונג תהיה פחותה בהרבה מבית שהשקיע עוד מספר אלפי שקלים בודדים וקיבל בית מבודד. בשביל קהל הפורום אנסה להסביר בפשטות את מרכיבי השלד השפעתם והאופן המומלץ בעיני לטפל במבנה בשביל לקבל נוחות תרמית וחיסכון ניכר בעלויות חימום וקירור. ערכי הבידוד התרמי נקבעים לפי ההתנגדות התרמית של כל חומר ונמדדות באות (R). העיקרון הכללי הוא שככל שהחומר מכיל יותר אוויר כלוא כך ערך ההתנגדות התרמי שלו יהיה גבוה יותר (לדוגמא צידנית או טרמוס יבודדו חום וקור בעזרת קלקר משקל נמוך והרבה אוויר כלוא) החומר בעל הבידוד הנמוך ביותר בשלד המבנה הוא הבטון (מצוי בעמודים חגורות קורות וגג המבנה) בטון בעובי 20 ס"מ יבודד R=0.1 אלמנטים אלא ניקראים גשרי קור מכיוון שהם אינם מבודדים מפני חום וקור ולכן יש "לעזור" להם ולהוסיף בידוד באמצעות קלקר אדקס, טיח תרמי או בלוקי איטונג בעובי 5-10 ס"מ בעמודים ובקורות בתקרות נהוג להשתמש בקלקר בעובי שבין 3-10 ס"מ (תלוי באזור האקלימי) בצפיפות גבוה P-30. בלוקים מבודדים הקיימים היום בשוק הינם בלוקי פומיס בעלי ערך בידוד מ R=0.5 עד R=0.91 תלוי בעובי הבלוק משקלו והיצרן, או בלוקי איטונג מ R=1.33 עד R=1.56 תלוי בעובי הבלוק ומשקלו. כיום הפערים בין בלוקי איטונג לבין בלוקי פומיס מבחינת מחיר שוליים ולכן אני ממליץ לבחור באיטונג. המלצתי היא לבנות בבלוקים בעובי 25 לפחות עם בידוד של גשרי הקור בלוחות קלקר בעובי 5 ס"מ, טיח תרמי או בבלוקי איטונג בעובי 5 ס"מ. מנסיוני בית המבודד באופן הנ"ל יהיה ב 6-10 מעלות נוח יותר בטמפרטורות בחורף ובקיץ, והחיסכון באנרגיה יהיה בסדר גודל של מאות שקלים בחודש כתלוי בפרמטרים השונים של המבנה (אזור גאוגרפי, גודל המבנה, הפניות, הצללות, סוג הבידוד התרמי ועוד). במידה ויש שאלות נוספות אשמח לתרום עוד מנסיוני
אילן אני מאוד מסכים איתך שבידוד תרמי של הבית אינו מסתכם בסוג הבלוק ! הדוגמא הטובה ביותר היא בית שניבנה מבלוק מבודד אך גשרי הקור והתיקרה לא טופלו ! בבית כזה האפקטביות של האיטונג תהיה פחותה בהרבה מבית שהשקיע עוד מספר אלפי שקלים בודדים וקיבל בית מבודד. בשביל קהל הפורום אנסה להסביר בפשטות את מרכיבי השלד השפעתם והאופן המומלץ בעיני לטפל במבנה בשביל לקבל נוחות תרמית וחיסכון ניכר בעלויות חימום וקירור. ערכי הבידוד התרמי נקבעים לפי ההתנגדות התרמית של כל חומר ונמדדות באות (R). העיקרון הכללי הוא שככל שהחומר מכיל יותר אוויר כלוא כך ערך ההתנגדות התרמי שלו יהיה גבוה יותר (לדוגמא צידנית או טרמוס יבודדו חום וקור בעזרת קלקר משקל נמוך והרבה אוויר כלוא) החומר בעל הבידוד הנמוך ביותר בשלד המבנה הוא הבטון (מצוי בעמודים חגורות קורות וגג המבנה) בטון בעובי 20 ס"מ יבודד R=0.1 אלמנטים אלא ניקראים גשרי קור מכיוון שהם אינם מבודדים מפני חום וקור ולכן יש "לעזור" להם ולהוסיף בידוד באמצעות קלקר אדקס, טיח תרמי או בלוקי איטונג בעובי 5-10 ס"מ בעמודים ובקורות בתקרות נהוג להשתמש בקלקר בעובי שבין 3-10 ס"מ (תלוי באזור האקלימי) בצפיפות גבוה P-30. בלוקים מבודדים הקיימים היום בשוק הינם בלוקי פומיס בעלי ערך בידוד מ R=0.5 עד R=0.91 תלוי בעובי הבלוק משקלו והיצרן, או בלוקי איטונג מ R=1.33 עד R=1.56 תלוי בעובי הבלוק ומשקלו. כיום הפערים בין בלוקי איטונג לבין בלוקי פומיס מבחינת מחיר שוליים ולכן אני ממליץ לבחור באיטונג. המלצתי היא לבנות בבלוקים בעובי 25 לפחות עם בידוד של גשרי הקור בלוחות קלקר בעובי 5 ס"מ, טיח תרמי או בבלוקי איטונג בעובי 5 ס"מ. מנסיוני בית המבודד באופן הנ"ל יהיה ב 6-10 מעלות נוח יותר בטמפרטורות בחורף ובקיץ, והחיסכון באנרגיה יהיה בסדר גודל של מאות שקלים בחודש כתלוי בפרמטרים השונים של המבנה (אזור גאוגרפי, גודל המבנה, הפניות, הצללות, סוג הבידוד התרמי ועוד). במידה ויש שאלות נוספות אשמח לתרום עוד מנסיוני
שיפור בידוד קיר קיים
שלום בהמשך לדיון המעניין שלכם הייתי שמח לשמוע את דעתכם כיצד אני יכול לשפר את הבידוד של הקיר הקיים . הבית נמצא בעמק יזרעאל וכל הקירות החיצוניים שלו הם מבטון, בגג אני גם אטפל. שמעתי שהדעות על טיח טרמי הם שנויות במחלוקת, שמעתי על רעיון לצפות את כל הקירות מתוך הבית בלוחות גבס , ושמעתי גם על האפשרות לצפות את המבנה מבחוץ ע"י לוחות קלקר? האם למישהו יש ניסיון עם הרעיון האחרון? תודה לעוזרים
שלום בהמשך לדיון המעניין שלכם הייתי שמח לשמוע את דעתכם כיצד אני יכול לשפר את הבידוד של הקיר הקיים . הבית נמצא בעמק יזרעאל וכל הקירות החיצוניים שלו הם מבטון, בגג אני גם אטפל. שמעתי שהדעות על טיח טרמי הם שנויות במחלוקת, שמעתי על רעיון לצפות את כל הקירות מתוך הבית בלוחות גבס , ושמעתי גם על האפשרות לצפות את המבנה מבחוץ ע"י לוחות קלקר? האם למישהו יש ניסיון עם הרעיון האחרון? תודה לעוזרים
פתרונות
פתרונות : גג - כנראה "גג הפוך" קירות : לוחות קל קר /רנדופן/או צמר סלעים דחוס ועליהם טיח מותאם למערכת. מערכת בידוד כנ"ל צריכה להיות מודבקת ומעוגנת לקיר הקיים בעגינה מכנית. טיח תרמי - לא מתאים במקרה הזה כיוון שערך ההתנגדות התרמית המצטטבר של קיר בטון + 5 ס"מ טיח תרמי נמוך מדי לתנאי עמק יזראל פרטים נוספים בפרטי
פתרונות : גג - כנראה "גג הפוך" קירות : לוחות קל קר /רנדופן/או צמר סלעים דחוס ועליהם טיח מותאם למערכת. מערכת בידוד כנ"ל צריכה להיות מודבקת ומעוגנת לקיר הקיים בעגינה מכנית. טיח תרמי - לא מתאים במקרה הזה כיוון שערך ההתנגדות התרמית המצטטבר של קיר בטון + 5 ס"מ טיח תרמי נמוך מדי לתנאי עמק יזראל פרטים נוספים בפרטי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.