איזו באסה.

[עִידן]

איזו באסה.

יצאתי מהעבודה, אחת העו"סיות הקפיצה אותי לצומת אולגה. חיכיתי לאוטובוס. הגעתי ליקנעם. אבא לקח אותי הביתה. שתי שניות לפני שהגענו - נזכרתי ששכחתי את המשקפיים שלי בקומונה, ומאחר שהטסט שלי מחר לפנות בוקר (היום), אני ממש זקוקה להם. אז נסענו 40 דקות לקומונה, לקחנו את המשקפיים, חזרנו דרך הכביש הישן (כי בכביש החוף היו עבודות בכביש ופקקים), מה שהאריך את הדרך, ורק עכשיו אני הולכת לישון.

 

[m L m]

בהצלחה מחר ../images/Emo24.gif

 

[trilliane]

איזו באסה

אתמול עבדתי משמרת בוקר (כי היו לי תוכניות לערב) אז הייתי צריכה לקום בערך ב-5:20. אבל אני ציפור לילה, לא הייתי עייפה... בערך ב-4 הצלחתי במאמצים לגרור את עצמי למיטה, ישנתי ככה שעה או קצת פחות, וקמתי (דווקא בסדר גמור). אחה"צ הלכתי לישון קצת, כדי לא להתמוטט בחזרה של המקהלה. נכנסתי למיטה קצת אחרי 15:00 ושמתי שעון ל-17:30 (שעה לפני החזרה). ב-22:47 התקשרו ההורים שלי והעירו אותי.

עד עכשיו אני ערה... מזל שהיום אני עובדת בצהרים, אבל מחר (חמישי) אני צריכה לקום מוקדם לבדיקות! מה יהיה?

 

[קֶרֶן יער]

../images/Emo2.gif קומונה??? מהר מהר ספרי למי

שלא יודעת (אני).

 

[החטא והשופטת]

היא לא יכולה לספר כי היא בדרך חזרה

לקומונה.

 

[קֶרֶן יער]

בסוף יתברר שהיא ואחותי מכירות טוב

נוע"ל?

 

[צימעס]

זה לא הקומונה של אחותך

זה לא בתנועת נוער, אלא בכפר נוער (או איך שקוראים לפנימיות כמשדברים מנומס). (למה אנחנו מדברות פה ולא במסנג'ר?)

 

[קֶרֶן יער]

חברתי המלומדה תקנה אותי

אטינגרי. לא? וניסיתי כל היום. שלחתי לך את כל האייקונים שיש לי במחשב ולא עעזר לי.

 

[עִידן]

לא! פנימייה וכפר נוער זה לא אותו

הדבר! אצלי זאת פנימייה.

 

[משבר אמון]

../images/Emo24.gif

בהצלחה בטסט!

 

[משבר אמון]

איזו באסה.

מתעלמים ממני. לא נורא, אני אתגבר.

 

[רגליים קרות]

מי מתעלם ממך???

 

[משבר אמון]

מי שמתעלם

יודע, אבל זה בסדר - כי השכל כבר יודע שזה לא אומר שום דבר.. (והרגש? למה להזכיר אותו?! כבר היינו רגועים, לא?

) ותודה

על השאלה. העלית בי חיוך.

 

[החטא והשופטת]

לא סגרנו שזה עבר לך?

 

[משבר אמון]

על

ראש.. וגו'. ולעצם העניין - כלום לא סגור. על שפת הקבר שלי (סליחה על המורבידיות...), אפשר יהיה לדעת שנושא החוסר - סגור. עד אז, או עד שיימצא super glue שאפשר יהיה להדביק איתו את הקרע ההוא שבתחתית האוקיינוס של החוסר (או עד שתימצא דרך לחזור לרחם ולצאת החוצה מחדש, אל תוך מסלול של תיקון {ובמאמר מוסגר, כי רגשות האשמה שלי עולים על גדותיהם, סליחה מראש לאמא שלי על זה שזה מה שאני מרגישה...}) - עד אז, הנושא לא יהיה סגור. יש שיפורים, עצומים אפילו, אבל תיקון, סגירה? עדיין לא! (בבית-ספרי, לפחות). מי יודע, אולי גם זה יבוא. נימי רגש חשופים מדי, חיישנים דקים מדי - כל אלה לא ממש טובים לבריאות, אבל.. "ניחנתי" בהם, ו.. זה מה יש. יאללה, ה

זורחת בחלון, התריסים פתוחים לרווחה, ואני - אמשיך לי בתרגום. אפילו הגעתי הבוקר מוקדם לעבודה, שלא כהרגלי, אז בכלל אני מרגישה על הגובה.. (ממרום המטר וחצי שלי..)

 

[צימעס]

יש שיטות טיפות שמדמות חיבוק

כמו שאמא מחבקת תינוק - עיטוף מושלם. עושים את זה עם מזרונים מגולגלים וכל מיני כאלה. אין לי מושג איך קוראים לזה, כמה זה בתוך/מחוץ למיינסטרים ובכלל... נתקלתי בזה בהקשר של התמצאות בסביבה. (שטיפול כזה עוזר לפתור בעיות התמצאות)

 

[משבר אמון]

שמעתי עליהן ו..

לא רוצה. לא מדבר אליי. רוצה חיבוק אמיתי - עיטוף מושלם, להרגיש כאילו עטפו אותי בתוך צמר גפן שמתאים למידתי - ממי שאבחר, ושאני מכירה היטב. רק זה נראה לי קסום מספיק.

 

[קֶרֶן יער]

יו

 

[משבר אמון]

הא../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

והפעם לא רק "את צינית?" אלא על מה בדיוק? (אם לא היית צינית, לא הבנתי מה היה ה"יו" הזה... care to-הָסְבִּיר בבקשה?)

 

[קֶרֶן יער]

זה היה "יו" מבין כזה, ומתפלא,

ומרגיש גם צורך בחיבוק. ותוהה הכיצד מישהו אחר כתב את המילים האלה.