יום חמישי נסעתי עם ההורים שלי ועם קובי לנחם אבלים בהתחלה ממש לא שמתי
לזה אבל פתאום באתי לקרוא לקבוי ופתאום.................... אני רואה שאבא שלי וקובי לבושים אותו הדברים ויושבים באותה צורה איזה פחד מה פרויד היה אומר אל זה
שנשים מחפשות בבן הזוג שלהן תחליף לאבא שלהן ולכן הן מוצאות מישהו שדומה לו בתכונות שלו. זה לפעמים מפחיד אותי כמה האיש שלי דומה לאבא שלי. מילא לאבא שלו, זה הגיוני. אבל לאבא שלי?!
למדתי פסיכולוגיה בדיוק סימסטר וחצי, אבל היות ואני לא מכירה את קובי או את אביך. אני יכולה לנחם אותך שהרבה פעמים כשאנשים יושבים מול אדם שחשוב להם או שמענין אותם, הם עושים את אותם התנועות גם אם זה לא ממש באופיים. משלבים ידיים, מסכלים רגליים או מצמידים יד לסנטר (רק לשם הדגמה). לגבי הבידו, אני כמעט בטוחה שאם תשחזרי מה הם לבשו זה היה מכנס וחולצה באיזור צבעי השחור/כחול/ירוק/חקי ולא פסים או נקודות. כלומר לבוש אוניברסלי. הרגעתי אותך קצת?