איזה פורום מגניב! והמלצה על קו 378

מצב
הנושא נעול.

גיליבי

New member
איזה פורום מגניב! והמלצה על קו 378

איזה פורום מגניב! והמלצה על קו 378
נעים פה. אני לא רגילה בחיי היומיום שלי לפגוש אנשים שתחבורה ציבורית בראש מעייניהם. תמיד כשאני מתלוננת השורה התחתונה תמיד אומרים לי לקנות רכב. אז לא רוצה!

ועכשיו המלצה באיחור אופנתי של שנתיים: תושבי נתיבות, שדרות ואופקים וסטודנטים במכללת ספיר. אחרי 2000 שנות גלות ו-60 שנות מדינה, יש סוף סוף קו ישיר מתל אביב (יוצא מרכבת מרכז שזה נוח מאוד לבאים מצפון) אל האזור. גלו מודעות, ועלו עליו! הנסיעה נעימה, חלקה ומהירה מאוד (שדרות כשעה, נתיבות 1:15, אופקים לא יודעת), בלי עצירות בכלל. מהירה יותר מהרכבת. מתחילת השנה הוספו אוטובוסים והתדירות היא בגדר הסביר פלוס. ועדיין האוטובוסים נוסעים ריקים בדרך כלל, וכשאני שואלת אנשים, לא הרבה מודעים לקיום הקו.

הקו הוסף אחרי מאבק ציבורי של תושב נתיבות, נכה אם אני זוכרת נכון, שמחה על העובדה המזעזעת שעבור כ-50 אלף תושבי ישראל א - י - ן אוטובוס ישיר לת"א. אגב , עבור כמה מאות עד אולי אלפים בודדים של תושבי קיבוצי חבל אשכול לא רחוק משם, היה מאז ומעולם קו ישיר, 379, שמשמש בעיקר חיילים. תושבי עיירות הפיתוח, היום ערים, נאלצו או לקנות רכב פרטי, או להיסחב באוטובוסים מאספים בנסיעה שלקחה בין שעה וארבעים לשעתיים ורבע עד לנתיבות (פי 2 ויותר מנסיעה ישירה) , או להתפשר על מוניות שירות שנתנו שירות מזעזע. אני מצטערת אם אני מעליבה פה מישהו שלא מגיע לו, אבל כל הנהגים בהם אני נתקלתי אישית היו גסי רוח ונהגו במונית בחוסר אחריות במהירות מסחררת , תוך דיבור בסלולרי ומריבות עם נהגים אחרים בקשר. בנוסף לכך הם נהגו בדרך קבע לקחת נוסעים 'בני ערובה' - מעלים אותם, מסיעים אותם למקום בלי תחנת אוטובוס, מחנים ומחכים לדיווחים בקשר על עוד נוסעים שאפשר לאסוף. אני מקווה מאוד שאין להם היום פרנסה כי הם נצלו עד הסוף מקום שהייתה בו מצוקה אמיתית.

גם עכשיו אחרי פתיחת תחנת הרכבת בשדרות ובשנה הבאה בנתיבות, אני סבורה שיש מקום לקו הזה. ומקווה שכמה שיותר נוסעים ישמעו עליו וישתמשו בו.
 

nitsansh

New member
תתחדשו...

איזה פורום מגניב! והמלצה על קו 378
נעים פה. אני לא רגילה בחיי היומיום שלי לפגוש אנשים שתחבורה ציבורית בראש מעייניהם. תמיד כשאני מתלוננת השורה התחתונה תמיד אומרים לי לקנות רכב. אז לא רוצה!

ועכשיו המלצה באיחור אופנתי של שנתיים: תושבי נתיבות, שדרות ואופקים וסטודנטים במכללת ספיר. אחרי 2000 שנות גלות ו-60 שנות מדינה, יש סוף סוף קו ישיר מתל אביב (יוצא מרכבת מרכז שזה נוח מאוד לבאים מצפון) אל האזור. גלו מודעות, ועלו עליו! הנסיעה נעימה, חלקה ומהירה מאוד (שדרות כשעה, נתיבות 1:15, אופקים לא יודעת), בלי עצירות בכלל. מהירה יותר מהרכבת. מתחילת השנה הוספו אוטובוסים והתדירות היא בגדר הסביר פלוס. ועדיין האוטובוסים נוסעים ריקים בדרך כלל, וכשאני שואלת אנשים, לא הרבה מודעים לקיום הקו.

הקו הוסף אחרי מאבק ציבורי של תושב נתיבות, נכה אם אני זוכרת נכון, שמחה על העובדה המזעזעת שעבור כ-50 אלף תושבי ישראל א - י - ן אוטובוס ישיר לת"א. אגב , עבור כמה מאות עד אולי אלפים בודדים של תושבי קיבוצי חבל אשכול לא רחוק משם, היה מאז ומעולם קו ישיר, 379, שמשמש בעיקר חיילים. תושבי עיירות הפיתוח, היום ערים, נאלצו או לקנות רכב פרטי, או להיסחב באוטובוסים מאספים בנסיעה שלקחה בין שעה וארבעים לשעתיים ורבע עד לנתיבות (פי 2 ויותר מנסיעה ישירה) , או להתפשר על מוניות שירות שנתנו שירות מזעזע. אני מצטערת אם אני מעליבה פה מישהו שלא מגיע לו, אבל כל הנהגים בהם אני נתקלתי אישית היו גסי רוח ונהגו במונית בחוסר אחריות במהירות מסחררת , תוך דיבור בסלולרי ומריבות עם נהגים אחרים בקשר. בנוסף לכך הם נהגו בדרך קבע לקחת נוסעים 'בני ערובה' - מעלים אותם, מסיעים אותם למקום בלי תחנת אוטובוס, מחנים ומחכים לדיווחים בקשר על עוד נוסעים שאפשר לאסוף. אני מקווה מאוד שאין להם היום פרנסה כי הם נצלו עד הסוף מקום שהייתה בו מצוקה אמיתית.

גם עכשיו אחרי פתיחת תחנת הרכבת בשדרות ובשנה הבאה בנתיבות, אני סבורה שיש מקום לקו הזה. ומקווה שכמה שיותר נוסעים ישמעו עליו וישתמשו בו.
תתחדשו...
אגב... לא ברור לי איך המיתוס המוטעה של 2000 שנות גלות קשור לענין...
 

גיליבי

New member
למה מוטעה ואיך לא קשור?

תתחדשו...
אגב... לא ברור לי איך המיתוס המוטעה של 2000 שנות גלות קשור לענין...
למה מוטעה ואיך לא קשור?
2060 שנה סבלנו. כמו עמישראל בגולה הדוויה. ואני חושבת שהרחבתי מספיק.
 

nitsansh

New member
לא קשור כי לפני 2000 שנה לא היו שדרות, נתיבות

למה מוטעה ואיך לא קשור?
2060 שנה סבלנו. כמו עמישראל בגולה הדוויה. ואני חושבת שהרחבתי מספיק.
לא קשור כי לפני 2000 שנה לא היו שדרות, נתיבות
אופקים, מכללת ספיר, תל אביב וגם לא אוטובוס או רכבת... או בכלל תחבורה ציבורית בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט...
אולי סבלנו (אם אפשר לדבר באופן קולקטיבי) אבל לא בגלל שלא היתה לנו תחבורה ציבורית...
 

גיליבי

New member
אוי נו, להשתחרר, קצת הומור

לא קשור כי לפני 2000 שנה לא היו שדרות, נתיבות
אופקים, מכללת ספיר, תל אביב וגם לא אוטובוס או רכבת... או בכלל תחבורה ציבורית בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט...
אולי סבלנו (אם אפשר לדבר באופן קולקטיבי) אבל לא בגלל שלא היתה לנו תחבורה ציבורית...
אוי נו, להשתחרר, קצת הומור
ואני בטוחה שלפני 2000 שנה הפלו אותנו במסלול של השיירת גמלים לאיזור.
 

nitsansh

New member
את מדברת דווקא על תקופה שהנגב היה מפותח

אוי נו, להשתחרר, קצת הומור
ואני בטוחה שלפני 2000 שנה הפלו אותנו במסלול של השיירת גמלים לאיזור.
את מדברת דווקא על תקופה שהנגב היה מפותח
יותר מכל תקופה בהסטוריה עד הקמת המדינה.
 

nitsansh

New member
אני מסכים איתך במקרה הזה

זה הקיבוצים!
ועדיין הפלו את עיירות הפיתוח!

וכן, אני צוחקת
אני מסכים איתך במקרה הזה
קיבוצי הנגב המערבי זכו לשירות טוב יותר מערי/עיירות הפיתוח ונדמה לי שגם המושבים, לפחות בקשר עם תל אביב..
יש יסוד להניח שזה קשור בעובדה שהתנועות הקיבוציות היו מקורבות לממסד הפוליטי וידעו איך לדאוג לעצמן... זה בא לביטוי בעוד הרבה תחומים...
לתושבי ערי הפיתוח והמושבים שהוקמו אחרי קום המדינה (להבדיל מהמושבים הותיקים) לא היו קשרים במקומות הנכונים... לפחות עד שנות ה70...
אבל המצב הפוליטי השתנה מאז המהפך הראשון וגם הצרכים התחבורתיים של תושבי הנגב השתנו, אבל בנושא התחבורה הציבורית והתחבורה בכלל כמעט לא השתנה דבר...
תקנו אותי אם אני טועה... עדיין הכביש הראשי בין אשקלון ובאר שבע הוא ברובו המכריע חד-נתיבי...
אפרופו... מה מצב התחבורה בין באר שבע ושדרות/מכללת ספיר?
אחיינית שלי תלמד בספיר החל משנה הבאה והיא תגור כנראה בבאר שבע.. אבל אני משער שהיא תיסע ברכב שיש לה...
 

גיליבי

New member
מטרופולין ערכה רוויזיה בהרבה מקוי הדרום

אני מסכים איתך במקרה הזה
קיבוצי הנגב המערבי זכו לשירות טוב יותר מערי/עיירות הפיתוח ונדמה לי שגם המושבים, לפחות בקשר עם תל אביב..
יש יסוד להניח שזה קשור בעובדה שהתנועות הקיבוציות היו מקורבות לממסד הפוליטי וידעו איך לדאוג לעצמן... זה בא לביטוי בעוד הרבה תחומים...
לתושבי ערי הפיתוח והמושבים שהוקמו אחרי קום המדינה (להבדיל מהמושבים הותיקים) לא היו קשרים במקומות הנכונים... לפחות עד שנות ה70...
אבל המצב הפוליטי השתנה מאז המהפך הראשון וגם הצרכים התחבורתיים של תושבי הנגב השתנו, אבל בנושא התחבורה הציבורית והתחבורה בכלל כמעט לא השתנה דבר...
תקנו אותי אם אני טועה... עדיין הכביש הראשי בין אשקלון ובאר שבע הוא ברובו המכריע חד-נתיבי...
אפרופו... מה מצב התחבורה בין באר שבע ושדרות/מכללת ספיר?
אחיינית שלי תלמד בספיר החל משנה הבאה והיא תגור כנראה בבאר שבע.. אבל אני משער שהיא תיסע ברכב שיש לה...
מטרופולין ערכה רוויזיה בהרבה מקוי הדרום
בתחילת השנה. יש קו חדש 383 שיוצא מב"ש (עובר שם בסורוקה) ומגיע לשדרות\ספיר אחרי סיור בנתיבות. מלבד זאת יש עוד את הקווים הותיקים כמו 363 של אגד, 353 ומוניות שירות. אותו מסלול עד לשדרות מינוס סורוקה. אבל תחבורה לבאר שבע אף פעם לא היוותה בעיה.
 

olli3

New member
מנהל
שוב, מטרופולין לא עשתה דבר וחצי דבר.

מטרופולין ערכה רוויזיה בהרבה מקוי הדרום
בתחילת השנה. יש קו חדש 383 שיוצא מב"ש (עובר שם בסורוקה) ומגיע לשדרות\ספיר אחרי סיור בנתיבות. מלבד זאת יש עוד את הקווים הותיקים כמו 363 של אגד, 353 ומוניות שירות. אותו מסלול עד לשדרות מינוס סורוקה. אבל תחבורה לבאר שבע אף פעם לא היוותה בעיה.
שוב, מטרופולין לא עשתה דבר וחצי דבר.
משרד התחבורה פירסם מכרז, מטרופולין השתתפה במכרז יחד עם חברות נוספות.

363 לא שייך לאגד. הוא שייך לאגד תעבורה כחלק ממכרז קווי הנגב המערבי אליו קו זה שייך.

במכרז, עוד משנת 2009 הופיעו כל הקווים האלו שנפתחו עכשיו, כולל 383 שכתבת עליו עכשיו וגם 378 שהפעלתו הוקדמה עקב צורך ממשי בשירות. על קו 669 מבאר שבע לרעננה, כבר ב2009 היה דיבור עליו, אולי אפילו לפני אני כבר לא זוכר... וזה נדחה עד להפעלת המכרז החדש שרק הורכב באותם הימים.

בסה"כ, כל השינויים האלו היו כתובים מראש כמה שנים אחורה. רק זהות המפעיל שיזכה לא הייתה ידועה. במידה ומטרופולין הייתה צריכה לפנות את מקומה למפעיל אחר - כל השינויים שנכתבו במכרז היו קורים בדיוק כמו שקרו כשמטרופולין זכתה עכשיו.

כך ששורה תחתונה, מטרופולין לא ערכה שום רוויזיה. משרד התחבורה ערך אותה ואם את רוצה שאשלח לך את המכרז עצמו שנכתב ב2009, אין בעיה.
 

droriko

New member
תראי מה זה

מטרופולין ערכה רוויזיה בהרבה מקוי הדרום
בתחילת השנה. יש קו חדש 383 שיוצא מב"ש (עובר שם בסורוקה) ומגיע לשדרות\ספיר אחרי סיור בנתיבות. מלבד זאת יש עוד את הקווים הותיקים כמו 363 של אגד, 353 ומוניות שירות. אותו מסלול עד לשדרות מינוס סורוקה. אבל תחבורה לבאר שבע אף פעם לא היוותה בעיה.
תראי מה זה
באת להחמיא על קו מאופקים לתל אביב והבאת לנו לפורום את נבוכדנצאר
 

down under

New member
גלות בית שני איננה מיתוס כלל וכלל

תתחדשו...
אגב... לא ברור לי איך המיתוס המוטעה של 2000 שנות גלות קשור לענין...
גלות בית שני איננה מיתוס כלל וכלל
יש לה מלא עדויות ארכיאולוגיות וכתבים של עמים אחרים.
אם כבר מיתוס, אין שום (או כמעט ואין שום) הוכחה לקיום בית ראשון אבל כן היתה גלות, מהו התלמוד הבבלי אם כך?!?
הרי הוא נכתב ע"י חכמי גלות בבל שהוגלו ע"י נבוכדנצר, שאני מקווה שאתה מאמין שהיה מלך כזה ושזה לא מיתוס.
 

nitsansh

New member
נבוכדנצאר היתה הגלות של הבית הראשון... שנת

גלות בית שני איננה מיתוס כלל וכלל
יש לה מלא עדויות ארכיאולוגיות וכתבים של עמים אחרים.
אם כבר מיתוס, אין שום (או כמעט ואין שום) הוכחה לקיום בית ראשון אבל כן היתה גלות, מהו התלמוד הבבלי אם כך?!?
הרי הוא נכתב ע"י חכמי גלות בבל שהוגלו ע"י נבוכדנצר, שאני מקווה שאתה מאמין שהיה מלך כזה ושזה לא מיתוס.
נבוכדנצאר היתה הגלות של הבית הראשון... שנת
586 לפני הספירה הנוצרית... בערך 50 שנה אחר כך כורש התיר לגולי בבל לחזור לארץ ישראל ולהקים את המקדש השני...
אחר כך הגיעו היוונים, ובשנת 160 לפני הספירה בערך היה מרד החשמונאים והוקמה מחדש מדינה יהודית, שהחזיקה מעמד עד 63 לפני הספירה כשארץ ישראל נכבשה על ידי הרומאים...
אחר כך היה המרד הראשון וחורבן המקדש השני בשנת 70 לספירה, ואחריו המרד השני ב132...
הרומאים לא היגלו בכוח את היהודים כעם, ולא אסרו עליהם לחיות בארץ ישראל אלא רק בירושלים...
לכן ההגליה האחרונה היתה בתקופת בית ראשון וכאמור זמן קתר יחסית אחר כך היתה שיבת ציון של עזרא ונחמיה, שלמיטב ידיעתי אין עליה מחלוקת הסטורית...
התלמוד הבבלי נכתב על ידי גולי בבל שנשארו שם ולא שבו לארץ ישראל, או היגרו לבבל בתקופת בית שני ואחרי חורבן המקדש...
תקופת התלמוד הבבלי היא במאות 3-5 לספירה, ובאותה תקופה גם נכתב התלמוד הירושלמי... מה יכול להעיד יותר מכך שהיו יהודים בארץ ישראל?
מרבית העם היהודי באותה תקופה אמנם לא חיה בארץ ישראל, אבל לא מפני שההגירה מהארץ נכפתה על ידי השלטונות...
אם ניתן לדבר על גלות אז היא היתה מבחירה.
למיטב ידיעתי בשום תקופה הסטורית מאז הצהרת כורש לא היתה הגליה או איסור לעלות לארץ ישראל (למעט הספר הלבן של 1939)
 
למה ''בערך 50 שנה''

נבוכדנצאר היתה הגלות של הבית הראשון... שנת
586 לפני הספירה הנוצרית... בערך 50 שנה אחר כך כורש התיר לגולי בבל לחזור לארץ ישראל ולהקים את המקדש השני...
אחר כך הגיעו היוונים, ובשנת 160 לפני הספירה בערך היה מרד החשמונאים והוקמה מחדש מדינה יהודית, שהחזיקה מעמד עד 63 לפני הספירה כשארץ ישראל נכבשה על ידי הרומאים...
אחר כך היה המרד הראשון וחורבן המקדש השני בשנת 70 לספירה, ואחריו המרד השני ב132...
הרומאים לא היגלו בכוח את היהודים כעם, ולא אסרו עליהם לחיות בארץ ישראל אלא רק בירושלים...
לכן ההגליה האחרונה היתה בתקופת בית ראשון וכאמור זמן קתר יחסית אחר כך היתה שיבת ציון של עזרא ונחמיה, שלמיטב ידיעתי אין עליה מחלוקת הסטורית...
התלמוד הבבלי נכתב על ידי גולי בבל שנשארו שם ולא שבו לארץ ישראל, או היגרו לבבל בתקופת בית שני ואחרי חורבן המקדש...
תקופת התלמוד הבבלי היא במאות 3-5 לספירה, ובאותה תקופה גם נכתב התלמוד הירושלמי... מה יכול להעיד יותר מכך שהיו יהודים בארץ ישראל?
מרבית העם היהודי באותה תקופה אמנם לא חיה בארץ ישראל, אבל לא מפני שההגירה מהארץ נכפתה על ידי השלטונות...
אם ניתן לדבר על גלות אז היא היתה מבחירה.
למיטב ידיעתי בשום תקופה הסטורית מאז הצהרת כורש לא היתה הגליה או איסור לעלות לארץ ישראל (למעט הספר הלבן של 1939)
למה ''בערך 50 שנה''
חזרנו ב516 לפסה''נ,בדיוק כמו הנבואות.
המרד החשמונאי התחיל ב167-

זה כל מה שיש לי להגיד...
 

nitsansh

New member
לא זכרתי בדיוק כמה... אז 70 שנה

למה ''בערך 50 שנה''
חזרנו ב516 לפסה''נ,בדיוק כמו הנבואות.
המרד החשמונאי התחיל ב167-

זה כל מה שיש לי להגיד...
לא זכרתי בדיוק כמה... אז 70 שנה
גם לגבי החשמונאים לא זכרתי את השנה...
אם המרד התחיל ב167 אז אם אינני טועה כיבוש ירושלים וטיהור המקדש היו ב164...
בהקשר של 2000 שנה ניתן לדבר על ריבונות יהודית בארץ ישראל (ליתר דיוק 2010) אבל הגליה לא היתה מאז הבבלים...
 


לא זכרתי בדיוק כמה... אז 70 שנה
גם לגבי החשמונאים לא זכרתי את השנה...
אם המרד התחיל ב167 אז אם אינני טועה כיבוש ירושלים וטיהור המקדש היו ב164...
בהקשר של 2000 שנה ניתן לדבר על ריבונות יהודית בארץ ישראל (ליתר דיוק 2010) אבל הגליה לא היתה מאז הבבלים...
 
במרד שנת 135 "מרד בר כוזיבא"

נבוכדנצאר היתה הגלות של הבית הראשון... שנת
586 לפני הספירה הנוצרית... בערך 50 שנה אחר כך כורש התיר לגולי בבל לחזור לארץ ישראל ולהקים את המקדש השני...
אחר כך הגיעו היוונים, ובשנת 160 לפני הספירה בערך היה מרד החשמונאים והוקמה מחדש מדינה יהודית, שהחזיקה מעמד עד 63 לפני הספירה כשארץ ישראל נכבשה על ידי הרומאים...
אחר כך היה המרד הראשון וחורבן המקדש השני בשנת 70 לספירה, ואחריו המרד השני ב132...
הרומאים לא היגלו בכוח את היהודים כעם, ולא אסרו עליהם לחיות בארץ ישראל אלא רק בירושלים...
לכן ההגליה האחרונה היתה בתקופת בית ראשון וכאמור זמן קתר יחסית אחר כך היתה שיבת ציון של עזרא ונחמיה, שלמיטב ידיעתי אין עליה מחלוקת הסטורית...
התלמוד הבבלי נכתב על ידי גולי בבל שנשארו שם ולא שבו לארץ ישראל, או היגרו לבבל בתקופת בית שני ואחרי חורבן המקדש...
תקופת התלמוד הבבלי היא במאות 3-5 לספירה, ובאותה תקופה גם נכתב התלמוד הירושלמי... מה יכול להעיד יותר מכך שהיו יהודים בארץ ישראל?
מרבית העם היהודי באותה תקופה אמנם לא חיה בארץ ישראל, אבל לא מפני שההגירה מהארץ נכפתה על ידי השלטונות...
אם ניתן לדבר על גלות אז היא היתה מבחירה.
למיטב ידיעתי בשום תקופה הסטורית מאז הצהרת כורש לא היתה הגליה או איסור לעלות לארץ ישראל (למעט הספר הלבן של 1939)
במרד שנת 135 "מרד בר כוזיבא"
נהרגו מעל מיליון יהודים, ויהודה חרבה לחלוטין. אומנם לא היה גירוש בכח, אבל לא נותרו כמעט יהודים ביהודה.
נותר ישוב יהודי גדול בגליל.

לאחר מכן במאה השמינית הוטלו גזירות רבות על ידי המוסלמים על מי שלא התאסלם. כתוצאה מכך רוב יהודי הארץ עזבו את הארץ והעבירו את משכנם לחצי האי האיברי.

מהמאה התשיעית והלאה הארץ הייתה שוממה. כמעט ולא גרו כאן תושבים, לא יהודים ולא זרים.
רק כשהחלו לחזור לכאן יהודים במאות ה17-18 ולאחר מכן העליות שהתחילו בסוף המאה ה19, חזרה הארץ להיות נושבת
 

nitsansh

New member
תרשה לי להטיל ספק בנתון של מיליון הרוגים...

במרד שנת 135 "מרד בר כוזיבא"
נהרגו מעל מיליון יהודים, ויהודה חרבה לחלוטין. אומנם לא היה גירוש בכח, אבל לא נותרו כמעט יהודים ביהודה.
נותר ישוב יהודי גדול בגליל.

לאחר מכן במאה השמינית הוטלו גזירות רבות על ידי המוסלמים על מי שלא התאסלם. כתוצאה מכך רוב יהודי הארץ עזבו את הארץ והעבירו את משכנם לחצי האי האיברי.

מהמאה התשיעית והלאה הארץ הייתה שוממה. כמעט ולא גרו כאן תושבים, לא יהודים ולא זרים.
רק כשהחלו לחזור לכאן יהודים במאות ה17-18 ולאחר מכן העליות שהתחילו בסוף המאה ה19, חזרה הארץ להיות נושבת
תרשה לי להטיל ספק בנתון של מיליון הרוגים...
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה