איזה יום...../images/Emo7.gif
אני יודעת שאני לא מצליחה כל כך להכנס למעגל הזה שלכם זה קצת קשה... אתן כל כך קשורות ואוהבות אחת את השנייה (זה כל כך נהדר לראות)איך כל כך איכפת לכן אחת מהשנייה לא יודעת אבל אני מרגישה כאילו זה לא כל כך במקום לבוא ולכתוב פה את הצרות שלי כשגם ככה קשה לכן כל כך... אני לא מכירה אותכן לא יודדעת איך יש לכן את הכוח הזה לעזור ולאהוב ולהתמודד עם עצמכן הלוואי שגם אני הייתי יכולה לעזור לכן גם אבל אני לא יודעת איך...מה לכתוב...לא מוצאת את המילים... הלוואי שתבריאו ותהיו מאושרות כי זה מגיע לכן אני חייבת לכתוב את זה אני חייבת להוציא את זה וזה המקום היחידי שאני לא צריכה להסתכל לאף אחד בעיניים כשאני כותבת את מה שעובר עליי... אז אתן לא צריכות להגיב וגם לא לקרוא העיקר להוציא את זה כבר... אחרי שבועיים בלי הקאות ובלי בלומוסים כשכבר הייתי בטוחה שהכל נגמר עבר והייתי כל כך שמחה שזהו פתחתי דף חדש היום זה שוב הגיע בולמוס ענק שאני אוכלת ואוכלת ובאותו זמן גם מקללת את עצמי שונאת והכי הרבה נגעלת מפחדת שזה אף פעם לא יעבור אבל לא הקאתי לא הקאתי כי נשבעתי שאם אני אקיא יקרה משהו נורא לאנשים שקרובים אליי ידעתי שזאת הדרך היחידה בה אני לא אעיז לעשות את זה אולי זה נשמע מטומטם אבל לא מצאתי דרך אחרת אני קצת מפחדת מהשבועה הזאת לא מעיזה להפר אותה... והבטן נפוחה והדמעות לא מפסיקות ונגעלת וכועסת ומיואשת ושונאת... שונאת כשאני האויבת הכי גדולה של עצמי אלוהים מתי זה יפסיק? עוד כמה פעמים אני אצטרך להתפלל אליך עד שתשמע אותי? לא רוצה להרים ידיים!! מפחדת שזה מה שאני אעשה בסוף שיגמר כבר.....
אני יודעת שאני לא מצליחה כל כך להכנס למעגל הזה שלכם זה קצת קשה... אתן כל כך קשורות ואוהבות אחת את השנייה (זה כל כך נהדר לראות)איך כל כך איכפת לכן אחת מהשנייה לא יודעת אבל אני מרגישה כאילו זה לא כל כך במקום לבוא ולכתוב פה את הצרות שלי כשגם ככה קשה לכן כל כך... אני לא מכירה אותכן לא יודדעת איך יש לכן את הכוח הזה לעזור ולאהוב ולהתמודד עם עצמכן הלוואי שגם אני הייתי יכולה לעזור לכן גם אבל אני לא יודעת איך...מה לכתוב...לא מוצאת את המילים... הלוואי שתבריאו ותהיו מאושרות כי זה מגיע לכן אני חייבת לכתוב את זה אני חייבת להוציא את זה וזה המקום היחידי שאני לא צריכה להסתכל לאף אחד בעיניים כשאני כותבת את מה שעובר עליי... אז אתן לא צריכות להגיב וגם לא לקרוא העיקר להוציא את זה כבר... אחרי שבועיים בלי הקאות ובלי בלומוסים כשכבר הייתי בטוחה שהכל נגמר עבר והייתי כל כך שמחה שזהו פתחתי דף חדש היום זה שוב הגיע בולמוס ענק שאני אוכלת ואוכלת ובאותו זמן גם מקללת את עצמי שונאת והכי הרבה נגעלת מפחדת שזה אף פעם לא יעבור אבל לא הקאתי לא הקאתי כי נשבעתי שאם אני אקיא יקרה משהו נורא לאנשים שקרובים אליי ידעתי שזאת הדרך היחידה בה אני לא אעיז לעשות את זה אולי זה נשמע מטומטם אבל לא מצאתי דרך אחרת אני קצת מפחדת מהשבועה הזאת לא מעיזה להפר אותה... והבטן נפוחה והדמעות לא מפסיקות ונגעלת וכועסת ומיואשת ושונאת... שונאת כשאני האויבת הכי גדולה של עצמי אלוהים מתי זה יפסיק? עוד כמה פעמים אני אצטרך להתפלל אליך עד שתשמע אותי? לא רוצה להרים ידיים!! מפחדת שזה מה שאני אעשה בסוף שיגמר כבר.....
