תנסי להפריד בין אור לבין אותו הילד,
שדרש ודרש מאמו אוכל כזה בלי סוף-קיבל את כול הג'אנק פוד הזה(אפשר לקרוא לזה אוכל בכלל?)לבין אור שכאשר היא רעבה-היא מודיעה לך,ואת יודעת שזה חשוב לגדילה שלה.אני בטוחה שהילד הזה שונא ירקות,בשר עוף,דגים וקטניות..אין לי ספק בגלל. השאלה עד כמה אפשר להאכיל..ומה הגבולות שצריך להציב לילד?אם משקל התינוק נמצא בערך הנורמל(יחסית לגובה שלו כמובן)-אז אוקיי,הוא צורח ומאכילים אותו כמה שהוא רוצה. אבל אם התינוק נמצא מבחינת משקל מעל הנורמה לתינוקות בגילו ויש חשש להשמנה ניכרת,ולציפייה של הרופאים שהילד יהפוך לאדם שמן- אז כן,צריך להעמיד גבולות,ולגרום לו להיות שבע.בגלל זה חשוב הידע המינימלי בתזונת תינוקות. ואני לא מדברת על התפתחות וגדילה,אלא על השמנה של התינוק. מפני שאת מודעת לתזונה,ולא רק של אור אלא באופן כללי-את יכולה לדעת כמה מספיק עבור הילדה שלך.כול אמא וההחלטה שלה לגבי ילדיה. יש הבדל בין לתת אוכל בשביל ההתפתחות והגדילה של התינוק,לבין לפטם אותו ולגרום לו להיות ילד שמן עם בעיות בריאות בעתיד. מבחינתי זה גובל בהזנחה. וחינוך לתזונה נכונה היא בהחלט צריכה להיות מושרשת מגיל צעיר..זו לפחות דעתי. נותנים לילד את האוכל שהוא צריך לצרוך.הוא רוצה עוד?אז מאכילים אותו בגרבר ירקות ולא באצבעות שוקולד,במבה וגלידות(לא צריך שיניים בשביל זה). אני מאמינה שאם אוכל שמן לא נכנס הביתה-הילד גם לא "יידלק" ממנו..צ'יפס,ביסלי ו-וופלים לא ידגדגו לו..ואם כן אז רק במסיבות כיתה,כי הביתה האוכל הזה לא ייכנס. כמו שההורים שלי עד היום חושבים שאם הם היו מכניסים קצת יותר דגים הביתה,ומחכנים אותנו לאכול דגים-אז לא היינו נגעלים מזה..והנה-דג זה מזון עשיר מבחינה תזונתית,ואני עדיין לא סובלת אותו,ולא אסבול..(ולא בגלל שההורים לא אוכלים דגים,אלא מפני שלא *אכלו* מספיק,ולא הרגילו אותי לאכול גם כן),למרות שהוא מאוד בריא וכיו"ב. כול מה שאני באה להגיד פה זה שלהרגלים(ולא רק הרגלי אכילה)מגיל צעיר יש השפעה ניכרת על הבגרות של הילד.