וכשהגעתי ל-77, לא יודע עוד מה...
כבר אמרנו שאלביס התפוצץ ממתקים? מכבי מנצחת את הרוסים? (טוב, טאו ויטוריה עשו להם השנה את העבודה...) הפאנק עושה מהפכה - כבר הזכרתם את הקלאש והסקס פיסטולס ראשים מדברים על רוצח משוגע - 77 - אלבומם הראשון - הזכרתם. אין לי הרבה מה להוסיף, ומן הסתם לא דברים בכיוון של הפאנק...
דיוויד בואי הוזכר כבר עם Heroes, אבל הוא גם הסתגר בברלין (כמו חברו לו ריד שהקליט באולפני האנזה בעלי הסאונד המיוחד) והוציא משם את אלבום הדיכאון המקביל שלו - Low. בואי בשפל המדרגה מבחינת התמכרותו לסמים וככה זה גם נשמע.
ג'וני מיטשל
ממשיכה עם אלבומי הפולק-ג'אז שלה והפעם Don Juan's Reckless Daughter, המתכבד בסוללת אמני ג'אז מעולים, חלקם חברי "תחזית מזג האוויר", כגון ז'אקו פסטוריוס הבסיסט הגדול (בכל הזמנים?), אלכס אקוּניה הפרקשניסט, מאריו באדרנה ודון אליאס.
פיטר גבריאל כמובן, מוציא את אלבומו הראשון (לא ב-76, אז הוא עוד התאושש מהעזיבה של ג'נסיס ואיך שהם ירדו עליו בשיר Sqounk...) אז, הנה בא המבול (חיקוי מוצלח ל"גשם" של מאיר בנאי?...)
החזיקו חזק... בוב מארלי (Poet & a Prophet) מוציא את "שמות" או בשמו המקורי Exodus, עם סוללת קטעים גדולים כגון שיר הנושא,Jammin', Waiting in Vain Three Little Birds וכמובן One Love/People Get Ready. שווה אזכור לדעתי.
משום מה שכחתי (שכחנו?) להזכיר ב-76 את Gong שהוציאה את האלבום Shamal, שמאוד מוצא חן בעיניי. אולי נדחוף אותו ל-77?
