אח, איזו שנה זו היתה 1976...(ר"ש)

[Sleepy strange]

אח, איזו שנה זו היתה 1976...(ר"ש)

מופע שנות השבעים, 88FM, מוצאי שבת 28 במאי. תוכנית שביעית בסדרה: 1976 אלה הקטעים ששודרו: רוד סטיוארט - The killing of Georgie בוב דילן - oh, sister ניל יאנג וסטיבן סטילס - Long may you run פולחן הצדפה הכחולה - Don't fear the reaper אל סטיוארט - Year of the cat קאמל - Song within a song ג'טרו טול - Too old to rock'n'roll, too young to die ג'ון מיילס - Music אינגלנד דן וג'ון פורד קולי - I'd realy love to see you tonight גאלאגר ולייל - Heart on my sleeve סמוקי - Living next door to Alice שעה שניה: RUSH(קנדה) - Lessons סקס פיסטולס - Anarchy in the UK לד זפלין - Tea for one ג'נסיס - Afterglow ליאו סאייר - I can't stop loving you בוב דילן - Hurricane אלטון ג'ון וקיקי די - Don't go breaking my heart אולמן בראד'רס בנד - Rumblin' Man (הופעה חיה) פיטר פרמפטון - oh, baby, I love your way (הופעה חיה) ------------------ בשבת הקרובה: 1977 ! אתם מוזמנים לשלוף את הצעותיכם...

 

[LadyG]

כן כן כל אחד ו- 76

שלו, או כפי שנהגנו לקרוא לזה בתיכון שלי ב-Big Apple, Spirit of 76. תודה על התכנית, שמעתי את כולה במלואה. צריך להתחיל לחשוב על אלבומי 77.

 

[John Barleycorn]

כרגיל, נהנתי להקשיב

והפעם במיוחד. 1976 היא ה - 1967 שלי

מתישהו אולי אעלה רשימה טרחנית של 1977

 

[garcia]

הנה הצעה אחת ל-1977

Dickey betts & Great Southern זה שם האלבום. האולמנים התפרקו. Chuck Levell, Jaimo ולאמר ווילאמס הקימו את Sea Levell, גרג אולמן הלך להקליט אלבום עם שר בקליפורניה ודיקי בטס ירד לפלורידה להקים את Great Southern עם צמד האחים טולר. דיקי ניסה לשחזר את הצליל של האולמנים בעזרת שני מתופפים ושני גיטרות מובילות. האלבום מכיל 7 שירים. שני השירים החזקים לדעתי הם Run Gypsy Run והשיר האחרון Bougainvillea. לאלבום יש ניחוח דרומי קליל של שנות ה-70 ומאד כייפי לשמיעה. האלבום השני Atlanta Burning של Dickey betts & Great Southern שיצא ב-1978 היה נפילה אחת גדולה ומאד מביכה עבור דיקי בטס.

 

[LadyG]

1977

צריך לכבד את הקלאש עם ה- ST. וה- Talking Heads עם 77. זה מביא אותי לאלבום אהוב במיוחד - ג'טרו טאל עם שירים מהיער. כמובן שצריך לשים משהו של הסקס פיסטול מתוך Never Mind The Bollocks. וכבוד לקלפטון עם Slowhand ולדייויד בואי עם Heroes . איגי פופ הוציא את ה- Idiot וג'קסון בראון העמיד פנים (התבלבלתי?) ומה עם הסטרנגלרס, גם להם היה אלבום חמוד. וכן...לא לשכוח CSN . ואנימלס של הורודים מ- 77? נכון? אפשר להעביר שעתיים בכלל לא רעות

 

[garcia]

לא שכחנו את CSN

ואם כבר אז נזכיר את Deacde ו-Ameican Stars 'n' Bars של ניל יאנג שמהאחרון (אם אני זוכר טוב) אפשר למצוא את השיר Like A Hurican. השיר החביב העלי מהאלבום הזה זה Hey Babe. ויש גם את Crosby/Nash Live אבל זה רק למעריצים בלבד.

 

[LadyG]

אני אוהבת את

Stars N Bars. זו לא היתה אהבה ממבט ראשון אבל כל פעם אני אוהבת אותו עוד קצת. אלבום נהדר.

 

[melancholy man]

Stars N Bars

איזה יופי של אלבום, מבטיח רשימה ל 77 מחר, למרות שמבחינתי, לא שנה משהו...

 

[giloni]

הנה שנת 77 שלי

אלה שהצליחו בכל זאת להרים את הראש מעל הגלים הסוערים שיצרו החברים של הגמד שלנו: Camel Rain Dances האלבום הראשון בו ניגן בס ושר בקולו המלטף, ריצ'ארד סינקליר, שעבר מקראוון והצטרף ללאטימר והחבורה. אחד האלבומים הלא מוערכים של הלהקה, וחבל. זו הזדמנות לתקן Gryphon Treason גריפון, שהם מאהבותיו של בועז (מידע אישי), נטשו את הפולק הבארוקי ועברו לרוק סימפוני ואלקטרוני. סיבה מספיק טובה להגיד להם שלום, אבל בכל זאת יש באלבום הזה כמה רגעים מקסימים שמוכיחים עד כמה היו החברה מוכשרים Hammill Peter Over האלבום הטוב ביותר של פיטר האמיל, אישי, זועק ומרגש יותר מתמיד Horslips The Book of Invasions: A Celtic Symphony Horslips Aliens שני אלבומים של הגירסא האירית לג'ת'רו טאל. לא מוכרים מספיק, לא מוערכים מספיק. מוסיקה נטו - לא מתוחכמת מדי כדי להיות פרוג (תודה לאל* ולא פשטנית מדי כדי להיות פופ סינטטי. מומלץ Kansas Point of Know Return האלבום המצליח ביותר של להקת הפרוג האמריקאית. אפשר לשים את אבק ברוח אבל כל דבר אחר יתקבל ביותר מברכה Steely Dan Aja עוד משהו מאמריקה. אלופי האולפן, אשפי הנגינה המהודקת והמהוקצעת. האירי אומר שזו מוסיקה לקונוורטיבל בHighways של אמריקה. אני דווקא חושב שעם גג פתוח כל ההנאה מהצליל הנקי והחם הולכת לאיבוד. ללא ספק האלבום המצליח ביותר של הצמד המוכשר - אולי המוכשר ביותר באמריקה בשנות השבעים. Black cow יכול להיות לעניין Styx The Grand Ilusion עוד בומבסטיות אמריקאית. להקה שרוב הדברים שעשתה לא מעוררים געגועים, אבל דווקא באלבום הזה יש כמה דברים חביבים. Miss America למשל, עם הגיטרות בדיסטורשן אמיתי והאמונד נהדר, או Come sail away שגם יכול להשמע עדכני ומחנך לכל להקות המטאל הנוכחיות. Supertramp Even in the quietest moments יופי של אלבום ללהקה הבריטית המצליחה. שכחנו אותם לאחרונה ומגיע להם איזה אזכור בדמות שיר הנושא (לא לשים את בבג'י בבקשה!!) Taylor James JT אחד המוצלחים של האמריקאי המיוסר שהיה נשוי לאישה עם הגוף החטוב ביותר (והפה הגדול ביותר) בסצינה! Thin Lizzy Bad Reputation כל מה שהם עשו ראוי להשמעה. כל מה שיצא מרוחו התזזיתית של פיל לינוט מעורר המון אהבה לאיש הזה שזעק את כל צרותיו שלו, צרותיה של עיר מגוריו ומולדות האירית. Wakeman Rick Criminal Record מעשרות האלבומים המשמימים שיצאו מתחת ידיו של האיש, שמאז שעזב את התותים נגמרה לו התמימות, יש מעטים שראויים להתייחסות. זה אחד מהם, ולדעתי הטוב באלבומיו. שים את איש הציפורים מאלקטרז - יופי של דבר!!! Yes Going for the one להקתו השנייה והחוקית של הבלונדיני עם החלוק הלבן. אלבום שמשום מה מרבים לזלזל בו. תזלזלו כמה שאתם רוצים, אבל Awaken הוא יצירת מופת בכל זמן ובכל עת וכזו היא תשאר - עם הפסנתר של המשוגע. יקי

 

[the allman brothers]

שירים מהיער .. דיסק גדול

 

[John Barleycorn]

מתקן לך (ולי) ת'טעויות באמצע הנגינה

קלאש - אלבום בכורה ב - 1978 ג'קסון בראון - המתחזה (או מעמיד הפנים) - 1976. ב - 1977 יצא "ממשיך בריקנות", עליו כתבתי כאן. שני אלבומי מופת. חבל שאנו "ממשיכים בהתעלמות" מג'קסון בראון. וגם על "כוכבים ובארים אמריקנים" שהוזכר פה שוררתי שירי תהילה. ואחרי שתיקנתי לך אודה לאלו שתיקנו אותי: "האשליה הגדולה" של סטיקס ואלבום הבכורה של גבריאל אכן יצאו ב - 1977 ולא כפי שכתבתי ברשימה של 1976. תודה ליקי ולג'יבה. ואומר שוב - שני אלבומים מצויינים ששווים הכרות.

 

[LadyG]

תודה על התיקונים

ונכון שכתבתי רשימה בלי לבדוק אבל האלום הראשון של הקלאש לא יצא ב- 77? אתה בטוח?

 

[John Barleycorn]

לא בטוח ../images/Emo13.gif

יש מקורות עם 1977 ויש עם 1978. לפי אולמיוזיק - אכן 1977 האמת, נשמע יותר מתאים.

 

[Jflyaway]

1976-1977 הפנים החדשות ברוק

ואלו ההרכבים העיקריים שיש לציין בתחום "הפנים החדשות של הרוק'נ'רול: בבריטנייה: sex pistols the damned the saints האוסטרלים המצויינים שכוךם שוכחים the stranglers elvis costelo & the attractions the jam אולי ההרכב החשוב ביותר בכל הגל הזה. אני לא מסכים שההרכב החשוב ביותר היה CLASH כמו שאומרים פה, JAM הביאו לחזרת ה MOD ועשו זאת כל כך יפה. the adverts the vibrators the only ones the undertones הכל כך "לא פאנקיסטים" הנהדרים the boomtown rats the buzzcocks המלודיים המתוקים generation x וכמובן... WIRE המחוננים המבריקים ובאמריקה: the ramones patti smith group the dictators iggy pop mink deville blondie richard hell television המדהימים!! dead boys the heartbreakers לא אלו של תום פטי .. suicide the last x talking heads כל אלו היו משמעותיים, חשובים, מעניינים, ומוסיקליים במידה רבה. את ההרכבים הבועטים חסרי החשיבות בכלל לא רשמתי.

 

[melancholy man]

מצויין J

האם בהזדמנות תוכל להרחיב קצת על התקופה וההרכבים הללו? מאוד שמחתי על השאלה של MissCB בקשר לפיסטולס לפני כמה ימים, משום שהוא פתח את הדיון הרציני הראשון על פאנק בפורום, נדמה לי שחלק מההרכבים שהזכרת (לפחות חלק מאלה שהזכרת ואני מכיר) יכולים לעניין חלק מהחברים שפשוט לא מכירים אותם, אולי תוכל לכתוב משהו בנושא ולהרחיב את תחומי העניין של הפורום? (זה סוג של מצווה אתה יודע...)

 

[Jflyaway]

בכיף, ובקרוב מאוד.

 

[Abbe Faria]

זאת היתה צ'יבי?

 

[LadyG]

כנראה בתחפושת כבדה ../images/Emo13.gif

 

[melancholy man]

וואלה Elinor BC

I'm loosing it...

 

[Miss CB]

פיייי איזה מזל,

לרגע חשבתי שיש לי אלטר-איגו חובב פאנק.. אולי באמת..? נהההה, בטח לא פאנק

(נ"פ - ניל יאנג: הארווסט. בעיקר את "אלבמה" שוב ושוב. איזה אלבום נהדר! למה לא אמרתם לי קודם??

)