אחת-שתים-שלוש - אוכל על הראש!

[anat30g]

אחת-שתים-שלוש - אוכל על הראש!

דודו - בן שנתיים וארבעה חודשים אוכל בצורה זוועתית. הוא מסוגל לאכול יפה, אבל כמעט תמיד - ברגע שהוא שבע הוא מרים את הצלחת והופ - על הראש... לא משנה מה יש בצלחת... חביתה, גבינה או מרק... הוא עושה את זה גם בבית וגם בגן. הוא עושה את זה גם עם הצלחת ריקה... כשאומרים לו מראש לא... ומזהירים אותו שלא יעשה את זה - אז הוא לא הופך את הצלחת... רק מנגב את ידיו בשיער... אני נואשת - הסברתי, צעקתי, איימתי שאם הוא יעשה את זה שוב הוא לא יקבל לאכול לבד אלא שאמא תאכיל אותו... כלום... שום דבר לא משתנה... למישהו יש רעיון?? ענת

 

[noa_f]

אין לי עצה,

אבל צחקתי כל כך... זה הזכיר לי בן של חברה שלי... כשהוא הגיע לצהרון, ה"צהרוננת" כמעט התעלפה, במיוחד כי יש לו אחות גדולה אצלה, עדינה ומתוקה (לפחות באוכל...) מקווה שתקבלי עצה,

 

[אפרת_ח]

תעשי כמו שכולנו עושים/עשינו

שבי לידו, וברגע שאת קולטת את התנועה - קחי את הצלחת מהיד שלו ותורידי אותו מהשולחן... תוך שאת מחזיקה את הידיים שלו עד שמגיעים לכיור/למגבונים.

 

[דנה השניה]

ניסוי בבית

להלביש את דודו בגדים שלא אכפת לך שיתלכלכו, אולי לשבת גם במקום שלא נורא עם יתלכלך, ולתת לו לאכול כרגיל. כשהוא הופך את הצלחת על הראש - לא להגיב, להסתכל אבל לא לומר כלום. לתת לו להמשיך לעשות מה שהוא רוצה: למרוח, להתנגב, לטעום, ללכלך את הסביבה. לחכות עד שיימאס לו, עדיין בלי תגובה, וכשהוא מתחיל להראות סימני מצוקה (כוונתי: כשהוא מתחיל להשתעמם או לרצות להפסיק) - לנקות אותו ואת הסביבה, עדיין בלי לומר כלום ובלי להתייחס רגשית למה שקרה (אולי אפשר לומר משהו סתמי כמו: "גמרת?"), ולחזור לשגרה הרגילה. פשוט לתת לו למצות את הסיטואציה, לבדוק מה קורה עד הסוף. אולי אז כל הענין יפסיק לסקרן אותו והוא יעזוב אותו (ויעבור למשהו אחר? |

| אצלינו השיטה הזו עבדה (אם כי בגיל יותר צעיר).

 

[zimes]

"כשתגמור - תקבל עוד"

אל תעמיסי צלחת גדולה, אלא קצת, ואח"כ, אם ירצה, יקבל עוד קצת. זה גם ימזער את הנזק, וגם לא יכריח אותו להודיע בצורה כ"כ בומבסטית שהוא גמר לאכול. למה זה מפריע כ"כ עם צלחת ריקה?

 

[אירית אבן-חן]

אותי זה הצחיק../images/Emo6.gif

כשהילדים שלי התנהגו כך. ביתי האמצעית היתה פשוט לוקחת את הצלחת על כל תוכנה ומעיפה אותה כמו צלחת מעופפת, ובני הקטן אהב להתמרח באוכל וגם להפוך את הצלחת על הראש (יותר יצירתי) אממה, אני בראש של לתת לילדים להתנסות. אני טוענת שילדים קטנים לא עושים דברים שמעצבנים את המבוגרים כדי לעצבן אותנו אלא פשוט כי הם רוצים להתנסות והעולם הרי כל כך מגוון ומסקרן. יהיו כאלה שיגידו עכשיו "מה עם החינוך?" נכון, צריך לחנך אבל אחרי שיצר ההתנסות מוצה הרבה יותר קל לחנך. כשילדי גמרו להתפעל ממרקם האוכל, מהתחושות שלו ומהמראות ה"קסומים" של אוכל שעף באויר הייתי נותנת להם מטלית ואומרת "היה כייף עכשיו מנקים" וזאת חוויה עבורם גם לנקות. מובן שהם היו מורחים ואני הייתי מנקה. הסבלנות המעצבנת הזאת שלי משתלמת משום שחקר האוכל נגמר מהר מאד. יום נעים

אירית

 

[לאה_מ]

אין לי עצה מועילה לתת לך

מלבד הנחמה המפוקפקת, שכנראה הוא לא מקבל את הדוגמא הזו מכם, אז בסופו של דבר החיקוי יגבר על ההתנהגות הנוכחית שלו. אני יכולה רק לספר לך, שכל פעם שהייתי מתלוננת על צורת האכילה של עומר, אמא שלי היתה אומרת לי שהיא עוד לא ראתה בחור בן 20 שלא יודע לאכול בסכין ומזלג (ועל זה תמיד הייתי עונה לה "כן, אבל זה נורא מביך ללכת למסעדה עם בחור בן 19 שעוד אוכל בידיים..."

). עד היום, אגב, שירה אוכלת הרבה יותר נקי ומסודר מעומר. אבל מכיוון שאין בכוונתי לקחת אותם בעתיד הקרוב לסעודה מפוארת בארמון באקינגהם, אני מתנחמת ביחסיות של נימוסי השולחן שלהם...

 

[חנה גונן]

לענתוש

תנסי: כמות מצומצמת של אוכל. תגידי לו דודו אם אתה שבע ואתה לא רוצה עוד לאכול פשוט תגיד לי ונסים אין צורך להפוך את הצלחת כי אמא מקשיבה לך כשאתה מדבר,אפשר גם לשאול אותו אם רואים שהוא כבר מראה סימני חוסר סבלנות אתה שבע דודו?אתה לא רוצה עוד אוכל? שלך חנה גונן

 

[vered4]

רעיון טוב

הבן שלי (שנתיים מינוס) אוכל, וכשהוא שבע הוא מתחיל לזרוק אוכל מהמגש. ממש רואים שאחרי שהוא אכל ושבע , הפרצוף שלו מתמלא אושר ואת מקום יצר הרעב מחליף יצר המשחק. אנחנו נותנים לו כל פעם כמות לא גדולה, אחרת כשיש הרבה זה מגרה אותו להעיף.

 

[anat30g]

אחת-שתים-שלוש - גם בצק בראש

מסתבר שזה לא רק אוכל... דודו אוהב לשים גם בצק בשיער... חול ושאר ירקות... אני לא מעמיסה לו אוכל בצלחת... הכמות שהוא מקבל זהה לזה שמקבל אחיו התאום (שלא נוהג לזרוק אוכל ולא לשים בראש). שמתי היום לב שדברים שהוא פחות אוהב (כמו טונה למשל) מוצאים את מקומם מחוץ לצלחת או אל השיער שלו... חוץ מזה שגם צלחת ריקה לא שמים על הראש... צלחת ריקה מאוכל - אבל לא משאריות. אני לא מבינה מאיפה המנהג הזה הגיע - כי כמו שאמרתי אחיו התאום לא עושה את זה - אף אחד בגן לא עושה את זה (לדברי הגננת) ורק הבן שלי והמנהג המוזר... שאגב היום הוא החל להפיץ אותו בקרב ילדים אחרים שמלא את שיערם בבצק ירוק. הנואשות שלי נובעת מהעובדה שזה ממש לא כיף ילד עם שיער ירוק ומלא בצק, או עם שיער שומני מריח מתבשיל בשר או עם שיער מלא בשאריות של פיריה... אני במצב שבו אני חופפת שיער אחרי כל ארוחה. ענת

 

[חנה גונן]

דוקא מזכיר לי ש.......

היום בחצר בובו התיז כל הזמו חול על הראש שלו ולי לא היה כל כך איכפת שהוא מלכלך את עצמו,הצרה שילדים אחרים התחילו לחקות אותו אז הייתי צריכה להתערב..... שלך חנה גונן

 

[אמיר.]

אוי .. אני מאושר..

הקטן שלנו בן 2.7 אוכל הכי יפה הכל בזכות המעון שלו... מוצלח ביותר... ולגבי הבעיה... אולי להאכיל אותו עד שירגע ? אולי לתת אוכל לא שמפואי ?? לא יודע...

 

[לאה_מ]

אוכל לא שמפואי... ../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif