איפה היא מצפה למצוא אותם? מהניסיון הבריטי זכיינית חדשה בדרך כלל מעבירה אליה את העובדים הקיימים, אבל כאן מדובר בהרחבת רשת הקווים ותדירותם אז אי אפשר להתבסס על מצבת העובדים הקיימת בלבד. יש מחסור ארצי בנהגי תח"צ שעולה לדיון די תדיר בפורום וחוסר רצון מצד נהגי אוטובוס להשכרה פרטית לעבור לתחום התח"צ.
ממבט קצר במקומות שגרתי בהם בעיר בעבר נראה שיש בין פי 2 ל 1.5 יותר קווי אוטובוס בהשוואה למערכת ההיסטורית, אך רבים מהקווים נוסעים במסלולי ספגטי הזויים עקב ההחלטה להמנע ממסלול הרק"ל. לדעתי אין סיבה שאוטובוסים מניות או גילה יעשו סיבובים בשכונות החרדיות שמצפון לרחוב יפו כדי לרדת חזרה לתחנה המרכזית למשל. יש גם "התגנבויות" דרך אגריפס, אליעש, ומערבית לבית הכרם שנראות לי כמו אילוץ די הזוי. לדעתי יש בזבוז תשומות בסיבובים והתגנבויות בהשוואה למערכת ישירה יותר שיכולה לאפשר החלפה מהירה בין קווים תדירים וכן בין הקווים התדירים לרק"ל במקומות שזה רלבנטי. סיבובים מסובכים באמצע קווים ארוכים פוגעים ביעילותם ועדיף שאם חייבים ליצור סיבובים במקומות כמו השכונות החרדיות או קטמון כדי לאפשר חיבוריות מקומית אז שהקווים בסיבובים אלו יהיו קווים מזינים לרשת הישירה יותר.
התוכניות לרשת חיצונית בין הפרברים החיצוניים ואזורי התעשייה תהיה הגיונית יותר עם היא תשיק לרשת ראשית ישירה יותר.
אישית הרק"ל לא מכסה באופן ישיר אף שכונה שהתגוררתי בה, כל המקומות שגרתי בהם תלויים ברשת האוטובוסית ובמקרים רבים נראה לי שהחיבוריות למרכז העיר דווקא הורעה בהשוואה למערכת ההיסטורית, קו 9 המודרני בניות בהשוואה לקו 17 ההיסטורי למשל: במקום פנייה למוזיאון ישראל - הארכה לקמפוס גבעת רם אבל בלי ההארכה המתבקשת לתחנת רק"ל כלשהי בציר הרצל, במקום תחנה במלך ג'ורג' - התגנבות לאליעש, במקום תחנות על יפו - תחנות על אגריפס והנביאים, במקום המשך במסלול קו 9 ההיסטורי לאוניברסיטה (מה שהיה יוצר הלחם בין 17 ההיסטורי ל 9 ההיסטורי) - סיבוב ספגטי ארוך כמו כל שאר הקו בשכונות החרדיות שכמעט מגיע לגולדה מאיר ובגין לפני שהוא חוזר לתחנה המרכזית. זו דוגמה לקו מייגע שמנסה לעשות מספר קווים במסלול אחד שעדיף היה לפרק אותו ואת דומיו לגורמים ולחבר את הקטעים לקווים ישירים יותר.