אחרי שנה חזרתי לכאן בידיים ריקות וכאובות

[חגית2001]

אויי!!כמה כאב

אובדן בשלב שכזה קשה שבעתיים!תקופת הההתאוששות לא קלה!
קחי לך את הזמן להתאבל!ואל תלחמי בעצמך לחזור מהר לשיגרה...
עכשיו זה הזמן לבכות ולהתאבל ולפנק את עצמך...
אני מקווה שהזמן יעשה את שלו..וירפא את הפצעים
ובעז"ה מאחלת שתראו ימים טובים יותר

 

[PUNCHI1]

רק כאן באמת אפשר למצוא מקום של נחמה

אנחנו הבנות שרוצות מכל הלב ומשתוקקות וכמהות להיות אמא מבינות עד כמה קשה זה להגיע למטרה ולהחמיץ בשניה האחרונה את קו הסיום.
היום היה יום קשה במיוחד, היום ארזנו את החדר של זיו, שלחנו הכל לאחסנה אצל אחותי.
מי היה מאמין שעד לפני שבוע תכננו תוכניות לברית וכבר היו לי כמה מוהלים שחשבתי לבדוק...
כואב בלי סוף.
תודה לכן על התמיכה והמילים החמות, מקווה שבעוד שנה אכתוב שוב רק הפעם בשורת ידיים מלאות באושר וחום בעזרת השם!

 

[טוליתי]

עצוב מאוד לקרוא על הפרידה מהחדר של זיו,

מהרשימה שהכנת, ממש כואב.

מאחלת לך שבעוד שנה תכתבי כאן הודעת לידה משמחת במיוחד, וכולנו נבכה איתך בדמעות של אושר.

 

[נתנאלה2]

חזרת ועדיין אינך יכולה להכנס

הדלת סגורה ותשאר כזאת לכשלושה חודשים , ילדת, שכחת? ואין זה משנה לה לרחם
שתינוקך הרך נולד ללא רוח חיים, שזיו חיוכו כבה עוד לפני שדלק.
הדלת סגורה!!!
ואת מצווה לעמוד במקום, איך אמרת? את רוצה להמשיך קדימה...
אז זהו, עדיין לא.......
את יכולה לעמוד בצד, יש גם כסא שתוכלי לשבת, אבל אין כניסה
לעולם הטיפולים
אין כניסה לתקווה להריון
וזו התקופה הכי קשה שיש
כי פיזית עוד שבוע שבועיים תרגישי טוב .
חמדתי אומר לך
שבחודשים הללו שיעברו לאיטם
ובימים הללו שיזחלו מחורף לאביב
מפורים לפסח
עשי לעצמך, היי רק עם אלו שטוב איתם, שאת יכולה להיות את, בלי להרגיש צורך לא להיות עצובה
או לזייף חיוך.
עשי מה שעושה לך טוב
לבשי מה שנח לך , שמעי מה שערב לאוזנייך
והביטי רק על מה שנח לך להביט כי לאןשלא תפני את מבטך, תתקלי בהריונות ותינוקות
בכי, כל עוד דמעות מצנפות את ענייך
כתבי את אשר רוצה לצעוק
ובאשר לבדיקות
אמרו לך דברים חכמים,
האם לקחו את השליה לבדיקה?
וכן ,לבדוק תפקודי קרישה .
מאחלת לך שיבואו ימים טובים
שתמצאי מרגוע
והכי חשוב שהרחם והידיים יתמלאו

 

[PUNCHI1]

אתן כל כך צודקות.. אני מזנקת קדימה כדי להיאחז

בניצוץ קטן של תקווה.
אבל איך אפשר להכניס יצור חדש לחיים כשמבפנים הכל מת?
אז לכאן אחזור בעוד כחודש וחצי-חודשיים... מקווה שעד אז אהיה בריאה פיזית ועד כמה שניתן אז גם נפשית
עכשיו אני חייבת להתרכז בריפוי הנפש והגוף, להתאבל על זיו שלי ולהתמודד עם כל שלבי האובדן
תודה על הניעור הקל, כנראה שהייתי חייבת את זה.

 

[עינב וזהו]

בתקופה הזו

לפני 3 שנים עברתי גרידה אחרי הפסקת דופק בשבוע 14
זה ממש לא כמולידה שקטה
אבל רציתי שניה מנוחה. הגוף שלי זעק לעצור לרגע. כדי שיוכל איכשהו בעתיד להכיל שוב הריון. שלא לדבר על הנפש שרצתה לבכות ולא לשמוח שוב בהריון
ולא שלא רציתי בו זמנית כאן ועכשיו הריון- רציתי גם רציתי
ולא היתה לי הגבלה כמו אצלך
ועדיין אני מודה לאל על ההמתנה של 3 חודשים שכפיתי על עצמי בשל נסיבות החיים שזימנו לי
בפרספקטיבת הזמן- זה היה הכרחי

 

[נתנאלה2]

חלילה! זה לא ניעור

ובהחלט מובן הרצון שלך להמשיך וללכת קדימה,
זה מכהה את הכאב,
העשיה, החשיבה על עשייה,
רק שאין ברירה,

חייבים לעמוד בתור,
תור האבל, עיבוד האובדן, החודש הראשון, השני, בדיקת הרופא, מחזור,
ובלי סיום תחנה אחת, לא ניתן להמשיך לתחנה הבאה,
כאן לא ניתן לעקוף

מנסיון, התור מגיע, התחנה מסתיימת ומגיע פתאום היום בו מתחילים להזריק,
מי היה מאמין שנשמח לרגע הזה?

 

[פיקוטי]

אוי נתנאלוש

 

[טוליתי]

אוי ואבוי

משתתפת באבלך על מותו של זיו אריאל

. הלב לא יכול לעכל דברים נוראים כאלה.

סיוט נוראי ואכזרי במיוחד להגיע עד הסוף ולאבד כך תינוק

.

אין לי מילים לנחם, כי אין נחמה לאובדן נוראי שכזה. משתתפת בצערכם.

שולחת לך אינספור חיבוקים חמים לימים הנוראיים שהגיעו.

אחרי שתתאוששי, נדבר על בדיקות לקרישיות והסטרוסקופיה, עכשיו הזמן להתאבל.

 

[ממשבקרוב]

פונצ'י,
קראתי את הסיפור השלם, הכואב, המכאיב
אין מה לומר בימים השחורים האלה

אני בוכה אתכם

יעל

 

[zimka1]

אין מילים

רק לבכות איתך. וחיבוק. ולאחל לך שבקרוב מאוד תחבקי את פרי בטנך.

 

[שתיים ביחד]

איזה עצוב

מחבקת אותך חזק
שלא תדעו עוד צער

 

[shoosh101]

מאתמול אני חושבת מה לכתוב לך,

ולא מוצאת את המילים מול האסון הנוראי הזה... כל כך כל כך מצטערת... שולחת חיבוק גדול.

 

[magali29]

מצטערת על הכאב שלך!!! כל כך לא פייר!!!

שלא תדעו עוד צער!!! שפעם הבאה תצאו בידיים מלאות!!

 

[lowprofile]

נורא כל כך

תני לעצמך זמן להתאושש. לגוף ולנפש. תבכי כמה שאת צריכה, גם אם יגידו לך שמספיק. תדברי כמה שאת צריכה, ותני לעצמך זמן להבריא. זה לוקח זמן, וזה טבעי.
ברור שאת רוצה לקפוץ ישר למים, אבל תני לעצמך זמן. נצלי אותו לבדיקות.

אנחנו עשינו - בדיקות קרישיות, נתיחה לעובר (אפשר לבקש גם קריוטיפ לעובר), קריוטיפ לנו, ולפני התחלת הטיפולים גם היסטרוסקופיות. עשינו גם בדיקות לזיהוי זיהומים בדם.

אני מטופלת אצל ד"ר טל. הוא רופא מקסים שמקבל דרך מכבי (אני לא יודעת לגבי קופ"ח אחרות). הוא אחד הרופאים האנושיים שיש. הוא עשה לי את ההפריות באלישע, וגם את כל המעקבים. הוא אנושי ורגיש וגם לא משאיר משהו ללא בדיקה.

תחזיקי מעמד..

 

[4 בבוקר לא נרדמת]

אני רק רוצה לחבק ולהרגיע

וכתבתי משהו בבלוג שלי שמוקדש כולו לכן.

 

[Danidin266]

מחבקת אותך חזק חזק

זה בהחלט המכה והאבדן הכי קשה שיכולים ליהות כי הגעת עד הסוף וכבר הכל היה מוכן לזיו אריאל ז״ל
עכשיו הזמן להתאבל ,אל תיהיה גיבורה פשוט תבכי תפרקי ותוציאי הכל .
מאחלת לך הריון הבא שהסתיים בידיים מלאות אצור איתך מאוחר יותר קשר בפרטי רוצה להגיד לך משהו .

 

[PUNCHI1]

תודה

 

[loewy]

אין לי מילים

קראתי את הכל אתמול ולא הייתי מסוגלת להגיב מרוב צער.
תני לעצמך את הזמן להתאושש ואם להתחיל טפולים זה מה שיחזק אותך אז תעשי את זה.

את אישה מדהימה וחזקה.

הלוואי ותכנסי מהר להריון שיסתיים בידיים מלאות

שולחת לך המון חיבוקים

 

[In the Valley]

מחבקת אותך. מחזקת אותך.

כל הבנות פה צודקות. מה שעברת פשוט קורע לב ונוראי.
קחי לך הזמן להתאבל. חייבים.
אני מאחלת לך ולכם את הכוח לקום מהאבל
ולהמשיך הלאה. להאמין שיבואו ימים שמחים
ימים טובים, מלאים באושר ואהבה - ותינוק בריא בעתיד.