אחרי הרבה זמן מנסה לעדכן קצת... ט'

[אחת בתוך אחת]

אחרי הרבה זמן מנסה לעדכן קצת... ט'

אז ימים קשים עוברים עליי...
נפשית... פיזית...
המצב די מחמיר ללא קשר למה שאני בפועל עושה.. ואני עושה...
אתמול בלילה שוב מיון....
שוב צניחה של אלקטרוליטים... היה כבר 4 בבוקר ואחרי שדקרו אותי 4 פעמים ופוצצו לי ווריד אחד החלטתי שאני משתחררת על דעת עצמי בניגוד לדעת הרופא ובמקום להישאר בבית חולים הנוראי הזה אני אלך בבוקר לקופת החולים ואקבל שם את הטיפול שצריך.. אז הלכתי לישון ב4 ומשהו בבוקר ובשמונה בבוקר כבר הייתי אחרי טיול עם הכלבים אצל הרופא... ההזוי הזה אמר לי שאני צריכה לשתות פחות מים והכל יתאזן מעצמו... כמובן שפניתי לרופאה הקודמת שלי שהיא גם המנהלת שם של הרופאים במכבי כאן... היא הפנתה אותי לאחיות.. אינפוזיות וכאלה... עד אחת וחצי בצהרים הייתי תקועה שם..... אחר כך נסעתי גמורה לפגישה אצל הפסיכולוגית... ואחר כך כולי שמחה ומאושרת שכל הטירטור הזה נגמר סוף סוף ואפשר לחזור הביתה לנוח ואז בדרך הביתה... רכב נכנס בי ברוורס ישר על האופנוע... הוא בכלל לא ראה אותי... נפלתי על הצד... כשהאופנוע עליי... הוא מהר יצא לעזור לי והתנצל.. השאיר את כל הפרטים שלי... אני מרוב ההלם נסעתי ישר למוסך לראות מה קרה לאופנוע... כשהגעתי למוסך הרגשתי שאני פשוט עומדת להתעלף...
ו..................... שוב מיון... פשוט נהדר!! תודה לאל שום דבר לא קרה לי מלבד מכות יבשות שכואבות מאוד אבל רק זה... את האופנוע נתקן והבחור אמר שהוא ישלם על הכל.... מחר אנסה לדבר איתו שוב כי היום לא הצלחנו... הוא עבר ניתוח חניכיים ולא היה מסוגל לדבר.... בקיצור יומיים של מיון וקופת חולים כמעט ללא שינה.. הגעתי הביתה רק לקראת 7 בערב... בקיצור יומיים נהדרים... חלום הזוי שאי אפשר להסביר בכלל...
פשוט הפנטזיה של כל אחד...
מה לא ככה?....
בנוסף לכל הבעיות גם תאונה... פשוט נהדר...
אני גמורה...
ממש פיזית.. נפשית...
גמורה ומרוקנת לחלוטין...
אנסה לנוח קצת..
מקווה שמחר יהיה טוב יותר...

 

[ל3]

יקרה

מצטערת לשמוע על היומיים הקשים ואני יודעת שזה לא מנחם אבל תודה ל...? שזה נגמר ככה ולא יותר גרוע. אופנוע זה פח זה רכוש והעיקר שלא נפצעת קשה. מקווה שתצליחי לשמור קצת יותר טוב על עצמך תזונתית בכדי שלא תגיעי למצבי קיצון עם האלקטרולטים והתחושות שלך
מחבקת

 

[אחת בתוך אחת]

תודה לך... לגבי נגמר...?...

הסוף המגניב..
בעודי מוציאה את הכלבים לטיול לילה אחרון...
החלקתי במדרגות את כל הקומה...
כאילו................
מה נסגרת עם היום הזה???????????
אוף...
לישון...
עדיף ומיד....

שולחת המון חיבוקים ובעיקר המון המון אהבה..

 

[רגישה1855]

מכירה ימים שכאלו...

כן... בהחלט יכול לעצבן!!
אבל הינה הגיע לו יום חדש, ורוצה לקוות שהוא התחיל יותר רגוע ושהוא גם ימשיך ככה
אני ממש ממש שמחה לשמוע ממך, באמת!! ובניגוד לרשות השמחה כי נעלמת לנו... ולא יכלתי שלא לדאוג, אני מצטערת מאוד לשמוע על מה שעובר עלייך, גם פיזית וגם נפשית
אולי תספרי קצת, איך התחיל ואיך עובר היום?
מקווה שאת עדיין נמצאת בחיבוק שלנו, ואם הוא קצת התערפל, הינה הוא - חזק חזק וקרוב ללב, מזכיר לך שאת לא לבד ושגם בלי מילים, הרגשות אומרות הכל!!!
אוהבת ותמיד כאן בשבילך (גם במסרים... )

 

[פרפר בתוך אגרוף]

נשמע כמו ימים מאוד מאוד קשים.

קודם כל שמחה לשמוע שיצאת בשלום מהתאונה. אמנם לא נעים אבל נגמר בלי פגיעות. מזל גדול.
אבל, בניגוד לתאונה שהיא באמת לא אשמתך וסביר שלא יכולת לעשות הרבה כדי למנוע אותה,
ההגעה שלך למיון היא דבר שיש לך אפשרות למנוע.
היחס שלך לעצמך חייב להשתנות,
אחרת הביקורים במיון ימשיכו ויחריפו.
מה עושים?