אחחחחחחח, וושינגטון, וושינגטון

מצב
הנושא נעול.
אחחחחחחח, וושינגטון, וושינגטון

אחחחחחחח, וושינגטון, וושינגטון
חמה ולחה כמו תל-אביב, מוצפת יפנים כמו טוקיו, ומלאה מוזיאונים כמו לונדון. אם רק היית בצד הנכון של האוקיאנוס.

לפתיחה, מכיוון ששום שירשור מצפון אמריקה לא יהיה שלם בלעדיה, תמונה של סנאי.
 
יוניון סטיישן

אחחחחחחח, וושינגטון, וושינגטון
חמה ולחה כמו תל-אביב, מוצפת יפנים כמו טוקיו, ומלאה מוזיאונים כמו לונדון. אם רק היית בצד הנכון של האוקיאנוס.

לפתיחה, מכיוון ששום שירשור מצפון אמריקה לא יהיה שלם בלעדיה, תמונה של סנאי.
יוניון סטיישן
עוצבה בהשראת מרחצאות דיוקלטיאנוס, ובאמת מהווה דוגמא יפה לאדריכלות מודרנית שנותנת כבוד לעבר.

אבל

למרות שבעיר יש רשת מטרו ענפה ויעילה, קו המטרו שמשרת את היוניון סטיישן הוא הקו האדום שמיועד יותר לפרברים הצפוניים של העיר מאשר לעיר עצמה. בכלל, ארבעת הקווים האחרים נפגשים בתחנת ל'אנפן, שהיא לכאור "התחנה המרכזית" של המטרו בוושינגטון, אבל ממוקמת מדרום לשדרה המרכזית (המול) ורחוקה מדי ממרכז בנייני הממשל. מוקד היוממות הזה משורת היטב על-ידי הקווים שחוצים את העיר ממזרח למערב, אבל לא מצפון לדרום. אפילו הקו האדום עובר רק בתחנת מטרו-סנטר הסמוכה.

כאילו שהקו הדום של הרקלת בירושלים לא יעבור ליד התחנה המרכזית, או שקו הרקלת/תחתית שישרת את מסוף 200 בתל-אביב יהיה קו ממרכז רמת-גן לרדינג.

עדיין, הרכבות פועלות בתדירות טובה יחסית, בלי יותר מדי עיכובים (למרות שעוד יש מה לשפר) ואפילו הצפיפות נסבלת בהתחשב במזג-האוויר ועומס התיירים של אוגוסט.
 
אופיר שים לב

יוניון סטיישן
עוצבה בהשראת מרחצאות דיוקלטיאנוס, ובאמת מהווה דוגמא יפה לאדריכלות מודרנית שנותנת כבוד לעבר.

אבל

למרות שבעיר יש רשת מטרו ענפה ויעילה, קו המטרו שמשרת את היוניון סטיישן הוא הקו האדום שמיועד יותר לפרברים הצפוניים של העיר מאשר לעיר עצמה. בכלל, ארבעת הקווים האחרים נפגשים בתחנת ל'אנפן, שהיא לכאור "התחנה המרכזית" של המטרו בוושינגטון, אבל ממוקמת מדרום לשדרה המרכזית (המול) ורחוקה מדי ממרכז בנייני הממשל. מוקד היוממות הזה משורת היטב על-ידי הקווים שחוצים את העיר ממזרח למערב, אבל לא מצפון לדרום. אפילו הקו האדום עובר רק בתחנת מטרו-סנטר הסמוכה.

כאילו שהקו הדום של הרקלת בירושלים לא יעבור ליד התחנה המרכזית, או שקו הרקלת/תחתית שישרת את מסוף 200 בתל-אביב יהיה קו ממרכז רמת-גן לרדינג.

עדיין, הרכבות פועלות בתדירות טובה יחסית, בלי יותר מדי עיכובים (למרות שעוד יש מה לשפר) ואפילו הצפיפות נסבלת בהתחשב במזג-האוויר ועומס התיירים של אוגוסט.
אופיר שים לב
הארמון של דיוקלטיאנוס בספליט (קרואטיה) ישמש כאתר צילומים לעונה הרביעית של "משחקי הכס".
כך שהחל מאפריל 14' תוכל לצפות בסדרה ולערוך השוואה ארכיטקטונית.
 
אני לא בעניין של משחקי הכס

אופיר שים לב
הארמון של דיוקלטיאנוס בספליט (קרואטיה) ישמש כאתר צילומים לעונה הרביעית של "משחקי הכס".
כך שהחל מאפריל 14' תוכל לצפות בסדרה ולערוך השוואה ארכיטקטונית.
אני לא בעניין של משחקי הכס
אולי אם יצלמו שם פרק של דוקטור הו
 

raminec

New member
ויש חנונים של שניהם

יש חנונים של פנטזיה ויש חנונים של מד"ב
ולרוב תהום פעורה ביניהם
ויש חנונים של שניהם
 
למה להגביל את עצמך?

יש חנונים של פנטזיה ויש חנונים של מד"ב
ולרוב תהום פעורה ביניהם
למה להגביל את עצמך?
אתה בעונש? מועצת גדולי החנונים של המד"ב תשלח אותך לגלות בחור שחור אם תעז לצפות בתכנית פנטזיה?

אבל כל זה לא רלבנטי. אם אתה חושב ש"משחקי הכס" היא תכנית הנצפית רק ע"י "חנונים של פנטזיה" כהגדרתך, אתה חי בסרט (לא סרט טוב ברמה של משחקי הכס, סרט גרוע עם ג'ניפר אניסטון או סנדרה בולוק).

בסוף העונה השלישית התברר שהסדרה מושכת מספר צופים כמעט זהה לזה של ה"סופרנוס" בשיאה - וזה רק בארה"ב. כלומר כבר אחרי 3 עונות היא מתקרבת לשיא הצופים של HBO בכל תולדותיה.
לעומת זאת, ברחבי העולם משחקי הכס מביסה את הסופרנוס ביחס של 3 או 4 ל-1 במספר הצופים (נמכרה ל-176 מדינות וטריטוריות. הסופרנוס לא עברה את ה-100).

הסדרה מביסה (למעשה שוחטת) תכניות פופולריות המשודרות בחבילת הכבלים הבסיסית, כלומר (שים לב אופיר) תכניות שמגיעות לפי שלושה (!) בתים מאשר HBO. כלומר באופן יחסי אתה צריך להכפיל את הרייטינג שלה ב-3 כשאתה משווה אותה לתכניות אחרות. אבל משחקי הכס מביסה אותן גם בלי ההכפלה הזו, כלומר באופן אבסולוטי. בין התכניות המובסות? (שים לב טוב) הפלייאוף בNBA.

עדיין חושב שרק קהל "חנונים של פנטזיה" צופה בתכנית?

לא ברור לי ממה בדיוק אתה מפחד. אל תיתן להגדרות של מישהו אחר להכתיב לך את החיים.
 
אני לא מגביל את עצמי מסיבות אידיאולוגיות

למה להגביל את עצמך?
אתה בעונש? מועצת גדולי החנונים של המד"ב תשלח אותך לגלות בחור שחור אם תעז לצפות בתכנית פנטזיה?

אבל כל זה לא רלבנטי. אם אתה חושב ש"משחקי הכס" היא תכנית הנצפית רק ע"י "חנונים של פנטזיה" כהגדרתך, אתה חי בסרט (לא סרט טוב ברמה של משחקי הכס, סרט גרוע עם ג'ניפר אניסטון או סנדרה בולוק).

בסוף העונה השלישית התברר שהסדרה מושכת מספר צופים כמעט זהה לזה של ה"סופרנוס" בשיאה - וזה רק בארה"ב. כלומר כבר אחרי 3 עונות היא מתקרבת לשיא הצופים של HBO בכל תולדותיה.
לעומת זאת, ברחבי העולם משחקי הכס מביסה את הסופרנוס ביחס של 3 או 4 ל-1 במספר הצופים (נמכרה ל-176 מדינות וטריטוריות. הסופרנוס לא עברה את ה-100).

הסדרה מביסה (למעשה שוחטת) תכניות פופולריות המשודרות בחבילת הכבלים הבסיסית, כלומר (שים לב אופיר) תכניות שמגיעות לפי שלושה (!) בתים מאשר HBO. כלומר באופן יחסי אתה צריך להכפיל את הרייטינג שלה ב-3 כשאתה משווה אותה לתכניות אחרות. אבל משחקי הכס מביסה אותן גם בלי ההכפלה הזו, כלומר באופן אבסולוטי. בין התכניות המובסות? (שים לב טוב) הפלייאוף בNBA.

עדיין חושב שרק קהל "חנונים של פנטזיה" צופה בתכנית?

לא ברור לי ממה בדיוק אתה מפחד. אל תיתן להגדרות של מישהו אחר להכתיב לך את החיים.
אני לא מגביל את עצמי מסיבות אידיאולוגיות
העימות בין שתי כנופיות החנונים, הוא עניין פשוט:

אנשי הפנטזיה מתחברים יותר לדימיון שאינו מבוסס על ריאליות מדעית ועל רומנטיזציה של העבר, בעוד שאנשי המד"ב מתחברים יותר לעתידנות "ריאליסטית" (ובוא לא ניכנס לדיון על כמה מסע בזמן הוא ריאליסטי) ועל דיסטופיזציה של העתיד.

בקיצור: קרב בין "היסטוריונים" ל"עתידנים", "מכשפים" ל"מדענים" וכן הלאה. אין לי דבר וחצי דבר נגד הפנטזיסטים, ואפילו כמה מחבריי הטובים ביותר וגו'. אני פשוט לא מתחבר לז'אנר הפנטזיסטי אלא מתחבר הרבה יותר לז'אנר המד"בי. זו גם כנראה הסיבה שאני לא התחברתי במיוחד למלחמת הכוכבים, שיש בה מימד מיתולוגי-פנטזיסטי מסויים (The force וספיחיו).

לדעתי היתרון של משחקי הכס, כפי שאני מבין את התכנית הזו, זה שהיא גם הצליחה להתחבר לקהל הרחב יותר של חובבי דרמות היסטוריות וחובבי דרמות הפשע. הישג שאני מתקנא בו, והלוואי שדוקטור הו הייתה מסוגלת להתחבר ככה לחובבי ההיסטוריה ופיוצ'רמה הייתה מסוגלת להתחבר ככה לחובבי הסאטירה האנימטיבית (סימפסון, סאות' פארק וכו').

אין לי דבר וחצי דבר נגד משחקי הכס. פשוט Not my cup of tea. אני איש של דוקטור הו, פיוצ'רמה, Red Dwarf ו-Blackadder (בז'אנר ההיסטוריה המחורפנת).
 
כתבת יפה! אבל זה לא רלבנטי לסדרה כלל

אני לא מגביל את עצמי מסיבות אידיאולוגיות
העימות בין שתי כנופיות החנונים, הוא עניין פשוט:

אנשי הפנטזיה מתחברים יותר לדימיון שאינו מבוסס על ריאליות מדעית ועל רומנטיזציה של העבר, בעוד שאנשי המד"ב מתחברים יותר לעתידנות "ריאליסטית" (ובוא לא ניכנס לדיון על כמה מסע בזמן הוא ריאליסטי) ועל דיסטופיזציה של העתיד.

בקיצור: קרב בין "היסטוריונים" ל"עתידנים", "מכשפים" ל"מדענים" וכן הלאה. אין לי דבר וחצי דבר נגד הפנטזיסטים, ואפילו כמה מחבריי הטובים ביותר וגו'. אני פשוט לא מתחבר לז'אנר הפנטזיסטי אלא מתחבר הרבה יותר לז'אנר המד"בי. זו גם כנראה הסיבה שאני לא התחברתי במיוחד למלחמת הכוכבים, שיש בה מימד מיתולוגי-פנטזיסטי מסויים (The force וספיחיו).

לדעתי היתרון של משחקי הכס, כפי שאני מבין את התכנית הזו, זה שהיא גם הצליחה להתחבר לקהל הרחב יותר של חובבי דרמות היסטוריות וחובבי דרמות הפשע. הישג שאני מתקנא בו, והלוואי שדוקטור הו הייתה מסוגלת להתחבר ככה לחובבי ההיסטוריה ופיוצ'רמה הייתה מסוגלת להתחבר ככה לחובבי הסאטירה האנימטיבית (סימפסון, סאות' פארק וכו').

אין לי דבר וחצי דבר נגד משחקי הכס. פשוט Not my cup of tea. אני איש של דוקטור הו, פיוצ'רמה, Red Dwarf ו-Blackadder (בז'אנר ההיסטוריה המחורפנת).
כתבת יפה! אבל זה לא רלבנטי לסדרה כלל
כמו שהדגשתי, הסדרה ממש לא מוגבלת לחובבי פנטזיה ובוודאי לא ל"חנונים של פנטזיה" (קבוצה מצומצמת יותר).
להיפך: הסדרה שברה את כל הגבולות שהוצבו סביב ז'אנר הפנטזיה. וזאת משום שכלל אי אפשר להכניס אותה ל"מגירה" ספציפית.
כל הדעות הקדומות שיש נגד פנטזיה בתרבות האמריקנית התנפצו מול "משחקי הכס":

לחנונים בלבד? כבר ציינתי את המספרים. בלתי אפשרי להגיע להצלחה כזו עם קהל של חנונים בלבד.
לגברים צעירים בלבד? 45% מהצופים - נשים! (חסר תקדים בכל תולדות המד"ב והפנטזיה בטלביזיה או בקולנוע).
ללבנים בלבד? קהל מסיבי של מיעוטים.

גם מבחינה עלילתית, תוכנית ותמאטית הסדרה כלל אינה מגבילה עצמה לטריטוריות של הפנטזיה ה"מסורתית" וגם לא לטריטוריות של הדרמות ההיסטוריות (כאלו כבר היו בעבר בHBO - "רומא" ו"דדווד").
תוסיף לזה ערכי הפקה גבוהים ביותר (קשה להאמין שמדובר בטלביזיה לעתים) ושחקנים לא פחות ממדהימים (כולל ילדים שמשחקים כאילו יש להם נסיון של 30 שנה) ותבין מדוע הסדרה פרצה את כל הגטאות האפשריים.

אה כן, יש גם נקודה "קטנה" ולא חשובה נוספת: המקור עליו מתבססת הסדרה אינו נופל מקלאסיקות הז'אנר ובמקרים מסויימים אף עולה עליהן.

אגב, כשלעצמי מעולם לא הבנתי את העימות שאתה מדבר עליו. בחט"ב קראתי הרבה מד"ב, מאז בכלל לא. קראתי עד היום בדיוק 2 סדרות פנטזיה בחיי - אחת בגיל 12 ואחת בשנים האחרונות בגלל הסדרה. אז באיזו קטגוריית "חנונים" אני נופל? ואני אוהב מאד את הפתן השחור (וכל מה שיו לורי עשה ועושה). אז אני שייך או לא?
 
אני מבין שאתה מאוהב לחלוטין

כתבת יפה! אבל זה לא רלבנטי לסדרה כלל
כמו שהדגשתי, הסדרה ממש לא מוגבלת לחובבי פנטזיה ובוודאי לא ל"חנונים של פנטזיה" (קבוצה מצומצמת יותר).
להיפך: הסדרה שברה את כל הגבולות שהוצבו סביב ז'אנר הפנטזיה. וזאת משום שכלל אי אפשר להכניס אותה ל"מגירה" ספציפית.
כל הדעות הקדומות שיש נגד פנטזיה בתרבות האמריקנית התנפצו מול "משחקי הכס":

לחנונים בלבד? כבר ציינתי את המספרים. בלתי אפשרי להגיע להצלחה כזו עם קהל של חנונים בלבד.
לגברים צעירים בלבד? 45% מהצופים - נשים! (חסר תקדים בכל תולדות המד"ב והפנטזיה בטלביזיה או בקולנוע).
ללבנים בלבד? קהל מסיבי של מיעוטים.

גם מבחינה עלילתית, תוכנית ותמאטית הסדרה כלל אינה מגבילה עצמה לטריטוריות של הפנטזיה ה"מסורתית" וגם לא לטריטוריות של הדרמות ההיסטוריות (כאלו כבר היו בעבר בHBO - "רומא" ו"דדווד").
תוסיף לזה ערכי הפקה גבוהים ביותר (קשה להאמין שמדובר בטלביזיה לעתים) ושחקנים לא פחות ממדהימים (כולל ילדים שמשחקים כאילו יש להם נסיון של 30 שנה) ותבין מדוע הסדרה פרצה את כל הגטאות האפשריים.

אה כן, יש גם נקודה "קטנה" ולא חשובה נוספת: המקור עליו מתבססת הסדרה אינו נופל מקלאסיקות הז'אנר ובמקרים מסויימים אף עולה עליהן.

אגב, כשלעצמי מעולם לא הבנתי את העימות שאתה מדבר עליו. בחט"ב קראתי הרבה מד"ב, מאז בכלל לא. קראתי עד היום בדיוק 2 סדרות פנטזיה בחיי - אחת בגיל 12 ואחת בשנים האחרונות בגלל הסדרה. אז באיזו קטגוריית "חנונים" אני נופל? ואני אוהב מאד את הפתן השחור (וכל מה שיו לורי עשה ועושה). אז אני שייך או לא?
אני מבין שאתה מאוהב לחלוטין
אני לא מערער על גדולתה (עם או בלי מרכאות) של משחקי הכס. מצטער, פשוט לא מתחבר לזה. בכלל קצת קשה לי עם התופעה של "מגה סדרות" שכובשות את העולם והופכות להיות בון-טון. ככה גם עם מד-מן ועוד רבות וטובות לפניה. זה שסדרה/סרט/ספר הם איכותיים וטובים לא אומר שבהכרח נופלים שבי אחריהם.

על הפיצול בין המד"ב לפנטזיה:
זה מצב נתון, שבו הרבה מהשייכים לסיעה אחת לא מסתדרים עם הסיעה הנגדית. לפני שבועיים בערך הייתי בחנות של Forbidden Planet בלונדון, אתר עלייה לרגל לשני הז'אנרים. אפשר לראות שם יפה שיש פיצול בין שתיים או אפילו שלוש קבוצות (גיבורי על), למרות שאין דרך ברורה להבדיל בין האנשים ששייכים לקבוצות השונות. זה עניין של אופי ותחומי עניין. כמו בכל דבר, יש כאלה שמתחברים יותר למשהו מסוים ולא לאחרים, אבל גם לא מעט אנשים שמסוגלים לשלב. גם אני ראיתי "הרקולס" ו"זינה" לפני 10-15 שנה, ואל תתפלא אם עוד שנתיים אני אצטט פה מלהיט הפנטזיה הבא, אבל עדיין ה"קטע" שלי הוא מד"בי.

הפתן השחור שייך בכלל לז'אנר אחר ומיוחד- בריטים מטורפים שעושים דברים שמצליחים להיות בו-זמנית מגוחכים וגאוניים, עילאיים ובהמיים, מצחיקים ורציניים. יו לורי באמת אחד הגדולים, אבל תרשה לי לתקן אותה ולהעיר שהפתן יותר קשור לעבודותיהם של שלושה גאונים אחרים: ריצ'רד קרטיס, רואן אטקינסון וטוני רובינסון. כמה חבל שאת קרטיס ואטקינסון זוכרים בזכות בין, ג'וני אינגליש ושאר הזבל שהם הידרדרו אליו אחרי יצירת המופת הזו.
 
נראה לי שערבבת כאן בין כמה נושאים

אני מבין שאתה מאוהב לחלוטין
אני לא מערער על גדולתה (עם או בלי מרכאות) של משחקי הכס. מצטער, פשוט לא מתחבר לזה. בכלל קצת קשה לי עם התופעה של "מגה סדרות" שכובשות את העולם והופכות להיות בון-טון. ככה גם עם מד-מן ועוד רבות וטובות לפניה. זה שסדרה/סרט/ספר הם איכותיים וטובים לא אומר שבהכרח נופלים שבי אחריהם.

על הפיצול בין המד"ב לפנטזיה:
זה מצב נתון, שבו הרבה מהשייכים לסיעה אחת לא מסתדרים עם הסיעה הנגדית. לפני שבועיים בערך הייתי בחנות של Forbidden Planet בלונדון, אתר עלייה לרגל לשני הז'אנרים. אפשר לראות שם יפה שיש פיצול בין שתיים או אפילו שלוש קבוצות (גיבורי על), למרות שאין דרך ברורה להבדיל בין האנשים ששייכים לקבוצות השונות. זה עניין של אופי ותחומי עניין. כמו בכל דבר, יש כאלה שמתחברים יותר למשהו מסוים ולא לאחרים, אבל גם לא מעט אנשים שמסוגלים לשלב. גם אני ראיתי "הרקולס" ו"זינה" לפני 10-15 שנה, ואל תתפלא אם עוד שנתיים אני אצטט פה מלהיט הפנטזיה הבא, אבל עדיין ה"קטע" שלי הוא מד"בי.

הפתן השחור שייך בכלל לז'אנר אחר ומיוחד- בריטים מטורפים שעושים דברים שמצליחים להיות בו-זמנית מגוחכים וגאוניים, עילאיים ובהמיים, מצחיקים ורציניים. יו לורי באמת אחד הגדולים, אבל תרשה לי לתקן אותה ולהעיר שהפתן יותר קשור לעבודותיהם של שלושה גאונים אחרים: ריצ'רד קרטיס, רואן אטקינסון וטוני רובינסון. כמה חבל שאת קרטיס ואטקינסון זוכרים בזכות בין, ג'וני אינגליש ושאר הזבל שהם הידרדרו אליו אחרי יצירת המופת הזו.
נראה לי שערבבת כאן בין כמה נושאים
זינה - ראיתי בדבקות, לא היה לכך שום קשר לפנטזיה ובאותה תקופה לא התעניינתי בשום דבר שקשור לז'אנר. ראיתי את הסדרה בגלל הירכיים של לוסי לולס וזה הכל.
אגב, אם אתה רוצה חידוש לנוסטלגיה - תראה את העונה הראשונה של "ספרטקוס" שם לוסי מוכיחה שלא נס ליחה... ולא לובשת שום דבר!

הרקולס - לא ראיתי ולא העליתי בדעתי לראות. אין לוסי - לא קונה...

מד-מן - לא ברור לי איך אתה עושה את ההשוואה בכלל. "מד מן" לא כבשה שום עולם. מלבד תחום התקשורת הצר מאד, כמעט ואין לה צופים. זו סדרה שרואים בעיקר כתבי תרבות ואופנה. הרייטינג שלה לא מגרד את קרסולי משחקי הכס, ומחוץ לארה"ב הפער עוד גדול יותר.
(זה בלי קשר לשאלה אם היא טובה או לא. ניסיתי לצפות בה, אני אוהב את קריסטינה... אבל שעמום המחץ).

טוב, בכל מקרה אתה כמובן לא "חייב" לראות משחקי הכס. רק חבל לי שתפספס משום שמישהו הגדיר אותה כ"פנטזיה" ומישהו אחר קבע שיש שתי קבוצות נפרדות ואי אפשר לעבור מקבוצה לקבוצה...
 
לגבי הירכיים של לוסי אין ויכוח

נראה לי שערבבת כאן בין כמה נושאים
זינה - ראיתי בדבקות, לא היה לכך שום קשר לפנטזיה ובאותה תקופה לא התעניינתי בשום דבר שקשור לז'אנר. ראיתי את הסדרה בגלל הירכיים של לוסי לולס וזה הכל.
אגב, אם אתה רוצה חידוש לנוסטלגיה - תראה את העונה הראשונה של "ספרטקוס" שם לוסי מוכיחה שלא נס ליחה... ולא לובשת שום דבר!

הרקולס - לא ראיתי ולא העליתי בדעתי לראות. אין לוסי - לא קונה...

מד-מן - לא ברור לי איך אתה עושה את ההשוואה בכלל. "מד מן" לא כבשה שום עולם. מלבד תחום התקשורת הצר מאד, כמעט ואין לה צופים. זו סדרה שרואים בעיקר כתבי תרבות ואופנה. הרייטינג שלה לא מגרד את קרסולי משחקי הכס, ומחוץ לארה"ב הפער עוד גדול יותר.
(זה בלי קשר לשאלה אם היא טובה או לא. ניסיתי לצפות בה, אני אוהב את קריסטינה... אבל שעמום המחץ).

טוב, בכל מקרה אתה כמובן לא "חייב" לראות משחקי הכס. רק חבל לי שתפספס משום שמישהו הגדיר אותה כ"פנטזיה" ומישהו אחר קבע שיש שתי קבוצות נפרדות ואי אפשר לעבור מקבוצה לקבוצה...
לגבי הירכיים של לוסי אין ויכוח
לגבי מד-מן התכוונתי יותר לתכניות שיש סביבן "סופר באז".

כפי שכבר כתבתי, אני לא פוסל את משחקי הכס בגלל ההגדרה שלה כפנטזיה, ובכלל לא פוסל אותה. סדרה טובה, אולי אפילו מעולה וילאית, פשוט סוג הסיפורים האלה פחות מעניין אותי (וכן, אני מכיר את הרעיון של הסדרה. היו שעות של שיחות עליה אצלנו במעבדה).
 

traiNir

New member
התחנה עברה שיפוץ מקיף בשנות ה- 90

יוניון סטיישן
עוצבה בהשראת מרחצאות דיוקלטיאנוס, ובאמת מהווה דוגמא יפה לאדריכלות מודרנית שנותנת כבוד לעבר.

אבל

למרות שבעיר יש רשת מטרו ענפה ויעילה, קו המטרו שמשרת את היוניון סטיישן הוא הקו האדום שמיועד יותר לפרברים הצפוניים של העיר מאשר לעיר עצמה. בכלל, ארבעת הקווים האחרים נפגשים בתחנת ל'אנפן, שהיא לכאור "התחנה המרכזית" של המטרו בוושינגטון, אבל ממוקמת מדרום לשדרה המרכזית (המול) ורחוקה מדי ממרכז בנייני הממשל. מוקד היוממות הזה משורת היטב על-ידי הקווים שחוצים את העיר ממזרח למערב, אבל לא מצפון לדרום. אפילו הקו האדום עובר רק בתחנת מטרו-סנטר הסמוכה.

כאילו שהקו הדום של הרקלת בירושלים לא יעבור ליד התחנה המרכזית, או שקו הרקלת/תחתית שישרת את מסוף 200 בתל-אביב יהיה קו ממרכז רמת-גן לרדינג.

עדיין, הרכבות פועלות בתדירות טובה יחסית, בלי יותר מדי עיכובים (למרות שעוד יש מה לשפר) ואפילו הצפיפות נסבלת בהתחשב במזג-האוויר ועומס התיירים של אוגוסט.
התחנה עברה שיפוץ מקיף בשנות ה- 90
 
המטרו במלוא הדרה

אחחחחחחח, וושינגטון, וושינגטון
חמה ולחה כמו תל-אביב, מוצפת יפנים כמו טוקיו, ומלאה מוזיאונים כמו לונדון. אם רק היית בצד הנכון של האוקיאנוס.

לפתיחה, מכיוון ששום שירשור מצפון אמריקה לא יהיה שלם בלעדיה, תמונה של סנאי.
המטרו במלוא הדרה
באחת הנסיעות הנהג ביקש מהנוסעים לא לצלם רכבות שנכנסות לתחנה, כי הפלאש מסנוור את הנהגים ביציאה מהמנהרה. הפנמתי.

אחד הדברים המעצבנים במטרו של וושינגטון הוא שאין אזורי תעריף ברורים, ובכניסה לכל תחנה יש שלט עם פירוט מחירי הנסיעה לכל התחנות האחרות. בהתאמה, ביציאה מכל תחנה יש מכונה להשלמת מחיר הנסיעה אם חסרים לכם כמה גרושים בכרטיס. לא להאמין שמצאנו משהו שבישראל מתנהל יותר טוב.
 

alantan

New member
לטעמי זהו המטרו היםה ביותר בעולם

המטרו במלוא הדרה
באחת הנסיעות הנהג ביקש מהנוסעים לא לצלם רכבות שנכנסות לתחנה, כי הפלאש מסנוור את הנהגים ביציאה מהמנהרה. הפנמתי.

אחד הדברים המעצבנים במטרו של וושינגטון הוא שאין אזורי תעריף ברורים, ובכניסה לכל תחנה יש שלט עם פירוט מחירי הנסיעה לכל התחנות האחרות. בהתאמה, ביציאה מכל תחנה יש מכונה להשלמת מחיר הנסיעה אם חסרים לכם כמה גרושים בכרטיס. לא להאמין שמצאנו משהו שבישראל מתנהל יותר טוב.
לטעמי זהו המטרו היםה ביותר בעולם
לא הרכבות, אלא התחנות - מופת של אדריכלות מודרניסטית של שנות השבעים.
 
יש משהו בדבריך

לטעמי זהו המטרו היםה ביותר בעולם
לא הרכבות, אלא התחנות - מופת של אדריכלות מודרניסטית של שנות השבעים.
יש משהו בדבריך
אני לא אכנס לוויכוח על "היפה בעולם", כי אומרים שעד שלא ראית את המטרו של מוסקבה אין לך זכות דיבור, אבל בהחלט אני מסכים שיש משהו שובה עין ונוסטלגי בתחנות המטרו של וושינגטון.
 

alantan

New member
מוסכם לגבי מוסקווה אבל העיצוב הזה אינו לטעמי

יש משהו בדבריך
אני לא אכנס לוויכוח על "היפה בעולם", כי אומרים שעד שלא ראית את המטרו של מוסקבה אין לך זכות דיבור, אבל בהחלט אני מסכים שיש משהו שובה עין ונוסטלגי בתחנות המטרו של וושינגטון.
מוסכם לגבי מוסקווה אבל העיצוב הזה אינו לטעמי
מי שאוהב את הקלאסיציזם הסוציאליסטית אכן יעדיף את המטרו המוסקוואי, ואין ספק שיש שם תחנות מפוארות ויפות. אבל מי שאוהב תחושה של ברוטליזם מינימליסטי יעדיף את המטרו של וושינגטון די-סי.
 
אוטובוס פנימי

אחחחחחחח, וושינגטון, וושינגטון
חמה ולחה כמו תל-אביב, מוצפת יפנים כמו טוקיו, ומלאה מוזיאונים כמו לונדון. אם רק היית בצד הנכון של האוקיאנוס.

לפתיחה, מכיוון ששום שירשור מצפון אמריקה לא יהיה שלם בלעדיה, תמונה של סנאי.
אוטובוס פנימי
הרשת יחסית יעילה (עד כמה שיצא לי להשתמש), אבל גם כאן יש נקודות מעצבנות מאוד:

1. הכרטוס למטרו ולאוטובוסים נפרד, בלי מעברים חינם.

2. מערכת הקווים מבוססת על מזלגות מוזרים. לכל קו יש מספר ואחריו אות שמציינת את החלופה הספציפית. בהשוואה לת"א, זה כאילו לקווים 4/104/204 היו קוראים 4A/B/C, רק שפה גם יהיה 4D מהאוניברסיטה עד כרמלית, 4E מגני-התערוכה עד התחנה המרכזית, ו-4F מכרמלית למסוף טייסים. תוסיפו לבלגן גם קווים מעגליים (עם ונגד כיוון השעון, חלק מהנסיעות מסתיימות באמצע הדרך, חלק הן אקפסרס וכו'), ותקבלו סמטוכה.

3. כמובן שבנוסף לרשת הרגילה של הרשות המטרופולינית, יש גם קווים של מחוזות אחרים (למשל ארלינגטון) ושירות ה-Circulator של הרשות המטרופולינית שמחבר חלק מהפרברים למרכז העיר. כל מערכת עם המספור שלה, התעריפים שלה וכן הלאה. רשת הקווים המלאה נראית כמו אחרי סופת טורנדו. אם יום אחד אלן יגיע לאשפוז פסיכיאטרי, זה כנראה בגלל שהוא ניסה ליצור מפת תח"צ של וושינגטון
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה