כתבת יפה! אבל זה לא רלבנטי לסדרה כלל
כמו שהדגשתי, הסדרה ממש לא מוגבלת לחובבי פנטזיה ובוודאי לא ל"חנונים של פנטזיה" (קבוצה מצומצמת יותר).
להיפך: הסדרה שברה את כל הגבולות שהוצבו סביב ז'אנר הפנטזיה. וזאת משום שכלל אי אפשר להכניס אותה ל"מגירה" ספציפית.
כל הדעות הקדומות שיש נגד פנטזיה בתרבות האמריקנית התנפצו מול "משחקי הכס":
לחנונים בלבד? כבר ציינתי את המספרים. בלתי אפשרי להגיע להצלחה כזו עם קהל של חנונים בלבד.
לגברים צעירים בלבד? 45% מהצופים - נשים! (חסר תקדים בכל תולדות המד"ב והפנטזיה בטלביזיה או בקולנוע).
ללבנים בלבד? קהל מסיבי של מיעוטים.
גם מבחינה עלילתית, תוכנית ותמאטית הסדרה כלל אינה מגבילה עצמה לטריטוריות של הפנטזיה ה"מסורתית" וגם לא לטריטוריות של הדרמות ההיסטוריות (כאלו כבר היו בעבר בHBO - "רומא" ו"דדווד").
תוסיף לזה ערכי הפקה גבוהים ביותר (קשה להאמין שמדובר בטלביזיה לעתים) ושחקנים לא פחות ממדהימים (כולל ילדים שמשחקים כאילו יש להם נסיון של 30 שנה) ותבין מדוע הסדרה פרצה את כל הגטאות האפשריים.
אה כן, יש גם נקודה "קטנה" ולא חשובה נוספת: המקור עליו מתבססת הסדרה אינו נופל מקלאסיקות הז'אנר ובמקרים מסויימים אף עולה עליהן.
אגב, כשלעצמי מעולם לא הבנתי את העימות שאתה מדבר עליו. בחט"ב קראתי הרבה מד"ב, מאז בכלל לא. קראתי עד היום בדיוק 2 סדרות פנטזיה בחיי - אחת בגיל 12 ואחת בשנים האחרונות בגלל הסדרה. אז באיזו קטגוריית "חנונים" אני נופל? ואני אוהב מאד את הפתן השחור (וכל מה שיו לורי עשה ועושה). אז אני שייך או לא?