אחד הדברים שהכי שונא בעולם, זה לקצוץ לעצמי את צפרני אצבעות הרגליים.

[סבא של כיפה אדומה]

פעם פיספסתי ממש בקצת וכנראה פגעתי בבשר האצבע ונראה שהקוצץ היה גם חלוד קצת.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, זה הרגיש כואב, אבל נסבל.
כבר באמצע הלילה הרגשתי כאבים חזקים ברגל
ובבוקר לא יכולתי לקום מהמיטה, החום עלה והרגל ממש התנפחה.
היגיע רופא שהמליץ לגשת מיד למרפאה הראשית ושם זריקות ובלאגנים.
אז זהו, מאז אני ממש חושש להתעסק עם הדבר הזה.
בהתחלה הבת הבכירה הייתה מגיעה לעשות את מלאכת הקיצוץ.
היא גרה בראשל"צ והיא באמת באה מאהבה.
אבל לא היה לי לב להטריד אותה כל פעם.
ואז התחלתי להציק לאישה שאיתי.
סיפרתי לה ממה אני חושש אך בעיקר ביקשתי ממנה שתעשה את זה בזהירות מירבית.
ומאז חבל"ז על הזמן.
אגב, אישתי גם מספרת אותי.
כבר כמה שנים שאני לא יודע מה זה מספרה.
עכשיו אני רק צריך ללמד אותה כיצד מוציאים את השחורים מהפנים וזה יהיה כללית מושלם.
אז איך זה אצלכם?
אתם קופצים למספרה? קוצצים לבד?

 

[שמלת תחרה1]

פעם פיספסתי ממש בקצת וכנראה פגעתי בבשר האצבע ונראה שהקוצץ היה גם חלוד קצת.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, זה הרגיש כואב, אבל נסבל.
כבר באמצע הלילה הרגשתי כאבים חזקים ברגל
ובבוקר לא יכולתי לקום מהמיטה, החום עלה והרגל ממש התנפחה.
היגיע רופא שהמליץ לגשת מיד למרפאה הראשית ושם זריקות ובלאגנים.
אז זהו, מאז אני ממש חושש להתעסק עם הדבר הזה.
בהתחלה הבת הבכירה הייתה מגיעה לעשות את מלאכת הקיצוץ.
היא גרה בראשל"צ והיא באמת באה מאהבה.
אבל לא היה לי לב להטריד אותה כל פעם.
ואז התחלתי להציק לאישה שאיתי.
סיפרתי לה ממה אני חושש אך בעיקר ביקשתי ממנה שתעשה את זה בזהירות מירבית.
ומאז חבל"ז על הזמן.
אגב, אישתי גם מספרת אותי.
כבר כמה שנים שאני לא יודע מה זה מספרה.
עכשיו אני רק צריך ללמד אותה כיצד מוציאים את השחורים מהפנים וזה יהיה כללית מושלם.
אז איך זה אצלכם?
אתם קופצים למספרה? קוצצים לבד?

מתפנקת אצל פדיקורסטית.

 

[סבא של כיפה אדומה]

מתפנקת אצל פדיקורסטית.

איזה כייף לך.
לפני מספר שנים פתחו כאן ממש בין המכולת השכונתית לחנות הירקות של הירקנית היקרנית, קליניקה קטנה..
שתי נשים ממוצא רוסי, הן דורשות 170 ₪ שקלים עבור טיפול רגליים (פדיקור, שמדיקור)
עכשיו, אין לי עור יבש ברגלים, אני ברוך ה' גם לא סובל מפטריות.
אז 170 שקל?
אני חושב שמרוב שהרגליים שלי יפות ונעימות..
הן אלו שצריכות לשלם לי על הזכות שנפלה בחיקן .

 

[צביה.ש]

מתפנקת אצל פדיקורסטית.

גם אני

 

[GoldenEyes]

פעם פיספסתי ממש בקצת וכנראה פגעתי בבשר האצבע ונראה שהקוצץ היה גם חלוד קצת.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, זה הרגיש כואב, אבל נסבל.
כבר באמצע הלילה הרגשתי כאבים חזקים ברגל
ובבוקר לא יכולתי לקום מהמיטה, החום עלה והרגל ממש התנפחה.
היגיע רופא שהמליץ לגשת מיד למרפאה הראשית ושם זריקות ובלאגנים.
אז זהו, מאז אני ממש חושש להתעסק עם הדבר הזה.
בהתחלה הבת הבכירה הייתה מגיעה לעשות את מלאכת הקיצוץ.
היא גרה בראשל"צ והיא באמת באה מאהבה.
אבל לא היה לי לב להטריד אותה כל פעם.
ואז התחלתי להציק לאישה שאיתי.
סיפרתי לה ממה אני חושש אך בעיקר ביקשתי ממנה שתעשה את זה בזהירות מירבית.
ומאז חבל"ז על הזמן.
אגב, אישתי גם מספרת אותי.
כבר כמה שנים שאני לא יודע מה זה מספרה.
עכשיו אני רק צריך ללמד אותה כיצד מוציאים את השחורים מהפנים וזה יהיה כללית מושלם.
אז איך זה אצלכם?
אתם קופצים למספרה? קוצצים לבד?

אני קוצץ לבד
קצת אקרובטיקה , אבל מסתדרים

 

[סבא של כיפה אדומה]

אני קוצץ לבד
קצת אקרובטיקה , אבל מסתדרים

אשרייך, גולדאייז
אני חושב שמה שדפק לי את האצבע הקטנה לכדי זיהום
זאת הכרס שלי שמקשה עלי להגיע שם לפינה הימנית של כף הרגל
אני לא כזה גמיש שמסוגל לקרב את כף הרגל קרוב לפנים כדי לדייק.
כיוונתי את הקוצץ על פי אינטואיציה וטראחחחח, דפקתי לעצמי את המצב.

 

[GoldenEyes]

אשרייך, גולדאייז
אני חושב שמה שדפק לי את האצבע הקטנה לכדי זיהום
זאת הכרס שלי שמקשה עלי להגיע שם לפינה הימנית של כף הרגל
אני לא כזה גמיש שמסוגל לקרב את כף הרגל קרוב לפנים כדי לדייק.
כיוונתי את הקוצץ על פי אינטואיציה וטראחחחח, דפקתי לעצמי את המצב.

קורה
אני גם לא קוצץ את הפינות עד הסוף כדי לא לפצוע את העור , וגם כדי שאח"כ לא יכאב לי בפינה כשהצפורן גודלת

 

[סבא של כיפה אדומה]

קורה
אני גם לא קוצץ את הפינות עד הסוף כדי לא לפצוע את העור , וגם כדי שאח"כ לא יכאב לי בפינה כשהצפורן גודלת

אין לי מושג כיצד זה אצלך..
אבל אני זוכר מתקופת הילדות אמי תמיד הקפידה לאסוף את שאריות הצפורניים שעל הרצפה, עטפה בתוך פיסת נייר טואלט וזרקה לאסלה.
כשהייתי שואל אותה לפשר העניין, היא לא פירטה אבל אמרה ש"אסור לזרוק צפרניים ככה סתם לפח האשפה"
ומדהים כמה שאמירות כאלה שאולי לחלק מאיתנו נשמעות מטופשות ובכל זאת הן נחרטו אצלי כילד למשך כל החיים.
גם כיום שאני איזה מסטיקן מרוקאי זקן
ובכל זאת עדיין חושש לזרוק את שאריות הציפורן לסתם פח אשפה, אלא מקפיד לאסוף עד השבריר האחרון וישר לכיור או לאסלה.

 

[SupermanZW]

אין לי מושג כיצד זה אצלך..
אבל אני זוכר מתקופת הילדות אמי תמיד הקפידה לאסוף את שאריות הצפורניים שעל הרצפה, עטפה בתוך פיסת נייר טואלט וזרקה לאסלה.
כשהייתי שואל אותה לפשר העניין, היא לא פירטה אבל אמרה ש"אסור לזרוק צפרניים ככה סתם לפח האשפה"
ומדהים כמה שאמירות כאלה שאולי לחלק מאיתנו נשמעות מטופשות ובכל זאת הן נחרטו אצלי כילד למשך כל החיים.
גם כיום שאני איזה מסטיקן מרוקאי זקן
ובכל זאת עדיין חושש לזרוק את שאריות הציפורן לסתם פח אשפה, אלא מקפיד לאסוף עד השבריר האחרון וישר לכיור או לאסלה.

נסה פעם לזרוק ציפורניים לפח, שום דבר לא יקרה. תמיד זרקתי ציפורניים רק לפח.

 

[סבא של כיפה אדומה]

נסה פעם לזרוק ציפורניים לפח, שום דבר לא יקרה. תמיד זרקתי ציפורניים רק לפח.

תראה סופרמן, אני באמת לא רוצה להישמע כמו אחד שמאמין באמונות טפלות.
למרות שאני מנשק מזוזות ומלקק קמיעות..
אבל אם אני בכל זאת אשמע לעצתך ואזרוק לפח.
אז תוך רבע שעה אחוש גירודים בכל הגוף וזה לא יפסיק אלא רק אחרי שאנבור חזרה בתוך האשפה
כדי להעביר בשלום את ה"מוצר" לתוך האסלה.

 

[GoldenEyes]

אין לי מושג כיצד זה אצלך..
אבל אני זוכר מתקופת הילדות אמי תמיד הקפידה לאסוף את שאריות הצפורניים שעל הרצפה, עטפה בתוך פיסת נייר טואלט וזרקה לאסלה.
כשהייתי שואל אותה לפשר העניין, היא לא פירטה אבל אמרה ש"אסור לזרוק צפרניים ככה סתם לפח האשפה"
ומדהים כמה שאמירות כאלה שאולי לחלק מאיתנו נשמעות מטופשות ובכל זאת הן נחרטו אצלי כילד למשך כל החיים.
גם כיום שאני איזה מסטיקן מרוקאי זקן
ובכל זאת עדיין חושש לזרוק את שאריות הציפורן לסתם פח אשפה, אלא מקפיד לאסוף עד השבריר האחרון וישר לכיור או לאסלה.

אז זהו
לא יודע איך אצלך ,
אני לוקח את הכסא המתקפל , שם מול האסלה
שם רגל על קצה האסלה
קוצץ
נופל ישר למטה
מוריד את המים
ובא לקצוצים גואל
אחרי זה שיופון עם פצירת קריסטל

 

[סבא של כיפה אדומה]

אז זהו
לא יודע איך אצלך ,
אני לוקח את הכסא המתקפל , שם מול האסלה
שם רגל על קצה האסלה
קוצץ
נופל ישר למטה
מוריד את המים
ובא לקצוצים גואל
אחרי זה שיופון עם פצירת קריסטל

שיופון???.
וואלה? אתה משייף?
תשמע, אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש.
גם נהג אוטובוס, גם מקפיד על מראה טוב.
אני מניח שהרגליים שלך טיפ טופ, כאלה למופת.
כל הכבוד.
אני מאד מעריך גברים אשר מקפידים על אסטטיות.

לא מזמן לפני הקיצוץ, הילד ראה את הצפרניים שלי ומיד פרץ בצחוק.
זה בטח הזכיר לו את ה'ענק הירוק'.
כבר שום פצירה לא יכולה לשייף את הדבר הזה.

 

[משתפרת1]

פעם פיספסתי ממש בקצת וכנראה פגעתי בבשר האצבע ונראה שהקוצץ היה גם חלוד קצת.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, זה הרגיש כואב, אבל נסבל.
כבר באמצע הלילה הרגשתי כאבים חזקים ברגל
ובבוקר לא יכולתי לקום מהמיטה, החום עלה והרגל ממש התנפחה.
היגיע רופא שהמליץ לגשת מיד למרפאה הראשית ושם זריקות ובלאגנים.
אז זהו, מאז אני ממש חושש להתעסק עם הדבר הזה.
בהתחלה הבת הבכירה הייתה מגיעה לעשות את מלאכת הקיצוץ.
היא גרה בראשל"צ והיא באמת באה מאהבה.
אבל לא היה לי לב להטריד אותה כל פעם.
ואז התחלתי להציק לאישה שאיתי.
סיפרתי לה ממה אני חושש אך בעיקר ביקשתי ממנה שתעשה את זה בזהירות מירבית.
ומאז חבל"ז על הזמן.
אגב, אישתי גם מספרת אותי.
כבר כמה שנים שאני לא יודע מה זה מספרה.
עכשיו אני רק צריך ללמד אותה כיצד מוציאים את השחורים מהפנים וזה יהיה כללית מושלם.
אז איך זה אצלכם?
אתם קופצים למספרה? קוצצים לבד?

כמה חוגי ספורט שאני משתתפת בהם בשנים האחרונות הגבירו את הגמישות שלי, ונטילת הציפורניים ברגליים שהיתה משימה מסובכת וקשה הפכה להיות הרבה יותר נוחה לביצוע.

 

[סבא של כיפה אדומה]

כמה חוגי ספורט שאני משתתפת בהם בשנים האחרונות הגבירו את הגמישות שלי, ונטילת הציפורניים ברגליים שהיתה משימה מסובכת וקשה הפכה להיות הרבה יותר נוחה לביצוע.

לדעתי נשים יותר גמישות מגברים.
יש לזה סיבה, אבל אני מעדיף שלא להרחיב מעבר לכך.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

אחד הדברים שהכי שונא בעולם, זה לקצוץ לעצמי את צפרני אצבעות הרגליים.​

אם כבר הזכרת את זה, האם אתה מסוגל לקצוץ את ציפורנך ב-2 רגליך עם היד הדומיננטית?
אני לא מסוגלת לקצוץ עם ידי הדומיננטית את אצבעות רגלי באותו צד של ידי הדומיננטית.

מה שמוזר הוא שגם אצבעות רגל זרה, אני לא מסוגלת לקצוץ באותו צד.

 

[סבא של כיפה אדומה]

אם כבר הזכרת את זה, האם אתה מסוגל לקצוץ את ציפורנך ב-2 רגליך עם היד הדומיננטית?
אני לא מסוגלת לקצוץ עם ידי הדומיננטית את אצבעות רגלי באותו צד של ידי הדומיננטית.

מה שמוזר הוא שגם אצבעות רגל זרה, אני לא מסוגלת לקצוץ באותו צד.

אני חושב שזה רק עניין של תרגול.
זוכר בתספורות הראשונות שאישתי עשתה לי
זה יצא איום ונורא, נראיתי כמו אחד שירו אותו מתותח.
אבל שמתי לב שכל פעם בהמשך היא השתפרה והשתפרה
היום הביצועים שלה מרשימים מאד.
כל פעם שאני מסתפר אצלה, אז השכנים שואלים: "וואוו איזה יופי, איפה אתה מסתפר"?
אני אומר להם: אצל שוקי ג'יחרי, חחחחח

 

[חורזת באהבה]

פעם פיספסתי ממש בקצת וכנראה פגעתי בבשר האצבע ונראה שהקוצץ היה גם חלוד קצת.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, זה הרגיש כואב, אבל נסבל.
כבר באמצע הלילה הרגשתי כאבים חזקים ברגל
ובבוקר לא יכולתי לקום מהמיטה, החום עלה והרגל ממש התנפחה.
היגיע רופא שהמליץ לגשת מיד למרפאה הראשית ושם זריקות ובלאגנים.
אז זהו, מאז אני ממש חושש להתעסק עם הדבר הזה.
בהתחלה הבת הבכירה הייתה מגיעה לעשות את מלאכת הקיצוץ.
היא גרה בראשל"צ והיא באמת באה מאהבה.
אבל לא היה לי לב להטריד אותה כל פעם.
ואז התחלתי להציק לאישה שאיתי.
סיפרתי לה ממה אני חושש אך בעיקר ביקשתי ממנה שתעשה את זה בזהירות מירבית.
ומאז חבל"ז על הזמן.
אגב, אישתי גם מספרת אותי.
כבר כמה שנים שאני לא יודע מה זה מספרה.
עכשיו אני רק צריך ללמד אותה כיצד מוציאים את השחורים מהפנים וזה יהיה כללית מושלם.
אז איך זה אצלכם?
אתם קופצים למספרה? קוצצים לבד?

אהבה אמתית לא תמנע מבני הזוג לקצץ ציפורנים לבת/בן זוג.

 

[סבא של כיפה אדומה]

אהבה אמתית לא תמנע מבני הזוג לקצץ ציפורנים לבת/בן זוג.

חורזת, זה נכון מה שאת אומרת.
תראי, אני חלילה לא רוצה להגעיל את האנשים כאן ואת 'דקל נור' בפרט.
אבל יש לי ידיד שגם נשוי לאישה מהסוג ה'סובלני במיוחד'.
עכשיו מה הבעיה?
האיש מאד שמן.
משהו בסביבות 140 קלוגרמים, דבר שיוצר אצלו סיבוכים מסיבוכים שונים שאנשים רגילים אינם נותנים על כך את הדעת.
למשל, לנגב לעצמו את הישבן אחרי עשיית הצרכים בשירותים.
פעולה שכל אדם רגיל לעשות מילדותו.
אך בשל גודלו הפיזי העצום הוא לא מצליח להגיע לשם כדי להתנקות.
אז מי לדעתך מנקה לו את הת_ת?
ב י ד י ו ק.
ב י נ ג ו.

 

[דקל נור*]

פעם פיספסתי ממש בקצת וכנראה פגעתי בבשר האצבע ונראה שהקוצץ היה גם חלוד קצת.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, זה הרגיש כואב, אבל נסבל.
כבר באמצע הלילה הרגשתי כאבים חזקים ברגל
ובבוקר לא יכולתי לקום מהמיטה, החום עלה והרגל ממש התנפחה.
היגיע רופא שהמליץ לגשת מיד למרפאה הראשית ושם זריקות ובלאגנים.
אז זהו, מאז אני ממש חושש להתעסק עם הדבר הזה.
בהתחלה הבת הבכירה הייתה מגיעה לעשות את מלאכת הקיצוץ.
היא גרה בראשל"צ והיא באמת באה מאהבה.
אבל לא היה לי לב להטריד אותה כל פעם.
ואז התחלתי להציק לאישה שאיתי.
סיפרתי לה ממה אני חושש אך בעיקר ביקשתי ממנה שתעשה את זה בזהירות מירבית.
ומאז חבל"ז על הזמן.
אגב, אישתי גם מספרת אותי.
כבר כמה שנים שאני לא יודע מה זה מספרה.
עכשיו אני רק צריך ללמד אותה כיצד מוציאים את השחורים מהפנים וזה יהיה כללית מושלם.
אז איך זה אצלכם?
אתם קופצים למספרה? קוצצים לבד?

בבקשה לא להאכיל את השרשור הדוחה הזה. או לפחות תשונה הכותרת

 

[סבא של כיפה אדומה]

בבקשה לא להאכיל את השרשור הדוחה הזה. או לפחות תשונה הכותרת

אני לא חושב שהשרשור הזה דוחה.
לדעתי הוא בא להעלות את המודעות של הנשים, כיצד עליהן לנהוג בגברים שלהן.
הוא נותן דוגמא טובה כיצד הן אמורות להשביח את הקשר הזוגי..
כדי שהגבר יהיה מבסוט ולא ישאף חלילה לעזוב אותה לטובת אישה אחרת.