אז ראיתם את הפרסומת החדשה של נייק?

[ai27]

נראה לכם שזה ילך?

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אז ראיתם את הפרסומת החדשה של נייק?​

נראה לכם שזה ילך?
צפה בקובץ המצורף 126304

נייק? הזולות שלי הן נייק. עלו 500 שקל. נכון יפות?

דרך אגב פשוט תתעלם מנעלי הדולצ'ה וגבאנה הישנות שלי ב-3,000 שקל שאני נועל ושמופיעות בתחתית התמונה הראשונה.





כנראה כשהנייק הגיעו וצילמתי אותן בדיוק הייתי בדרך לצאת לאיפשהו, ספק לזיון, ספק לסינמה, ספק לפגישה עם חברים, ספק לקניות, ספק למסעדה, לפי הסדר הזה של הסבירות פחות או יותר.

הרי למבחן באוניברסיטה או לאימון במכון הכושר כבר לא הייתי יוצא עם נעלי מותג-על ב-3,000 שקל, אז כנראה שזה לא היה לאחד מהמקומות האלו.

בכל מקרה, ברור שכבר השתדרגתי מאז, והדולצ'ה וגבאנה החדשות עלו 6,000 שקל, אז הדולצ'ה הישנות ב-3,000 שקל כבר בלי קשר לא מעניינות יותר.

עוד בנוגע לנייק שלי, הייתי בהתלבטות קשה אם לקנות אותן או לא, כי נעליים ב-500 שקל?

מה זאת אומרת לקנות נעליים זולות כל-כך?

אמנם זה נכון שבכל רגע נתון יש לי שני זוגות נעלי ספורט, אחד יקר ואחד זול, כי צריך גם נעליים זולות, ולא לכל מקום מתאים או נוח לבוא עם נעליים יקרות, כמו אם לדוגמה אני הולך למכון הכושר, או למבחן באוניברסיטה, או חס וחלילה להלוויה או מי יודע לאיפה, אבל 500 שקל? יש גבול, לא?

רק לשם ההשוואה, הנעליים היקרות שלי באותו זמן היו כאמור דולצ'ה וגבאנה ב-3,000 שקל, יקרות פי 6, שבמקרה נקלטו באחת התמונות שצילמתי של הנייק שלי כשהן רק הגיעו, והנעליים הזולות שלי לפני הנייק, היו ניו באלאנס ב-1,500 שקל, יקרות פי 3, אז ההתלבטות הייתה קשה ואמיתית.

ממש שיתפתי את החברים כאן בתפוז בדילמה שלי:

התלבטות של גאון אופנתי. | תפוז פורומים

התלבטות של גאון אופנתי. | תפוז פורומים

רוב האנשים היו כזה "עזוב שטויות, אם אהבת תקנה", אז קניתי

סליחה על החפירה, נגעת בנושא שמעניין אותי

כל אחד ומה שמעניין אותו, כל אחד ו"הדבר" בשבילו, ב-ה"א הידיעה, שמעניין אותו ושהוא משקיע בו.

בשבילי, ויותר מכל דבר אחר, אלו הבגדים שלי, והספרים שלי.

זה בוודאי לא מפליא אותך שגאון כה מופלג כמוני הוא אדם קורא, ובזה, אני מתכוון לאדם שקורא הרבה.

הספרייה שלי לדוגמה, בת אלפי הספרים, שאותה אני מטפח באובססיביות, עלתה למעלה מ-200,000 שקל.



רק בוא נקווה שהעניים לא יראו את השרשור הזה, וספציפית את התגובה הזאת שלי.

יש הרבה עניים בתפוז, גם עניים מרודים, ובאופן כללי, שנאת העשירים בתפוז היא מטורפת

מספיק גרוע שכבר ידוע שאני עשיר והמשפחה שלי עשירה, וכבר עכשיו העניים מקללים אותי באטרף על עושרי ועושרה של משפחתי עם כל הכאב והשנאה שבעולם, לצד לא מעט הכחשות מגוחכות של עושרי ועושרה של משפחתי, וטענות שבכלל אינו קיים, בין היתר בגלל מקום מגוריי, שכביכול לא הולם אנשים עשירים ושכביכול אין בו כאלו, כאילו שאין עשירים בכל מקום כולל המדינות העניות בעולם, סודן, קונגו, סומליה וגם במדינתו של דיברגנט חדש, אתיופיה, אז בערי מעמד ביניים של מדינות עולם ראשון מערביות לא יהיו עשירים?

כל זה עוד מלפני מה שדיברנו על עצם העובדה שאני זה שחשף את מקום מגוריי, ומן הסתם לא הייתי חושף אותו אם הייתה בו בעיה כלשהי, על עצם זה שאני גר בחלק העשיר ביותר של עירי, עצם זה שבדיוק בנו בדיוק לידי כמה רחובות חדשים, הבתים שם נאמדים במיליון דולר אמריקני עד מיליון וחצי דולר אמריקני כל אחד, ועוד ועוד דברים שלא נדבר עליהם עכשיו בהרחבה.

אז אחרי כל השנאה על לא עוול בכפי ורק בגלל עושרי, אז עכשיו תאר לעצמך שהעניים נכנסים לשרשור הזה, קוראים את התגובה הזאת, רואים את התמונה הראשונה ומאבדים כל יכולת הכחשה סבירה שאולי אי-פעם הייתה להם של העובדה שאני עשיר

כן, כי זה מה שהיה חסר לי, עוד שנאת עשירים, אפילו עוד יותר ממקודם, וגם יותר קשה בחומרתה

לעזאזל, למה כתבתי את התגובה הזאת?

בגללך, בעצם

אז לעזאזל איתך, למה פתחת שרשור על נעליים? ועוד על החברה שייצרה את אחד משני הזוגות הנוכחיים שלי?

ובכל זאת, ובסדר, ולא התכוונת לגרום לצרות, ואם כבר, ואם הגענו עד הלום, אז מעניין אותי לדעת, ואם לא אכפת לך, איך אתה מתמודד עם שנאת העשרים כלפיך בתפוז מצידם של עלובי החיים, אלו שלא הגיעו לכלום, ושבמקום לקום ולעשות משהו עם עצמם כדי שבמקום לקנא, גם להם יהיה, מעדיפים לתקוף אותך על עושרך (כנראה יותר קל לקלל את העשירים ולקנא בהם מאשר לקום ולהוציא את עצמך מהמצב הזה) ואף מכחישים את עושרך בגלל הכאב שלהם, ומשתמשים בשלל תירוצים שונים ללמה אתה לא יכול להיות עשיר, כמו לדוגמה זה שהרכב שלך אינו מנקר עיניים, או זה שאתה גר בקריות?

מה לדוגמה אני עצמי, כאחד מעשירי לוד, נועל נעליים ולובש חולצות שעולים אלפי שקלים לפריט, נופש באירופה ובאמריקה במלונות של חמש כוכבים ומגיע לשם עם כרטיס טיסה במחלקת העסקים שעלה אלפי דולרים, רק הספרייה שלי עלתה יותר מ-200,000 שקל, ועוד ועוד, צריך לעשות כאשר אני מוצא עצמי בסיטואציות דומות, עלובי החיים והעניים מתנפלים עליי, מקללים אותי, ומכחישים את עובדת עושרי, תוך כדי שימוש בשלל תירוצים כמו "אתה גר בלוד" (כאמור, עשירים יש בכל מקום כולל המדינות העניות בעולם, אז מן הסתם גם בערי מעמד ביניים של מדינות עולם ראשון מערביות יש) או אפילו שקרים בוטים כמו "הוא מעולם לא טס לחו"ל" (מה זה מעולם לא טסתי לחו"ל? מה זאת רמת העוני הזאת? ממש חרדי הם עשו ממני )?

האם עליי להמשיך להתעלם ו/או להכיל את הכאב והקנאה שלהם, הטבעיים והמובנים? הרי ראיתי אותך נותן לי לייק על תגובת הכלה שלי את תגובת הכאב והקנאה של האתיופי לדוגמה כאשר סיפרתי במעט על חיי הפריבילגיים.

האם עליי "לנקום" בעניים על שנאת העשירים שלהם כלפיי, הכחשת העושר שלי והקללות שלהם אותי בגללו, ורק עוד יותר לדחוף להם את זה בפרצוף, אולי אף תוך כדי דחיפת הראיות בפרצופם, כמו לדוגמה להעלות תמונות של הנעליים והבגדים באלפי שקלים, אולי תמונה של שעון הרולקס ב-18,000 שקל, אולי תמונות מחופשת היוקרה האחרונה בחו"ל בפסח, או אולי לתת להם קישור לשרשור הזה ולהפנותם אל התמונה הראשונה המופיעה בתגובתי זאת, היכן שמתחת לנעליים הזולות ב-500 שקל אפשר לראות את הנעליים היקרות הישנות שלי ב-3,000 שקל, עומד לצאת מהבית, ממרחק הזמן, מי יודע לאן? הרי ראיתי אותך דוחף לעניים בפרצוף את תלוש השכר שלך של 30,000 שקל בחודש כמיליונר הייטק מצליח אחרי שהם נפלו עליך עם שנאת העשירים שלהם והקנאה שלהם בך.

מה דעתך? מה אתה מייעץ לי בשביל להתמודד עם שנאת העשירים של העניים בתפוז כלפיי, והקנאה העזה שלהם בי, על עושרי?

 

[ai27]

מה לדוגמה אני עצמי, כאחד מעשירי לוד, נועל נעליים ולובש חולצות שעולים אלפי שקלים לפריט, נופש באירופה ובאמריקה במלונות של חמש כוכבים ומגיע לשם עם כרטיס טיסה במחלקת העסקים שעלה אלפי דולרים, רק הספרייה שלי עלתה יותר מ-200,000 שקל, ועוד ועוד, צריך לעשות כאשר אני מוצא עצמי בסיטואציות דומות, עלובי החיים והעניים מתנפלים עליי, מקללים אותי, ומכחישים את עובדת עושרי, תוך כדי שימוש בשלל תירוצים כמו "אתה גר בלוד" (כאמור, עשירים יש בכל מקום כולל המדינות העניות בעולם, אז מן הסתם גם בערי מעמד ביניים של מדינות עולם ראשון מערביות יש) או אפילו שקרים בוטים כמו "הוא מעולם לא טס לחו"ל" (מה זה מעולם לא טסתי לחו"ל? מה זאת רמת העוני הזאת? ממש חרדי הם עשו ממני )?

האם עליי להמשיך להתעלם ו/או להכיל את הכאב והקנאה שלהם, הטבעיים והמובנים? הרי ראיתי אותך נותן לי לייק על תגובת הכלה שלי את תגובת הכאב והקנאה של האתיופי לדוגמה כאשר סיפרתי במעט על חיי הפריבילגיים.

האם עליי "לנקום" בעניים על שנאת העשירים שלהם כלפיי, הכחשת העושר שלי והקללות שלהם אותי בגללו, ורק עוד יותר לדחוף להם את זה בפרצוף, אולי אף תוך כדי דחיפת הראיות בפרצופם, כמו לדוגמה להעלות תמונות של הנעליים והבגדים באלפי שקלים, אולי תמונה של שעון הרולקס ב-18,000 שקל, אולי תמונות מחופשת היוקרה האחרונה בחו"ל בפסח, או אולי לתת להם קישור לשרשור הזה ולהפנותם אל התמונה הראשונה המופיעה בתגובתי זאת, היכן שמתחת לנעליים הזולות ב-500 שקל אפשר לראות את הנעליים היקרות הישנות שלי ב-3,000 שקל, עומד לצאת מהבית, ממרחק הזמן, מי יודע לאן? הרי ראיתי אותך דוחף לעניים בפרצוף את תלוש השכר שלך של 30,000 שקל בחודש כמיליונר הייטק מצליח אחרי שהם נפלו עליך עם שנאת העשירים שלהם והקנאה שלהם בך.

מה דעתך? מה אתה מייעץ לי בשביל להתמודד עם שנאת העשירים של העניים בתפוז כלפיי, והקנאה העזה שלהם בי, על עושרי?

מה שמאפיין את העשירים עם יכולת, זה שהם חופשיים לעשות מה שהם אוהבים ומקדם אותם.
לא מבזבזים זמן או אנרגיה על להוכיח משהו או להתפאר בכסף שהם ירשו
הם מקבלים שליטה, כי כולם מבינים שהם מדהימים

מה שמאפיין עשירים בלי יכולת, זה שחשוב להם להפגין עליונות ושליטה על אחרים.

אז אם יש לך יכולת
עניים מסכנים וממורמרים לא אמורים לעניין אותך
תסנן אותם

 

[hrpbiiapnrpeltework]

מה שמאפיין את העשירים עם יכולת, זה שהם חופשיים לעשות מה שהם אוהבים ומקדם אותם.
לא מבזבזים זמן או אנרגיה על להוכיח משהו או להתפאר בכסף שהם ירשו
הם מקבלים שליטה, כי כולם מבינים שהם מדהימים

מה שמאפיין עשירים בלי יכולת, זה שחשוב להם להפגין עליונות ושליטה על אחרים.

אז אם יש לך יכולת
עניים מסכנים וממורמרים לא אמורים לעניין אותך
תסנן אותם

דברי חוכמה וערך בהחלט.

אבל אני עדיין לא יודע.

העניים ועלובי החיים שנופלים עליי בגלל הנושא של הכסף, כל האתיופים האלו, כל החרדים האלו, כל המזרחים האלו, לא שאני חלילה גזען או שום דבר, עובדה שיש לי חברים מכל סוגי האנשים האלו, אני רק מציין עובדתית מי אלה האנשים שנופלים עליי בגלל הנושא הזה, כל האקדמאים החדשים האלו, כל הקיבוצניקים האלו, כל מופרעי הנפש האלו, האנשים האלו ומה שהם אומרים ומה שהם עושים לא חודר אותי או שום דבר. מדובר בעלובי החיים שעליהם דיבר ויקטור הוגו.



מדובר באנשים טיפשים מאוד וברמה נמוכה מאוד. מה שהם אומרים ועושים לא עושה לי שום דבר. אין להם את היכולת להגיד או לעשות משהו שיעשה לי משהו. אין להם את הכלים לזה. יש להם את אותה רמת השכל של עכבר ביבים שנתקע בתוך חור של מכסה של ביוב.



זאת אפילו לא הנקודה. ואם כבר, אז תן לי להגיד לך עוד משהו-ביום שבו כאלו אנשים בכזאת רמה יוכלו להגיד או לעשות משהו שיכול לגעת במישהו כמוני, אנשים כמו אלו, שאומרים עליי ככה ואומרים עליי ככה, זאת תהיה האחרונה שבצרותיי. אתה מבין למה אני מתכוון?

זה אפילו לא העניין האמיתי. אז מה בעצם באמת העניין האמיתי? מה מפריע לי פה?

העניין האמיתי, ומה שמפריע לי פה, זה כל הנושא הטכני של איך טכנית להתמודד עם זה. הרי עובדה שזה דבר שקורה ושזה צריך לקבל איזשהו סוג של התייחסות.

העצה שלך, לפחות בשמיעה ראשונית, נשמעת טובה ומעניינת-להתעלם.

הבעיה היא, שזה לא אני ולא הסגנון שלי.

כל כמה שמדובר באתיופים מטומטמים, חרדים מפגרים, מזרחים מקופחים, אקדמאים חדשים ולא כשירים, קיבוצניקים עניים, ומופרעי ומתמודדי נפש אומללים, כל כמה שמדובר בנשמות פצועות וחולות, שאת כל מה שהן אומרות ועושות הן אומרות ועושות מתוך פציעתן ומחלתן, אנשים שסביר והגיוני שייעצו לי "תתעלם מהם", עדיין מדובר באנשים, גם אם עלובי החיים, שעומדים מולי, ילד שמנת מפונק אירופאי-רוסי זין מניאק אשכנזי לבן פריבילגי אליטיסטי ובורגני מהאריסטוקרטיה שמגיע ממשפחה עם כסף שנמצאת כבר דורות באקדמיה; בלונדיני בהיר עיניים, נצר לשושלת ארוכה של אנשי החברה הגבוהה, גיבורי מלחמה, רופאים, אנשי עסקים מולטי-מיליונרים וספורטאים בינלאומיים זוכי פרסים שכתבו עליהם בעיתונים בכל העולם, ושמתוך פציעותיהם, מחלותיהם והפרעותיהם, מתפוצצים עד השמיים (או במקרה של הקיבוצניק, עד הירח) מרוב כאב וקנאה, ממציאים סיפורים ובדיות, ומקללים כמו מלחים שיכורים.

שכאילו, כן, בגלל הרקע של האנשים האלו והמקומות המאוד פגועים שמהם הם מגיעים, הדברים האלו לא באמת חודרים אותי או עושים לי שום דבר מן הצד האחד, אבל מהצד השני אני כן רואה את זה כבעיה, בשני מובנים.

קודם כל, זה לא רק אני שרואה וקורא את כל הסיפורים, הבדיות והקללות, אלא כולם, ולא כולם בהכרח מודעים לרמתם הנמוכה מאוד-מאוד של האנשים המדוברים (רק לצורך הדוגמה, אחד מהם, האתיופי, תריסר גולשים אומרים שהוא מפגר) ויודעים שלא להתייחס לשטויות שלהם, כך שגם אם לנשמות החולות והפצועות האלו אין השפעה עליי, יש להם השפעה על הסובבים אותם, ואז יוצא לי שם לא טוב בעיני האנשים הרגילים או ברמה הקצת יותר גבוהה. מה גם, שבגלל שמדובר בשקרים ובדיות די קשים, במיוחד מצידם של מופרעי הנפש מבניהם (לדוגמה הסגול), בכל מקרה לא נראה לי הגיוני להשאיר מילים קשות כל-כך וסיפורים הזויים כל-כך, חסרי מענה. מה גם, שיש אנשים שעלולים לתפוס או להתייחס לשתיקה כהודאה.

שנית כל, וזה יישמע מצחיק, אבל בתור סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה, עם הרבה שכל, תודעה מעמדית מפותחת, אינטליגנציה רגשית גבוהה ורגישות מפותחת אל הסביבה שלי, קשה לי לראות נשמות פצועות כל-כך, ואנשים חולים כל-כך, שכל-כך סבלו בעולם הזה ובחיים האלו, הגורל התייחס אליהם בצורה כה מכוערת שהם איבדו את אמונם באלוהים וקוראים לו "הייצור הדמיוני", העולם התייחס אליהם כל-כך רע שהם איבדו את שמחת החיים שלהם וההתלהבות שלהם, והאנשים כל-כך התייחסו אליהם כמו לזבל עד שזה מה שהם הפכו להיות, ולא לספק עזרה וסיוע, או לנסות להרגיע אותם או לשכך אותם, וברמה הכללית יותר, לענות להם ולהתדיין איתם על הכאב שלהם, על השריפה הבוערת בקרבם. לתת להם את היחס האנושי הבסיסי שהם כה משוועים לו.

לפני תקופת מה, זה היה לפני לא הרבה זמן אבל זה גם לא קרה בדיוק לאחרונה, דני פתח שרשור על תינוקות, תקופת הינקות, והתעללות שכמה תינוקות עברו באיזשהו גן מסוים.

הכי לא בכוונה של להשוויץ או לדחוף לאנשים בפרצוף חלילה או שום דבר, שיתפתי מהחוויה האישית שלי, ההפוכה לחלוטין, הטובה, הנכונה והמאושרת, החוויה שלכולם צריכה להיות, של תינוק ממשפחה מבוססת, שבהיותו תינוק ואז ילד קטן, לפני רבע מאה, קיבל את הכי טוב שיש, רק בשביל להסביר ולהראות לאנשים איך צריך להתייחס לתינוקות וילדים, ואיך צריך לגדל אותם, אם באמת רוצים שיצא מהם משהו:



מיודעינו lemner40, מופרע הנפש הסובל מהפרעות של חרדה ודיכאון שאותן פיתח בעקבות סיפור חייו קורע הלב, הילד הקיבוצניק המסכן והעני שאשתו עזבה אותו ולקחה את הילדים, ושהחיים בעטו בו באכזריות ובחוסר רחמים שוב ושוב, כתב, ככה בישירות, ללא הקדמות וללא הסברים, אפילו לא מנסה להסתיר או להסוות את ההתפוצצות מתוך קנאה וכאב כאילו שהיא משהו אחר, פשוט מתפוצץ עד הירח מרוב כאב וקנאה, "נולדת עם נכות פיזית ונפשית. אלוהים העניש אותך ואת הוריך על דברים שעשיתם בעבר. ילד מכוער, אומלל, טיפש שבנוסף לצרות גם עצלן ופחדן. אז היו צריכים ועדיין צריכים לטפל בך כמו כל ילד טיפולי אחר".

אתה רוצה לדעת מה הייתה התגובה שלי לאותה נשמה פצועה? קבלה, הכלה, רגישות, נתינת אוזן קשבת ומתן סיוע, כי מרוב שהאינטליגנציה הרגשית גבוהה, השכל רב, והאמפתיה והסימפתיה גדולות, אפילו ברגעים שכאלו, שאחד מאותם עניים קנאים שהחיים הכו אותם שוב ושוב, מקלל אותי קללות נוראיות וממציא עליי סיפורים בדיוניים כיד הדמיון הטובה, הכול בצרחות אימים, כל הורידים בולטים לו מהראש ומהגרון, דמעות של כאב, עצבות, כעס וטראומה ניגרים על פרצופו, אפילו אז, אני עדיין לא יכול לשחרר את המקום הזה של הפסיכולוג הקליני לעתיד, של המטפל ושל הטיפול. אם כבר אז הפוך. אני רואה את ההתפוצצות, וזה רק עושה לי קווץ' קטן בתוך הלב, לא בגללו או בגללם, אלא בשבילו ובשבילם. כי אני מרחם עליהם. כי הם מסכנים. אז אני כואב איתם את כאבם. אפילו אז, אפילו לא בשבילי אלא בשבילם, אני רוצה לענות ולהתייחס כי אני רוצה לעזור. כי זאת ליטרלי העבודה שלי. ובאותם רגעים עומדים מולי אנשים שכל כמה שהם מתפוצצים ומקללים, אפילו שאותי, אני יודע שבאותו רגע עומדים מולי אנשים פצועים מאוד.



אז כל עצת ה..."תתעלם" הזאת שלך? יש בזה משהו. זאת לא העצה הכי גרועה בעולם למקרים שכאלו.

אני פשוט לא חושב שזאת העצה הכי טובה או הכי נכונה, ספציפית בשבילי, עם כל מי ומה שאני, ואיך שאני רוצה להתייחס אל המקרים האלו ולטפל בהם.

מה שמחזיר אותנו לנקודת ההתחלה, שני האפשרויות שאני עצמי חשבתי עליהם, ולא יודע על איזו מהן ללכת:

האם עליי להמשיך להתעלם ו/או להכיל את הכאב והקנאה שלהם, הטבעיים והמובנים, כפי מה שעשיתי עד כה?

או האם עליי "לנקום" בעניים על שנאת העשירים שלהם כלפיי, הכחשת העושר שלי והקללות שלהם אותי בגללו, ורק עוד יותר לדחוף להם את זה בפרצוף, אולי אף תוך כדי דחיפת הראיות בפרצופם?

כי אני אגיד לך מה.

דבר ראשון-לא אמרת לי ללכת על אף אחת מהאפשרויות האלו, אלא הצעת דרך שלישית, שעם כל הפחות, חפות התחברתי אליה.

דבר שני-גם אם אני נגיד אנסה ומנסה להסתכל על המקרה שלך ולחקות אותך לדוגמה, כי אתה התמודדת ומתמודד עם אותו הדבר לא פעם ולא פעמיים, אתה שולח רמזים סותרים באשר לדרך הנכונה להתמודד עם הסיטואציה, כי כל פעם אתה כאילו מתמודד אחרת או נותן רמז אחר למהי ההתנהגות הנכונה.

כמו לדוגמה בדיוק לא מזמן כשנתת לייק על תגובת ההכלה שלי את תגובת הכאב והקנאה של האתיופי לדוגמה כאשר סיפרתי במעט על חיי הפריבילגיים, אבל מצד שני, הרי ראיתי אותך דוחף לעניים בפרצוף את תלוש השכר שלך של 30,000 שקל בחודש כמיליונר הייטק מצליח אחרי שהם נפלו עליך עם שנאת העשירים שלהם והקנאה שלהם בך.

שורה תחתונה-לא קל להיות עשיר בעולם של עניים

בגלל היחס השלילי שאתה מקבל, בגלל השנאה של העניים אותך, בגלל הקנאה שלהם בך, בגלל השאלות שאתה שואל את עצמך על הלגיטימיות של העושר שלך בעולם של עוני.

לא קל להיות עשיר בעולם עניים. לא קל בכלל

לוק הוקינס התאבד מזה

במלאת עשר שנים למותו-מחשבות על לוק הוקינס. | תפוז פורומים

במלאת עשר שנים למותו-מחשבות על לוק הוקינס. | תפוז פורומים

 

[ai27]

מדובר בעלובי החיים שעליהם דיבר ויקטור הוגו.

צפה בקובץ המצורף 127565

הספר האהוב עלי, מאז קראתי אותו לראשונה בכיתה ג'.
זאת ספרות ליברלית קלאסית, המעלה על נס את החינוך היסודי כמזור למחלות החברה. ומציבה את מתנדבי חבורת הקריאה ואת מר מדלן - האוטו-דידקט שהעשיר מחוז שלם,
כך שבאופן מאוד ניכר - זו לא המחלה ממנה עלובי הפורום סובלים.

מדובר באנשים טיפשים מאוד וברמה נמוכה מאוד. מה שהם אומרים ועושים לא עושה לי שום דבר. אין להם את היכולת להגיד או לעשות משהו שיעשה לי משהו. אין להם את הכלים לזה. יש להם את אותה רמת השכל של עכבר ביבים שנתקע בתוך חור של מכסה של ביוב

אבל שים לב - שלא מדובר באנשים אנאלפביתים
הם קיבלו חינוך יסודי - ומסוגלים לנסח את עצמם בכתב
יש להם יכולת ללמוד
יש להם יכולת להתקדם
רשעותם והקנאה שלהם - בולמים אותם. ולא נסיבות חיים טראגיות ואנאלפביתיות מצמיתה

העניין האמיתי, ומה שמפריע לי פה, זה כל הנושא הטכני של איך טכנית להתמודד עם זה. הרי עובדה שזה דבר שקורה ושזה צריך לקבל איזשהו סוג של התייחסות.

ולגבי זה בדיוק התייחס מארק טווין
כל נסיון שלך להתייחס אליהם,
מציג עלובים אלו, כשווים לך

העצה שלך, לפחות בשמיעה ראשונית, נשמעת טובה ומעניינת-להתעלם.
הבעיה היא, שזה לא אני ולא הסגנון שלי

זו זכותך,
אבל התוצאה תהיה - שתתדרדר לרמתם

כל כמה שמדובר באתיופים מטומטמים, חרדים מפגרים, מזרחים מקופחים, אקדמאים חדשים ולא כשירים, קיבוצניקים עניים, ומופרעי ומתמודדי נפש אומללים, כל כמה שמדובר בנשמות פצועות וחולות, שאת כל מה שהן אומרות ועושות הן אומרות ועושות מתוך פציעתן ומחלתן, אנשים שסביר והגיוני שייעצו לי "תתעלם מהם", עדיין מדובר באנשים, גם אם עלובי החיים, שעומדים מולי

לא אמרתי תתעלם - אמרתי תסנן
דברי הרוע שלהם - פוצעים את נפשך.
זו מטרתם
אם תקרא ותימנע מתגובה - נפשך תישאר אומללה ומתוסכלת

הם כמו טפיל שפוצע את העור שלך, כדי להטיל בתוכך תולעי שנאה דומים, שיאכלו אותך מבפנים
ויהפכו אותך לאחד מהם
והמזור לזה - הוא מחיקה מוחלטת של כל מה שהם כותבים, לפני שהם מחדירים בך את הרוע שלהם

קודם כל, זה לא רק אני שרואה וקורא את כל הסיפורים, הבדיות והקללות, אלא כולם, ולא כולם בהכרח מודעים לרמתם הנמוכה מאוד-מאוד של האנשים המדוברים

אבל - רק אותך הם נועדו לפצוע
רק ממך הם יכולים לסחוט יבבות עלות בתגובה - שתציג אותך כשווה ערך להם
אם לא תקרא אותם כלל - לא תיפגע

כך למשל נהגתי לגבי מטריל אחד פה, בעל שפה מזוהמת במיוחד
רק כשהוא הלך לעולמו, הורדתי את הצנזורה עליו - והגבתי למעט ממה שהוא כתב

מיודעינו lemner40, מופרע הנפש הסובל מהפרעות של חרדה ודיכאון שאותן פיתח בעקבות סיפור חייו קורע הלב, הילד הקיבוצניק המסכן והעני שאשתו עזבה אותו ולקחה את הילדים, ושהחיים בעטו בו באכזריות ובחוסר רחמים שוב ושוב, כתב, ככה בישירות, ללא הקדמות וללא הסברים, אפילו לא מנסה להסתיר או להסוות את ההתפוצצות מתוך קנאה וכאב כאילו שהיא משהו אחר, פשוט מתפוצץ עד הירח מרוב כאב וקנאה, "נולדת עם נכות פיזית ונפשית. אלוהים העניש אותך ואת הוריך על דברים שעשיתם בעבר. ילד מכוער, אומלל, טיפש שבנוסף לצרות גם עצלן ופחדן. אז היו צריכים ועדיין צריכים לטפל בך כמו כל ילד טיפולי אחר"

אכן - למה לתת לחולה נפש כזה להטריד את מנוחתך?
הרי שום דבר טוב לא יצא ממנו

אתה רוצה לדעת מה הייתה התגובה שלי לאותה נשמה פצועה? קבלה, הכלה, רגישות, נתינת אוזן קשבת ומתן סיוע, כי מרוב שהאינטליגנציה הרגשית גבוהה, השכל רב, והאמפתיה והסימפתיה גדולות, אפילו ברגעים שכאלו, שאחד מאותם עניים קנאים שהחיים הכו אותם שוב ושוב, מקלל אותי קללות נוראיות וממציא עליי סיפורים בדיוניים כיד הדמיון הטובה, הכול בצרחות אימים, כל הורידים בולטים לו מהראש ומהגרון, דמעות של כאב, עצבות, כעס וטראומה ניגרים על פרצופו, אפילו אז, אני עדיין לא יכול לשחרר את המקום הזה של הפסיכולוג הקליני לעתיד, של המטפל ושל הטיפול. אם כבר אז הפוך. אני רואה את ההתפוצצות, וזה רק עושה לי קווץ' קטן בתוך הלב, לא בגללו או בגללם, אלא בשבילו ובשבילם. כי אני מרחם עליהם. כי הם מסכנים. אז אני כואב איתם את כאבם. אפילו אז, אפילו לא בשבילי אלא בשבילם, אני רוצה לענות ולהתייחס כי אני רוצה לעזור. כי זאת ליטרלי העבודה שלי. ובאותם רגעים עומדים מולי אנשים שכל כמה שהם מתפוצצים ומקללים, אפילו שאותי, אני יודע שבאותו רגע עומדים מולי אנשים פצועים מאוד.

פעם היה פה בחור בשם רון. נשמה אומללה שהיום כלואה במוסד סגור
אבל את מי שריחם עליו - הוא טרף, והוציא את דיבתו
ככה זה עם מטורפים

אז כל עצת ה..."תתעלם" הזאת שלך? יש בזה משהו. זאת לא העצה הכי גרועה בעולם למקרים שכאלו.
...
דבר שני-גם אם אני נגיד אנסה ומנסה להסתכל על המקרה שלך ולחקות אותך לדוגמה, כי אתה התמודדת ומתמודד עם אותו הדבר לא פעם ולא פעמיים, אתה שולח רמזים סותרים באשר לדרך הנכונה להתמודד עם הסיטואציה, כי כל פעם אתה כאילו מתמודד אחרת או נותן רמז אחר למהי ההתנהגות הנכונה.

כמו לדוגמה בדיוק לא מזמן כשנתת לייק על תגובת ההכלה שלי את תגובת הכאב והקנאה של האתיופי לדוגמה כאשר סיפרתי במעט על חיי הפריבילגיים, אבל מצד שני, הרי ראיתי אותך דוחף לעניים בפרצוף

זה לא קשור לעוני. יש גם עשירים עם נפש חלולה מרוב שינאה.

את תלוש השכר שלך של 30,000 שקל בחודש כמיליונר הייטק מצליח אחרי שהם נפלו עליך עם שנאת העשירים שלהם והקנאה שלהם בך.
שורה תחתונה-לא קל להיות עשיר בעולם של עניים

אבל שמת לב מה קרה מאז?
רוב המטורפים נכנסו לרשימת ההתעלמות שלי.
מה הטעם להגיב להם? הם הרי מובטלים/פנסיונרים והזמן שלהם לא שווה שקל

בגלל היחס השלילי שאתה מקבל, בגלל השנאה של העניים אותך, בגלל הקנאה שלהם בך, בגלל השאלות שאתה שואל את עצמך על הלגיטימיות של העושר שלך בעולם של עוני.
לא קל להיות עשיר בעולם עניים. לא קל בכלל
לוק הוקינס התאבד מזה

כנראה הוא לא סינן את המטורפים
תלמד לקח

 

[hrpbiiapnrpeltework]

הספר האהוב עלי, מאז קראתי אותו לראשונה בכיתה ג'.

הספר האהוב עליך צריך להיות התנ"ך.

זאת ספרות ליברלית קלאסית, המעלה על נס את החינוך היסודי כמזור למחלות החברה. ומציבה את מתנדבי חבורת הקריאה ואת מר מדלן - האוטו-דידקט שהעשיר מחוז שלם,
כך שבאופן מאוד ניכר - זו לא המחלה ממנה עלובי הפורום סובלים.

לא זוכר אותו כל-כך טוב. נדמה לי שלא אהבתי כל-כך.

השכלה בסיסית לא מספיקה בשביל לא להיות טיפש. עלובי הפורום הם אנשים מאוד טיפשים.

אבל שים לב - שלא מדובר באנשים אנאלפביתים
הם קיבלו חינוך יסודי - ומסוגלים לנסח את עצמם בכתב
יש להם יכולת ללמוד
יש להם יכולת להתקדם
רשעותם והקנאה שלהם - בולמים אותם. ולא נסיבות חיים טראגיות ואנאלפביתיות מצמיתה

זה שהם קיבלו חינוך יסודי, לא אומר שנסיבות חייהם אינם טראגיות. נסיבות חייהם טראגיות בהחלט, וזה אכן בולם אותם מלהתקדם בחיים ולהיות מאושרים.

ולגבי זה בדיוק התייחס מארק טווין
כל נסיון שלך להתייחס אליהם,
מציג עלובים אלו, כשווים לך

+

זו זכותך,
אבל התוצאה תהיה - שתתדרדר לרמתם

יש גבול למה שאפשר או צריך להתעלם ממנו. דבריהם, מנותקים מהמציאות ככל שיהיו, דווקא בגלל הניתוק הגדול, ולעיתים חומרת הדברים, השפעת הדברים על הסובבים, עצם זה ששתיקה יכולה להיתפס כהודאה, ועוד ועוד, צריכים לזכות לתגובות והפרכות.

לא אמרתי תתעלם - אמרתי תסנן
דברי הרוע שלהם - פוצעים את נפשך.

לא. לא קראת את תחילת דבריי?

זו מטרתם
אם תקרא ותימנע מתגובה - נפשך תישאר אומללה ומתוסכלת

נפשי אינה אומללה ומתוסכלת.

הם כמו טפיל שפוצע את העור שלך, כדי להטיל בתוכך תולעי שנאה דומים, שיאכלו אותך מבפנים
ויהפכו אותך לאחד מהם
והמזור לזה - הוא מחיקה מוחלטת של כל מה שהם כותבים, לפני שהם מחדירים בך את הרוע שלהם

הם לא יכולים להחדיר בי כלום גם אם ירצו, אבל דבריהם צריכים לזכות לתגובה, מהסיבות שהסברתי. לשים על "התעלם" זה לא פתרון, זאת אפילו חולשה.

תראי את lemner40, החלש, שכל החיים ברח ובורח. חצי אתר אצלו על התעלם, חצי אתר מקלל אותו ומלכלך עליו, אמנם דברים נכונים בניגוד למה שלדוגמה אומרים עליי ועל הרינגטון, אבל בכל זאת, הוא אינו יודע, ואין ביכולתו להגיב כי הוא לא יודע, מה שלבסוף, מזיק לו.

אבל - רק אותך הם נועדו לפצוע
רק ממך הם יכולים לסחוט יבבות עלות בתגובה - שתציג אותך כשווה ערך להם
אם לא תקרא אותם כלל - לא תיפגע

לא.

כך למשל נהגתי לגבי מטריל אחד פה, בעל שפה מזוהמת במיוחד
רק כשהוא הלך לעולמו, הורדתי את הצנזורה עליו - והגבתי למעט ממה שהוא כתב

הוא לא היה טרול.

הוא היה אינטלקטואל שהתעייף מלנהל שיחות אינטלקטואליות מעמיקות עם טיפשים גמורים שלא מבינים גם כשמסבירים להם, עד שיום אחד למד שלא לטרוח בכלל, אלא פשוט להגיב להם בקצרה, ברמתם, ולהמשיך הלאה לסדר היום. רק לאחרונה למדתי לעשות את זה עם האתיופי המטומטם.

אכן - למה לתת לחולה נפש כזה להטריד את מנוחתך?
הרי שום דבר טוב לא יצא ממנו

הוא מופרע נפש. לא חולה נפש. בתור סטודנט לפסיכולוגיה, אני יודע וזה אף חשוב לעשות הבחנות שכאלו.

פעם היה פה בחור בשם רון. נשמה אומללה שהיום כלואה במוסד סגור
אבל את מי שריחם עליו - הוא טרף, והוציא את דיבתו
ככה זה עם מטורפים

אתה מזכיר לי את הכמה פעמים ששמעתי בחיים שלי שאני "בן-אדם יותר מידי טוב", והתוספת של ישראלה, שהוסיפה "אסור להיות ככה".

ממרחק השנים, אני מתחיל להבין למה התכוונה.

זה לא קשור לעוני. יש גם עשירים עם נפש חלולה מרוב שינאה.

אנחנו מדברים עכשיו ספציפית על ההתנגדות אליי שמגיעה על רקע פערי המעמדות, שזאת דרך אגב חלק גדול מההתנגדות והכאב של המתנגדים.

אבל שמת לב מה קרה מאז?
רוב המטורפים נכנסו לרשימת ההתעלמות שלי.
מה הטעם להגיב להם? הם הרי מובטלים/פנסיונרים והזמן שלהם לא שווה שקל

אמרתי לך בין איזה שתי פתרונות אני מתלבט:

להמשיך להכיל את כאבם של המתנגדים מתוך העוני שלהם כי כואב להם הכסף שלי, או להעניש אותם ורק יותר לדחוף להם את זה בפרצוף.

מכיוון שאתה ממשיך לסרב לייעץ לי על איזה פיתרון ללכת מבין השניים שאני שוקל ברצינות (עד עכשיו הלכתי בעיקר על הראשון), היום החלטתי על דעת עצמי ללכת דווקא על השני, ודחפתי לנוסטלגיה בפרצוף תמונה מהיום, של ארוחת הפירות והירקות היומית הקבועה שלי בלמעלה מ-80 שקל (ביחד עם השתייה), לאחר שצחקה על התזונה שלי הכי שלא במקום שיכול להיות כי היא פשוט לא יודעת מהי התזונה שלי ולא מבינה אותה, ובגלל העלות הכספית הגבוהה, בוודאי לארוחה יומית קבועה, בבית, אפילו לא אמרנו מסעדה או משהו, במובן מסוים אני מניח שדחפתי לה בפרצוף לא רק את האוכל שלי, אלא גם את הכסף שלי (כמו החרדי המפגר והאתיופי המטומטם, היא אחת המתנגדים שלי גם בגלל נושא פערי המעמדות).



באיזשהו מקום, חבל

ההרגשה מגעילה

כמו אחרי הסיפור עם הבחורה ברכבת והנעליים שלי ב-6,000 שקל:

התלבטתי ארוכות וממושכות אם לספר את הסיפור הזה, כי בעיקרון, זה סיפור שמוציא אותי לא טוב, אבל מצד שני, בסוף הסיפור אפשר לראות איך אני מרגיש לא טוב עם | תפוז פורומים

כל-כך חבל, כי זה כל-כך לא אני

מצד שני, מה לעשות, המתנגדים עושים את כל שבכוחם כדי להוציא את זה ממני

העיקר אחר כך יגידו לי שאני כזה

כנראה הוא לא סינן את המטורפים
תלמד לקח

לא. הקושי העיקרי שלו היה בעיקר הדבר האחרון שציינתי.

השאלות שהוא שאל את עצמו על הלגיטימיות של העושר שלו בעולם של עניים.

 

[ai27]

הספר האהוב עליך צריך להיות התנ"ך.

בתנ"ך יש 24 ספרים
כולם חייבים להיות הספר האהוב עלי?

לא זוכר אותו כל-כך טוב. נדמה לי שלא אהבתי כל-כך.

קרא אותו שוב - כאדם בוגר
זו יצירת מופת

לא. הקושי העיקרי שלו היה בעיקר הדבר האחרון שציינתי.
השאלות שהוא שאל את עצמו על הלגיטימיות של העושר שלו בעולם של עניים.

ולמה שזה יהיה לא לגיטימי?
כסף נותן לאדם המוכשר את החופש ליצור ולתרום תרומה אדירה לכלל החברה,
רק אדם קנאי יטען שזה לא לגיטימי
(ע"ע מר מדלן)

השאלה שלו היא לא האם לגיטימי להיות עשיר - אלא האם לגיטימי לאפשר למערך משפטי מושחת ומרושע לשעבד אדם אחר - רק כדי לסמן V.
אבל התשובה שלו - שיש לעשות הכל כדי למנוע זאת - דנה מחוז שלם לעוני - כשמר מדלן עצמו נשלח לכלא.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

בתנ"ך יש 24 ספרים
כולם חייבים להיות הספר האהוב עלי?

לא אמרתי שהתנ"ך חייב להיות הספר האהוב עליך. אמרתי שהוא צריך. אבל אם אתה לא רוצה, זכותך.

התנ"ך הוא ספר אחד המחולק ל-24 ספרים, ולכן ניתן לחשוב עליו, להתייחס אליו ולדבר עליו כספר אחד.

קרא אותו שוב - כאדם בוגר
זו יצירת מופת

אעשה את זה, אבל לא דחוף לי.

ולמה שזה יהיה לא לגיטימי?
כסף נותן לאדם המוכשר את החופש ליצור ולתרום תרומה אדירה לכלל החברה,

עבודתו של סמית' מלמדת אותנו שרווחו של אחד הוא הפסדו של אחר.

אפשר לטעון ולהתווכח מה מביא להכי הרבה אושר להכי הרבה אנשים, מנקודת המבט התועלתנית, ואיזו שיטה כלכלית היא הנכונה בשביל להביא להכי הרבה אושר ועושר להכי הרבה אנשים, אבל העובדות הן עדיין והן תמיד יהיו, שכסף המצוי בידיו של אדם אחד, הוא כסף שאינו מצוי בידיו של אדם אחר.

אמנם זה נכון שאפשר לטעון, שאנשים בעלי יותר ידע, יותר יכולת ויותר כישרון לתרום לחברה, לא יעבדו יותר קשה וינצלו יותר טוב את אלו, אם לא ירוויחו על כך יותר כסף, והקפיטליזם טוען שזה כביכול בסדר, ואולי זה באמת בסדר, כי הרעיון הוא שהעבודה היותר ויותר קשה, למען יותר ויותר רווח אישי, של בעלי היכולות היותר גבוהות, יוצרות יותר עושר כללי, שעכשיו יכול להתחלק בין כולם, ומי יודע, אולי גם זה נכון.

העניין הוא, שכל זה יכול להיות נכון, והעובדות עדיין יהיו שכסף המצוי בידיו של אדם, הוא בהכרח כסף שאינו מצוי בידיו של אדם אחר.

ואם בשיטה כלכלית כלשהי, גם אם זאת השיטה שגוררת אחריה את העוגה הגדולה ביותר, ושמחלקת הכי הרבה עוגה להכי הרבה אנשים, בסופו של יום עדיין נשארים אנשים שאין להם שום עוגה בכלל, השיטה הזאת לא טובה מספיק.

אולי הקפיטליזם הסוציאליסטי המקובל והנהוג כיום בישראל, אירופה ואמריקה הוא השיטה הכלכלית הטובה ביותר מאז ומעולם, באמת מאוד יכול להיות, אבל גם אם כן, אם בסוף אין מספיק לכולם, זה עדיין לא טוב מספיק.

בהקשר זה, של שיטות משטר כלכליות, אני נזכר באמרתו המפורסמת של צ'רצ'יל על שיטות משטר פוליטיות, לפיה הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר שנוסתה מאז ומעולם, למעט כל אלו שנוסו לפניה.

בדיוק כך, אולי הקפיטליזם הסוציאליסטי הוא שיטת המשטר הכלכלית הטובה ביותר שנוסתה מאז ומעולם, אבל גם אם כן, זה עדיין לא טוב מספיק.

אז מה צריך? משהו אחר, שאיננו קפיטליזם סוציאליסטי?

לא בהכרח.

יכול להיות שפשוט עוד לא מצאנו את המודל הכלכלי הקפיטליסטי-סוציאליסטי הנכון, כי בסופו של דבר, קפיטליזם זה משטר כלכלי, סוציאליזם זה משטר כלכלי, וקפיטליזם סוציאליסטי הוא ניסיון שילוב של שני תורות, וכאשר יש תורה, יש ויכולים להיות מודלים אפשריים שונים מרובים על-מנת ליישמה, והעובדות הפשוטות הן, שאפילו אם נגיד שהקפיטליזם הסוציאליסטי הנהוג היום במערב הוא התורה הנכונה, עוד לא מצאנו את המודל הנכון של תורה זאת, וזאת למעשה השאלה הגדולה והחשובה שאליה מתייחסת ומנסה לענות "האסכולה הכלכלית הפזית", עבודתי מגיל 17 בתחום הכלכלה, ועבודתי החשובה ביותר בתחום זה, לצד "היסודות", עבודה כלכלית נוספת שלי, חשוב מאוד גם היא.

רק אדם קנאי יטען שזה לא לגיטימי

לא.

 

[ai27]

לא אמרתי שהתנ"ך חייב להיות הספר האהוב עליך. אמרתי שהוא צריך. אבל אם אתה לא רוצה, זכותך.

גם בתנך יש ספרים טובים
אבל שבוע קוראים חלק ממנו
אז אי אפשר ממש להתגעגע

התנ"ך הוא ספר אחד המחולק ל-24 ספרים, ולכן ניתן לחשוב עליו, להתייחס אליו ולדבר עליו כספר אחד.

לא באמת
לכל ספר יש שם שונה נכתב ע"י סופר אחר, בזמן אחר, ומתאר עלילה אחרת
אז ממש מטופש לחשוב עליהם כעל ספר אחד

כנראה אתה מתבלבל כי היום כורכים אותם יחד

 

[hrpbiiapnrpeltework]

גם בתנך יש ספרים טובים
אבל שבוע קוראים חלק ממנו
אז אי אפשר ממש להתגעגע

לכל אחד יש רמה אחרת של התקשות עם העברית התנ"כית. אני יחסית לא מתקשה, אז קורא יחסית טוב ומהר.

לא באמת
לכל ספר יש שם שונה נכתב ע"י סופר אחר, בזמן אחר, ומתאר עלילה אחרת
אז ממש מטופש לחשוב עליהם כעל ספר אחד

כנראה אתה מתבלבל כי היום כורכים אותם יחד

 

[דיברגנט חדש]

נייק? הזולות שלי הן נייק. עלו 500 שקל. נכון יפות?

דרך אגב פשוט תתעלם מנעלי הדולצ'ה וגבאנה הישנות שלי ב-3,000 שקל שאני נועל ושמופיעות בתחתית התמונה הראשונה.

צפה בקובץ המצורף 126884
צפה בקובץ המצורף 126885
צפה בקובץ המצורף 126886

כנראה כשהנייק הגיעו וצילמתי אותן בדיוק הייתי בדרך לצאת לאיפשהו, ספק לזיון, ספק לסינמה, ספק לפגישה עם חברים, ספק לקניות, ספק למסעדה, לפי הסדר הזה של הסבירות פחות או יותר.

הרי למבחן באוניברסיטה או לאימון במכון הכושר כבר לא הייתי יוצא עם נעלי מותג-על ב-3,000 שקל, אז כנראה שזה לא היה לאחד מהמקומות האלו.

בכל מקרה, ברור שכבר השתדרגתי מאז, והדולצ'ה וגבאנה החדשות עלו 6,000 שקל, אז הדולצ'ה הישנות ב-3,000 שקל כבר בלי קשר לא מעניינות יותר.

עוד בנוגע לנייק שלי, הייתי בהתלבטות קשה אם לקנות אותן או לא, כי נעליים ב-500 שקל?

מה זאת אומרת לקנות נעליים זולות כל-כך?

אמנם זה נכון שבכל רגע נתון יש לי שני זוגות נעלי ספורט, אחד יקר ואחד זול, כי צריך גם נעליים זולות, ולא לכל מקום מתאים או נוח לבוא עם נעליים יקרות, כמו אם לדוגמה אני הולך למכון הכושר, או למבחן באוניברסיטה, או חס וחלילה להלוויה או מי יודע לאיפה, אבל 500 שקל? יש גבול, לא?

רק לשם ההשוואה, הנעליים היקרות שלי באותו זמן היו כאמור דולצ'ה וגבאנה ב-3,000 שקל, יקרות פי 6, שבמקרה נקלטו באחת התמונות שצילמתי של הנייק שלי כשהן רק הגיעו, והנעליים הזולות שלי לפני הנייק, היו ניו באלאנס ב-1,500 שקל, יקרות פי 3, אז ההתלבטות הייתה קשה ואמיתית.

ממש שיתפתי את החברים כאן בתפוז בדילמה שלי:

התלבטות של גאון אופנתי. | תפוז פורומים

התלבטות של גאון אופנתי. | תפוז פורומים

רוב האנשים היו כזה "עזוב שטויות, אם אהבת תקנה", אז קניתי

סליחה על החפירה, נגעת בנושא שמעניין אותי

כל אחד ומה שמעניין אותו, כל אחד ו"הדבר" בשבילו, ב-ה"א הידיעה, שמעניין אותו ושהוא משקיע בו.

בשבילי, ויותר מכל דבר אחר, אלו הבגדים שלי, והספרים שלי.

זה בוודאי לא מפליא אותך שגאון כה מופלג כמוני הוא אדם קורא, ובזה, אני מתכוון לאדם שקורא הרבה.

הספרייה שלי לדוגמה, בת אלפי הספרים, שאותה אני מטפח באובססיביות, עלתה למעלה מ-200,000 שקל.

צפה בקובץ המצורף 126891

רק בוא נקווה שהעניים לא יראו את השרשור הזה, וספציפית את התגובה הזאת שלי.

יש הרבה עניים בתפוז, גם עניים מרודים, ובאופן כללי, שנאת העשירים בתפוז היא מטורפת

מספיק גרוע שכבר ידוע שאני עשיר והמשפחה שלי עשירה, וכבר עכשיו העניים מקללים אותי באטרף על עושרי ועושרה של משפחתי עם כל הכאב והשנאה שבעולם, לצד לא מעט הכחשות מגוחכות של עושרי ועושרה של משפחתי, וטענות שבכלל אינו קיים, בין היתר בגלל מקום מגוריי, שכביכול לא הולם אנשים עשירים ושכביכול אין בו כאלו, כאילו שאין עשירים בכל מקום כולל המדינות העניות בעולם, סודן, קונגו, סומליה וגם במדינתו של דיברגנט חדש, אתיופיה, אז בערי מעמד ביניים של מדינות עולם ראשון מערביות לא יהיו עשירים?

כל זה עוד מלפני מה שדיברנו על עצם העובדה שאני זה שחשף את מקום מגוריי, ומן הסתם לא הייתי חושף אותו אם הייתה בו בעיה כלשהי, על עצם זה שאני גר בחלק העשיר ביותר של עירי, עצם זה שבדיוק בנו בדיוק לידי כמה רחובות חדשים, הבתים שם נאמדים במיליון דולר אמריקני עד מיליון וחצי דולר אמריקני כל אחד, ועוד ועוד דברים שלא נדבר עליהם עכשיו בהרחבה.

אז אחרי כל השנאה על לא עוול בכפי ורק בגלל עושרי, אז עכשיו תאר לעצמך שהעניים נכנסים לשרשור הזה, קוראים את התגובה הזאת, רואים את התמונה הראשונה ומאבדים כל יכולת הכחשה סבירה שאולי אי-פעם הייתה להם של העובדה שאני עשיר

כן, כי זה מה שהיה חסר לי, עוד שנאת עשירים, אפילו עוד יותר ממקודם, וגם יותר קשה בחומרתה

לעזאזל, למה כתבתי את התגובה הזאת?

בגללך, בעצם

אז לעזאזל איתך, למה פתחת שרשור על נעליים? ועוד על החברה שייצרה את אחד משני הזוגות הנוכחיים שלי?

ובכל זאת, ובסדר, ולא התכוונת לגרום לצרות, ואם כבר, ואם הגענו עד הלום, אז מעניין אותי לדעת, ואם לא אכפת לך, איך אתה מתמודד עם שנאת העשרים כלפיך בתפוז מצידם של עלובי החיים, אלו שלא הגיעו לכלום, ושבמקום לקום ולעשות משהו עם עצמם כדי שבמקום לקנא, גם להם יהיה, מעדיפים לתקוף אותך על עושרך (כנראה יותר קל לקלל את העשירים ולקנא בהם מאשר לקום ולהוציא את עצמך מהמצב הזה) ואף מכחישים את עושרך בגלל הכאב שלהם, ומשתמשים בשלל תירוצים שונים ללמה אתה לא יכול להיות עשיר, כמו לדוגמה זה שהרכב שלך אינו מנקר עיניים, או זה שאתה גר בקריות?

מה לדוגמה אני עצמי, כאחד מעשירי לוד, נועל נעליים ולובש חולצות שעולים אלפי שקלים לפריט, נופש באירופה ובאמריקה במלונות של חמש כוכבים ומגיע לשם עם כרטיס טיסה במחלקת העסקים שעלה אלפי דולרים, רק הספרייה שלי עלתה יותר מ-200,000 שקל, ועוד ועוד, צריך לעשות כאשר אני מוצא עצמי בסיטואציות דומות, עלובי החיים והעניים מתנפלים עליי, מקללים אותי, ומכחישים את עובדת עושרי, תוך כדי שימוש בשלל תירוצים כמו "אתה גר בלוד" (כאמור, עשירים יש בכל מקום כולל המדינות העניות בעולם, אז מן הסתם גם בערי מעמד ביניים של מדינות עולם ראשון מערביות יש) או אפילו שקרים בוטים כמו "הוא מעולם לא טס לחו"ל" (מה זה מעולם לא טסתי לחו"ל? מה זאת רמת העוני הזאת? ממש חרדי הם עשו ממני )?

האם עליי להמשיך להתעלם ו/או להכיל את הכאב והקנאה שלהם, הטבעיים והמובנים? הרי ראיתי אותך נותן לי לייק על תגובת הכלה שלי את תגובת הכאב והקנאה של האתיופי לדוגמה כאשר סיפרתי במעט על חיי הפריבילגיים.

האם עליי "לנקום" בעניים על שנאת העשירים שלהם כלפיי, הכחשת העושר שלי והקללות שלהם אותי בגללו, ורק עוד יותר לדחוף להם את זה בפרצוף, אולי אף תוך כדי דחיפת הראיות בפרצופם, כמו לדוגמה להעלות תמונות של הנעליים והבגדים באלפי שקלים, אולי תמונה של שעון הרולקס ב-18,000 שקל, אולי תמונות מחופשת היוקרה האחרונה בחו"ל בפסח, או אולי לתת להם קישור לשרשור הזה ולהפנותם אל התמונה הראשונה המופיעה בתגובתי זאת, היכן שמתחת לנעליים הזולות ב-500 שקל אפשר לראות את הנעליים היקרות הישנות שלי ב-3,000 שקל, עומד לצאת מהבית, ממרחק הזמן, מי יודע לאן? הרי ראיתי אותך דוחף לעניים בפרצוף את תלוש השכר שלך של 30,000 שקל בחודש כמיליונר הייטק מצליח אחרי שהם נפלו עליך עם שנאת העשירים שלהם והקנאה שלהם בך.

מה דעתך? מה אתה מייעץ לי בשביל להתמודד עם שנאת העשירים של העניים בתפוז כלפיי, והקנאה העזה שלהם בי, על עושרי?

כמה אתה יכול להיות? כל פעם לחצות את הרף שהיית בו קודם
לודאי קטן ומושתן הרמת להנחתה שעוד שקר שלך התגלה, גר בדירה ענתיקה עם צנרת ברזל שמכסה אותה בלטות שפג תוקפן בשנות ה-80.
אני לא אתפלא, אם אתה גר בדירה ללא מעלית.
תמשיך להזות, זה בריא, מוציא אותך לפרק זמן מצומצם מהדאון עד שמגיע
תוסיף לקו"ח שלך כמוגבל שיכלית

 

[דיברגנט חדש]

כמה אתה יכול להיות? כל פעם לחצות את הרף שהיית בו קודם
לודאי קטן ומושתן הרמת להנחתה שעוד שקר שלך התגלה, גר בדירה ענתיקה עם צנרת ברזל שמכסה אותה בלטות שפג תוקפן בשנות ה-80.
אני לא אתפלא, אם אתה גר בדירה ללא מעלית.
תמשיך להזות, זה בריא, מוציא אותך לפרק זמן מצומצם מהדאון עד שמגיע
תוסיף לקו"ח שלך כמוגבל שיכלית

מוגבי בטיפשותו המתמשכת הוסיף לנו עוד פרט שמראה כמה הדירה שהוא גר בה היא דיר חזירים, כעת הראה לנו קיר מוזנח, חלון מוזנח, חוטים על הריצפה כפי שאפשר לראות בשרשור ה- שהוא פתח ושוב הרים להנחתה

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אז ראיתם את הפרסומת החדשה של נייק?​

נראה לכם שזה ילך?
צפה בקובץ המצורף 126304

גם לא הבנתי מה נראה לך ש"לא ילך" פה.

אתה לא מסכים עם האמירה שצריך לשנות את העולם ולא את עצמך, או שאתה לא חושב שהפרסומת הזאת תקדם את המכירות של נייק?

 

[רוב הזמן נח]

אנשים יפחדו שיהיה מצב שהנעליים שלהם יתפוצצו כמו שקרה לביפרים.

 

[רוב הזמן נח]

ברוב הזמן מומלץ ללכת עם נעל בית נוחה ופתוחה שלא לוחצת על שום איזור ברגל.
אני מצאתי שחיקוי קרוקס נותן את הפתרון בצורה הכי טובה.

הנעליים מהסוג הזה לא מתאימים לכף הרגל.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

אנשים יפחדו שיהיה מצב שהנעליים שלהם יתפוצצו כמו שקרה לביפרים.

תקשיב, זה נכון שיש הרבה אסלאמופוביה, אבל השאלה האם מדובר במודעה נכונה מצד נייק לפרסם אותה, זה דבר שגם תלוי באיפה הם מפרסמים את זה, ומי קהל היעד. האם מדובר במודעה כללית שהופיעה בהרבה מקומות כלליים? או שמדובר במודעה שפורסמה בקהילות אסלאמיות?

ברוב הזמן מומלץ ללכת עם נעל בית נוחה ופתוחה שלא לוחצת על שום איזור ברגל.

בבית, כן, אבל כשיוצאים החוצה צריך נעליים אמיתיות. לא נעלי בית.

אני מצאתי שחיקוי קרוקס נותן את הפתרון בצורה הכי טובה.

אני אמות ולא אנעל/אלבש חיקוי.

מה שכן, אני לא יודע כמה עוד הם כמוני, ואז אולי מדובר באמת ברגישויות של המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה, ואז אולי אתה דווקא בסדר, מבחינת הנורמה.

הנעליים מהסוג הזה לא מתאימים לכף הרגל.

מה? נייק? הזולות שלי הן נייק ואני לא מרגיש שיש איתן בעיה. אולי התכוונת אם נועלים אותן באופן רציף זמן ממושך.

 

[רוב הזמן נח]

אני אמות ולא אנעל/אלבש חיקוי.

לפעמים החיקוי עדיף/ יותר טוב מהמקור.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

לפעמים החיקוי עדיף/ יותר טוב מהמקור.

אני לא יודע ולא אכפת לי. אני אמות ולא אנעל/אלבש חיקוי.

אבל כמו שאמרתי, מה שכן, אני לא יודע כמה עוד הם כמוני, ואז אולי מדובר באמת ברגישויות של המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה, ואז אולי אתה דווקא בסדר, מבחינת הנורמה.

זה פשוט שאני ספציפית, כילד שמנת עשיר ומפונק מהאליטות, לא אנעל/אלבש חיקוי ויהי מה.

 

[דיברגנט חדש]

נייק? הזולות שלי הן נייק. עלו 500 שקל. נכון יפות?

דרך אגב פשוט תתעלם מנעלי הדולצ'ה וגבאנה הישנות שלי ב-3,000 שקל שאני נועל ושמופיעות בתחתית התמונה הראשונה.

צפה בקובץ המצורף 126884
צפה בקובץ המצורף 126885
צפה בקובץ המצורף 126886

כנראה כשהנייק הגיעו וצילמתי אותן בדיוק הייתי בדרך לצאת לאיפשהו, ספק לזיון, ספק לסינמה, ספק לפגישה עם חברים, ספק לקניות, ספק למסעדה, לפי הסדר הזה של הסבירות פחות או יותר.

הרי למבחן באוניברסיטה או לאימון במכון הכושר כבר לא הייתי יוצא עם נעלי מותג-על ב-3,000 שקל, אז כנראה שזה לא היה לאחד מהמקומות האלו.

בכל מקרה, ברור שכבר השתדרגתי מאז, והדולצ'ה וגבאנה החדשות עלו 6,000 שקל, אז הדולצ'ה הישנות ב-3,000 שקל כבר בלי קשר לא מעניינות יותר.

עוד בנוגע לנייק שלי, הייתי בהתלבטות קשה אם לקנות אותן או לא, כי נעליים ב-500 שקל?

מה זאת אומרת לקנות נעליים זולות כל-כך?

אמנם זה נכון שבכל רגע נתון יש לי שני זוגות נעלי ספורט, אחד יקר ואחד זול, כי צריך גם נעליים זולות, ולא לכל מקום מתאים או נוח לבוא עם נעליים יקרות, כמו אם לדוגמה אני הולך למכון הכושר, או למבחן באוניברסיטה, או חס וחלילה להלוויה או מי יודע לאיפה, אבל 500 שקל? יש גבול, לא?

רק לשם ההשוואה, הנעליים היקרות שלי באותו זמן היו כאמור דולצ'ה וגבאנה ב-3,000 שקל, יקרות פי 6, שבמקרה נקלטו באחת התמונות שצילמתי של הנייק שלי כשהן רק הגיעו, והנעליים הזולות שלי לפני הנייק, היו ניו באלאנס ב-1,500 שקל, יקרות פי 3, אז ההתלבטות הייתה קשה ואמיתית.

ממש שיתפתי את החברים כאן בתפוז בדילמה שלי:

התלבטות של גאון אופנתי. | תפוז פורומים

התלבטות של גאון אופנתי. | תפוז פורומים

רוב האנשים היו כזה "עזוב שטויות, אם אהבת תקנה", אז קניתי

סליחה על החפירה, נגעת בנושא שמעניין אותי

כל אחד ומה שמעניין אותו, כל אחד ו"הדבר" בשבילו, ב-ה"א הידיעה, שמעניין אותו ושהוא משקיע בו.

בשבילי, ויותר מכל דבר אחר, אלו הבגדים שלי, והספרים שלי.

זה בוודאי לא מפליא אותך שגאון כה מופלג כמוני הוא אדם קורא, ובזה, אני מתכוון לאדם שקורא הרבה.

הספרייה שלי לדוגמה, בת אלפי הספרים, שאותה אני מטפח באובססיביות, עלתה למעלה מ-200,000 שקל.

צפה בקובץ המצורף 126891

רק בוא נקווה שהעניים לא יראו את השרשור הזה, וספציפית את התגובה הזאת שלי.

יש הרבה עניים בתפוז, גם עניים מרודים, ובאופן כללי, שנאת העשירים בתפוז היא מטורפת

מספיק גרוע שכבר ידוע שאני עשיר והמשפחה שלי עשירה, וכבר עכשיו העניים מקללים אותי באטרף על עושרי ועושרה של משפחתי עם כל הכאב והשנאה שבעולם, לצד לא מעט הכחשות מגוחכות של עושרי ועושרה של משפחתי, וטענות שבכלל אינו קיים, בין היתר בגלל מקום מגוריי, שכביכול לא הולם אנשים עשירים ושכביכול אין בו כאלו, כאילו שאין עשירים בכל מקום כולל המדינות העניות בעולם, סודן, קונגו, סומליה וגם במדינתו של דיברגנט חדש, אתיופיה, אז בערי מעמד ביניים של מדינות עולם ראשון מערביות לא יהיו עשירים?

כל זה עוד מלפני מה שדיברנו על עצם העובדה שאני זה שחשף את מקום מגוריי, ומן הסתם לא הייתי חושף אותו אם הייתה בו בעיה כלשהי, על עצם זה שאני גר בחלק העשיר ביותר של עירי, עצם זה שבדיוק בנו בדיוק לידי כמה רחובות חדשים, הבתים שם נאמדים במיליון דולר אמריקני עד מיליון וחצי דולר אמריקני כל אחד, ועוד ועוד דברים שלא נדבר עליהם עכשיו בהרחבה.

אז אחרי כל השנאה על לא עוול בכפי ורק בגלל עושרי, אז עכשיו תאר לעצמך שהעניים נכנסים לשרשור הזה, קוראים את התגובה הזאת, רואים את התמונה הראשונה ומאבדים כל יכולת הכחשה סבירה שאולי אי-פעם הייתה להם של העובדה שאני עשיר

כן, כי זה מה שהיה חסר לי, עוד שנאת עשירים, אפילו עוד יותר ממקודם, וגם יותר קשה בחומרתה

לעזאזל, למה כתבתי את התגובה הזאת?

בגללך, בעצם

אז לעזאזל איתך, למה פתחת שרשור על נעליים? ועוד על החברה שייצרה את אחד משני הזוגות הנוכחיים שלי?

ובכל זאת, ובסדר, ולא התכוונת לגרום לצרות, ואם כבר, ואם הגענו עד הלום, אז מעניין אותי לדעת, ואם לא אכפת לך, איך אתה מתמודד עם שנאת העשרים כלפיך בתפוז מצידם של עלובי החיים, אלו שלא הגיעו לכלום, ושבמקום לקום ולעשות משהו עם עצמם כדי שבמקום לקנא, גם להם יהיה, מעדיפים לתקוף אותך על עושרך (כנראה יותר קל לקלל את העשירים ולקנא בהם מאשר לקום ולהוציא את עצמך מהמצב הזה) ואף מכחישים את עושרך בגלל הכאב שלהם, ומשתמשים בשלל תירוצים שונים ללמה אתה לא יכול להיות עשיר, כמו לדוגמה זה שהרכב שלך אינו מנקר עיניים, או זה שאתה גר בקריות?

מה לדוגמה אני עצמי, כאחד מעשירי לוד, נועל נעליים ולובש חולצות שעולים אלפי שקלים לפריט, נופש באירופה ובאמריקה במלונות של חמש כוכבים ומגיע לשם עם כרטיס טיסה במחלקת העסקים שעלה אלפי דולרים, רק הספרייה שלי עלתה יותר מ-200,000 שקל, ועוד ועוד, צריך לעשות כאשר אני מוצא עצמי בסיטואציות דומות, עלובי החיים והעניים מתנפלים עליי, מקללים אותי, ומכחישים את עובדת עושרי, תוך כדי שימוש בשלל תירוצים כמו "אתה גר בלוד" (כאמור, עשירים יש בכל מקום כולל המדינות העניות בעולם, אז מן הסתם גם בערי מעמד ביניים של מדינות עולם ראשון מערביות יש) או אפילו שקרים בוטים כמו "הוא מעולם לא טס לחו"ל" (מה זה מעולם לא טסתי לחו"ל? מה זאת רמת העוני הזאת? ממש חרדי הם עשו ממני )?

האם עליי להמשיך להתעלם ו/או להכיל את הכאב והקנאה שלהם, הטבעיים והמובנים? הרי ראיתי אותך נותן לי לייק על תגובת הכלה שלי את תגובת הכאב והקנאה של האתיופי לדוגמה כאשר סיפרתי במעט על חיי הפריבילגיים.

האם עליי "לנקום" בעניים על שנאת העשירים שלהם כלפיי, הכחשת העושר שלי והקללות שלהם אותי בגללו, ורק עוד יותר לדחוף להם את זה בפרצוף, אולי אף תוך כדי דחיפת הראיות בפרצופם, כמו לדוגמה להעלות תמונות של הנעליים והבגדים באלפי שקלים, אולי תמונה של שעון הרולקס ב-18,000 שקל, אולי תמונות מחופשת היוקרה האחרונה בחו"ל בפסח, או אולי לתת להם קישור לשרשור הזה ולהפנותם אל התמונה הראשונה המופיעה בתגובתי זאת, היכן שמתחת לנעליים הזולות ב-500 שקל אפשר לראות את הנעליים היקרות הישנות שלי ב-3,000 שקל, עומד לצאת מהבית, ממרחק הזמן, מי יודע לאן? הרי ראיתי אותך דוחף לעניים בפרצוף את תלוש השכר שלך של 30,000 שקל בחודש כמיליונר הייטק מצליח אחרי שהם נפלו עליך עם שנאת העשירים שלהם והקנאה שלהם בך.

מה דעתך? מה אתה מייעץ לי בשביל להתמודד עם שנאת העשירים של העניים בתפוז כלפיי, והקנאה העזה שלהם בי, על עושרי?

כמה אתה יכול להיות? כל פעם לחצות את הרף שהיית בו קודם
לודאי קטן ומושתן הרמת להנחתה שעוד שקר שלך התגלה, גר בדירה ענתיקה עם צנרת ברזל שמכסה אותה בלטות שפג תוקפן בשנות ה-80.
אני לא אתפלא, אם אתה גר בדירה ללא מעלית.
תמשיך להזות, זה בריא, מוציא אותך לפרק זמן מצומצם מהדאון עד שמגיע
תוסיף לקו"ח שלך כמוגבל שיכלית