אז עוד שלוש נוספו

luna10

New member
אז עוד שלוש נוספו

לרשימת הבנות הקרובות אלי שהודיעו / הראו שהן כמובן בהריון. אלו הן חברה טובה שלי ושתי השכנות שלי. לא אחת אלא שתיים באותו הבניין. שתיהן תסתובבנה מולי בחודשים הקרובים עם הבטן שלהן כמעט כל יום. כבר אין לי כוח לזה. מזל שהחברה גרה בעיר אחרת. לא ממש בא לי להפגש איתם בתקופה זו. ממש מדכא. איך זה שלכולם סביבי זה מצליח ורק לי לוקח שנים עד שאני כבר נכנסת להריון , ועוד בסוף מאבדת חצי ממנו? הגוף משתנה כ"כ עם כל ההורמונים האלו, מצב הרוח נוראי , כואב לי פיזית , ( על הנפשית אני כבר לא מדברת ). כמה התרוצצויות ובדיקות דם ו-US וביקורים אצל הרופאים -שלא לדבר על זה שכל אחד דוחף את ידיו ... ועוד כל הנסיעות האלו לת"א ולהתמודד עם הסביבה והשאלות של כולם. עד מתי ? בעלי אומר לי שגם לנו זה יגיע ולמה אני בכזה לחץ. הוא צודק רק שקשה ליישם את זה וקל יותר להגיד. למה דוקא לנו זה לא מצליח ולמה דוקא אנחנו צריכים לסבול . אם הכל היה עובד כמתוכנן , אנחנו מנסים כבר 6 שנים , אם הייתי נקלטת כבר בהתחלה - היה יכול להיות לי כבר ילד בן 6 בערך ועוד שניים אחריו. זה היה התכנון שלי , אבל כנראה למישהו שם למעלה היו תוכניות אחרות לגביינו... סתם רציתי לפרוק כי אני יודעת שרק אתן תבינו אותי. תודה על זה שאתן כאן וקראתן עד הסוף . היה קצת ארוך , SORRY. אוהבת .
 

tomat1

New member
לונה היקרה

לונה היקרה שלי, אין לך מושג כמה אני מבינה אותך וכל מילה שלך כאילו יצאה מפי. ההרגשה שהגוף מאכזב. גם אני כל הזמן רואה עוד נשים בהריון ושומעת על חברות וזה נראה כל כך קל ופשוט אצל אחרים, אז למה לעזאזל אצלנו זה כל כך מסובך ולמה כדי להחזיק בתינוק אנחנו מוצאות אצמנו בכל כך הרבה מצבים לא נעימים. אבל אין לשאלות האלו תשובות וכל מה שנותר לעשות זה להשלים עם המצב ולהמשיך לעבוד קשה עד לרגע הנכסף שלמזלנו הגדול זכינו להגיע אליו פעם אחת (למרות כל הקושי והכאב מסביב). אני לאחרונה מצליחה להתחבר יותר להריונות של החברות שלי, לחבק את העוללים הקטנים ולספוג מהם את האנרגיות המקסימות שאני כל כך צריכה. כמובן שגם כל אחת בפורום שמודיעה על הריון ויותר מזה על לידה תקינה משמחת אותי מאד. שתינו יודעות שהיום הנכסף יגיע וזה רק עניין של זמן וסבלנות. תפנקי את עצמך בתקופה הזו, כל מה שעושה לך טוב לגוף ולנפש. אם טיפולי גוף מרגיעים אותך, תזמיני לך יום כיף בבית מלון. או כל דבר אחר שעושה לך טוב. מאחלת המון בהצלחה שלך ליאת
 
זה לא מגיע לך!

שום דבר ממה שאת עוכרת לא מגיע לך, ולמרות שאנחנו תמיד מחפשות תשובה לשאלה 'למה', אז האמת היא שאין תשובה, כי זה לא 'שכר ועונש'. (ולא שאני לא בוכה כל יום 'למה זה מגיע לי' - פשוט אין תשובה). הדבר היחיד שלמדתי הוא שבתקופת טיפולים צריך להקפיד על כמה דברים: קודם כל לישון יותר. זה עוזר להרגיע ולגוף קל יותר להתמודד עם מכת ההורמונים. חוץ מזה, תנסי לצ'פר את עצמך טיפה יותר. אם זה לקנות דיסק נחמד, או לקחת יותר סרטי וידאו רומנטיים, או ספר טוב, או קפה עם חברה. לעשות יותר מהדברים שאת נהנית ואוהבת. זה גם יהיה מין איזון לנאחס שאת עוברת, וגם יעביר את הזמן יותר נעים. לגבי החברות שבהריון: כן, זה קשה. אין לי הרבה כלים חוץ מלהימנע מלהתראות עם כל מי שקשה לך. אם הן חברות טובות אז הן יבינו. אני מתראה רק עם חברות שמאד מאד מבינות מה אני עוברת, שמותר לי גם לבכות לידן. אחרת - די התנתקנו מהעולם. במפגש שהיה לא הפריעו לי ההריונות, כי כולן ידעו מה עברתי וכולן הבינו. יש לי עוד שתי חברות כאלה שלא מהפורום. אז אולי תסנני רק כאלה. שולחת חיבוק גדול, ומאחלת לך שהטיפול הזה יצליח, כדי שלא תצטרכי יותר את כל ההורמונים האלה!
 

תולו

New member
הי הי הי

עוד קצת חמודה, ממש עוד קצת וזה מגיע. עזבי את החברות, הן לא מעניינות בכלל, אל תזמי קשר אם לא מתאים לך, בדיוק קראתי על זה כתבה השבוע בלאשה, אני אנסה למצוא לך אותה. מבינה לחלוטין והאמת שקצת רוצה גם להיות עצובה או כועסת או מיואשת. אני באפטיה מוחלטת. לא יודעת אם זה יותר טוב , אבל זה המצב. אני רוצה לספר לך שאתמול, ישבנו ודיברנו הבעל ואני והוא מאד מנסה להוציא ממני קצת רגשות (כמו שציינתי - אפטיות מוחלטת) ואמר שאנחנו תמיד יכולים לנסות לגדל פיל קטן (?!?)..... והוא לקח את זה ממש רחוק ואפילו אמר שזה יהיה מאד נוח כי הוא לא צריך ביביסיטר כי החתולה תשמור עליו ואם הוא ישתעמם הוא תמיד יוכל להיכנס למקלחת ולהשפריץ עם החדק וזה גם יחסוך את ה"נעימים" לחתולה, כי הפיל יעשה לה. בקיצור, הסיח את תשומת ליבי מכל מחול השדים הזה ואפילו גרם לי לצחוק קצת. אם אני מוצאת כזה פיל קטן, אני מבטיחה להביא גם אחד בשבילך, בשביל התעסוקה.
 

goldfishi

New member
אוי, מעצבן

לפני יומיים כתבתי הודעה דומה בפורום אובדן - שותפה שלי למשרד בהריון (מה שאולי כואב אבל לא מפריע) והיא עושה לי עכשיו ניתוחי אופי על למה אני לא בהריון עדיין ומה לא בסדר איתי (איתנו???). מה איכפת לה, לבת ז...? מצטערת שאני מתחילה מהסיפור שלי, אבל יש פואנטה במה שאני הולכת לומר
. אחת המגיבות רשמה לי שאני לא צריכה לקנא בבחורה ושאני צריכה ללכת לכיוון האור ולעשות עם עצמי חשבון נפש של האם פגעתי במישהו, האם לא הייתי בסדר וכו' וכו' וכו' ואם אני אגיע לאותה רמת התעלות, אז בטח גם ההריון יגיע!!! מה אני אגיד - בהתחלה חתפתי ג'ננה. מה הקשר לקינאה בבחורות בהריון? זה לא שזה לא מפריע, אבל הפואנטה זה לא קינאה אלא הכאב שאנחנו מרגישות בפנים. חוסר יכולת שלנו זה מה שמשגע ולא אושר של אחרים!!! בקיצור - אני ממש ממש מבינה על מה את מדברת ומה את מרגישה, אבל אני מקווה שגם לנו בסוף יגיע איזה נסיך/ה מהשמיים (+ בעלינו)... אם בשביל זה צריך ללכת לכיוון האור - נלך לשם או שאולי נגלה שהאור נמצא דווקא בסוף הטוב ונוכל לרשום סיפור יפה על ההליכה אליו בדיעבד?
 

עידית ר

New member
לונה מתוקה

אם את מרגישה אל בנח ליד החברות תנסי להתחמק לא חייבת להתראות איתם ובעיקר אם זה יתן לך איזה שקט נפשי החברה הכי קרובה אלי בהריון שני, הריון לא רצוי, כשהיא גילתה התחילה לזרוק לי משפטים כמו: אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים (לא ממש הבנתי מה היא רוצה להגיד) או יש אחרים שצריכים להביא לפניי ילד הרגשתי כמו סכין בגב כשהיא אמרה את זה ואני לא ימשיך לפרט עוד משפטים נפלאים אבל אני משתדלת להתראות איתה פחות ביום שישי היינו מוזמנים אליהם ובסוף ביטלתי הרגשתי שאין לי כח נפשי לביקור הזה יש מסביבי 10 הריוניות ו 8 שכנות בהריון זה לא קל וצריך עצבים של ברזל ואת יודעת מה מחזיק אותי ההורים שלי הם חיכו לי 14 שנים 13 שנים של טיפולים (בת יחידה) כשמסביב כולם נקלטות מהרוח אמא שלי אמרה לי לפני כמה חודשים איזה חזקה את (אחרי שויתרנו על ביתנו) ואני אמרתי לה שהם החזקים שהם התעקשו כל כך הרבה שנים ובסוף זכו שאלתי אותה מאפה הם לקחו את הכוחות כל השנים האלה איך הם לא נשברו והיא אמרה צריך אמונה וגם אהבה (שיהיו בריאים 43 שנים ביחד) ואני מאמינה שגם את אני ושאר הבנות המקסימות כאן גם יזכו צריך הרבה סבלנות כוחות ובעיקר לא להתייאש ולהאמין שלך זה גם יקרה הנה כבר התחלת צעד ראשון בטיפולים ואני מאחלת לך שבחודש הבא תראי 2 פסים שולחת חיבוקים עידית
 

2קשת

New member
לונה יקרה

אל תציקי לעצמך כל כך... אני מכירה את זה טוב, את התקופות האלה של לשקוע בתסריטים השחורים וב"אם"ים וב"רק לנו לא מצליח" ולחזור עליהם בלב כל כך הרבה פעמים עד שנהיה כל כך שחור וטובעני שקשה נורא לצאת מזה. לונה מתוקה מגיע לך יחס יותר רחום ואוהב מעצמך... תחליפי את הסופים של המשפטים. לכולם זה מצליח וזה סימן בדוק שגם לכם זה יצליח, ממש בקרוב. כבר היית בהריון, סימן שהגוף שלך כבר יכול ויודע להיות בהריון, והוא יעשה את זה שוב והפעם בהצלחה מלאה!
אל תגידי לעצמך שלכם זה לא מצליח ושאתם צריכים לסבול - בסוף עוד תאמיני בזה בטעות! תגידי לעצמך מה שהיית אומרת לחברה טובה - שזה יצליח, שסבלתם מספיק וזה מאחוריכם, שיש שתי הריוניות בבניין וזה יופי כי בקרוב תהיי בהריון ויהיו ילדים בבניין בדיוק באותו גיל. וכשאת באה לת"א לדברים מרגיזים תרימי אלי טלפון ונקבע ללכת אחר כך לעשות משהו כיפי ביחד כדי לאזן. שולחת לך את המספר שלי במסר.
 

ענתש

New member
../images/Emo25.gif את יודעת למה את מחכה ?

לביצית הכי הכי מושלמת, לזרע הכי הכי משובח שרק הם והתזמון המושלם שלהם יוציאו את התוצאה הכי אהובה ורצויה ומתוקה. אם זה יקרה אפילו 5 דקות קודם זה כבר לא יהיה אותו הדבר... אותי זה מנחם.
 

luna10

New member
תודה בנות

על העידוד ההבנה והמילים החמות. כמו תמיד.
 

בנצ100

New member
../images/Emo24.gif

כל כך עצוב וכואב לשמוע, וכל כך בא לחבק ולהבטיח שאו-טו-טו, הכל יהיה בסדר, כלומר יהיה הריון ויהיו דאגות אחרות, חדשות. וזה לוקח לפעמים זמן, ודורש סבלנות נוראית, כי זה בעצם המון זמן, ובינתיים לכו-לם כבר יש שניים או שלושה ילדים, וברחוב כולן בהריון. ובעצם, ברור שכשמפסיקים לחשוב על זה כל כך הרבה, אז הגוף פנוי מספיק ופתאום זה מצליח, אבל איך מצליחים להפסיק לחשוב על זה? זה כל כך קשה. במיוחד תוך כדי טיפולים אינסופיים. אין לי תשובה, לכן זה רק חיבוק, והמון רצון לומר - אני מבינה. למרות לא הייתי שם. ואני כאן, קוראת וכואבת ומקווה. יהיה טוב.
 

נייטי

New member
אני כל כך מבינה - אין לך מושג עד

כמה. אני בעצמי לא מאמינה כמה קשה לי לאחרונה עם נשים בהריון. חברה טובה שלי, באמת טובה, שאני אוהבת כל-כך, כל-כך, נכנסה להריון לאחר טיפולים ארוכים והרבה מאוד סבל. ואני - אני כזו אפסית, לא מסוגלת לפרגן באמת. אני שמחה בשבילה כל-כך, באמת שאני מאחלת לה רק את הדברים הטובים ביותר בעולם. אבל לדבר איתה קשה לי. יש לי גוש בגרון כשאני צריכה להרים את הטלפון ואז מיד אני סוגרת חזרה. את קולטת עד כמה המפלצת גדולה? אני שהתגאתי שמהאויר אני נכנסת להריון - פתאום לא יכולה. ודווקא עכשיו כשהתחלנו בפרויקט שלנו כדי להכנס להריון - קשה לי עוד יותר עם חברות שהן בהריון. כל הזמן היה לי ברור שהנה זה הולך לקרות - אבל עכשיו בגלל הטיפולים זה נראה לי הדבר הכי רחוק בעולם. אז פשוט לא בא לי להתמודד. בקיצור, התנפלתי עליך עם הבאסה שלי. ואני מצטערת. זה פעם ראשונה שאני ממש אומרת את המילים האלה - טיפולים.... איזה פחד. אני קולטת פתאום באיזה הכחשה אני חיה. בקיצור, אני חושבת שאולי דווקא בתוך טיפולים, עוד יותר קשה איתן. קודם, היה לי יותר קל לפרגן למי שבהריון. אני באמת טריה בסיפור הזה ולא יודעת מהחיים שלי, רק מתה מפחד וזה נראה ארוך כמו מרתון בלי סוף. אז בטח שיהיה קשה לעמוד ליד אישה שכבר סימה את המרתון. אוהבת מאוד ומצטערת שאת בבאסה. שולחת לך חיבוק ענק, ענק.
 
נייטי - כל כך מבינה!!!

לקח לי הרבה זמן להרביץ למפלצת ולהעיף אותה הצידה! היתה תקופה שבתת-מודע היו לי בראש מין 'מיכסות' כאלו. אם ההיא נכנסת, אז היא כאילו 'לקחה' לי את התור, או משהו דבילי כזה. זה סוג של אמונה טפלה. משיחות עם בנות אחרות שעברו טיפולים למדתי שרובנו הרגשנו אותו דבר. בסוף הבנתי (לוקח זמן לפעמים) שאין מיכסות. וזה שההיא בהריון לא משנה כהוא זה את מצבי. אני לא בהריון לפני שהיא הודיעה, ואני לא בהריון אחרי ההודעה. והצער הוא לא על זה שההיא בהריון, אלא על כך שאני עוד לא. זה שינה לי את הגישה והפחית את כמות הצער והקינאה. היום אני מסוגלת לשמוח עם כל מי שנכנסת להריון (בעיקר אלה שכאן בפורום או בפורום טיפולים, כי אני יודעת מה הן עברו), ולא להרגיש רע. ןאני גם מסוגלת להגיד לחברה 'איזה כיף לך, אני כל כך מקנאה, הלוואי עלי', ולומר את זה מכל הלב, וגם מתוך שמחה בשבילה. אני יודעת שזה לוקח המון זמן להגיע לזה (טוב, שלוש שנים של טיפולים לא רץ ברגל), אבל זה מרגיש יותר טוב להיות במקום הזה. מאחלת לך שתיכנסו להריון בצ'יק צ'ק, כך שלא תצטרכי לעבור עיבוד אינסופי של הרגשות הקשים של הטיפולים. אוהבת, ושולחת חיבוק גדול!
 

נייטי

New member
גם לי אין גושים עם בנות מהפורום הזה

והאמת היא, שחשבתי שכך אני ארגיש עם חברה שהיא כל כך יקרה לי והיא אישה מדהימה ועוד אחרי כל מה שהיא עברה. לא חשבתי שיהיו גושים בגרון. מוזר, אבל אולי דווקא בגלל שהיא חברה טובה ודווקא בגלל שהייתי שותפה למה שהיא עברה, אני פתאום מרגישה כל-כל מאחור. הכי גרוע זה שאני לא ממש מסוגלת לדבר עם אף אחד. אני יכולה לכתוב פה הכל ולהיות נורא פתוחה אבל כשזה מגיע לטלפון או לפגישות אני נהית מין בחורה קלוללס כזו. אני לא מסוגלת להגיד בקול רם שבא לי ליילל או שקשה לי נורא. היא למשל שיתפה אותי בהכל ואני מצידי תמכתי ככל שיכולתי. עכשיו, אני לא מסוגלת לשתף. החברה שלי מן הסתם יודעת שקשה לי אבל כולנו יודעים שאם לא עושים שיחה, אז הספקולציות מתחילות לעלות ואפילו בה זה יכול לפגוע באיזה שהוא שלב וזה יכול להרוס את הקשר. אין לי הרבה קשרים שהם יקרים לי כל כך כמו הקשר הזה. איך התלבשתי ללונה על הבאסה שלה. לונה'לה - אני ממש מצטערת פשוט פתחת לי את כל הברזים כשקראתי הבוקר את ההודעה שלך. סליחה.
 

happy

New member
לונה יקרה זה כל כך מוכר../images/Emo24.gif

הקושי להתמודד עם זה שכל העולם ואחותו בהריון!! לראות את כולן עם בטן תופחת ורק אנחנו מחפשים ביוצים. אני בתקופה אחרי האובדן היקפתי את עצמי בחברה רווקים.היתי בדיוק בשלבים של התואר השני באוני' אז זה היה מאוד קל. רוב החברות המאוד מאוד טובות שלי הן רווקות אז פשוט רוב הקשר שלי היה איתן. אני עשיתי גם יוגה שמאוד עזרה לי להשתחרר מכל המועקה של הציפיה להריון. כל כך מבינה אותך ומצטערת שאין לי איך לעזור רק לומר לך שזה יגיע אני בטוחה ב 100%. לגבי הסביבה אני פשוט ניטרלתי אותה כל מי שהתחיל לחטט אמרתי לו כשיהיה משהוא חדש אם נראה לנכון נעדכן. חיבוק חזק ונשיקות.
 

שומי2

New member
מבינה לליבך חבל על הזמן אני בת 31 ו

חצי נשואה 4 שנים וחצי. אובדן של היריון בשבוע 9, ועכשיו האובדן הנורא של התאומים שבוע 24.(לאחר טיפולים קשים) נפטרו מספר ימים לאחר הלידה ועוד חוויתי ניתוח קיסרי. אבל מה עושים מנסים לשמור על שפיות (למרות שממש קשה) מנסים להודות לאלוהים (ברגע שמחפשים נחמה מחפשים גם אותו) על מה שיש לדןגמא: אישי המקסים והרגיש שהיה קוטף את הירח למעני. חזקי ואמצי (כמו שנאמר בצופים) לכולם יש ילדים, ולכולם כל הזמן יוולדו ילדים חדשים וגם התור שלנו יגיע קצת סבלנות ואורך רוח.
 
../images/Emo24.gif אוף, תקופות קשות

כל כך קשה לשאת את התחושה שאצל כולם השעון מתקתק בקצב הרגיל, החיים ממשיכים בשרגה ברוכה, ורק אותך שכחו בצד, ב"אין זמן" נצחי. אבל האמת היא, שזו תקופה וצריך להרים את הראש אל עבר האופק ולשנן לעצמך: "אני אהיה אמא", "זה רק תקופה, והיא תחלוף", עשי זאת המון פעמים, זה נשמע מופרך בהתחלה, אבל כמו כל שטיפת מח טובה, זה משכנע בסוף, ובעיקר, זה גם נכון
 
למעלה