אז מכבי ת"א הובילה במחצית ב-10 והפסידה ב-20 הפרש בסיום. מה שבסוף שם את הקבוצה במקום 13-14 ביורוליג.
אפשר לכתוב הרבה דברים על מכבי ת"א. זה התחיל מכך שהקבוצה העלתה מחירים מתוך כוונה להביא "12 שחקני יורוליג". כן, זה מה שבהנהלת הקבוצה הכריזו. זה המשיך עם הבאתו של קווינסי מילר שנפצע בתחילת העונה. ארז אדלשטיין עזב בגלל חילוקי דיעות או בגלל שריבד את חדר ההלבשה או כל מיני כותרות שאני בספק אם הן נכונות. רמי הדר הוקפץ לעמדת המאמן וגם הוא לא ממש הצליח להרים את העגלה מהבוץ. אחר כך ליובין לזמן קצר ובהמשך בגצקיס סחבו את הקבוצה עד להיום.
התברר שצירבס הוא פרוספקט, אבל מכבי ת"א היתה צריכה סנטר מוכח. דווין סמית' לא מזכיר את יכולותיו מבעבר, סילי גם משחק מופיע ומשחק לא ורק גאודלוק היה הפתעה נעימה מהצד ההתקפי אבל די תוקע את משחק ההתקפה. פארגו כזה, יו נואו. אדלשטיין וכל המאמנים אחריו שמו את אייברסון כסנטר הפותח מה שהוריד את צירבס עוד יותר. ההפסדים החלו להצטבר ובמכבי ניסו למזער נזקים. קודם דגן יבזורי שוחרר לאחר שלא קיבל דקות משחק, אחר כך מכבי ת"א שיחקה בעיקר עם הזרים שלה. חמישיה של סילי, גאודלוק, ווימס, סמית'/ראד ואייברסון היתה די פופולרית על המגרש. רק שדווין סמית' לאחר כל כך הרבה פציעות לא שיחק מספיק וכששיחק לא הזכיר את יכולותיו מלפני שנתיים.
הוחלט לשחרר את צירבס, אבל לא הובא שום סנטר במקומו ועדיין מכבי ת"א נראתה רע. סוני ווימס שבסופו הוא שוחרר באשמת שימוש בסמים. אפשר לומר שמכבי ת"א עשתה לו תרגיל כדי לשחררו ואפשר להאשים את השחקן, אבל בסופו של דבר ווימס היה אחד המוציאים לפועל וכשהוא עזב הקבוצה עוד יותר התבססה על גאודלוק. ואז האחרון נפצע ומכבי ת"א פשוט נראית כבוייה גם ביורוליג וגם בליגה.
זה נכון גם לגבי שחקנים מוכחים כמו לנדסברג, אוחיון, סמית', מקל ואפילו פניני שלא מצליחים לייצר אותה יכולת מבשנים עברו. מכבי ת"א לא רק שאיבדה את יכולת ההרתעה, אלא נראה שהיא עצמה נרתעת מקבוצות אחרות. התסמין שתמיד איפיין קבוצות ששיחקו מול מכבי ת"א הוא שאם הם מובילים על מכבי, אז זה זמני ומתישהו במכבי ת"א יתעשתו ויסגרו את הפער. היום זה נראה להיפך: כשמכבי ת"א מובילה, אז היא נלחצת ומתחילה לחשוש לאבד את היתרון וזה מוביל לשטויות.
אני לא קונה שהכל נובע מקרבות שליטה בהנהלה. היו תקופות יותר מאתגרות כמו עם רענן כץ וימבה חילופים בסגל ועדיין לא היתה תחושה של חוסר אונים כמו היום. היום זו אולי באמת הפעם הראשונה שמכבי ת"א לא פייבוריטית לזכות באליפות בגלל חולשה שלה ולא בגלל שיש קבוצה ספציפית שטובה יותר. אולי הפיינל פור השנה בליגה דווקא מיטיב עם מכבי ת"א כי בסדרות יש מצב שמכבי ת"א היתה מתפרקת.
אפשר לכתוב הרבה דברים על מכבי ת"א. זה התחיל מכך שהקבוצה העלתה מחירים מתוך כוונה להביא "12 שחקני יורוליג". כן, זה מה שבהנהלת הקבוצה הכריזו. זה המשיך עם הבאתו של קווינסי מילר שנפצע בתחילת העונה. ארז אדלשטיין עזב בגלל חילוקי דיעות או בגלל שריבד את חדר ההלבשה או כל מיני כותרות שאני בספק אם הן נכונות. רמי הדר הוקפץ לעמדת המאמן וגם הוא לא ממש הצליח להרים את העגלה מהבוץ. אחר כך ליובין לזמן קצר ובהמשך בגצקיס סחבו את הקבוצה עד להיום.
התברר שצירבס הוא פרוספקט, אבל מכבי ת"א היתה צריכה סנטר מוכח. דווין סמית' לא מזכיר את יכולותיו מבעבר, סילי גם משחק מופיע ומשחק לא ורק גאודלוק היה הפתעה נעימה מהצד ההתקפי אבל די תוקע את משחק ההתקפה. פארגו כזה, יו נואו. אדלשטיין וכל המאמנים אחריו שמו את אייברסון כסנטר הפותח מה שהוריד את צירבס עוד יותר. ההפסדים החלו להצטבר ובמכבי ניסו למזער נזקים. קודם דגן יבזורי שוחרר לאחר שלא קיבל דקות משחק, אחר כך מכבי ת"א שיחקה בעיקר עם הזרים שלה. חמישיה של סילי, גאודלוק, ווימס, סמית'/ראד ואייברסון היתה די פופולרית על המגרש. רק שדווין סמית' לאחר כל כך הרבה פציעות לא שיחק מספיק וכששיחק לא הזכיר את יכולותיו מלפני שנתיים.
הוחלט לשחרר את צירבס, אבל לא הובא שום סנטר במקומו ועדיין מכבי ת"א נראתה רע. סוני ווימס שבסופו הוא שוחרר באשמת שימוש בסמים. אפשר לומר שמכבי ת"א עשתה לו תרגיל כדי לשחררו ואפשר להאשים את השחקן, אבל בסופו של דבר ווימס היה אחד המוציאים לפועל וכשהוא עזב הקבוצה עוד יותר התבססה על גאודלוק. ואז האחרון נפצע ומכבי ת"א פשוט נראית כבוייה גם ביורוליג וגם בליגה.
זה נכון גם לגבי שחקנים מוכחים כמו לנדסברג, אוחיון, סמית', מקל ואפילו פניני שלא מצליחים לייצר אותה יכולת מבשנים עברו. מכבי ת"א לא רק שאיבדה את יכולת ההרתעה, אלא נראה שהיא עצמה נרתעת מקבוצות אחרות. התסמין שתמיד איפיין קבוצות ששיחקו מול מכבי ת"א הוא שאם הם מובילים על מכבי, אז זה זמני ומתישהו במכבי ת"א יתעשתו ויסגרו את הפער. היום זה נראה להיפך: כשמכבי ת"א מובילה, אז היא נלחצת ומתחילה לחשוש לאבד את היתרון וזה מוביל לשטויות.
אני לא קונה שהכל נובע מקרבות שליטה בהנהלה. היו תקופות יותר מאתגרות כמו עם רענן כץ וימבה חילופים בסגל ועדיין לא היתה תחושה של חוסר אונים כמו היום. היום זו אולי באמת הפעם הראשונה שמכבי ת"א לא פייבוריטית לזכות באליפות בגלל חולשה שלה ולא בגלל שיש קבוצה ספציפית שטובה יותר. אולי הפיינל פור השנה בליגה דווקא מיטיב עם מכבי ת"א כי בסדרות יש מצב שמכבי ת"א היתה מתפרקת.