אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?

מצב
הנושא נעול.
אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
 
אני מציע (אם יורשה לי להציע)

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
אני מציע (אם יורשה לי להציע)
להתחיל בהתפקדות ולו רק מהסיבה הפשוטה שלגבי חלק מהכותבים בפוריות בכלל לא ידעתי שם הורים וכדאי אולי במסגרת אותה התפקדות לכתוב מה הציפיות מהפורום אלו נושאים, שכיום אין להם מסגרת אחרת, אמור הפורום לשרת וכמובן ציפיות הפוכות, אלו נושאים הם בבחינת סדין אדום וכך ניתן אולי יהיה להגיע לאותם קווי יסוד ששאלת עליהם מאחר ואנחנו לא חזרנו לניסיונות להרות אז אסתפק בלציין שחנה ואני נשואים חמש שנים וחצי, מתוכן למעלה משלוש שנים בטיפולים, בסיומם הריון ובסיומו שיר בת החצי שנה אוטוטו ליאור
 

א י נ ס

New member
אני מאמינה

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
אני מאמינה
שנושאי הפורום ומהותו יותוו על ידי המשתתפים. למשל בנושא התמונות, אם רוב המשתתפים הינם הורים לתנוקות/פעוטות, אז ייראו כאן הרבה תמונות. אם המשתתפים הינם הורים לילדים גדולים יותר, הצורך "להשוויץ" בפיזיונומיה של הילד, כבר לא בוער כל כך בעצמות. בעקבות הדיונים שהועלו בפוריות, נראה לי שקבוצת ההורים לילדים גדולים יותר נפלה תמיד בין הכסאות. הפורום הזה יכול למלא את החלל היטב, שוב נורא תלוי מי יהיו המשתתפים הפעילים.
 

עינתפ

New member
לפי דעתי הפורום נועד לתת תשובות

אני מאמינה
שנושאי הפורום ומהותו יותוו על ידי המשתתפים. למשל בנושא התמונות, אם רוב המשתתפים הינם הורים לתנוקות/פעוטות, אז ייראו כאן הרבה תמונות. אם המשתתפים הינם הורים לילדים גדולים יותר, הצורך "להשוויץ" בפיזיונומיה של הילד, כבר לא בוער כל כך בעצמות. בעקבות הדיונים שהועלו בפוריות, נראה לי שקבוצת ההורים לילדים גדולים יותר נפלה תמיד בין הכסאות. הפורום הזה יכול למלא את החלל היטב, שוב נורא תלוי מי יהיו המשתתפים הפעילים.
לפי דעתי הפורום נועד לתת תשובות
להרבה שאלות שרציתי לשאול בפוריות ופחדתי מתגובות "זעם", מה עושים עם ילד אחרי החזרת עוברים, איך מספרים לילד שאין אפשרות להרים אותו על הידיים, הקריזות והבכי שאנו חוות בגלל ההורמונים וכו´.... לעיניין התמונות, מי שרוצה נראה לי נחמד לפרסם את תמונות " ילדי הפוריות", דווקא נראה נחמד, הרי יציצו בנות מפורום פוריות- התוצאה השווה. (לא שהילד שלי הגיע ככה) ולעניין התפקדות - שווה, האמת שלא ידעתי שינן כל כך הרבה אמהות בפורום פוריות אז יאללה שנתחיל
בת 30 נשואה 7 וחצי שנים, 6 ויותר שנים בנסיון להרות, 12 טיפולי IVF, 2 החזרות מוקפאים, 2 הזרעות והשלישית בדרך. אחרי שנתיים של טיפולים אנטנסיבים (10 טיפולי IVF+2 המוקפאים) אימצנו את שי היום בן 3 ושלושה חודשים. במידה והטיפול הזה לא ילך - זהו הטיפול האחרון שאני מקציבה לעצמי מתחילים שוב בתהליך האימוץ, בעוד שנתיים מאמינה שאחזור לטיפולים. זהו, אז יאללה להתחיל להריץ פה הודעות. עינת
 
../images/Emo20.gif ../images/Emo20.gif הולכת לאיבוד ../images/Emo20.gif ../images/Emo20.gif

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
הולכת לאיבוד

אם כך- למה לא להפריד פורומים לפי ותק ודרגת קושי של טיפול,שהרי אין דין איכסקלומין סיבוב ראשון כדין IVF שמיני עם היפרסטימולציה ושאר ירקות. למה לא להפריד מטופלות קשישות בנות 35+ מאותן בנות עשרים ומשהו שזועקות שהן כבר מאחרות את הרכבת. למה לא לפתוח מקום מפגש חברתי למי שצלח מספר פורומים בוורסיות שונות וסתם רוצה להיפגש עם החברה? [וכמובן מועדון לחוד לזוכים במצוות פרו ורבו ולמדשדשים עדיין]. ואפשר להמשיך.. רגע רגע שפן,אל תעלם,אני אובדת במבוך והמלכה תקפד את ראשי. לאן אני שייכת?
 
השאלה למה קוראים לפורום פוריות

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
השאלה למה קוראים לפורום פוריות
לאמהות. מה, אין מקום לאבות? למה לא פוריות להורים?
 

נועם@בת

New member
יש לזה כמה סיבות

השאלה למה קוראים לפורום פוריות
לאמהות. מה, אין מקום לאבות? למה לא פוריות להורים?
יש לזה כמה סיבות
קודם כל, רוב שמשתמשות הן אמהות ולכן הכותרת פונה אליהן. אבות מוזמנים ורצויים תמיד. בעברית תקנית פונים בלשון זכר לקהל של 200 נשים וגבר אחד, אז בתפוזית פונים לאמהות גם כשיש כמה אבות
וחוצמזה זה צלצל לי טוב יותר, אבל זה כבר שאלה של טעם. הסיבה המרכזית היא שאני מקווה שיפתחו כאן גם את פורום הורים אחרי טיפולים, ולא רציתי שיבלבלו בין השמות. בכל מקרה, השם היה רעיון שזרקתי והוא יכול להשתנות אם ימצא שם הולם יותר. נועם
 
נועם, מה רע ב"פורום פוריות להורים"?

יש לזה כמה סיבות
קודם כל, רוב שמשתמשות הן אמהות ולכן הכותרת פונה אליהן. אבות מוזמנים ורצויים תמיד. בעברית תקנית פונים בלשון זכר לקהל של 200 נשים וגבר אחד, אז בתפוזית פונים לאמהות גם כשיש כמה אבות
וחוצמזה זה צלצל לי טוב יותר, אבל זה כבר שאלה של טעם. הסיבה המרכזית היא שאני מקווה שיפתחו כאן גם את פורום הורים אחרי טיפולים, ולא רציתי שיבלבלו בין השמות. בכל מקרה, השם היה רעיון שזרקתי והוא יכול להשתנות אם ימצא שם הולם יותר. נועם
נועם, מה רע ב"פורום פוריות להורים"?
או "סיבוב שני" או משהו כזה? אימהות באמת מפלה לרעה, וככה גם אין סיכוי שגברים חדשים ייהפכו לחלק מהקבוצה. ודרך אגב, אני עדיין מחכה למייל...
 

נועם@בת

New member
שום דבר לא רע בזה

נועם, מה רע ב"פורום פוריות להורים"?
או "סיבוב שני" או משהו כזה? אימהות באמת מפלה לרעה, וככה גם אין סיכוי שגברים חדשים ייהפכו לחלק מהקבוצה. ודרך אגב, אני עדיין מחכה למייל...
שום דבר לא רע בזה
השם היה שליפה מהמותן, ואשמח לשנות אותו לשם מתאים יותר. סיבוב שני זה חמוד, אבל השם לא אומר על התוכן, צריך לקחת בחשבון שמי שרואה את השם בלבד צריך להבין ממנו במה הפורום עוסק. כן, אני יודעת שאת מחכה למייל
גם אני מחכה אבל איכשהו התוכניות שלי השתבשו אתמול והיום. אולי היום עוד אספיק. אני מתה מגעגועים, בעיקר אחרי שראיתי את האלבום של עומר אתמול.
נועם
 

הדר30

New member
הצעה - "פוריות-סיבוב שני"

שום דבר לא רע בזה
השם היה שליפה מהמותן, ואשמח לשנות אותו לשם מתאים יותר. סיבוב שני זה חמוד, אבל השם לא אומר על התוכן, צריך לקחת בחשבון שמי שרואה את השם בלבד צריך להבין ממנו במה הפורום עוסק. כן, אני יודעת שאת מחכה למייל
גם אני מחכה אבל איכשהו התוכניות שלי השתבשו אתמול והיום. אולי היום עוד אספיק. אני מתה מגעגועים, בעיקר אחרי שראיתי את האלבום של עומר אתמול.
נועם
הצעה - "פוריות-סיבוב שני"
 
גם זה לא מכסה את כולם

הצעה - "פוריות-סיבוב שני"
גם זה לא מכסה את כולם
אצלי זה סיבוב שלישי מבחינת מספר ההריונות, אבל סיבוב ראשון מבחינת טיפולים. אני מעדיפה "הורים בטיפולים" ואם זה לא ברור דיו אז "הורים בטיפולי פוריות".
 

הדר30

New member
גם ההצעה שלך לא מכסה את ה"רעיון"

גם זה לא מכסה את כולם
אצלי זה סיבוב שלישי מבחינת מספר ההריונות, אבל סיבוב ראשון מבחינת טיפולים. אני מעדיפה "הורים בטיפולים" ואם זה לא ברור דיו אז "הורים בטיפולי פוריות".
גם ההצעה שלך לא מכסה את ה"רעיון"
אם את יורדת לדקויות אז "הורים בטיפולים" - על זה אפשר לשאול - איזה טיפולים? הורים בטיפולי פוריות יותר מתאים ומסביר את הפורום הדר
 

א י נ ס

New member
../images/Emo70.gifרוצה../images/Emo70.gif שלחתי מסר

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
רוצה
שלחתי מסר
 

קייצית

New member
עכשיו אוכל לדבר על הבן שלי !!! ../images/Emo6.gif

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
עכשיו אוכל לדבר על הבן שלי !!!

שהוא הסיבה לכך שהכל נסבל עבורי, בפורום פוריות רגיל אני לחלוטין מבינה שסיפורים קטנים עליו גם בתקופת הטיפולים דורכים על יבלות, ופוגעים שלא במתכוון כמובן באחרים (וחוויתי זאת לצערי מספר פעמים). ההלתבטויות הכי גדולות שלי בקשר לטיפולים, אם לעשות או לא, ובזמן הטיפולים ההתמודדות - קשורות בו, ולכן אני שמחה שיש מקום מיוחד שבו אפשר לדבר על ילדינו. קייצית
 
מתפקדת

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
מתפקדת
אני מיכל, בת 28. נשואה חמש שנים, שנתיים וחצי מהן בטיפולים. לפני 8 חודשים נולדו עומר ויובל המתוקים שלי. עדיין לא מתכוונים לחזור לטיפולים, אבל זה בהחלט בתכנון. ולגבי קווי היסוד של הפורום - כל הרעיון הוא שנוכל לדבר גם על הטיפולים וגם על הילדים בלי לדרוך על אף יבלת. אני בעד לכלול תמונות ו"חוכמות" של הילדים כקונטרה לקשיים והבעיות שנספר עליהם.
 
גם מתפקדת והפעם בשם שאני משתתפת

מתפקדת
אני מיכל, בת 28. נשואה חמש שנים, שנתיים וחצי מהן בטיפולים. לפני 8 חודשים נולדו עומר ויובל המתוקים שלי. עדיין לא מתכוונים לחזור לטיפולים, אבל זה בהחלט בתכנון. ולגבי קווי היסוד של הפורום - כל הרעיון הוא שנוכל לדבר גם על הטיפולים וגם על הילדים בלי לדרוך על אף יבלת. אני בעד לכלול תמונות ו"חוכמות" של הילדים כקונטרה לקשיים והבעיות שנספר עליהם.
גם מתפקדת והפעם בשם שאני משתתפת
בו בשאר הפורומים. בפורום פוריות אחרי שילדתי אני רשומה כדבי& כי נורא לא רציתי להכאיב לאחרות. אני בת 30 ויש לי בת בת שנתיים. אני פולציסטית ונכנסתי להריון אחרי שנה וחצי של טיפולים באיקקלומין שלא עזר ואחר כך זריקות של מטרודין. הכוונה היתה להתחיל לעבוד על עוד אחד/ת ואפילו הפסקתי גלולות אבל אז הודיעו לבעלי שהוא מפוטר (אוי, מה יהיה עם ההי-טק) ואני נפשית לא מסוגלת להתחיל עם טיפולים והריון כשאני לא יודעת מה עתידנו הכלכלי צופן. לכן כרגע התוכנית הוקפאה. מאוד עצוב לי כרגע שאנחנו לא ממשיכים לנסות כי כבר מאוד רציתי, אני שוב במצב שאני מסתכלת על תינוקות ברחוב והלב מתכווץ והיום אני גם חושבת על שקד, אני לא רוצה שבין הילדים שלי יהיה רווח גדול מידי, לטעמי 3 שנים זה אידיאלי, ואמנם אני יודעת מה הבעיה ומה עובד עלי ותאורטית אני יכולה להיכנס מאוד מהר להריון ומצד שני, מי יודע מה עוד עלול להתפקשש בדרך, אף אחד לא מבטיח לי שהפעם הזריקות יספיקו ואני מרגישה ששעון החול אוזל.
 

לימי5

New member
היי דבי אז מותר לגלות אני לימור אמא

גם מתפקדת והפעם בשם שאני משתתפת
בו בשאר הפורומים. בפורום פוריות אחרי שילדתי אני רשומה כדבי& כי נורא לא רציתי להכאיב לאחרות. אני בת 30 ויש לי בת בת שנתיים. אני פולציסטית ונכנסתי להריון אחרי שנה וחצי של טיפולים באיקקלומין שלא עזר ואחר כך זריקות של מטרודין. הכוונה היתה להתחיל לעבוד על עוד אחד/ת ואפילו הפסקתי גלולות אבל אז הודיעו לבעלי שהוא מפוטר (אוי, מה יהיה עם ההי-טק) ואני נפשית לא מסוגלת להתחיל עם טיפולים והריון כשאני לא יודעת מה עתידנו הכלכלי צופן. לכן כרגע התוכנית הוקפאה. מאוד עצוב לי כרגע שאנחנו לא ממשיכים לנסות כי כבר מאוד רציתי, אני שוב במצב שאני מסתכלת על תינוקות ברחוב והלב מתכווץ והיום אני גם חושבת על שקד, אני לא רוצה שבין הילדים שלי יהיה רווח גדול מידי, לטעמי 3 שנים זה אידיאלי, ואמנם אני יודעת מה הבעיה ומה עובד עלי ותאורטית אני יכולה להיכנס מאוד מהר להריון ומצד שני, מי יודע מה עוד עלול להתפקשש בדרך, אף אחד לא מבטיח לי שהפעם הזריקות יספיקו ואני מרגישה ששעון החול אוזל.
היי דבי אז מותר לגלות אני לימור אמא
של שירי מיואל ובYNET לימור&שירי מוכר לך?
 
תורי להתפקד

אז מה עושים כאן? שנדון ב"קווי יסוד?
מכיוון שנפלה בחלקנו ההזדמנות להיות על ערש הקמתו של הפורום החדש, חשבתי שאולי כדאי לחשוב על כמה "קווי יסוד" שיהיו מוסכמים על כולנו. אני זוכרת שכשדסקסנו את הצורך בפורום הזה בעבר, היו הדעות חלוקות בנושאים כמו: תמונות ילדינו כן או לא? ואם כן, האם רק בגלריות? וכיוצא באלו נקודות רגישות. יש לעוד מישהי/ו כאלה נושאים שכדאי להעלות כבר מעכשיו, כדי שלא נעלה על מוקשים ולא נדרוך על יבלות? האם בכלל רצוי וכדאי לדון במעין אלה מראש או שעדיף להתמודד איתם כל אחד בעיתו?
תורי להתפקד
בת 41, אמא של הדס בת 7 ושי בן 3.4. שניהם נולדו מהריונות בלי טיפולים, אבל שלקחו (יחסית) זמן ממושך להקלט (8 ו-7 חודשים) ונעזרנו בערכות ביוץ (ועוד יש כאלה שקוראים לזה הריון ספונטאני...). הפעם, אחרי חצי שנה של נסיונות כבר פנינו לבירורים, כי גורם הגיל נכנס גם הוא לתמונה, ובגדול! גילינו חצוצרה אחת חסומה, FSH מנדנד סביב ה-10, זרע לא-משהו.... ובעיקר המסר שהביציות כבר... נו... לא מה שהיה פעם. היום, אחרי 7 מחזורי הזרעה - בהתחלה עם איקקלומין ואח"כ עם גונל-אף, ואחרי צינטור חצוצרות (אחת מהן היתה חסומה), אני כבר מוכנה לעליית כיתה ל-IVF, משהו שלפני חצי שנה לא הייתי מעלה על הדעת. הילדים שלי לא יודעים כלום על הטיפולים. עד עכשיו לא נאלצתי להיעדר ולא הגבלתי את עצמי בכלום (שי עדיין רוצה על הידיים והוא כבר ממש לא קל). אבל אני בטוחה שהם בהחלט חשו וחשים במצבי הרוח ההורמונליים ובעצב שלי עם כל שלילי. את הזריקות החבאתי היטב ואף פעם לא נאלצתי להזריק כשהם יכלו לראות. אני לא חושבת שבתי בת ה-7 מסוגלת להתמודד עם זה. בני בן ה-3 בוודאי שלא. נושא התינוק עולה מדי פעם בשיחותינו. קשה להגיד שהדס מתלהבת מהרעיון שיהיה שוב "מתחרה" על תשומת הלב (יש לה כבר נסיון), למרות שברמה אחרת היא בהחלט רוצה אחות קטנה. בגן של שי יש עכשיו הרבה אמהות הרות וכשיוולדו התינוקות אני מניחה שהנושא שוב יעלה. לי אישית אין שום בעיה עם תמונות של ילדים בכל גיל. הייתי מעדיפה שהם יופיעו בלוחות, לשם אפשר לבחור האם להכנס או לא (בדומה לגלריית חיות המחמד של פורום פוריות...). גם אני מצטרפת לתקווה שהבית החדש הזה היה לנו פינה חמה ונעימה שבה מותר לדבר בחופשיות על ילדינו, שהם חלק כל כך חשוב מחיינו, מהווייתנו ובמידה רבה הסיבה שבגללה אנחנו כאן.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה