ילדה עם כאב
New member
אז מה לעזאזל אני הולכת לעשות עם
החיים שלי ? בחיי שאני לא יודעת פעם הכל היה ברור הייתי אמורה לסיים בי"ס עם ציונים גבוהים ללכת לאוניברסיטה לעבוד כפסיכולוגית וכו' החיים שלי היו מתוכננים עד גיל 30 ומשהו אבל מאז אותה מריבה עם המלאך שלי הכל השתנה החור בפנים גדל ועכשיו אני אפילו לא יודעת אם אחיה עד גיל 30 ומשהו אתמול, כשחשבתי שאין אף אחד בבית החלטתי שדי, נמאס לקחתי סכין והתחלתי לחתוך ת'וורידים התפלאתי מזה שאני לא מרגישה כלום, לא כואב לא שורף וגם לא ראיתי כלום כמעט כי הייתי בלי משקפיים ולא הפסקתי לבכות אבל אז גיליתי שחבר שלי לא הלך. גיליתי שהוא פחד להשאיר אותי לבד אז הוא ישב בבית, למטה וכששמע שאני בוכה הוא בא לחדר שלי והוא חבש לי את היד אני קצת כועסת עליו רציתי לא להיות כאן עכשיו אני רוצה למות ואני אומרת את זה מתוך הכרה מלאה במה שזה יגרור ולא אכפת לי כי אני רוצה למות !!! אבל עכשיו אי אפשר אומנם רק חבר שלי וידיד שלי יודעים אבל יש עליי השגחה עכשיו חבר שלי דואג שאני לא אהיה לבד בבית (אני פוגעת בעצמי רק כשאני לבד כך שאין מה לדאוג) עכשיו אני צריכה להחליט מה לעשות עם החיים שלי לבי"ס לא הלכתי כבר כמה ימים ופיספסתי 2 מבחנים וידיד שלי הודיע לי שאם אני לא אחליט לבד למי לפנות לעזרה (עד היום אחה"צ) אז הוא ילך וימצא למי לפנות אבל הוא בטח יפנה ליועצת שלנו בבי"ס ואני לא רוצה כי היא לא נחמדה לדעתי ויש לה פה גדול ואם ההורים שלי ידעו זה לא יזיז להם בכלל הם חושבים שרימיתי אותם בגלל שהבטיחו לי מחשב חדש אם אחזור לביה"ס ועכשיו אחרי שהמחשב הגיע אני לא הולכת אבל זה לא קשור בכלל לא תיארתי לעצמי שאני אעבור משבר דווקא עכשיו ולא אכפת להם הם שונאים אותי המחשב נמצא בקופסאות בחדר אחר ואסור לי להתקרב לשם אפילו הם שונאים אותי ולא אכפת להם ממני לא נותנים לי הזדמנות לדבר וגם להם אני חייבת החלטה או שאני חוזרת לבי"ס, או שאני הולכת לעבוד או שאני עפה מהבית למה אף אחד לא חושב עליי ? על מה אני מרגישה ? מה לעזאזל אני הולכת לעשות עכשיו ? למי אני יכולה לפנות ? מי יכול לעזור לי ? אבל אסור שההורים שלי ידעו הם ישנאו אותי עוד יותר הם כל הזמן צוחקים על משוגעים ועליי, כי אני אחת מהם לא רוצה שיצחקו עליי יותר
החיים שלי ? בחיי שאני לא יודעת פעם הכל היה ברור הייתי אמורה לסיים בי"ס עם ציונים גבוהים ללכת לאוניברסיטה לעבוד כפסיכולוגית וכו' החיים שלי היו מתוכננים עד גיל 30 ומשהו אבל מאז אותה מריבה עם המלאך שלי הכל השתנה החור בפנים גדל ועכשיו אני אפילו לא יודעת אם אחיה עד גיל 30 ומשהו אתמול, כשחשבתי שאין אף אחד בבית החלטתי שדי, נמאס לקחתי סכין והתחלתי לחתוך ת'וורידים התפלאתי מזה שאני לא מרגישה כלום, לא כואב לא שורף וגם לא ראיתי כלום כמעט כי הייתי בלי משקפיים ולא הפסקתי לבכות אבל אז גיליתי שחבר שלי לא הלך. גיליתי שהוא פחד להשאיר אותי לבד אז הוא ישב בבית, למטה וכששמע שאני בוכה הוא בא לחדר שלי והוא חבש לי את היד אני קצת כועסת עליו רציתי לא להיות כאן עכשיו אני רוצה למות ואני אומרת את זה מתוך הכרה מלאה במה שזה יגרור ולא אכפת לי כי אני רוצה למות !!! אבל עכשיו אי אפשר אומנם רק חבר שלי וידיד שלי יודעים אבל יש עליי השגחה עכשיו חבר שלי דואג שאני לא אהיה לבד בבית (אני פוגעת בעצמי רק כשאני לבד כך שאין מה לדאוג) עכשיו אני צריכה להחליט מה לעשות עם החיים שלי לבי"ס לא הלכתי כבר כמה ימים ופיספסתי 2 מבחנים וידיד שלי הודיע לי שאם אני לא אחליט לבד למי לפנות לעזרה (עד היום אחה"צ) אז הוא ילך וימצא למי לפנות אבל הוא בטח יפנה ליועצת שלנו בבי"ס ואני לא רוצה כי היא לא נחמדה לדעתי ויש לה פה גדול ואם ההורים שלי ידעו זה לא יזיז להם בכלל הם חושבים שרימיתי אותם בגלל שהבטיחו לי מחשב חדש אם אחזור לביה"ס ועכשיו אחרי שהמחשב הגיע אני לא הולכת אבל זה לא קשור בכלל לא תיארתי לעצמי שאני אעבור משבר דווקא עכשיו ולא אכפת להם הם שונאים אותי המחשב נמצא בקופסאות בחדר אחר ואסור לי להתקרב לשם אפילו הם שונאים אותי ולא אכפת להם ממני לא נותנים לי הזדמנות לדבר וגם להם אני חייבת החלטה או שאני חוזרת לבי"ס, או שאני הולכת לעבוד או שאני עפה מהבית למה אף אחד לא חושב עליי ? על מה אני מרגישה ? מה לעזאזל אני הולכת לעשות עכשיו ? למי אני יכולה לפנות ? מי יכול לעזור לי ? אבל אסור שההורים שלי ידעו הם ישנאו אותי עוד יותר הם כל הזמן צוחקים על משוגעים ועליי, כי אני אחת מהם לא רוצה שיצחקו עליי יותר
