אז יש או אין קווי מהדרין?
אז יש או אין קווי מהדרין?
יצאתי לבדוק.
אחרי מספר דיונים בפורום בנושא זה, הסתקרנתי להיווכח בעצמי מה המצב בקווים הבעייתיים.
כידוע מבחינה חוקית לא קיים דבר כזה קווי מהדרין, אולם נוסעים רבים יעידו על בעיות חמורות שנתקלו בהם בקווים אלו, ולעיתים התעלמות הנהג מההסדר שהנוסעים כופים.
אז יצאתי לי לדרכי. הקו הראשון שהחלטי לבדוק הוא בני-ברק - י-ם. התלבטתי באיזה קו לבחור, ובסוף החלטתי ללכת על 422. הגעתי לתחנה בדרך ז'בוטינסקי בבני-ברק, אך אבוי - האוטובוס בדיוק יצא מהתחנה כשהגעתי. כבר חשבתי שאאלץ להתפשר על קו אחר (לא שחסרים כאלה בז'בוטינסקי), והפעלתי את האפליקציה "אוטובוס קרוב", כדי לראות אילו אפשרויות עומדות בפני. מיד שמתי-לב שקו 422 עצמו אינו מופיע באפליקציה. מוזר. נו טוב, זה בטח בגלל שאינטרנט מביא סרטן, ואדרבה סמארטפון. בעיר הצדיקים בני-ברק עלי להתנהג כבני-ברקי. אז התקשרתי לשירות מידע בזמן אמת (לחרדים), כדי לברר מתי יגיע הקו המיוחל. להפתעתי גם שם לא היה מידע על הקו. לא הספקתי לנתק את השיחה, ומה נגלה לפני עיני? קו 422 במלוא תפארתו (ומדובר במארס חדש מאד, אז תפארת יש). תדירות של 10 דק', לא רע.
אני עולה לאוטובוס. הנהג דווקא לא חרדי, ואף לא דתי. בשורה הראשונה יושבת לה אשה חרדית. האם טעיתי בקו? לא ולא. זהו קו 422. התיישבתי בשורה השניה. האוטובוס כאמור חדש לגמרי, נוח ונקי (עדיין). המזגן מקפיא. ישנו צג המציג את הטמפרטורה, ובשלב מסויים (בהמשך הנסיעה), הוא יורה על 17 מעלות צ'לסיוס. האם הוא מדייק? נרראה שכן. האברכים כנראה נוסעים בקו הזה דרך קבע, ולכן התכוננו מראש והתלבשו בהתאם אני קצת מקנא בהם בעודי קופא. בתחנות הבאות בבני-ברק עלו מספר גברים חרדים, וכולם התיישבו בקדמת האוטובוס. מספר נשים עולות מהדלת הקדמית כרגיל, אך מתיישבות מאחורה. לפתע האשה מהשורה הראשונה מוציאה מכשיר סלולארי ומתחילה לדבר בקול רם. אברך מבקש ממנה לעבור אחורה כדי לא להפריע- "זה מפריע, תעברי אחורה אם את רוצה לדבר". צירוף מקרים? יכול להיות. האשה עוברת אחורה. מגיעים לתחנה במחלף גבעת שמואל, ושם אשה חילונית עולה ומתיישבת בספסל הראשון. הלבוש שלה רגיל (מכנסיים וחולצה קצרה, צבעוניים). איש אינו מעיר לה. 10 דק' אחרי תחילת הנסיעה אני כבר הגעתי למסקנה שלי - קו 422 הוא לא קו מהדרין. אפשר לנסוע בקו זה ללא חשש.
כמה ימים אחרי, החלטתי לנסות קו נוסף. הפעם קו 613 לקרית צ'אנז. שוב ממתין לי בדרך ז'בוטינסקי בעיר הצדיקים בני-ברק. האוטובוס מגיע. לא אוטובוס חדש, אבל אין יותר מדי תלונות. גם כאן הנהג אינו דתי. איתי עלה אדם חילוני נוסף, והתשייב מאחורה. אני התיישבתי כהרגלי בשורה השניה. אשה חילונית שעלתה לאוטובוס מתיישבת בשורה השישית בערך. בהמשך עולים כמה גברים חרדים, וכולם מתיישבים בשורות הראשונות. אשה חרדית עולה ומתיישבת לקראת סוף האוטובוס. כל הגברים החרדים מצטופפים ב5 השורות הראשונות, מאחוריהן בשורה השישית אשה חילונית, אחריה מספר רב של שורות ריקות, ובסופן אשה חרדית וגבר חילוני. אכן מראה מוזר. מכל מקום, איש אינו מעיר לאשה שיושבת באמצע האוטובוס, ואיש אינו מעיר לסוטה שהתיישב בעזרת הנשים, כדי לטמא את בנות ישראל הצדיקות. וכך עוברת לה הנסיעה לנתניה. אני ממשיך באוטובוס עד התחנה האחרונה, בקרית צ'אנז. יורד מהאוטובוס, וקולט שאני לא באמת רציתי להגיע לקרית צ'אנז. נזכר במערכון של קצרים, ומחפש את הדרך לתל-אביב.
אז יש או אין קווי מהדרין?
יצאתי לבדוק.
אחרי מספר דיונים בפורום בנושא זה, הסתקרנתי להיווכח בעצמי מה המצב בקווים הבעייתיים.
כידוע מבחינה חוקית לא קיים דבר כזה קווי מהדרין, אולם נוסעים רבים יעידו על בעיות חמורות שנתקלו בהם בקווים אלו, ולעיתים התעלמות הנהג מההסדר שהנוסעים כופים.
אז יצאתי לי לדרכי. הקו הראשון שהחלטי לבדוק הוא בני-ברק - י-ם. התלבטתי באיזה קו לבחור, ובסוף החלטתי ללכת על 422. הגעתי לתחנה בדרך ז'בוטינסקי בבני-ברק, אך אבוי - האוטובוס בדיוק יצא מהתחנה כשהגעתי. כבר חשבתי שאאלץ להתפשר על קו אחר (לא שחסרים כאלה בז'בוטינסקי), והפעלתי את האפליקציה "אוטובוס קרוב", כדי לראות אילו אפשרויות עומדות בפני. מיד שמתי-לב שקו 422 עצמו אינו מופיע באפליקציה. מוזר. נו טוב, זה בטח בגלל שאינטרנט מביא סרטן, ואדרבה סמארטפון. בעיר הצדיקים בני-ברק עלי להתנהג כבני-ברקי. אז התקשרתי לשירות מידע בזמן אמת (לחרדים), כדי לברר מתי יגיע הקו המיוחל. להפתעתי גם שם לא היה מידע על הקו. לא הספקתי לנתק את השיחה, ומה נגלה לפני עיני? קו 422 במלוא תפארתו (ומדובר במארס חדש מאד, אז תפארת יש). תדירות של 10 דק', לא רע.
אני עולה לאוטובוס. הנהג דווקא לא חרדי, ואף לא דתי. בשורה הראשונה יושבת לה אשה חרדית. האם טעיתי בקו? לא ולא. זהו קו 422. התיישבתי בשורה השניה. האוטובוס כאמור חדש לגמרי, נוח ונקי (עדיין). המזגן מקפיא. ישנו צג המציג את הטמפרטורה, ובשלב מסויים (בהמשך הנסיעה), הוא יורה על 17 מעלות צ'לסיוס. האם הוא מדייק? נרראה שכן. האברכים כנראה נוסעים בקו הזה דרך קבע, ולכן התכוננו מראש והתלבשו בהתאם אני קצת מקנא בהם בעודי קופא. בתחנות הבאות בבני-ברק עלו מספר גברים חרדים, וכולם התיישבו בקדמת האוטובוס. מספר נשים עולות מהדלת הקדמית כרגיל, אך מתיישבות מאחורה. לפתע האשה מהשורה הראשונה מוציאה מכשיר סלולארי ומתחילה לדבר בקול רם. אברך מבקש ממנה לעבור אחורה כדי לא להפריע- "זה מפריע, תעברי אחורה אם את רוצה לדבר". צירוף מקרים? יכול להיות. האשה עוברת אחורה. מגיעים לתחנה במחלף גבעת שמואל, ושם אשה חילונית עולה ומתיישבת בספסל הראשון. הלבוש שלה רגיל (מכנסיים וחולצה קצרה, צבעוניים). איש אינו מעיר לה. 10 דק' אחרי תחילת הנסיעה אני כבר הגעתי למסקנה שלי - קו 422 הוא לא קו מהדרין. אפשר לנסוע בקו זה ללא חשש.
כמה ימים אחרי, החלטתי לנסות קו נוסף. הפעם קו 613 לקרית צ'אנז. שוב ממתין לי בדרך ז'בוטינסקי בעיר הצדיקים בני-ברק. האוטובוס מגיע. לא אוטובוס חדש, אבל אין יותר מדי תלונות. גם כאן הנהג אינו דתי. איתי עלה אדם חילוני נוסף, והתשייב מאחורה. אני התיישבתי כהרגלי בשורה השניה. אשה חילונית שעלתה לאוטובוס מתיישבת בשורה השישית בערך. בהמשך עולים כמה גברים חרדים, וכולם מתיישבים בשורות הראשונות. אשה חרדית עולה ומתיישבת לקראת סוף האוטובוס. כל הגברים החרדים מצטופפים ב5 השורות הראשונות, מאחוריהן בשורה השישית אשה חילונית, אחריה מספר רב של שורות ריקות, ובסופן אשה חרדית וגבר חילוני. אכן מראה מוזר. מכל מקום, איש אינו מעיר לאשה שיושבת באמצע האוטובוס, ואיש אינו מעיר לסוטה שהתיישב בעזרת הנשים, כדי לטמא את בנות ישראל הצדיקות. וכך עוברת לה הנסיעה לנתניה. אני ממשיך באוטובוס עד התחנה האחרונה, בקרית צ'אנז. יורד מהאוטובוס, וקולט שאני לא באמת רציתי להגיע לקרית צ'אנז. נזכר במערכון של קצרים, ומחפש את הדרך לתל-אביב.