אז היא התחתנה !

adif11

New member
באמת חבל

לדעתי ערב החתונה זה ערב שזוכרים שנים.
את ערב החתונה שלי עם בעל מס' 1(עם מס' 2 ויתרנו על הרבנות) אזכור תמיד לטובה. אמא שלו מאוד בקשה שהחופה תהיה אינטימית אצלהם בחצר רק עם משפחה וחברים קרובים ושאחריה נעשה ארוע איפה ואיך שנרצה . נעתרנו לבקשתה כי זה היה מאוד חשוב לה ובהמשך הערב חגגנו לפי טעמנו במקום שבחרנו ועם מי שרצינו. את השמלה כמובן בחרתי בעצמי . שאלתי מחברה שמלה שמצאה חן בעיני (למי היה כסף לקנות ...) אמא שלי, אשה עדינה וטובת לב, לא חלמה להתערב בבחירות שלי. גם את העגילים שקנתה לי לערב החתונה התעקשה שאבחר בעצמי.
 
נשמע נעים ונחמד,

ובעיקר מלא התחשבות הדדית.
כרגע מסתמן שבן מס' 2 וזוגתו מעוניינים בחתונה יותר מצומצמת ורגועה בעתיד הלא מוגדר.
יכול להיות שעוד נחווה חתונה משפחתית שקולעת לטעמינו
 

adif11

New member
הלוואי


ואין לי ספק שלא תנסו להכתיב להם בכח איך תיראה החתונה...
 


כמו שאמר לי חבר- את יוצאת מופסדת מכל הכיוונים.
לא החלטת ולא תחליטי לגבי אף חתונה במשפחה
 
אנחנו עשינו חתונה

ממש רק בשביל ההורים והחברים (כי, שוב, כבר התחתנו בחו"ל) אבל לא חלמנו לתת להם את.המושכות. ברור שזה מתכון לאכזבה. כל צד קבע את האורחים שלו, אבל זה היה הדבר היחידי שהיה לגמרי בשליטתם. כל השאר הם יכלו מקסימום לחוות את דעתם.
אם משהו הוא לגמרי בשליטתך ואת יכולה לבדוק אותו לפני החתונה - אין בו בעיות (לפחות לדעתך). הבעיות מתחילות כשיש משהו שאת לא לגמרי שולטת בו. אז לתת את כל השליטה להורים? לא הייתי חולמת על זה אפילו.
 
לא רצינו בכלל אירוע באולם,

אז לא ממש ידענו מה לבחור. רגע של היסוס, וכבר האימהות נכנסו והשתלטו.
אגב, חמותי ניסתה להשתלט גם על החתונה של הבכור שלי, אבל עמדתי מולה וספגתי את רוב האש בשבילם.
ברור לי שאצטרך לחצוץ בינם לבין הסבתות גם בהמשך, ואני עושה בשביל הילדים שלי את מה שלא עשיתי בשביל עצמי.
 
יש לי חמות מיוחדת


גם אמא שלי אישה לא קלה, אבל מצבה המנטלי המידרדר כבר לא מאפשר לה נסיונות השתלטות.
 

adif11

New member
הסיפורים שלך עליה מזכירים לי

את חמות מספר 2 שלי
שלצערה הרב פגשה אותי כשכבר הייתי בת 30+
ומאוד אסרטיבית .
נסתה לא אחת להכתיב לי איך לגדל את הבכור וירדה די מהר מהעץ כשהבינה שלא ילך לה.
 
דווקא בחינוך חמותי לא התערבה בכלל.

תינוקות/ פעוטות/ ילדים צעירים זה מלוכלך ומרעיש. היא לא מתקרבת מספיק כדי לראות איך מחנכים אותם.
 

adif11

New member


גם אצלי היא לא התקרבה אבל עצות מרחוק (כמו אל תרימי אותו על הידיים שלא יהיה מפונק) דוקא היו לה בשפע
 
זאת היתה סבתא של בעלי.

הבכור נולד ממש לפני מלחמת המפרץ, ואחרי שבוע מתוח במרכז החלטנו לעבור אליהם, לצפון.
לא רק שהיא היתה בטוחה שאסור להחזיק תינוק על הידיים, שלא יהיה מפונק, היא גם היתה נגד הנקה. היא הסבירה שבהנקה אי אפשר לדעת כמה התינוק אכל. זה שהוא טיפס באחוזונים בקצב מסחרר, לא גרם לה לשנות את דעתה.
היו איתה הרבה קטעים מוזרים, עד שאפילו לא שמתי לב להערות של חמותי, אם היו, וכנראה היו.
 
סתם משתפת בחתונה שלי, ובחמותי

חמותי מארגנת אירועים במקצועה, וכל האיך ייראה, איזה קישוט יהיה על השולחנות, הצבעים- מאוד חשוב לה. אז אמרנו לה שתעשה מה שהיא רוצה... אני הייתי אחראית על הטקס האלטרנטיבי, שהרכבתי וכתבתי בעצמי. את ענייני השמלה עשיתי עם אמא שלי (שגם רקמה על השמלה, לבקשתי). את הבגדים של בנזוגי הוא הלך לקנות עם אמא שלו...
וממש נהנתי מהחתונה, היה עליז וזורם, כיף גדול.
 
נשמע באמת כייף גדול.

אני גם מתעניינת במהות הטכס האלטרנטיבי.
הבן שני שלי אמר שהוא וזוגתו חושבים על האפשרות. הם מדברים על עוד כשנתיים, אז יש זמן, אבל אני מתעניינת.
עד היום הייתי בשתי חתונות רפורמיות, ועוד חתונה אחת שהיתה מאוד דומה לחתונה רגילה רק שבמקום רב ניהל את החופה חבר של בני הזוג. כל שאר החתונות שראיתי היו דתיות סטנדרטיות.
 

mykal

New member
מזל טוב

ממש הפקה --העיקר שכולם מרוצים.
זה הזמן לנוח עד לחג המתקרב..
 

talitush2

New member
אין ספק שצריך להיות טיפוס מיוחד

כדי לבוא לבעלי השמחה ולהתלונן על משהו שלא מצא חן.

אני זוכרת שבחתונת אחיין שלי לפני המון שנים היו אנשים שבאו לאחותי להתלונן שלא היו מספיק פרגיות....
מסתבר שאין גבול לחוצפה של אנשים.
תתעלמו.
העיקר שהיה ועבר ושיהיה המון מזל טוב.
 
בעיקרון זה נכון, אבל לפעמים

כשהתלונה היא תוך כדי האירוע, המטרה היא לא תלונה, אלא שהמצב יתוקן. למשל, בבת המצווה שערכנו לאחרונה, המקום לא היה מאוד, בואי נגיד "מאורגן", מבחינת השירות, ואני ובעלי שמחנו שאנשים פנו אלינו עם תלונות כדי שנוכל לדאוג שזה יתוקן. למשל כששולחן התלונן שלא הביאו לו פרגיות (נשבעת לך שספציפית מדובר היה בפרגיות...), עד שיגיעו הפרגיות שהם ביקשו מהמלצרית שהם התלוננו אליה (לא יודעת אם בפועל היא באמת הביאה את זה בסופו של דבר), הבאתי להם את מגש הפרגיות מהשולחן שלנו שכמעט לא נאכל (כי חצי היו צמחוני, עוד כמה קמו, וכו') והם שמחו על כך. או כשלא הוגש מיץ לשולחן שהיה אמור להיות מוגש שאלתי את השולחנות אם הם רוצים מיץ ואיזה ודאגתי שיגיע, וכו'. היו דברים שלא יכולנו לתקן או לזרז (או לא מספיק), אבל העובדה שהם ידעו שגם אנחנו קשובים לתלונות שיפרה את המצב, ובסופו של דבר אנשים היו מאוד מרוצים מהאירוע (כמובן, ככל שיכולתי לשפוט).
 
פרגיות שולטות.

דיברתי אתמול עם אם הכלה. היא סיפרה על מישהי שבאה להגיד לה שבגלילות הפרגית היו קצת קמצנים במלית הפטריות.
במקרה זאת בדיוק המנה שטעמתי, ואהבתי מאוד.
 
למעלה