אז אם תוכלו להביע את דעתכם....

יתכן שצודקת

היא טוענת שזה ממש צעיר להתחתן בגיל כזה. ובדרך כלל נישואין בגיל כזה לא תופסים הרבה זמן. לא מחזיקים מעמד. והיא מביאה לי דוגמאות . היא דוגלת בנישואים בגיל לא צעיר. 20פלוס. אומרת לי שמי שמתחתן מוקדם,זה מוכיח על טיפשות. למרות שהיא יודעת שאני לא טיפשה. ובלי להתגאות, באמת שלא. אני גם חושבת שאנלא טיפשה, שאם אני יתחתן זה ינבע מילדותיות. סקרנות וכל השאר. ברוך ד` יש לי דעה בענינים הנל
 

קליט

New member
שיבולת

יש בזה משהו, בגיל 17 או 18 - יתכן שלא התפתחת מספיק כדי להחליט החלטה כה גורלית - עם מי תחיי ב70 שנה הבאות . . אז מה דעתך למצוא את הדרך איך להשלים עם אמא שלך ולחיות בשלום ואז יהיה לכם טוב ?? . . . אולי תעזרי יותר בבית ? . אולי תעזרי במשהו קבוע בבית - ואז תמצאי חן בעיני אמא שלך, והיא לא תיראה בך כנטל בבית ? . . . אני מציע שתתיעצי עם יועצת (בית-הספר) והיא תדריך אותך איך לשפר את היחסים בבית . זה לא מסובך . יתכן וזה יקח זמן, ואז תגיעי לנישואין בוגרת יותר, ועם יותר כוחות, שמחה, סבלנות, ואורך רוח . . .
 

ארטיימר

New member
חתונה זה לא פתרון

כל מה שהיה בעיה לפני, יצוף גם אחר כך, כי בעיות זה בדכ דברים שמתקשים להתמודד איתם, אחרת הם לא היו נראים בעינייך בעיה.. ואם קשה להתמודד , אותו קושי יהיה גם בהמשך, רק שהוא יתלבש על דברים אחרים.. רק שלהתחתן את נכנסת באמת לחיים האמיתיים, ולא היית מעדיפה להגיע לשם מוכנה יותר ? כל עוד את לא בטוחה שזה מה שאת רוצה באמת, ומזהה רצון לברוח ולהתחיל מחדש, אז זה לא בריא לדעתי.. והחשש שלך נכון לגבי הבחירה כי כשמבולבלים איך אפשר לבחור מתוך שיקול נכון? אם תחשבי רגע על הבחור, אם הוא יציב ויודע לאן הוא הולך אז הוא יבחר גם באחת שהכיוון ברור לה, ולא יבחר במי שלא, אז זה משאיר שבחור שכן ירצה, אז יש בו ענין שתצטרכי להתמודד איתו בעתיד.. בכל מקרה תקבלי את ההחלטה על חתונה מתוך הרגשה יציבה.... זה יותר חכם כמו שזוג נשוי לא יבחר בפתרון של ילד משותף כדי לפתור בעית שלום בית (למרות שיש שעושים את זה), אבל אם יבחרו לפתור כך, אז זה לא חכם, כי הם לא נוגעים בבעיה ביניהם , כך זה לא חכם לפתור קושי בחתונה..
 
איזה פתרונות אחרים עוד יש לי

אני יודעת שחתונה זה לא פתרון.ואני ממש לא יודעת מה אני יעשה ועושה. כבר שנים שניסיתי להיות ילדה טובה לאמא שלי, ולא ממש הולך לי. אני צעירה מידי .נכון. בשביל זה אני שואלת אותכם, תגידו לי מה לעשות. אין לי מישו שפוי באיזור שלי שאני יוכל להתייעץ איתו..נ.ב- גם כעיקרון, אני רשומה לאיזה מקום לימודים קרוב לבית. (אמא שלי לא הייתה מוכנה לשמוע על מחוץ לעיר.( אבל לא ממש באלי להשקיע בלימודים כמו שהשקעתי בתיכון
 

ארטיימר

New member
שיבולת..

לא יודעת מה מערכת היחסים שלך איתה, נשמע שהיא אמא אוהבת ודואגת רק שיש קונפליקטים.. אז תדעי שאצל הרבה שאני מכירה זה כך. אצל מי יותר ואצל מי פחות, אבל הבסיס הוא שהיא אוהבת אותך ודואגת לך.. אולי תפני אליה ותאמרי לה שקשה לך כך שאתם במצב הזה ואת רוצה שתבינו יותר אחת את השניה.. או באיזו דרך אחרת, אבל כשהגישה היא לא התנגחות אלא הבנה שיש ביניכם שוני שלא יפתר במריבות... אם תבואי אליה כך רגועה שהיא תרגיש שאת יציבה בדרך שלך, היא גם תרגיש בטוח יותר להניח לך לדרכך.. לענין הלימודים - למה את לא רוצה להשקיע? מה כן הכיוון שלך?
 
את חכמה..

זה לימודים גבוהים. הוצאת תואר. וזה הולך להיות לי קשה. אין לי כח להשקיע. אבל זה עוד נושא.. שלם.. אם כדאי לי ללמוד או לעשות לי שנה חופש מלימודים.. לעבוד במשו
 
אז קודם כל שלום. הרבה זמן לא הייתי פה. ולנושא

חתונה אינה מקלט מההורים. להיפך, את עלולה "לסחוב" את הבעיות העכשוויות עם הורייך ליחסים בינך ובין בעלך, ואז המצב יהי'ה גרוע פי כמה. אינני נוהג ל"למכור" את עצמי בפורום הזה. אני נהנה מכל רגע. אבל אני מציע לך ללכת ליועץ כדי לברר עם עצמך איפה הבעיות, מה חלקך ביחסים בינך ובין אמך, ואילו דברים מקפיצים אותך וגורמים לך לכעס, דחיה, מריבות וכד'. את נשמעת בחורה עם ראש על הכתפיים, ואת לא צריכה טיפול פסיכולוגי. אני מדבר על איש מקצוע (כמו בקואצ'ינג), יועץ שמתעסק בבעיות של אנשים בריאים. בתהליך כזה את תגלי כוחות הטמונים בך שלא ידעת על קיומם, תלמדי לנהל את המצבים אליו את נקלעת ולא להיות "מגיבנית", ובע"ה - לשפר את היחסים בינך ובין אמך, וממילא גם את היכולות הבין אישיות שלך לקראת חתונה. אין לי ספק שבמצב הנוכחי גם לאמך לא קל...
 
יעוץ עם רב יכול להוות תחליף?

אחרי הכל, יש כאן גם בעיה של כיבוד הורים. אני רוצה להדגיש ולחדד, יצרתי רושם שכל הזמן אנחנו מתכסחות ומורטות שערות אחת לשניה.. זה לא כך. פעם זה היה יותר גרוע. היום למדתי את התגובות שלה פחות או יותר ויודעת לנווט את עצמי כמה שניתן. אבל היום, כשקורה פיצוץ, זה פיצוץ אדיר. בלתי נסבל..
 
הבעיה היא שהתואר רב אינו בהכרח מצביע על

יכולות בתחום הייעוץ. דבר נוסף - על החלק ההלכתי (כיבוד הורים וכד') בהחלט יש לשאול רב באם יש לך שאלות בנושא, למרות שאפשר די בקלות לעבור על הסעיפים בשולחן ערוך על הלכות כיבוד אב ואם. בנושא האישי - לצערי נתקלתי בהרבה מקרים בהם רבנים גרמו יותר נזק מתועלת.
 
למעלה