אז איך מתחילים ?
בוקר אחד אחרי ההחלטה. מהיום בלילה הוא כבר לא ישן בבית. נושמת עמוק, חוסמת את הדמעות בגרון ותוהה - איך מתחילים ? מה עושים עכשיו ? בקצרה - באמת היה לנו הכל. אהבה, חברות, כסף, ילדים מקסימים, הווה נהדר ועתיד מזהיר. ואיכשהו התקלקל. זה התחיל לאט לאט ואז אסף תאוצה כמו כדור שלג. "המשבר שלו" הוא קורא לזה. הוא במשבר, עמוק מאד. לא יודע מי הוא או מה הוא רוצה ומסוגל כרגע לראות רק את עצמו. על הדרך הוא גם בגד בי קצרות (זה היה כל כך צפוי שזה היה מבחיל) ואז התחרט וחזר. וניסינו המון, כולל כל העזרה המקצועית שכסף (והרבה) יכול לקנות. ופשוט... לא יכולה יותר. הוא ממשיך לפגוע בי עוד ועוד ועוד. הלב שלי שבור כבר. אני כמו מרי פופינס מנסה להיות חזקה, לתת לו את המרחב שלו, לא לשאול איפה הוא מסתובב ומה הוא עושה, לתת לו את הזמן שלו להתבאס ולחייך בתוך כל זה. אבל אתמול, ממשהו הכי קטן שבעולם בערך, נשברתי. כואב לי מדיי. אמרתי לו שילך, שאני לא רוצה יותר. שאם הוא לא יכול לשים אותי בראש מעייניו לרגע אחד קצר ולוותר בשבילי על משהו, אפילו קטן, אז די. אז אני כנראה לא חשובה מספיק. וזהו, הוא הלך. ואני הרוסה, ושבורת לב, ועדיין אוהבת אותו אבל מבינה שזה רע בשבילי ושאני צריכה להפסיק. ובעיקר לא יודעת מאיפה מתחילים עכשיו ? מה עושים ? איך מפרידים את החיים שלי משלו ? בראש ? בלב ? בפועל ? אפילו לא יודעת בצד הלוגיסטי... יש לנו שני ילדים קטנים (5 ושנתיים) לדאוג להם. מה עושים הבוקר ? תודה. קאליה.
