אז איך היה לכם ערב יום העצמאות?

[דש1דש]

אז איך היה לכם ערב יום העצמאות?

יערה לא נרדמה ב-8 (שמעה את אמא מבטיחה טיול בלילה אם לא תישן???) אז יצאנו לסיבוב.... אמנם מאוד מוקדם - אבל כבר היתה התרחשות ברחובות עירנו יערה נהנתה מהסיבוב בחושך - מהאורות - מההתרחשות ברחוב - ככה שישבה - צוחקת לכל העולם ואחותו, עושה עיניים ו.... מנופפת בדגל שהיה בידה. פטריוטית מלידה! בסביבות רבע לתשע היא כבר היתה די שפוכה - וחזרנו הביתה - ציצי ולישון. הבוּוּוּמים (אצלנו שומעים מכמה ערים ככה שהיו איזה 4-5 נגלות של פיצוצים

) ברובם עברו חלק - אם כי פעמיים היא התעוררה ורצתה חיבוק. וזהו - למרות שהלכה לישון ב-9:30 התעוררה ב-6. נגמר הלילה.... לא בטוח כמה היא הבינה את יום העצמאות.... בשנה הבאה!!!!

 

[סאני המצליחה]

אצלנו לא היה מי יודע מה ../images/Emo164.gif

ליהי הייתה שפוכה מעייפות מוקדם מאוד ולא רציתי להרדים אותה עם ציצי אז השארתי אותה ערה כי חשבתי שתלך לישון מוקדם כדי שהבייביסיטר (בפעם הראשונה שזה לא אחד מבני המשפחה) לא תאלץ להתמודד עם להרדים אותה. היא באמת נירדמה מוקדם אבל גם התעוררה בחצות (סינדרלה

) ולא הכירה את הבחורה כ"כ אז היא בכתה ואמיר לא אמר לי ועד שהגענו הבייתה עם הפקקים היא כבר הייתה בלי קול מרוב צרחות...

... גם אצלנו הלכה לישון מאוחר אח"כ כי כבר הייתה עירנית מכיוון שכל החבר'ה מהמסיבה באו אלינו כשברחנו הבייתה בחצות אז גם היא חגגה ובכל זאת קמה ב- 6:20. נתנה לי לישון עוד עשרים דקות יותר ממך

. בקיצור, לא לקחתי אותה לראות שום זיקוקים. איזה כייף זה להיות עם יערה שנהנת מכל מה שקורה סביב גם אם לא ממש מבינה את מהות החג. תהנו גם היום למנגל ביחד.

 

[אלמוג שלי]

הגוזל נרדם מוקדם

אז היה לנו ערב שקט בבית. אפיתי עוגה למנגל של היום וקצת סידרתי את הבית (העוזרת הבריזה

) בשנה הבאה עם הגוזל והפטישים !!!

 

[כ פ ת ו ר ו פ ר ח]

גם העוזרת שלי הבריזה ביום שישי

איזה קריזה זה. וניקיתי קצת כמה שיכולתי (כמה שהכפתור נתנה...). נראה לי שהגיע הזמן לרענן את השורות. מטאטא חדש מטאטא טוב (תרתי משמע).

 

[סאני המצליחה]

מטאטא חדש הוא טוב אבל

צריך ללמד את המטאטא הזה

הכל מחדש ואת זה אני לא אוהבת... וגם צריך להיות איתו בבית קצת עד שיודעים מי נגד מי. אני בעד מטאטא ישן אבל שלא מבריז.

 

[אלמוג שלי]

אני צריכה לא סתם מטאטא חדש

אלא מטאטא שמבין עברית. חלק מבעיית ההברזות נובע מחוסר יכולת לתקשר באותה שפה

 

[כ פ ת ו ר ו פ ר ח]

מטאטא שמבין עברית לא רוצה לטאטא

אני לא מוצאת עוזרת ישראלית. כבר עברנו כמה וכמה פיליפיניות (הפסקתי לספור), באיזה שהוא שלב הן מתחילות לחפף, אח"כ להבריז נאו אנד דן, ומשם קצרה הדרך למטאטא חדש. מכה.

 

[מרב.]

יש לי עוזרת (זרה) מצוינת שאני רוצה

להעביר אותה לפעם בחודש במקום פעם בשבועיים ואני מחפשת לה בית אחר לשבוע ש"נגזל". אם מישהי מעוניינת- אפשר לפנות אלי במסר...

 

[מיכל ק-ש]

אני, אני, אני. אבל רק אם היא חוקית

ואם היא יכולה פעם בשבועיים

 

[LeeLoo1]

עילי כל כך נהנה.....

הוא הסתכל על הזיקוקים מהופנט.... עשה חיים על המנשא גב (תודה לאפונה) ובסוף נרדם עליו ב- 22:00 עייף ומאושר.... אבל בכל זאת קם ב- 07:00. קנינו לו שרשרת עם אורות זוהרים והוא מאוד התלהב.....

 

[סאני המצליחה]

גם אני קניתי לליהי כדור עם אורות

זוהרים והיא ממש מדברת איתו ובעיקר מוחאת לו כפיים.

 

[מאיו]

היה לנו כיף!!!!

בשמונה התחיל טקס בו מדליקים 7 נרות, קטעי קריאה ושירה. בסיום הטקס היו זיקוקין. הייתי בטוחה שאור יירתע מהרעש אבל הוא היה מוקסם. אחרי ארוחת ערב קצרה היה לונה פארק לילדים. אור עלה על המתנפחים ועל סחרחרה עם סוסים, אבל השנה לא רצה לעלות על הגלגל הענק. הוא נהנה לנסוע ב"רכבת"- קרונות נגררים אחרי טרקטורון וגם בעגלה נגררת אחרי טרקטור. כל הערב מיכל ישנה במנשא, וטיפה זזה רק כשהתחילו הזיקוקין. חזרנו ב שתים עשרה, ועכשיו אנחנו לקראת יציאה ללטרון וירושלים. חג שמח ושקט לכולם

 

[שירלי של השלושה]

אנחנו היינו אצל חברים אהובים

לבילוי של אחה"צ וארוחת ערב. הילדים שיחקו ונהנו והשיחה קלחה. היה ערב מאוד נעים. בדרך חזרה הביתה ראינו גם זיקוקים (הילדים כולם נרדמו). בבית שוב היו זיקוקים ואני אילן ועמית (שלא הואיל בטובו לישון עד 22:00+ בלילה וזה אחרי 1/2 שעת שינה בצהריים!). מזל שתומר ישן כי הוא מאוד פחד מהבומים ולא רצה זיקוקים. היום מועדות פננו לתכנית השניה

 

[מיכל ק-ש]

נהדר

אנחנו גרים 50 מטר מכיכר רבין ומבניין העירייה שממנו יורים את הזיקוקים. הרעש אדיר והמראה מרהיב. הכל ממש מעלינו. ב-21:00 התחילה נגלה ראשונה וקצרצרה של זיקוקים. הזיקוקים למרבה האכזבה נמשכו בקושי דקה. זה היה מאוד מוזר, כנראה טעות. במהלך הדקה הקצרה הזו אופק היתה בהלם. הסתכלה עליהם בשוק טוטאלי. כל כך התבאסתי שהם נגמרו מהר כי היא התעניינה בהם מאוד. כשהזיקוקים הסתיימו והורדנו את המבטים למטה ראינו את עמית@, בעלה (עמית אני לא זוכרת אם את מכנה כאן את י. בשמו) ואת ה-

. אחרי כחצי שעה אופק הלכה לישון, אמא שלי נשארה לשמור עליה ואנחנו הלכנו לחברים שגרים 3 דקות הליכה מאיתנו. ב-22:30 התחילו הזיקוקים האמיתיים. מדהימים. ואיזו כמות! ב-23:30 היתה נגלה נוספת. איזה כיף. טלפונים מודאגים לאמא שלי העלו שאופק ממש לא התרשמה מהפיצוצים שהתרחשו לה מעל הראש והמשיכה לישון. אנחנו אכלנו, שתינו, רקדנו, עשינו קריוקי עם שירים ישראליים וממש נהנינו. היום בצהריים אנחנו מוזמנים לחברים לקיום מצוות החג (=

) ומקווה שימשיך להיות כיף ושלא נתקע בפקקים. תחי מדינת ישראל

 

[גילגיל אם הבנים]

זו לא היתה טעות, הזיקוקים של 21:00

רון חולדאי התחשב

בילדי הגן שבאו באופן אישי ללישכתו וביקשו להקדים את הזיקוקים. העליבות הזו....זה מה שהוא נתן להם. אחר כך באמת היה פיצוי.

 

[רחל5]

הלכנו לבית כנסת

אחרי התפילה היתה הרצאה עם ראש השב"כ בכבודו ובעצמו. בעלי אומר שהיה מעניין, אבל אני נשארתי עם בובי בחוץ, לפעילות הילדים. הם עשו איזו עבודת יצירה. התפקיד של בובי היה להשיג לי את החומרים (לך תביא גליל... לך תביא כדור... לך תמצא דבק...) והתפקיד שלי היה להדביק ולחבר אותם ולהפוך אותם למתקן עפרונות שנשבר תוך דקה... באמצע הפעילות (וההרצאה) התחילו זיקוקין. זה היה די קרוב לבית הכנסת (הישוב קטן, בסך הכל). כל הילדים טיפסו על גדרות וחיפשו מקום טוב לראות. רק בובי פרץ בבכי קורע לב. חיבקתי אותו. בעלי שמע את הבכי שלו ויצא החוצה. בזאת נגמרה עבורינו הפעילות וההרצאה. הוא רצה רק על הידיים. בקושי השתכנע לצאת מבית כנסת, כי הכניסה היא בכיוון הזיקוקים. הלכנו לבמה. בדיוק הגענו כשאיזו להקת ילדים מקומית שרה את "סבא טוביה". לצערינו שמענו רק את השורות האחרונות מרחוק. בהמשך טוביה צפיר חיקה את אריק שרון וזה ממש לא עניין את בובי (גם לא אותנו. מספיק לנו בחדשות). חזרנו הביתה, וכל הערב הכנו את בובי לזיקוקין שיהיו בעשר בלילה עוד פעם. בסוף הוא נרדם, והזיקוקים היו בכלל באחת-עשרה. אם תשאלו את בובי - הוא מעדיף את יום הזיכרון...

 

[עמית@]

אנחנו הלכנו לראות זיקוקים.

ראינו את אופק ומיכל

ראינו זיקוקים, נרשמה התלהבות שגבלה בהסטריה, היה נחמד. אחר כך הוקפצתי לעבודה, וחזרתי באחת בערך, היישר להכנות לארוחת הצהרים אצלנו (עם חברים) היום.

 

[אולה *]

במילה אחת - נהדר!!!

בד"כ שירז שפוכה בשעה 9. הפעם הגיעו אורחים (דניאל@זר עם נ. ושי המתוקה) והגברת קיבלה מנת מרץ

ההורים זללו כמויות של אוכל, הקטנטנות עזרו לחסל פסטה ושניצלים. אחרי זה יצאנו לסיבוב. שירז נדהמה מהזיקוקים. אין מילה אחרת - היא פשוט הסתכלה על השמיים, הצביע ולא הוציאה מילה. מאוד נהנינו.

 

[מריםXX]

אנחנו ניחמנו שני פליטי חיסון

טילטלנו אותם לאורך כל שדרות רוטשילד הלוך וחזור, השניים נמנמו בעגלתם, אנחנו הרהרנו בכמה שטוב לנו והעלינו גירה על זה שוב ושוב, והלכנו כולנו לישון מוקדם אחרי אמבטיות. התעוררנו כמו חדשים. אכן, חג עצמאותנו כמשפחה גרעינית חדשה.

 

[עמית@]

גם אני ויוסי, הלכנו וביננו תמר, יד

לכל אחד מאיתנו, פטפוטי אושר, אנשים שחולפים על פנינו ואמרים "איזה מותק" חיבוקים ונשיקות בזמן הזיקוקים, לא הפסקתי לחשוב כמה לא ייאמן שזו *אני* פה, צועדת יד ביד עם יצור קטן וזהוב, שמדי פעם צווח אלי, מבקש ציצי וקורא לי "אמא". הקיטש המטורף בהתגלמותו, והאושר כנ"ל.