../images/Emo41.gif7
אחי התלבטות קשה מאד. כי הקטע הזה משתרע על שלושה עמודים וגורם לי צמרמורות כל פעם מחדש: i'd counted on him to be on my side. i'd counted on hi, to suffer more the i suffered. and most of all i counted on him to hate that revolting thing killing bella more then i hated it. i'd trusted him with that. yet now they were together,the two of them bent over the budding, invisible monster with their eyes lit like a happy family. אין לי מלים לתאר את הרגשות שעברו בי כשקראתי את זה. הצמרמורות שאני חשה אפילו עכשיו. אדוארד מתחיל לאהוב את הנאדג'ר הקטן. פשוט מושלם. ושימו לב זה הפעם הראשונה שאני מצטטת את ג'ייקוב בלאק. דמות שאני לא כל כך אוהבת. אבל בספר הזה הזדהיתי והבנתי את הכאב שלו מאד. והוא תיאר את המתרחש בצורה מושלמת.