אותי זה מצחיק - דן אלמגור-ימי זמר

אותי זה מצחיק - דן אלמגור-ימי זמר

טוב, אחרי שקיטרתי קיטור הגון על הערב של חפר - אני מבקשת לשתף בחויה הנפלאה של העב. הערב היינו ב"אותי זה מצחיק" - הומור בשירה העברית. ערב שהוקדש לשירים ההומרוסיטיים והסאטריים שנכתבו בארץ ובעברית. את הערב הנחה דן אלמגור. על הנגינה הופקדו אבי יפרח - תופים1 ניצן עין הבר - נשיפה; שמוליק בודגוב - גיטרה; רוני וייס - עיבודים וניהול מוסיקלי. המשתתפים (לפי סדר הופעה): אילן וייל ורביעיית מוסקט, רמה מסינגר ירדן בר-כוכבא שרון אלימלך טוביה צפיר, איציק כהן אילי ויונה ו.......................יענקל'ה בן סירא. תשמעו - אני כבר מתה מעייפות אז לא אכביר במילים ובתיאורים - אבל - מי שלא היה (וזה כנראה רוב מכריע של חברי הפורום) - לא יודע מה הוא הפסיד. ראשית - היו המון שירים שלא שמעתי כבר מאתיים שנה, וחלק - שאפילו לא הכרתי, ושמעתי היום לראשונה. העיבודים היו מצוינים, הביצועים היו מצוינים, לשם שינוי - כולם למדו את המלים לשירים שלהם בע"פ - כך שלא היתה קריאה מסיבית בשידו חי (טוב, רק טוביה צפיר פספס בשיר הראשון, והתנצל מאוד, כי אמר שזו ההתרגשות.. , וכן, האמנתי לו שזו התרגשות, והוא גם עשה את זה בחן). טריליאן - לא תאמיני - שרו את "עברית קשה שפה", ועשו אותה כל כך יפה (איציק כהן ורמה מסינגר) וכן, אילי ויונה שרו את השלושה הקבועים שלהם משלמה ושלמי, אבל - לשם שינוי לא שרו את קונצרטינה וגיטרה אלא את "מי לימון ואדון צלחת" (מתוך שוק המציאות). היה קסום למדי. והמדהים של הערב היה יעקלה בן-סירא, שמעולם לא ראיתי אותו בהופעה חיה (חוץ מכל השידורים למיניהם בטלויזיה וכו') על במה. הוא היה פשוט מדדדדדדדהההההההההייייייייייייייםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם מלא מרץ, משתולל על הבמה, קצר נשימה אבל לא מוותר, לא מפסםס אף ימילה, יודע את כל המילים בע"פ, נוזף במלווים אותו על שהם לא עומדים בקצב שלו, עושה קומדיה בימתית של ממש מכל שיר, פשוט - מחונן ונפלא האיש הזה. היה ונשאר בעל פנים, קול והתנהגות של ילד. הקהל יצא מגדרו, מחיאות הכפיים לאחר שהוא סיים את חלקו בערב לא שככו למשך זמן ארוך. ודן אלמגור כתב שני בתים חדשים לפי "אף אחד לא קם" של הגשש, וטוביה צפיר שר אותם , כמובן , בחיקוי של הגששים.... לא היתה שורה אחת ממה ששר שלא עוררה הסכמה גורפת בקהל. בקיצור, לא מתכוונת להאריך כעת, אבל אולי בהמשך. רק רוצה לסכם ולומר - שלאחר מפח הנפש מערב חפר, ולאחר עוד הופעות שראיתי בפסטיבל ואי אפשר היה לציין את רמת הביצוע שלהן כמעולה (אם כי כולן כבר היו ממש בסדר ובמיוחד בהשוואה לחפר...) - המופע הזה היה פשוט הדובדבן שבקצפת. מעובד, מושקע, מתוקתק, דן אלמגור לא הכביר במילים (חוץ מההתחלה, שאז כבר נלחצתי קצת שזה יהיה הרבה מדיי מילים ומעט מדיי שירים, אבל ל א- הוא הפתיע כל כך לטובה!!!!! תודה דן), הוא הכין מצגת מקסימה, כמו שהוא נוהג לעשות, שיבץ בה תמונות של כל הראושנים של המדינ הוגם שלפניה, כל הכותבים, ההוגים,המלחינים והיתר. וכמובן - את הפוסטרים של מופעי הקברט והקומדיה שהיו מאז ועד היום. רוני וייס עשה עיבודים מקסימים, לא יותר מדיי "יומרניים" ולא יותר מדיי קיצוניים או פורצי דרך, וצד שני גם ממש לא כבדים , איטיים או משעממים. המופיעים - אחד אחד וכולם ביחד היו נפלאים. אפילו חברי מוסקט, שבערב של חפר עשו לי פריחה שעד היום לא עברה לי, השתדלו להיות הרבה פחות גרועים, וזה שהיו היום בהרכב של רביעייה (כולל את אילן וייל) עשה את הכל הרבה יותר נסבל. האילן וייל הזה ממש ממש מפתיע לטובה שוב ושוב. רמה מסינגר היתה נהדרת, כדרכה, וגם ירדן בר כוכבא, אילי ויונה - טוב, כולכם כבר ראתם אותם לפחות פעם אחת מאז שפרצו אצלנו בקאם-בק שלהם.הבעיה היחידה, לטעמי, היא שאילי לא מבין, שכל מי שכבר היה לפחות פעם אחת במופע בחולון - כבר ראה ושמע את הסיפורים והבדיחות שהוא מספר שכאילו קרו רק לפני חודש..... אני שמעתי היום בפעם הרביעית את הסיפור על ירוחם מהקפה, ו.... אותי זה כבר לא מצחיק........ חוץ מזה - אילי הוא מקסים, שומר על חיוניות ועל ילדותיות, וקלילות הגוף שלו והתנועות מצליחים להפעים אותו בכל פעם מחדש. הבטחתי לא להאריך, ונראה לי שיצא לי בכל זאת הרבה, אז, סליחה. בכל מקר ה- מאוד שמחה שיצא לי לספר עם דברים טובים בסוף הפסטיבל ולהישאר עם הטעם הטוב.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
איזה כיף לשמוע, וצובט בלב שפספסתי

מהרגע ששמעתי עליה רציתי ללכת להופעה הזו, אבל לא היה לי עם מי, וכשהחלטתי שאני אלך אפילו לבד, או אולי עם ההורים אם זה יסתדר להם, כבר היה מאוחר מדי ולא נשארו כרטיסים...
רוני וייס מעבד מצויין, עיבד המון פסטיבלים.
אין לי ספק שהוא עשה את מלאכתו נאמנה כמו תמיד. דווקא את רמה מסינגר אני לא כ"כ מחבבת, ושמעתי אותה שרה בכמה וכמה הזדמנויות; גם לא את יענקלה בן סירא, הוא תמיד תמיד מעצבן אותי... מעולם לא הצלחתי להבין את ההתלהבות ממנו לא כשחקן ולא כזמר. בכל מקרה, נשמע שהיה ערב לעניין, מקווה שיהיה משהו דומה בעתיד.
 
../images/Emo41.gifגם אותי זה הצחיק

מודה ומתוודה שמזמן לא הייתי בפסטיבל ימי זמר של חולון וברגע האחרון "נקלעתי" למופע המסיים בערב זה. אכן חדווא סיכמה בהרבה וקלעה ברוב דבריה לדעתי האישית גם כן. הערותיי:* אילן וייל הוא אחד במינו, הוא היה מוכר אבל לא נחרט בזיכרוני לגמרי. הערב ממש התרשמתי לטובה * שרון אלימלך היא פשוט שחקנית, הרבה מעבר לזמרת. כל העת עשתה פרצופים וממש שיחקה את השירים * הרשימו כמובן בן סירא ואילי, אכזבה קצת יונה עטרי ששרה עם אילי. הוא מלא חיוניות והיא לא ממש הרשימה, במיוחד החווירה כשהוא ברקע. * הפעם היו יחסית הרבה שירים שהכרתי, גם ישנים ביותר, והיה כיף במקביל לשמוע שירים "חדשים בשבילי" והסיפורים שמעבר * נחמד היה לשמוע את שירי שלמיי בביצוע אמיתי וחי על הבמה, אכן הייתה חוויה מרנינה וכמו חדווא גם אני חייכתי בהזכרי במפגשי פורום/טריל, חה. אולי תעשו "מפגשלמי" לחובבים...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מפגש שו"ש רציני יהיה יום אחד...

למען האמת שו"ש זה די קצר, מדובר בסה"כ בחצי שעה, פחות או יותר, ולכן אין מה להפגש במיוחד רק בשביל זה, אבל כן רציתי מתישהו לקבוע שעה בתחילת מפגש, שלא תהיה באמצע הלילה כשכולם מותשים, אלא דווקא מוקדמת יותר. אני מקווה שזה יקרה מתישהו. בכל מקרה, נזכרתי שגם את שרון אלימלך אני ממש לא אוהבת. ראיתי אותה שרה במופעים רבים (בטלוויזיה) ולא אהבתי את ההגשה שלה. במחשבה שניה, יכול להיות שלא כ"כ נורא שפספסתי...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
את מוזמנת לרקוד... ../images/Emo98.gif

לגבי הדיאלוגים - היו מחשבות בכיוון, אבל אני מודה שבאופן אישי זה לא עד כדי כך קוסם לי (פרט לאלה שנכנסו לתקליט, כמובן, ועליהם אני לא מוותרת).
 
לגבי שרון אלימלך

גם אני לא ממש אוהבת אותה. ליתר דיוק - ממש לא אוהבת אותה, אבל אמש היא דווקא היתה די נסבלת (טוב, חוץ מזה שהיא שרה את שיר המרקיז של דן אלמגור, וכל הזמן אמרה "פָּעוֹט" במקום ,פָּעוּט", וכמעט הרבצתי לה, אה, והיא גם אמרה "הֵפּילה".....
 
למעלה