אורלנדו - דנבר + עוד קצת מאתמול

Krit123

Well-known member
האסטרטגיה הייתה לעלות מנומנמים בניסיון להרדים אותם, והיא עבדה בצורה יוצאת דופן עד למחצית (יתרון 16). בהפסקה הם שתו קפה בזמן שאנחנו כבר התחלנו לארוז, אז הפסדנו. הפעילו לחץ מטורף על הכדור מקו החצי, לפחות שני גבוהים ניידים על המגרש, אחד מכסה את הג'וקר, השני מחכה בצבע, השאר מלווים את הנעת הכדור באקסטזה. פחדנו להיכנס לצבע, לא משכנו מספיק עזרה בשביל ליצור מבטים פנויים מחוץ לקשת, אז נשארנו עם ג'אמפרים לא משהו. הקלישאה we didnt match their physicality ממש מסכמת את המפגש.

מונטה ניסה לחלץ אותנו עם שורה של makes מחצי מרחק (בקושי החטיא), אבל לא הועיל. גורדון חזר לאורנלדו לאחר שבילה שם את 7 העונות הראשונות שלו בליגה. קיבל סרטון מחווה, הוא החזיר במחווה משלו עם פוסטר אופייני בחדירה והופעה מצוינת. רק נזכיר, בפעם האחרונה שהקבוצות נפגשו (לקראת הטרייד דדליין אשתקד), הוא וכמה מהשחקנים שלנו נשארנו לפטפט על המגרש לאחר הבאזר, מה שהוביל לספקולציות על מעבר אפשרי.

זה נראה היה כמו משחק החזרה של יוק. חלוד, אדיש, אולי קצת עייף. הזכיר במעט רגעים חלשים שלו מהסדרה ההיא מול הלייקרס, נרתע מהפיזיות, לא מצליח לסחוט עבירה, מהוסס ומודע לעזרה בצבע. המג'יק הכריחו אותנו לדלג על אופציית המסירה הראשונה והספיקו to recover לצד הרחוק, בו לא עמד איום ממשי. שווה לציין שהרוקי בונס היילנד ואוסטין ריברס נכנסו לפרוטוקול קורונה ויפספסו שבוע, אולי יותר, מה שהשאיר אותנו מינוס 4 שחקני קו אחורי (דוזייר/מורי/ריברס/בונס).

בצד של אורלנדו פרנץ ואגנר קלע 5 נקודות בדקה האחרונה שהעלו אותם ליתרון (ראשון! היו בפיגור לאורך ההתמודדות). לא ממש האמנתי בואגנר כפרוספקט, בטח לא כמו אחרים, והוא ממשיך להראות מה הידע שלי שווה בכל פעם שהוא דורך על הפרקט. הוא סופר חכם, והמחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לו היא שאין לו באמת חולשות אלא רק לאן להשתפר. יעני יש שחקנים עם חסרונות מובנים בולטים בהרבה, הוא כמובן לא מושלם אבל זה פחות תקף לגביו. אולי אני חוזר על עצמי אבל כרגע הוא נראה כמו הפרוספקט הבכיר בקבוצה, וזה לא כולל רק את ג'יילן סאגס כי ממש לא חסר להם כישרון גולמי.

מיאמי - קליבלנד
קושי הלו"ז הוא בין השאר תוצאה של מזל, כמו שאנחנו גברנו על ההיט עם הרכב חסר, גם הקאבס פגשו אותם ללא צמד הכוכבים (באטלר&באם). אפשר לסכם את המשחק כ-block party, קליבלנד רשמה 14 חסימות, 8 חטיפות (ו-20 איבודים for good measure) והשאירה את ההיט על 85 נקודות אצלם בבית.

אם אתם רוצים לקבל טעימה, תראו איך מובלי נשאר עם טיילר הירו בפוזשנים הראשונים בסרטון

מיאמי נרמסו בהרכב נמוך, וקיבלו 0 עגול מדאנקן רובינסון, ובכך נקטע לו רצף של 69 המשחקים בהם קלע לפחות שלשה אחת (השני הכי ארוך בליגה מאחורי סטף, לא תאמינו מי נמצא במקום השלישי). אם דאנקן לא פוגע, קשה להם לייצר איום ממשי מחוץ לקשת, ובטח שדאנקן עצמו לא מצליח לתרום בשום אספקט אחר של המשחק. לפחות מקס סטרוס מילא את מקומו בתור הקלעי האוטומטי פעם שנייה ברציפות, יוסיף נפח לרוטציה שלהם בהמשך.

באקס - שארלוט
ראיתי רבע אחרון, מותחן אדיר. ההורנטס ללא פלאמלי פנו להרכב נמוך עם חמישייה של יוצרים, בהדרגה הבאקס עשו דאונסייז כדי להתמודד איתם. לפני כן עוד הספקנו לראות קאזינס (חתם לא מזמן) מקבל דקות וקולע שלשה. לאמלו עם התפוצצות של 36 נק' (8 שלשות) הניע את ההתקפה, פיקאנדרול מאמצע מהגרש סידר הזדמנויות להייוורד, ברידג'ס ואחרים ליצור באחד על אחד ולתקוף את הסל, הריווח הועיל להרחיק את יאניס מן הצבע. בצד השני הבאקס ניגשו ללא מעט מהלכי אייסו שפחות הניבו פירות, פעלתנות והתעלות הגנתית של ההורנטס מנעו מיאניס לרמוס אותם סופית. היתרון נע מצד לצד כאשר שתי הקבוצות ממהרות להחליף צדדים, לבסוף שלשה של מידלטון 50 שניות לסיום קבעה יתרון נקודה. איבוד כפול משני הצדדים הוריד את השעון למינוס 24, מידלטון קלע שתיים מהקו, רק בשביל לראות את לאמלו קולע שלשה בלתי אפשרית ביציאה מטיימאאוט. קואץ' באד שרטט תרגיל שיאפשר ליאניס תנועה ישירה לסל, שם שתיים כמו גדול עם פחות מ-3 שניות על שעון (לשארלוט נגמרו פסקי הזמן). ברידג'ס קיבל את הכדור והרים שלשה מאחורי קו החצי והחרא הזה כמעט נכנס! in and out.
הבנתי שגם המפגשים בין הסלטיקס לפילי ואינדי-הוקס הסתיימו על הבאזר, המזרח השנה קשוח.
 

Rapgamer

Well-known member
פששש... אותו דורט שקלע איזה 3/200 משלוש בסדרת הפלייאוף נגד יוסטון לפני שנתיים.
 

fatnoam

Active member
אני קולט שכתוב על השם שלי New Member עלק. לכו הביתה תפוז היה לי בלוג על NBA עוד שלניר היה שיער.

בכל מקרה ראיתי את כל המשחק של באקס - הורנטס.
דבר ראשון, ראיתי אותו בליג פאס בגרסת ה-HooperVision, שזה בעצם קוונטין ריצ׳רדסון וג׳מאל קרופורד 3> משדרים את המשחק ביחד. כל שבוע הם עושים משחק כזה, ובאחד הרבעים פשוט מעלים מרואיין, ומדברים איתו בזמן שהמשחק רץ ברקע. דרך מעניינת מאוד לראות כדורסל, עדיף על כל שידור שהוא לא TNT זה בטוח, ואגדיל ואומר שעדיף על כל שידור שלא כולל את ואן גאנדי. הפעם העלו ברבע השני את מאגסי בוגס, שדיבר הרבה על MJ, על גארדים נמוכים (שמות כמו ארל בויקינס ונייט רובינסון עלו הרבה), ועל איך ספייס ג׳אם הפך אותו להרבה יותר מפורסם ופופולרי. הכי כיף לראות איך שני שחקנים לשעבר מתלהבים מדברים קטנים, מפרגנים לקולגות שלהם לשעבר ומביאים סיפורים עם הרבה צבע. יתרה מכך, יש להם זוויות וניתוחים שלעולם לא תשמע משדרים קונבנציונאלים. הדאון סייד היחידי, הוא שלפעמים בראיון או בסיפורים הם ממשיכים למרות שברקע קורים דברים חשובים או מלהיבים. לדוגמא, מיילס ברידג׳ס דפק שם אלי-הופ ענק בפנים של יאניס, וברקע אתה שומע את מאגסי בוגס מספר על איך הוא היה מציק לרכזים מאחור.

בקשר למשחק עצמו, שארלוט פתחו בבראז׳ של שלשות וסיימו את הרבע הראשון עם 41 נקודות על אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה (עם הרכב מלא יש לציין). בכל פעם שההורנטס עלו לדו ספרתי, יאניס פשוט החליט שהם לא הולכים לברוח להם, ועשה כמה סלים כדי להחזיק את הראש מעל המים. בחצי הראשון היווני היה יחסית עדין עם ההורנטס, לא נכנס חזק פנימה, והתפשר על שלשות וג׳אמפרים, ומדהים לראות איזה נדבך הוא הוסיף למשחק שלו. סטפ בק מיד ריינג׳, פייד אוואי וכו׳. קלע גם באחוזים טובים. לראות את החצי הזה ולא להאמין שלפני שלוש שנים הוא זכה ב-MVP מבלי בכלל להיות קשור או בעל יכולת לבצע מהלכים כאלה, שיותר הזכירו את אולג׳ואן בשיא מאשר את שאק שזו ההשוואה הרגילה של יאניס (והמוד שהוא גם עבר אליו בחצי השני).

ההורנטס עצמם משחקים מצויין. הם מציגים שישיה שחקנים - לאמלו, ברידג׳ס, הייוורד, אוברה, וושינגטון וסקארי טרי, שכולם שומרים בהגנה ומפרגנים בהתקפה, אף אחד לא כופה את עצמו. הממוצעים גם מדהימים בעיני - לאמלו וברדיג׳ס עומדים על 20 למשחק, הייוורד ורוזייר על 17.5, אוברה 15.5. מאוד קשה לעצור את החמישיה הזו בהגנה (במיוחד בחצי הראשון שאוברה וברידג׳ס היה חמים מאוד מחוץ לקשת). הם בעצמם שומרים לא רע בכלל, אבל חסר להם גובה (גם וושינגטון (10 נק׳ למשחק) לא עוזר בעניין הזה כל כך, חסר לו סייז), ולאמלו אמנם חוטף ועוזר אבל הוא חלש פיזית וחסר יסודות הגנתיים. אני אוהב אבל את הדרייב שלהם, הגיעו לוויסקונסין והסתכלו לבאקס בלבן שבעיניים מבלי לפחד. לאמלו לא ספר במיוחד את גרייסון אלן והולידיי ששמרו עליו, וזה מדהים לראות, בעיקר מול הולידיי שהוא אולי הרכז הכי פיזי בליגה, שמאוד זריז עם ידיים מצויינות - שמהלכים הגנתיים שלו מול בוקר וכריס פול הכריעו משחקים בפיינלס - ולאמלו פשוט מתעלם מהקיום שלו שהוא שוב עובר אותו בדרך לדרייב אנד קיק.

קליעות מצויינות של ההורנטס גרמו להם להתאהב בשלשה, וההחטאות שהגיעו לאזן את העניין אפשרו לבאקס לחזור. הבאקס אחת הקבוצות הכי חזקות מנטלית בליגה (כשיאניס משחק כמובן), וגם ב-20 הפרש אל תספיד אותם. בחצי כבר היה צמוד, וברבע השלישי הבאקס כבר הובילו.

בוגי קאזינס עלה לדקות ראשונות השנה, עם פרגון גדול מצוות השדרים (שגם דחף לקמפיין להחזיר את אייזיה תומאס לליגה), ואני חושב שהוא באמת פונקציה שחסרה לבאקס השנה, בטח שמתחשבים בעובדה שברוק לופז פצוע ויושב בחוץ (עבר אתמול ניתוח בגב, ייתכן וגמר את העונה). שלושת הכוכבים של הבאקס אינם שחקני התקפה מחוננים כדוגמת לילארד, סטף, קיירי, לברון, דוראנט, בוקר, פול וכו׳. בעיקר שחקני Two way שיכולים לייצר לעצמם אבל לא בדיוק מייצרים יותר מדי לאחרים. יאניס קיבל סינגל קאבר רוב המשחק ותרם 40 נקודות, אבל זה לא שהוא הכניס אחרים למשחק (למרות תשעה אסיסטים), לדוגמא. בהיעדר ניצוץ התקפי, מישהו כמו קאזינס יכול להראות את היכולות שלו, ודווקא בסגל כל כך קשוח ואינטנסיבי אפשר להחביא את החסרונות שלו בהגנה. שנה שעברה בקליפרס, היתה ביקורת על קאזינס, נקודות ריקות קראו לזה, ובאמת הקליפרס ממש חטפו בהגנה מתי שקאזינס שיחק. אבל לקליפרס יש הרבה שחקנים עם ״גיים״, ג׳ורג׳, קוואי כמובן, אבל גם בטייר השני לרג׳י ג׳קסון ומרקוס מוריס יש את זה. בבאקס אין את זה לאף אחד, ובוגי בהחלט יכול להביא שם אימפקט חיובי.

בכל מקרה, הבאקס שיחקו כדורסל מעולה בהגנה ויצאו להתקפות מעבר שחשפו הרבה חורים אצל ההורנטס, שהבינו מאוד מאוחר שיאניס שובר אותם, ואז כבר שבאו לעזור ראינו את מידלטון כמעט וסוגר עניין ברבע האחרון, כהרגלו, עם שלשות בקלאץ׳. ההורנטס חיפשו למי ללכת (רוזייר והייוורד פספסו) ולאמלו לקח אחריות עם שלשת קלאץ׳ מדהימה שהביאה לשיוויון. הבאקס חזרו מטיים אאוט עם תרגיל מצויין ומאוד לא צפוי:
מידלטון הוציא את הכדור (ציפיתי שהוא ירווח כי הוא הקלעי הטוב בסגל), לג׳רו הולידיי - ציפיתי שיצא ליאניס שבכלל עמד על החצי. יאניס פשוט התחיל לרוץ, הולידיי נתן לו דיש, וההתקפה שהתחילה אחרי סל וטיים אאוט, עם 8 שניות על השעון, הפכה להתקפת מעבר שיאניס בא בתנופה עם הפנים לסל במצב של שלוש על שלוש כזה, כי הולידיי ומידלטון היו כבר מאחוריו. כמובן שהתוצאה היתה ידועה, הרי אין שחקן בליגה עם השילוב של כח, אורך ואתלטיות כמו של יאניס, ולהורנטס הצנומים גם לא היה בדיוק ״קיר״ להעמיד מולו. היווני סיים בלייאפ אלגנטי והמשחק הוכרע (למרות זריקה משני שליש מגרש של ברידג׳ס שכמעט ונכנסה).

יש לי עוד מה לומר על ההורנטס אבל אני מתכנן לעשות סיכומון רבע עונה ולדבר עליהם שם.
 
למעלה