Fire Puppet
New member
אורות (פאנפיק)
פאנדום: הארי פוטר. דירוג: PG ז'אנר: דרמה אני חושבת. דמויות: סיריוס בלק, ג'יימס פוטר, לילי אוונס. תקופת זמן: MPPW תקציר: "לילי אוונס הייתה האור וסיריוס בלק הפך להיות הרקע, זורח באור חיוור וקר, אור מרוחק ששמור לכוכבים. שום כוכב לא יוכל להשתוות לשמש, אפילו לא הכוכב הבוהק ביותר." תודה לשיר, יעל וענת על העזרה אתן לייק סאו שולתות. __________________________________ אורות היא הייתה כל כולה אור. כל נמש זרח על עורה העדין, כל שיערה כתומה הייתה להבה אחרת; העיניים הירוקות בהקו כמו יום שמש חמים, וחיוכה בלבד האיר גם את הנשמות האפלות ביותר. לילי אוונס הייתה קרניים של שמש קשורות זו בזו כל כך חזק שאפילו החשכה לא הצליחה לכבותה. היא הייתה טהורה מדי לחשכה; זורחת ומלטפת ואוהבת ונותנת ומעניקה הכל. לילי אוונס הייתה האור וסיריוס בלק הפך להיות הרקע, זורח באור חיוור וקר, אור מרוחק ששמור לכוכבים. שום כוכב לא יוכל להשתוות לשמש, אפילו לא הכוכב הבוהק ביותר. והיא תמיד הייתה שם, רחוקה, אך אורה בכל זאת בקע מאיזשהו סדק. והוא שנא אותה. הוא שנא אותה כי היא הייתה שם, כי היא הייתה בוהקת כל כך, כי הוא אהב אותה יותר, כי ברגע שהיא הופיעה הוא כבר לא היה חשוב- הרי כל ילד יודע שבאור השמש לא רואים את הכוכבים. וג'יימס פוטר היה כמו ילד קטן, מביט בעיניים קרועות בשמש. השמש שזורחת, השמש שמחממת ומשזפת, השמש ששורפת, אבל לעולם לא שוקעת. היא שרפה אותו, סיריוס ידע. היא סנוורה את עיני האגוז הנבונות שלו ועיוורה אותו, ופיתתה אותו לבוא אליה, הרחק ממקומו החוקי. הרחק ממנו. פוטר ובלק. כולם ידעו שאחד לא בא בלי השני, כמו נשמה אחת שהופרדה לשני גופים. הולכים לכל מקום יחדיו, צוחקים מאותן בדיחות, נרשמים לאותם קורסים רק כדי לשבת באותו השולחן. ופתאום היא הייתה שם, מצחקקת בקול הפעמונים שלה מהבדיחות שהיו פעם רק שלהם, מנשקת אותו נשיקות קטנות ועדינות על הלחי שסיריוס נהג לצבוט בהתגרות. ועם הזמן זה הפך לפוטר ואוונס, מטיילים במסדרונות חבוקים, מתנשקים מתחת לאיזה עץ. אוהבים אחד את השני. הוא היה שלה אחר כך, הולך אחרי האורות עד למותו. וגם שם היא הייתה איתו. ביחד עד המוות, כך נשבעו וקיימו. וסיריוס היה שם גם, מנקה את השברים של השמש שהתנפצה, מכניס את הלילה לחייו, שיכסה את אור השמש, וגם את אור הכוכבים.
פאנדום: הארי פוטר. דירוג: PG ז'אנר: דרמה אני חושבת. דמויות: סיריוס בלק, ג'יימס פוטר, לילי אוונס. תקופת זמן: MPPW תקציר: "לילי אוונס הייתה האור וסיריוס בלק הפך להיות הרקע, זורח באור חיוור וקר, אור מרוחק ששמור לכוכבים. שום כוכב לא יוכל להשתוות לשמש, אפילו לא הכוכב הבוהק ביותר." תודה לשיר, יעל וענת על העזרה אתן לייק סאו שולתות. __________________________________ אורות היא הייתה כל כולה אור. כל נמש זרח על עורה העדין, כל שיערה כתומה הייתה להבה אחרת; העיניים הירוקות בהקו כמו יום שמש חמים, וחיוכה בלבד האיר גם את הנשמות האפלות ביותר. לילי אוונס הייתה קרניים של שמש קשורות זו בזו כל כך חזק שאפילו החשכה לא הצליחה לכבותה. היא הייתה טהורה מדי לחשכה; זורחת ומלטפת ואוהבת ונותנת ומעניקה הכל. לילי אוונס הייתה האור וסיריוס בלק הפך להיות הרקע, זורח באור חיוור וקר, אור מרוחק ששמור לכוכבים. שום כוכב לא יוכל להשתוות לשמש, אפילו לא הכוכב הבוהק ביותר. והיא תמיד הייתה שם, רחוקה, אך אורה בכל זאת בקע מאיזשהו סדק. והוא שנא אותה. הוא שנא אותה כי היא הייתה שם, כי היא הייתה בוהקת כל כך, כי הוא אהב אותה יותר, כי ברגע שהיא הופיעה הוא כבר לא היה חשוב- הרי כל ילד יודע שבאור השמש לא רואים את הכוכבים. וג'יימס פוטר היה כמו ילד קטן, מביט בעיניים קרועות בשמש. השמש שזורחת, השמש שמחממת ומשזפת, השמש ששורפת, אבל לעולם לא שוקעת. היא שרפה אותו, סיריוס ידע. היא סנוורה את עיני האגוז הנבונות שלו ועיוורה אותו, ופיתתה אותו לבוא אליה, הרחק ממקומו החוקי. הרחק ממנו. פוטר ובלק. כולם ידעו שאחד לא בא בלי השני, כמו נשמה אחת שהופרדה לשני גופים. הולכים לכל מקום יחדיו, צוחקים מאותן בדיחות, נרשמים לאותם קורסים רק כדי לשבת באותו השולחן. ופתאום היא הייתה שם, מצחקקת בקול הפעמונים שלה מהבדיחות שהיו פעם רק שלהם, מנשקת אותו נשיקות קטנות ועדינות על הלחי שסיריוס נהג לצבוט בהתגרות. ועם הזמן זה הפך לפוטר ואוונס, מטיילים במסדרונות חבוקים, מתנשקים מתחת לאיזה עץ. אוהבים אחד את השני. הוא היה שלה אחר כך, הולך אחרי האורות עד למותו. וגם שם היא הייתה איתו. ביחד עד המוות, כך נשבעו וקיימו. וסיריוס היה שם גם, מנקה את השברים של השמש שהתנפצה, מכניס את הלילה לחייו, שיכסה את אור השמש, וגם את אור הכוכבים.