אופפפפפפפפפפפ../images/Emo4.gif
יום שלישי אחרי מס' לילות ללא שינה נסיעה משותפת שלי אחי לבית חולים אחרי חודש ויותר להערכת מצב והמשך קבלת טיפולים הציפיה מורטת העצבים התחינה לבשורות טובות המחשבות הפחדים אוכלים כל פיסה ולו הקטנה ביותר מהלב ההרגשה של פחד הפעם הראשונה שאני ממש מפחדת מהבשורה והמבט בעיניים מבוהלות מה יהיה היום? האם היום הוא יחייך אליי? העיניים הכחולות שלו ידברו? הרצון שלו לחיות היום ישתנה ,,, אנחנו כבר שם ,,,שזה כאן ממתינים ,,, מביטים והוא ,,,,, כך שוכב עם דמעות בעיניים מאוכזב כמו ילד קטן שלא קיבל סוכריה ממורמר מתוסכל כואב ודואב הוא רק מביט ולא מדבר ,,, והכאב הזה בלב,,,, ההמתנה הזו מטריפה אותי ,,,, המסדרון הזה כל כך מוכר לי פעם פחדתי ממנו השקט הנורא שנמצא שם,,,, הרופא מביט בנו כולנו ואומר עם עצב ענקי ,,, ביום חמישי נחזור על הבדיקה פעם נוספת בתקווה שהפעם הזאת תהא על חשבון בשורות טובות,,, הלוואי,,,
יום שלישי אחרי מס' לילות ללא שינה נסיעה משותפת שלי אחי לבית חולים אחרי חודש ויותר להערכת מצב והמשך קבלת טיפולים הציפיה מורטת העצבים התחינה לבשורות טובות המחשבות הפחדים אוכלים כל פיסה ולו הקטנה ביותר מהלב ההרגשה של פחד הפעם הראשונה שאני ממש מפחדת מהבשורה והמבט בעיניים מבוהלות מה יהיה היום? האם היום הוא יחייך אליי? העיניים הכחולות שלו ידברו? הרצון שלו לחיות היום ישתנה ,,, אנחנו כבר שם ,,,שזה כאן ממתינים ,,, מביטים והוא ,,,,, כך שוכב עם דמעות בעיניים מאוכזב כמו ילד קטן שלא קיבל סוכריה ממורמר מתוסכל כואב ודואב הוא רק מביט ולא מדבר ,,, והכאב הזה בלב,,,, ההמתנה הזו מטריפה אותי ,,,, המסדרון הזה כל כך מוכר לי פעם פחדתי ממנו השקט הנורא שנמצא שם,,,, הרופא מביט בנו כולנו ואומר עם עצב ענקי ,,, ביום חמישי נחזור על הבדיקה פעם נוספת בתקווה שהפעם הזאת תהא על חשבון בשורות טובות,,, הלוואי,,,