ימים יפים ושלווים השתרברבו לי באמצע התקופת
בגרויות הזאת.
אתחיל בשולי ובפחות מעניין, בשביל הפרוטקול- 100 במתמטיקה (001,002) ו95 בספרות מורחב [:
חוץ מזה.. הרישום לאקסטרני הסתיים בהצלחה

אין לי כוח לפרט כי אתמול פרטתי בבלוג, אבל העתקתי את הקטע הרלוונטי מהפוסט, אם באלכן: **** לפניי חודשיים פרסמתי את הפוסט הזה;; http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=125466&blogcode=6117702 כל התהליך הזה התחיל רע, אבא ואימא אחזו בדעות נחרצות על מהות האקסטרני ועל האנשים שמגיעים לשם, ולא עזר בית דין או כל נימוק הגיוני בשביל להניע אותם משם. אני חושבת שהצעד החכם הראשון שעשיתי היה להדפיס את הפוסט ההוא ולשתול לאבא בתיק, שיקרא עם הקפה במשרד. אמנם לא השתכנע (ואף טרח לציין ש"את כותבת נהדר, אבל ממש לא שכנעת"), אבל כן נפתח קצת, וישר התחיל לברר עם מכרים על תמונה כללית. אקצר את הסיפור ואומר שאחריי פגישה אחת ב"תיכון תל אביב" וכמה שיחות עם מלאכים- אבא התלהב לגמרי שמצאנו לי מקום, ואחריי עוד הרבה עבודה על אימא האישו העיקרי היה הנושא הפיננסי. אישו די מסריח, כנראה תמיד, שהעלה על השולחן שלל ריבים ישנים על כסף, צעקות וכינויי חיבה יפים שעברו דרכי משני הצדדים. אחריי כמה ריבים אידיוטיים ששבתי לתפקד בהם כסנגורית של הצד המושמץ, ואחריי שאני ואבא הזכרנו לכול דיירי הבניין את דבר קיומנו ( ועשינו זאת בצעקות של זוג נשוי) – החלטתי שאני מגיבה בצורה צולעת למדי. אני לא יכולה להחליט להיות ילדה קטנה ומסכנה רק כשזה מתאים לי; ומהרגע ההוא החלטתי שאפשר לספוג הכול בערבון מוגבל ולא להשתגע. אז לפעמים אימא קצת מניאקית- מטומטמת כשאני אצל אבא, ואבא מניפולטיבי וחרא כשאני אצל אימא, וסה"כ אני כל כך אוהבת את שניהם והם כל- כך בני אדם. בכל אופן, חזרה למישור אקסטרני- אחריי שכבר הייתי בטוחה שזה אבוד, כי הסכום היה ממש גדול מדי ואימא לא ראתה בעין יפה את המעבר (" שיר, מה יהיה איתך? ילד נורמאלי רוצה להתחיל תיכון- לסיים תיכון. למה הכול אצלך פרוייקטים? אני כמעט חותמת שאם התיכון היה חמש שנים- היית עוברת חמישה בתי ספר.. בשביל מה כל הכאב ראש?" ) והתבאסתי לגמרי מהגישה שלה ( טוב, היא הסכימה לרשום אותי לאנקורי אם אני מתחייבת לעשות בי"ב 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל ביולוגיה, פסיכומטרי ומדעי כלשהו. ממש חליפה שתפורה למידותיי.) בקיצור- אחריי כל הטלאות בדרך, ועם המון שיתוף פעולה מצד אבא והמנהל של התיכון- גם העניין הפיננסי הסתדר, ואתמול הסתיים בהצלחה רישום לתיכון תל אביב (

נדמה לי שאני מזהה שם איזה שטיח אדום מתחת כל הבגרויות. ממשיכה להתעקש ולעצב את הדרכים שלי כמו שאני רוצה שהן יראו, ואם טעויות אז מטעויות לומדים. ******
אתמול זיו בא לישון כאן, והיה לילה נהדר ( אבא התקשר בהול באמצע הלילה ודרש שנזדיין רק עם קונדומים P: ) ארוחה, כהרגלנו בקודש, על טהרת הסושי-יין ( הגאון ביקש את המספר הפרטי של השליח מהסושייה, דיבר איתו שלוש דקות כאילו הם מכירים שנים, וביקש ככה- כטובה מהצד, שיעצור באיזה קיוסק בדרך ויביא בקבוק יין. ושלא ידאג, יהיה לו טיפ חמוד.) בכל מקרה- כל כך כייף להכיר אותו באמת, בלי כל גינוני החיזור-קיטש-אוובר פואטיקה ( למרות שגם בתחום הזה הוא עושה עבודה נהדרת, ועל אף הפלצנות הכרוכה בעניין אני סוג של מתהעלזה) .. נדמה לה שהיא בדרך למאוהבת גם הולך להיות לי אותו לא מעט השבוע; בתים מתפנים אצלי מכל עבר ( זה אשכרה יוצא לי שהדירות של סבתא ושלנו והבית של אימא- כולם ריקים באותו זמן).
היה לי יום נפלא (כולל ים-ינאי-זיו-גבעתיים-תלאביב, ובקרוב גם כוכב יאיר-אור-מיקה-כפ"ס-חברים) אני מרגישה חופש. קראת? ( שיאללה. באמת יצא ארוך הפעם)