אוף! שיחה מלחיצה עם הבוסית. אשמח למחשבות והארות
היתה לי היום שיחה ממש לא נעימה עם המנהלת שלי. מרגישה צורך לשתף ולקבל תמיכה כי אשכרה נעשיתי חולה מזה. אני במיטה.... ומזל שהקטנה כבר ישנה.
הרקע הוא שאני עובדת בארגון גדול שרובו בקביעות ואני לא כי נכנסתי במסלול אחר. אני בתפקיד יחסית בכיר. כרגע בחלד.
הבעתי נכונות להיות מעורבת בפגישות ממש קריטיות ובזמן האחרון זה ממש מדרדר. מליידע אותי ולהשאיר לבחירתי אם רוצה ויכולה להשתתף או לא, זה הגיע לזה ששלשום התקשרו אלי לבדוק למה לא נעניתי לזימון כי "קריטי שאהיה" ואפילו לא בדקו איתי מתי נוח לי. החלטתי לשבר הערב עם המנהלת כדי להסביר שחופשת הלידה חשובה לי, ולא פשוט לי להתארגן על הגעה לפגישות ולכן שיסננו ממש רק את הפגישות הקריטיות ביותר.
רק מה, היא הקדימה אותי והתקשרה אלי כדי להגיד לי את ההפך- שאני צריכה להיות יותר מעורבת, ושדברים מתקדמים וזה לא טוב שאני לא שם, ומה יהיה כשאחזור מהחלד והילדה תהיה חולה (אמרה לי ברוב חוצפתה שאני עוד צריכה לשריין לי מערך תומך כדי שאוכל להגיע לעבודה. והיא יודעת שאין לי הורים). בין השורות רמזה לי שכבר יש נשמות טובות שמנצלות את העדרותי כדי להגיד שאולי בעצם בכלל לא צריך אותי ובלי להגיד במפורש- הבנתי שהמקום שלי עלול להיות בסכנה.
ככה שיצא שבמקום לעמוד על זכותי לחופשת לידה ולקבל עידוד לאיך אני עושה את זה יפה ואף מצליחה להגיע לפגישות וכו, יצא שקצת ננזפתי, הרבה נלחצתי ואפילו יצא שאני "לא מעורבת מספיק". אוף!! גם מקומם וגם מלחיץ. משערת שחלקכן מכירות את זה- שאתן צריכות לעשות שמיניות באויר כדי לתפקד כמו כולם, ולא רק שלא מעריכים את זה, גם חוששים שעצם הסטטוס שלנו יפגע יותר בעבודה.
צריך לציין שאני לא נהנית כל כך בעבודה למרות שלכאורה התפקיד שלי מאוד נחשק (אבל הארגון בעייתי), אבל השכר טוב והשעות טובות. התחילו לי כבר מחשבות אולי לעזוב וללכת לעבודה משמעותית יותר שתהיה כנראה בשכר הרבה יותר נמוך ובאזור זול יותר בארץ. לא בטוחה שזה ישים.
לא בטוחה שיש מה לעשות עם המצב, חוץ מלבלוע ולנסות להראות שאני מתאמצת- בכל זאת חשוב לשמור על מקום העבודה , אבל קודם כל זה מקומם אותי ברמות, וחוץ מזה- אשמח לשמוע כל הארה, מחשבה או הצעה.
היתה לי היום שיחה ממש לא נעימה עם המנהלת שלי. מרגישה צורך לשתף ולקבל תמיכה כי אשכרה נעשיתי חולה מזה. אני במיטה.... ומזל שהקטנה כבר ישנה.
הרקע הוא שאני עובדת בארגון גדול שרובו בקביעות ואני לא כי נכנסתי במסלול אחר. אני בתפקיד יחסית בכיר. כרגע בחלד.
הבעתי נכונות להיות מעורבת בפגישות ממש קריטיות ובזמן האחרון זה ממש מדרדר. מליידע אותי ולהשאיר לבחירתי אם רוצה ויכולה להשתתף או לא, זה הגיע לזה ששלשום התקשרו אלי לבדוק למה לא נעניתי לזימון כי "קריטי שאהיה" ואפילו לא בדקו איתי מתי נוח לי. החלטתי לשבר הערב עם המנהלת כדי להסביר שחופשת הלידה חשובה לי, ולא פשוט לי להתארגן על הגעה לפגישות ולכן שיסננו ממש רק את הפגישות הקריטיות ביותר.
רק מה, היא הקדימה אותי והתקשרה אלי כדי להגיד לי את ההפך- שאני צריכה להיות יותר מעורבת, ושדברים מתקדמים וזה לא טוב שאני לא שם, ומה יהיה כשאחזור מהחלד והילדה תהיה חולה (אמרה לי ברוב חוצפתה שאני עוד צריכה לשריין לי מערך תומך כדי שאוכל להגיע לעבודה. והיא יודעת שאין לי הורים). בין השורות רמזה לי שכבר יש נשמות טובות שמנצלות את העדרותי כדי להגיד שאולי בעצם בכלל לא צריך אותי ובלי להגיד במפורש- הבנתי שהמקום שלי עלול להיות בסכנה.
ככה שיצא שבמקום לעמוד על זכותי לחופשת לידה ולקבל עידוד לאיך אני עושה את זה יפה ואף מצליחה להגיע לפגישות וכו, יצא שקצת ננזפתי, הרבה נלחצתי ואפילו יצא שאני "לא מעורבת מספיק". אוף!! גם מקומם וגם מלחיץ. משערת שחלקכן מכירות את זה- שאתן צריכות לעשות שמיניות באויר כדי לתפקד כמו כולם, ולא רק שלא מעריכים את זה, גם חוששים שעצם הסטטוס שלנו יפגע יותר בעבודה.
צריך לציין שאני לא נהנית כל כך בעבודה למרות שלכאורה התפקיד שלי מאוד נחשק (אבל הארגון בעייתי), אבל השכר טוב והשעות טובות. התחילו לי כבר מחשבות אולי לעזוב וללכת לעבודה משמעותית יותר שתהיה כנראה בשכר הרבה יותר נמוך ובאזור זול יותר בארץ. לא בטוחה שזה ישים.
לא בטוחה שיש מה לעשות עם המצב, חוץ מלבלוע ולנסות להראות שאני מתאמצת- בכל זאת חשוב לשמור על מקום העבודה , אבל קודם כל זה מקומם אותי ברמות, וחוץ מזה- אשמח לשמוע כל הארה, מחשבה או הצעה.
