סטודנטים בארה"ב הם פחות אגרסיביים ויותר צעירים
בארץ האגרסיביות וה"בגרות" מובילות להסתערות אבל לא על המשימה אלא על המרצה. בארה"ב הם לא פחות מפונקים אבל הם מראים את זה פחות למערכת. כמו כן, בארה"ב המערכת בנויה לטיפול בפינוק, בארץ עוד לא, והמערכת מוציאה את העצבים שלה על המרצה גם כן (פעם היו מוציאים את זה על התלמידים). בארה"ב יש מערכת שלמה שנועדה לנתב ולנטרל לחצים - יועצים, דיקני סטודנטים, שירותי תמיכה שלא לומר חיים קמפוסיאלים תוססים שמעסיקים את התלמידים על חשבון הלימודים ועל חשבון הלחץ של הלימודים. בארה"ב כבר רגילים לזה ויודעים להיערך. אני עם השנים למדתי איך ללמד בערך כפי שאני רוצה אבל להציג את זה כאילו אני נכנע ללחצים שלהם. בחמש השנים האחרונות אולי שילשתי את הדרישות שלי והסטודנטים רק מצליחים יותר ויותר ומעריכים אותי יותר.
 
אל תשכחו שבארה"ב החינוך איבד את הממד האליטיסטי שלו כבר לאחר מלחמת העולם השנייה. זו תקופה שבארץ רק הטובים ביותר סיימו בכלל תיכון. האמריקאים היום כבר רגילים לכך שאוניברסיטה היא המשך של התיכון. בארץ עוד מתרגלים.